פורטל:אדריכלות/הידעת?/קטעי הידעת

קטעי "הידעת?" נוספים

1 עד 100 (100%)

101 עד 200 (1%)

201 עד 300 (0%)

301 עד 400 (0%)

לקט קטעי "הידעת?"

1	תחריט בשם 'הגנים התלויים של בבל' מהאמן ההולנדי בן המאה ה-16 מרטין הימסקרק. ברקע נראה 'מגדל בבל' בשיר "שלום לך ארץ נהדרת", שהתפרסם בביצועו של יהורם גאון, כתב אילן גולדהירש "ראיתי את שבעת פלאי תבל". מובן שזו הגזמה, משום שמכל שבעת פלאי ההנדסה האזרחית המפורסמים של העת העתיקה, רק הפירמידה הגדולה של גיזה עדיין עומדת על תילה, בעת החדשה. מקדש ארטמיס באפסוס, פסל זאוס באולימפיה, הקולוסוס מרודוס והמגדלור באלכסנדריה חרבו. המאוזוליאום בהליקרנסוס חרב, שוחזר, ושוב חרב. הפלא האחרון, הגנים התלויים בבבל, מוכר להיסטוריונים רק מעדויות כתובות, שלפיהן הוא חרב, עוד לפני שהן נכתבו. לכן יש ספק אם הוא התקיים אי פעם.	עריכה | תבנית | שיחה
2	"העיר הלבנה" של תל אביב זכתה בתואר "אתר מורשת עולמית" של אונסק"ו בזכות בניינים רבים בעיר הבנויים בסגנון הבינלאומי והתאמתו לסביבה הארץ-ישראלית. סגנון זה מכונה לעיתים "סגנון הבאוהאוס" על שם בית ספר "הבאוהאוס" שפעל בגרמניה בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 והשפיע על סגנון זה.	עריכה | תבנית | שיחה
3	הקתדרלה הלאומית של וושינגטון שהוקמה בשנים 1907-1990 היא קתדרלה אפיסקופלית בוושינגטון הבירה, ארצות הברית. הקתדרלה בנויה בסגנון נאו-גותי ועליה ניצבים פסלים רבים ומשונים של גרוטסקות וגרגוילים. אחד מהם, הנמצא על פינת המגדל הצפוני, פוסל בעקבות תחרות לילדים שהציעו דמויות לפיסול על מגדלי הקתדרלה. הפסל שנבחר לבסוף היה ראשו של דארת' ויידר, האנטגוניסט מסדרת סרטי מלחמת הכוכבים. גם בקתדרלת סלמנקה, שנבנתה בשנים 1513-1733 בשילוב סגנונות של אדריכלות גותית ואדריכלות הבארוק יש פיסול מודרני ומפתיע. בשיפוצים שנערכו בקתדרלה ב-1992 נוספו פסלים של אסטרונאוט ואריה המחזיק בגביע גלידה.	עריכה | תבנית | שיחה
4	האילינוי - איור על פי תכנון המגדל, שלא נבנה ב-1956 תכנן האדריכל האמריקאי פרנק לויד רייט גורד שחקים בגובה של מייל אחד (528 קומות) שכונה "האילינוי" (The Illinois) אך תוכנית זו מעולם לא מומשה. גובהו המתוכנן היה כמעט פי שניים מגובה בורג' דובאי, המגדל הגבוה ביותר בעולם הנמצא באיחוד האמירויות.	עריכה | תבנית | שיחה
5	איה סופיה מבני דת רבים בהיסטוריה שינו את ייעודם ושימשו דתות שונות. הפרתנון באתונה שימש כמקדש יווני, כנסייה נוצרית ומסגד מוסלמי עד אשר נחרב. איה סופיה באיסטנבול שימשה ככנסייה ביזנטית והוסבה למסגד, אך בשל העובדה שהמבנה לא תוכנן לתפילה בכיוון העיר מכה, היה קושי לקיים בו מסגד, ולכן משנת 1934 עד 2020 הוא שימש כמוזיאון. ביולי 2020, בהחלטת נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, הפך שוב למסגד.	עריכה | תבנית | שיחה
6	אתר מצדה הוכרז בשנת 2001 על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בזכות סמליותו ההיסטורית של המקום ובשל האדריכלות הרומית המפוארת שבראש ההר. אולם הצידוק המרכזי להכרזה היה דווקא מה שמצוי למרגלות ההר: הביצורים הרומיים, שהם הדוגמאות השלמות והשמורות ביותר בעולם למערכות אלו מאותה התקופה.	עריכה | תבנית | שיחה
7	במהלך ימי הביניים נבנו באירופה קתדרלות גותית רבות. הקתדרלות נבנו על ידי אדריכלים אשר ניסו כל פעם להגיע לשיא חדש של גובה ובשימוש בקירות ותמיכות דקים ככל האפשר. מספר רב של קתדרלות וחלקים מתוכן קרסו תוך כדי בנייתן או לאחר השלמתן אך הגבוהות ביותר מאלו ששרדו כ"ברירה טבעית" בנויות באופן כמעט אופטימלי כמבני אבן.	עריכה | תבנית | שיחה
8	בזיליקת פטרוניוס הקדוש שנבנתה בעיר בולוניה במאה ה-14 תוכננה להיות הכנסייה הגדולה בעולם, אך משנודע לאפיפיור כי היא תהיה גדולה ומפוארת אף יותר מבזיליקת סן פייטרו ברומא הוא סיכל תוכנית זו. שיא שכנסייה זו מחזיקה בו עד היום הוא שעון השמש הבנוי בה – הארוך ביותר בעולם.	עריכה | תבנית | שיחה
9	לאחר שבקשת חברת אוקסו להקים שלטי חוצות ענקיים על מגדל אוקסו בלונדון נענתה בשלילה, הם התחכמו ובנו במגדל חלונות בצורת המילה "OXO".	עריכה | תבנית | שיחה
10	הפרתנון באתונה עומד כיום הרוס ברובו אך העתק מושלם שלו, בגודלו ובכל פרטיו, נבנה בעיר נאשוויל, טנסי בשנת 1897.	עריכה | תבנית | שיחה
11	מגדל אייפל הוא מבנה פלדה קל יחסית, אשר נבנה ממסבכים שמקנים לו יציבות עם מעט מאוד חומר. הלחץ שהוא מפעיל על יסודותיו דומה ללחץ המפעיל אדם היושב על כיסא. שלד הפלדה של המגדל שוקל רק 7,300 טון, ואילו הוקף בגליל היה משקל האוויר בתוך הגליל גדול ממשקל זה. המגדל נצבע מחדש מדי חמש שנים – לשם כך יש צורך בחמישים טון צבע.	עריכה | תבנית | שיחה
12	מגדל אייפל נבנה לקראת תערוכה שנערכה בפריז ב-1889 לרגל מאה שנה למהפכה הצרפתית. הציבור הפריזאי סלד מן המגדל ודרש לפרקו עם תום התערוכה והוויכוח על כך נמשך עוד 20 שנים גם לאחר מכן. כאשר כמעט והחלו עבודות הפירוק הוחלט להשתמש בו כאנטנת שידור והריסתו נמנעה בכך. כיום מהווה מגדל אייפל את סמלה הבולט ביותר של העיר פריז ואיש לא מעלה בדעתו לפרק אותו.	עריכה | תבנית | שיחה
13	האדריכל יורן אוטזון זכה בשנת 1956 בתחרות לבניית בית האופרה של סידני על פי ציור פשטני בלבד. למעשה, עד לאחר התחרות הוא לא ידע כיצד בפועל יבנה את צורות המפרשים של המבנה שהיו חדשניות ביותר בתקופה זו.	עריכה | תבנית | שיחה
14	בניין קרייזלר יצרן המכוניות וולטר קרייזלר אשר מימן את בניית בניין קרייזלר שגובהו 319 מטר בניו יורק, התכוון שבניין זה יישאר הגבוה בעולם לזמן רב. אגדה אורבנית מספרת, שכאשר שנה לאחר חנוכת הבניין, הסתיימה בניית בניין אמפייר סטייט שגובהו 381 מטר, סירב קרייזלר הכועס והמאוכזב לשלם לאדריכל ויליאם ואן אלן שתכנן את הבניין.	עריכה | תבנית | שיחה
15	כנסיית ואסילי הקדוש איוואן האיום כה העריך את עבודת האדריכל פוסטניק בבניית כנסיית ואסילי הקדוש עד שעל פי האגדה הוא ניקר את עיניו כדי שלא יבנה דבר אחר יפה במידה שווה.	עריכה | תבנית | שיחה
16	ביום הראשון לפתיחתו, עברו מעל 90,000 איש גשר המילניום בלונדון שתוכנן על ידי האדריכל נורמן פוסטר. העומס חשף כשל הנדסי שגרם לסגירת הגשר שלושה ימים בלבד לאחר פתיחתו, ותיקונו נמשך שנה ושמונה חודשים.	עריכה | תבנית | שיחה
17	כיכר סן פייטרו המצאת הפרספקטיבה במאה ה-15 על ידי פיליפו ברונלסקי חוללה מהפכה בצורת התכנון האדריכלי של הרנסאנס ואיפשרה לעוות באופן מחושב את תחושת המתבונן בחלל. כך לדוגמה עשה האדריכל ברניני בתכנון כיכר פטרוס הקדוש שבוותיקן.	עריכה | תבנית | שיחה
18	הטאג' מהאל בהודו אינו אלא מאוזוליאום (ארמון קבורה) שבנה השליט המוגולי שאה ג'האן כדי להנציח את אשתו האהובה לאחר מותה. משני צדי הטאג' מהאל בנויים מסגדים סימטריים, אולם המערבי מביניהם משמש לנוי בלבד, כיוון שאינו פונה לעבר מכה.	עריכה | תבנית | שיחה
19	מגדל שלום בתל אביב נבנה במקום בו עמדה הגימנסיה העברית הרצליה. המועצה לשימור אתרים שהוקמה בשנות ה-80 החליטה להציב את חזית הגימנסיה בתור הסמל שלה על מנת לזכור את הטעות המרה שנעשתה בהריסת המבנה ההיסטורי.	עריכה | תבנית | שיחה
20	בית אוליפנט במושבה הגרמנית בחיפה. מבנים דומים קיימים גם באזור בסיס הקריה מחנה הקריה בתל אביב הוקם על בסיס המושבה הטמפלרית שרונה שננטשה כבר ב-1939. מבנים רבים בהם השתמש צה"ל, ובחלקם עדיין משתמש, הם מבנים לשימור בסגנון הבנייה הטמפלרית.	עריכה | תבנית | שיחה
21	האדריכל אנטוני גאודי נהרג לאחר שנדרס על ידי חשמלית בעודו צועד לאחור, אוחז בתוכניות הבנייה של קתדרלת "סגרדה פמיליה" ומסתכל על מגדליה. תחילה לא זוהה ונחשב לקבצן בשל לבושו המרושל, ונהג מונית סירב להעבירו לבית החולים, אולם בלווייתו השתתפו אלפי אנשים שעמדו בתור של 4 ק"מ כדי לעבור על פני ארונו, שהוצב במבנה. בנייתה, שהחלה בסוף המאה ה-19 ונפסקה עם מותו, חודשה רק עשרות שנים לאחר מכן ונמשכת עוד היום. לא ידוע מתי תסתיים.	עריכה | תבנית | שיחה
22	כדור המטוטלת בבניין טאיפיי 101 בניין טאיפיי 101, החמישי בגובהו בעולם כיום, תוכנן להתמודד עם רעידות אדמה כמו גם רוחות חזקות מאוד האופייניות לאזור. כדי להתמודד עם שני האתגרים הציבו מתכנניו בקומה ה-92 מטוטלת ענקית במשקל 730 טונות שתפקידה למשוך את ראש המגדל חזרה במקרה של תנודה. תנודות מטוטלת הענק אינן מורגשות בעין ובחלל שסביבה אף נבנתה מסעדה. שתיים מהמעליות בבניין מטפסות במהירות 1010 מטר לדקה, והן המעליות המהירות ביותר בעולם.	עריכה | תבנית | שיחה
23	עמודי אבן במקדש לוקסור המצרים הקדמונים התפארו מאוד במסות האבן בהן השתמשו לבניית מקדשים וארמונות. עמודי האבן שנבנו במקדשים המצריים העתיקים היו כה מסיביים עד שברובם המרווחים שבין העמודים היו קטנים יותר מאשר קוטר העמודים עצמם.	עריכה | תבנית | שיחה
24	הנקרופוליס של גיזה, מאחורי שיירת גמלים בכרך השני של ספרו של יוסף בן מתתיהו, "קדמוניות היהודים", נכתב כי הפירמידות במצרים נבנו על ידי עבדים משבטי ישראל. זו טעות נפוצה - הפירמידות כבר היו קיימות מעל 1,000 שנה, בתאריך שבו לפי המסורת היה שעבוד מצרים. בוני הפירמידות היו פועלים מצרים, מהעיר גיזה, ועבדו תמורת שכר. בקרבת אתר הפירמידות התגלו אתרי הקבורה, שבהם נקברו בוני הפירמידות. על פי ישראל פינקלשטיין, ראש בית הספר לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה, לא קיימות עדויות על עבדים משבטי ישראל, במצרים בתקופת בניית הפירמידות.	עריכה | תבנית | שיחה
25	חלל הפנים של מוזיאון גוגנהיים ניו יורק מוזיאון גוגנהיים בניו יורק נחשב ליצירת מופת אדריכלית, שתכנן פרנק לויד רייט. למרות זאת, מבקרי אמנות טוענים, כי הוא עושה עוול ליצירות האמנות המוצגות בו, משום שהוא "גונב את ההצגה", וגם לא מאפשר הצגה נוחה של יצירות בגלל הרמפה הספירלית שסביבה בנוי. טענות דומות קיימות גם נגד מוזיאון גוגנהיים בילבאו החדשני שבנה פרנק גרי בספרד.	עריכה | תבנית | שיחה
26	בניין האו"ם בניוק יורק בניין המזכירות של האומות המאוחדות בניו יורק תוכנן על ידי צוות של עשרה אדריכלים ממדינות שונות מכל יבשות העולם. חזית המגדל הראשי בנויה לפי פרופורציות מדויקות של יחס הזהב.	עריכה | תבנית | שיחה
27	פרנק לויד רייט רבים טוענים כי גיבור הספר "כמעיין המתגבר" של הסופרת איין ראנד מבוסס על דמותו של גדול האדריכלים האמריקאים פרנק לויד רייט, אך ראנד עצמה שללה טענה זו.	עריכה | תבנית | שיחה
28	הצייר האימפרסיונסטי קלוד מונה צייר את חזית קתדרלת רואן הגותית בעשרות גרסאות – כל אחת בשעה אחת ביום ובעונה אחרת בשנה. בכל ציוריו מופיעה החזית הנמוכה ללא מגדליה הגבוהים של הקתדרלה.	עריכה | תבנית | שיחה
29	גרן ארש (Grande Arche) מבנה הגרנד ארש הוא נקודת הסיום של הציר ההיסטורי של פריז – ציר סרגלי המתחיל בארמון הלובר, עובר דרך השאנז אליזה ושער הניצחון ואורכו יותר מ-7 ק"מ. בניגוד לכל שאר המונומנטים הנמצאים בציר זה, הגרנד ארש נוטה בזווית קטנה שנראית כמו טעות חמורה בבנייה. לא הייתה זו טעות כמובן אלא קריצה מודרניסטית השוברת את הסימטריה. אך בקרב הפריזאים, ששונאים את המונומנט בשל כך, נפוצה שמועה כי האדריכל התאבד עוד בטרם הסתיימה הבנייה בגלל הזווית השגויה.	עריכה | תבנית | שיחה
30	מגדלי פטרונס בבנייתם של מגדלי פטרונס, צמד גורדי שחקים במלזיה, שכרה החברה היזמית שתי חברות בנייה לבניית כל אחד מהמגדלים במטרה שיתחרו ביניהן מי תסיים ראשונה. החברה שבנתה את מגדל מס' 2 ניצחה על אף שהתחילה את עבודותיה באיחור של כחודש. עלות הבנייה הכוללת נאמדה ב-1.6 מיליארד דולר.	עריכה | תבנית | שיחה
31	בניית הכיפה של קתדרלת סנטה מריה דל פיורה, בפירנצה, נחשבת עד היום לאחד מסיפורי הבנייה הנועזים ביותר, ומסמלת את תחילת אדריכלות הרנסאנס. באותה תקופה, האדריכלים היו גם המהנדסים וגם מנהלי העבודה באתר הבנייה. הכיפה, שהייתה גדולה יותר מכל כיפה, שנבנתה לפניה, דרשה המצאת טכנולוגיות בנייה חדשות, והייתה הכיפה הראשונה בהיסטוריה, שנבנתה ללא תמיכה של פיגומים. מסופר כי אדריכל הכיפה, פיליפו ברונלסקי, הציב את שולחן עבודתו תחת הכיפה, בעת בנייתה, על מנת שהזולת ייתן אמון ביציבותה.	עריכה | תבנית | שיחה
32	אבנים מסותתות במאצ'ו פיצ'ו טכניקת סיתות האבנים של בני האינקה נחשבת למופלאה: על אף שכל אבן הייתה בצורה אחרת, הצליחו להתאים אותן אחת לשנייה באופן מושלם וללא מלט. כך נבנתה כל העיר מאצ'ו פיצ'ו.	עריכה | תבנית | שיחה
33	בניין האמפייר סטייט נבנה בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20 במקביל לתור הזהב של הצפלינים. האנטנה שעל ראשו תוכננה להיות מקום עגינת ספינות האוויר אך כמעט ולא נעשה בה שימוש כזה והיא משמשת מאז ועד היום אנטנת רדיו.	עריכה | תבנית | שיחה
34	התחריט בצידו האחורי של מטבע חמישה השקלים החדשים הוא כותרת עמוד פרוטו-איולית טיפוסית לבנייה הישראלית בתקופת בית ראשון. סגנון הכותרת בעל ה"וולוטות" שהיה מקובל במזרח התיכון הקדום התפתח ביוון הקלאסית לכותרת העמוד האיוני.	עריכה | תבנית | שיחה
35	כאשר צוות התכנון בראשות פרנק גרי שתכנן את בניין דיי שבווניס (לוס אנג'לס), קליפורניה, התלבט לגבי תכנון הכניסה לבניין, הניח הפסל קלאס אולדנבורג משקפת על מודל העבודה של הבניין. בסופו של דבר הפכה המשקפת, בקנה המידה המתאים, לחלק מהבניין.	עריכה | תבנית | שיחה
36	כדי לגייס כסף למימון החלפת ציפוי האטומיום בבריסל בציפוי מפלדת אל-חלד, נמכר ציפוי האלומיניום הישן כמזכרות לציבור הרחב. משולש אלומיניום בגודל כשני מטר נמכר תמורת 1000 אירו.	עריכה | תבנית | שיחה
37	מגדל דוד אינו קשור כלל לדוד המלך, שהרי ירושלים של ימיו כלל לא התרחבה עד שם – המבנה המכונה בשם זה נבנה על ידי הצלבנים, על בסיס מבנה הרודיאני קדום. המבנה הבולט מעל המגדל נבנה במאה ה-17 ונועד לשמש כצריח מסגד.	עריכה | תבנית | שיחה
38	בניין פלאטאיירון ברחוב 23 ניו יורק, שנבנה ב-1903, גרם לתופעת לוואי של רוחות עזות שגרמו להרמת שמלותיהן של עוברות האורח. השוטרים במקום נהגו לצעוק "23 להתפזר!" לגברים המתקהלים ברחוב 23 ומחכים לבחורות עם שמלות שיעברו. כך ככל הנראה הוטבע מטבע הלשון "23 Skidoo".	עריכה | תבנית | שיחה
39	על שטרות האירו מופיעים גשרים וחלונות, שנועדו לסמל את השקיפות והאחדות של האיחוד האירופי. על כל שטר החלון והגשר בסגנון שונה של אדריכלות אירופית, לפי סדר כרונולוגי: על שטר €5 אדריכלות קלאסית, על €10 אדריכלות רומנסקית, על €20 אדריכלות גותית, על €50 אדריכלות רנסאנס, על €100 אדריכלות בארוק, על €200 אדריכלות אר נובו ועל €500 אדריכלות מודרנית. מעצבי השטרות הקפידו להסיר מהם כל סימנים מזהים לגשרים או בניינים ספציפיים.	עריכה | תבנית | שיחה
40	בית התרמומטר, הוא אחד מבנייני "העיר הלבנה" של תל אביב. מקור כינויו שנוי במחלוקת: יש המכנים אותו "תרמומטר" על שם דמיון חזיתו למדחום ויש המכנים אותו כך משום שתריסיו מאפשרים אוורור יעיל ושמירה על טמפרטורה נוחה בחדר המדרגות.	עריכה | תבנית | שיחה
41	תוכנית מקדש אדפו המציגה מסלול בתוך המבנה ממערב למזרח אחד הגורמים המשפיעים ביותר על אדריכלות מצרים העתיקה היה נהר הנילוס. כמעט כל המקדשים נבנו ממזרח לנהר כסמל לחיים ואופטימיות ואף כוונו מזרחה ואילו ערי המתים והפירמידות נבנו בצידו המערבי לכיוון המדבר האינסופי כסמל למוות ולשיממון. המקדשים המצריים נבנו כמבנים ליניארים וסיפקו חוויה הדומה לשיט לאורך הנהר.	עריכה | תבנית | שיחה
42	מנחת המסוקים של בורג' אל ערב בפברואר 2005, שחקני הטניס רוז'ה פדרר ואנדרה אגאסי שיחקו משחק ידידות על מנחת המסוקים של מלון בורג' אל-ערב, שכוסה באופן חד-פעמי בדשא למשחקי טניס, בגובה של 211 מטר. למנחת המסוקים לא היו גבולות או גדרות בקצוות וחלק מהכדורים עפו אל הים כיוון שהמלון בנוי על אי מלאכותי מול חופי העיר דובאי.	עריכה | תבנית | שיחה
43	המתקן ספינת החלל כדור הארץ שנמצא במרכז אפקוט שבדיסניוורלד מבוסס על רעיון שהגה האדריכל בקמינסטר פולר בספר בשם זה. פולר המציא את הכיפה הגאודזית, הטכנולוגיה שבה גם בנוי המתקן, במטרה ליצור ערים מקורות למען סביבה טובה יותר ושמירה על כדור הארץ.	עריכה | תבנית | שיחה
44	רוב המבנים שנבנו באמסטרדם עד אמצע המאה ה-20 בנויים על כלונסאות עץ הנעוצים לעומק רב בקרקע הבוצית, אך אינם מגיעים לשכבת סלע מוצק. כתוצאה מכך נוטים בניינים ישנים רבים בעיר לכיוונים שונים – בעיקר לכיוון הרחוב, כיוון שהרחובות המוגבהים מפעילים לחץ גדול יותר על שכבות הקרקע שתחתיהם. כשנטיית הבניין מתקרבת לרמה מסוכנת, או שנבעים בו סדקים, יש להחליף את היסודות ביסודות מבטון מזוין.	עריכה | תבנית | שיחה
45	רבים המאמינים בפן המיסטי של הפנג שווי טוענים כי בניין הבנק של סין בהונג קונג תוכנן על ידי איי אם פיי בצורת סכין על מנת להטיל "קללה" על בניין בית הממשל וכן על מתחרי הבנק של סין – סיטיגרופ. התכנון המכוון הוא כמובן אגדה אורבנית אשר גורסת גם כי תכנון בניין סיטיגרופ בוצע על ידי מומחי פנג שווי במטרה להדוף את הקללה או הקרינה השלילית המוקרנת מבניין הבנק של סין.	עריכה | תבנית | שיחה
46	אנדרטת וושינגטון נראית בקצה אנדרטת מלחמת וייטנאם את אנדרטת מלחמת וייטנאם שבוושינגטון, אחת האנדרטאות החשובות במול, תכננה מאיה יינג לין – סטודנטית לאדריכלות בת 21 בלבד שזכתה בתחרות על התכנון. התכנון המינימליסטי כולל חומת זיכרון מבריקה עליה חרוטים שמות החללים ובשני קצותיה נראים משני כיוונים שונים אנדרטת וושינגטון ואנדרטת לינקולן אליהם פונים שני חלקי החומה.	עריכה | תבנית | שיחה
47	צורתו המיוחדת של מוזיאון גוגנהיים בילבאו שתכנן פרנק גרי התאפשרה בעיקר בזכות ציפוי הטיטניום שנותן למבנה את מראהו. בנייתו היעילה של המוזיאון לא הייתה יוצאת לפועל לולא צניחת מחירי הטיטניום, חומר יקר במיוחד בדרך כלל, בעקבות הפרטת משאביה של ברית המועצות בשנות ה-90.	עריכה | תבנית | שיחה
48	תצלום לווין של ברזיליה מ-2002 מסופר כי את הסקיצה הראשונה לתכנון השלם של העיר ברזיליה, שצורתה מזכירה צורתו של מטוס או ציפור שירבט האדריכל לוסיו קוסטה על גבי מפית שולחן במסעדה.	עריכה | תבנית | שיחה
49	מרכז חב"ד בכפר חב"ד מרכז חב"ד העולמי – 770 נמצא בשכונת קראון הייטס שבברוקלין, ניו יורק. ההעתק המדויק ביותר של הבניין, על כל חלקיו, נבנה בכפר חב"ד. העתקים מדויקים של חזית הבניין בלבד, נבנו במלבורן, לוס אנג'לס ועוד 40 מקומות בעולם. בירושלים שני צדדי הבניין נבנו בהעתק חזית הבניין.	עריכה | תבנית | שיחה
50	מגדל פיזה החל לנטות כמעט מתחילת בנייתו, וזאת בשל אופי הקרקע הבוצית, והעובדה שהוא בנוי על יסודות, שעומקם שלושה מטרים בלבד. ארבע הקומות העליונות כבר בנויות בזווית שתפצה על הנטייה. בתום שיפוץ שארך עשר שנים, שבמהלכו נחפרו 38 מטרים מעוקבים של קרקע מתחת לצידו המורם של המגדל, תוקנה מעט הנטייה והמגדל נחשב כבטוח לחלוטין – ל-300 השנים הבאות.	עריכה | תבנית | שיחה
51	פרוסת מדגמית של כבל שזור מהגשר גשר שער הזהב בסן פרנסיסקו הוא אחד הגשרים התלויים המפורסמים והמרהיבים בעולם. כבלי הפלדה המחזיקים את הגשר הם בקוטר של 92 ס"מ והם שזורים מ-27,572 כבלי פלדה דקים באורך כולל של כ-128,748 ק"מ – מספיק כדי להקיף את כדור הארץ שלוש פעמים. משקל הכבלים הוא 24,500 טון, פי שלושה יותר ממשקל הפלדה במגדל אייפל.	עריכה | תבנית | שיחה
52	כנסיית "גברתנו של הניצחונות" בעיירה אִינוּבִיק בטריטוריות הצפון מערביות של קנדה, צפונית לחוג הקוטב הצפוני, בנויה בצורת איגלו. כמו כל הבניינים בעיירה, היא בנויה על אדמה קפואה תמידית (פרמפרוסט), ולפיכך מבודדת מן הקרקע באמצעות כלונסאות ושכבות חצץ, כדי שהחום מן הבניין לא יתיך את הקרקע ויביא לשקיעת הבניין.	עריכה | תבנית | שיחה
53	האדריכל דב כרמי היה הראשון לזכות בפרס ישראל לאדריכלות בשנת ה'תשי"ז. מאוחר יותר זכה בפרס זה גם בנו רם כרמי בשנת ה'תשס"ב ובתו עדה כרמי-מלמד בשנת ה'תשס"ז, שני אדריכלים ישראלים ידועים נוספים אשר תכננו יחדיו את בניין בית המשפט העליון בירושלים.	עריכה | תבנית | שיחה
54	מושב נהלל שתוכנן על ידי ריכרד קאופמן האדריכל ומתכנן הערים ריכרד קאופמן, שפעל בתקופת היישוב, אחראי לחלק נכבד מהמבנים המפורסמים בתקופתו כגון בית ראש הממשלה וחדר האוכל של קיבוץ דגניה ב', לתכנונם של למעלה ממאה ישובים בישראל ביניהם נהלל וכפר יהושע ואף לבסיס של תוכנית המתאר של תל אביב. למרבה האירוניה דווקא לעצמו לא תכנן קאופמן בית, ואף לא קנה אחד, אלא גר כל חייו בדירות שכורות.	עריכה | תבנית | שיחה
55	קתדרלת קלן הגותית היא בעלת חזית הכנסייה הגדולה בעולם, עם צמד מגדלים וצריחים מחודדים המתנשאים לגובה 157 מטר, שהושלמו רק ב-1880 במסגרת התחייה הגותית. צריח המצלב שלה מתנשא ל-109 מטר בלבד, פחות מ-112.7 המטרים של צריח המצלב של קתדרלת אמיין. בנוסף לכך, קמרונותיה של הקתדרלה הם הגבוהים בצפון אירופה ומהגבוהים בעולם: 43.35 מטר גובהם (לעומת 42.3 המטרים של קמרונות קתדרלת אמיין). חשיבותה של הקתדרלה איננה רק אדריכלית: היא מכילה אוצרות רבים בהם סרקופגים שהנוצרים מאמינים שמכילים את שרידי הקודש של שלושת האמגושים (שלושת החכמים מן המזרח).	עריכה | תבנית | שיחה
56	הבית על האשד הוא אחת מיצירות המופת האדריכליות החשובות של המאה ה-20. בבנייתו, על ידי האדריכל, פרנק לויד רייט, נעשה שימוש במרפסות זיזיות גדולות במיוחד, הבולטות הרחק מקירות הבית. מִפתח הזיזים היה כה גדול, עד שפועלי הבניין, שעבדו במקום פחדו להסיר מתחתן את הפיגומים הזמניים, ורייט נאלץ לעשות זאת במו ידיו.	עריכה | תבנית | שיחה
57	באצ'ו פונטלי, אדריכל הקפלה הסיסטינית, שבקריית הוותיקן, תכנן את המבנה על פי המידות והפרופורציות של בית המקדש הראשון שבנה שלמה המלך בירושלים. הכנסייה שבנה החליפה כנסייה קודמת שעמדה באותו מקום.	עריכה | תבנית | שיחה
58	השם שקיבלו דלתות הבפטיסטריום של פירנצה בעיצובו של לורנצו גיברטי – "שער גן העדן" – ניתן להם על ידי מיכלאנג'לו, אשר במשחק מילים הגדיר את הדלתות כראויות ל"פרדיסו" (באיטלקית: גן העדן), כלומר לאזור בין הבפטיסטריום לבין קתדרלת סנטה מריה דל פיורה שלצדו.	עריכה | תבנית | שיחה
59	האדריכל והמתכנן ריכרד קאופמן תכנן את שכונת רחביה, כך שבפסגתה ייבנה בית כנסת. בפועל נבנתה שם הגימנסיה העברית, ואילו בית הכנסת השכונתי נדחק לקרן זווית. בפסגת שכונת תלפיות, לעומת זאת, תכנן קאופמן אקדמיה לאמנות, אך בסופו של דבר נבנה שם דווקא בית כנסת.	עריכה | תבנית | שיחה
60	בניינים רבים זוכים לכינויים שונים בשל דמיונם לסמל פאלי (איבר מין זכרי). ברוב מוחלט של המקרים לא הייתה זו כוונתו הישירה של האדריכל, אולם פעמים רבות טוענים מבקריו, לרוב בהומור או בלעג, שהתכנון בא לחפות על חסך. בין הידועים שזכו לכינויים נמנים ארמון התרבות והמדע שכונה "הפין של סטלין", פירמידת טרנסאמריקה שזכתה לכינוי "הפין של פריירה" על שם האדריכל ומגדל סוויס רה שכונה "The Crystal Phallus" על משקל "The Crystal Pallace". בישראל, זכה לכינוי דומה מגדל הגן שתכנן אילן פיבקו ברמת גן.	עריכה | תבנית | שיחה
61	פארק צ'ארלס קלור המשורר ע. הלל הוכשר כאדריכל נוף בצרפת בשנים שלאחר הקמת המדינה. בשובו לישראל שימש כגנן הראשי בירושלים ובתל אביב. בין השאר תכנן הלל את פארק צ'ארלס קלור בתל אביב.	עריכה | תבנית | שיחה
62	מגדל סיימביקה בקרמלין בקאזאן מגדל סיימביקה הוא מאתריו המוכרים של מתחם הקרמלין בקאזאן שברוסיה, והיה המבנה הגבוה בו. המגדל נוטה על צדו, וההערכה היא כי הנטייה מגיעה ל-198 ס"מ. מועד הקמתו של המגדל אינו ידוע, ורוב החוקרים סבורים שהוא הוקם בסוף המאה ה-17 או בתחילת המאה ה-18, בהשפעת מגדלי הקרמלין במוסקבה. האגדה מספרת שהמגדל הוקם על ידי איוואן הרביעי במאה ה-16, תוך שבוע בלבד, והיא מוסיפה שהמלכה הטטרית של קאזאן, סיימביקה, קפצה ממנו אל מותה, ומכאן שמו. בתקופת האימפריה הרוסית נשא המגדל בראשו פסל של עיט דו-ראשי, וזה הוחלף בכוכב האדום עם עליית הקומוניסטים לשלטון, ובסהר לאחר הפרסטרויקה. המגדל ומכלול הקרמלין בקאזאן הוכרזו כאתר מורשת עולמית בשנת 2000.	עריכה | תבנית | שיחה
63	בית זאנאדו בקיסימי שבפלורידה, 1994 בתי זאנאדו הם סדרה של שלושה בתי מגורים נסיוניים שנבנו ברחבי ארצות הברית בשנות ה-80 של המאה ה-20 במטרה להדגים כיצד ניתן לשלב מחשוב ואוטומציה על הארכיטקטורה של הבניין. בבתים נעשה שימוש רב במחשבים, למשל המטבח היה מסוגל לנהל את כמות המצרכים השמורים בו ולהזמין בטלפון מצרכים חסרים. הארוחות בושלו על ידי "שף אוטומטי" רובוטי, והיו מוכנות במועד שנקבע מראש. המחשב במטבח ידע אף לנהל את החשבונות של הבית. בשנות ה-90 איבדו בתי זאנאדו מהפופולריות שלהם, כיוון שהטכנולוגיות החדשניות שהציעו הפכו מהר מאוד למיושנות. שניים מהבתים נהרסו בתחילת שנות ה-90, ובית זאנאנדו שבקיסימי, פלורידה, הפופולרי בהם, תפקד עד סגירתו בשנת 1996 כאתר תיירות. לאחר תקופה ארוכה ששימש כמחסן ואף התנחלו בו חסרי בית, נהרס הבית באוקטובר 2005.	עריכה | תבנית | שיחה
64	אולם הרצאות מספר 1 בפקולטה, ובו קיר התהילה קיר התהילה בפקולטה לכימיה בטכניון באמצע שנות ה-50 של המאה ה-20 הוקם בניין הפקולטה לכימיה בטכניון וכמעט מיד הוחלט להפוך את הקיר, שמאחורי במת המרצה, באולם הרצאות מספר 1 שבו, ל"קיר תהילה" – קיר שעליו יוצגו שמות וחתימות גדולי חוקרי הכימיה של כל הזמנים. התוכנית צלחה, וכיום מתנוססים שם לוחות שמותיהם וחתימותיהם של כ-400 מדענים דגולים מהתחום, כולל חתני וכלות פרס נובל. אלא שהמקום שנבחר עבור מייצג "קיר התהילה" אינו שגרתי. מקובל למקם תמונות ולוחות עם שמות אנשים חשובים במסדרונות או על קירות של חדרי ישיבות או ספריות. לא מאחורי גבו ומעל ראשו של מרצה, באולם הרצאות. שהרי מיצגים כאלו גם גורעים מהקשב של התלמידים בעת ההרצאה, אם התלמידים מצליחים לראות אותם בכלל. מתברר, שמטרתו הראשונית של המייצג הייתה הסתרת סדקים בקיר אולם ההרצאות.	עריכה | תבנית | שיחה
65	מפת רחובות ניו יורק משנת 1811 רחובות האי מנהטן, בעיר ניו יורק, קלים מאוד לניווט. רובם הגדול חוצים את האי לכול רוחבו, מקבילים זה לזה וממוספרים לפי הסדר, מדרום לצפון. בין רחוב לרחוב, ניתן לעבור בשדרות החוצות את האי לאורכו ואנכיות לרחובות. גם השדרות ממוספרות – הן ממוספרות ממערב למזרח. כך שאם אדם נמצא, למשל, ברחוב 23, פינת השדרה הרביעית, והוא צריך להגיע לרחוב 27, פינת השדרה השנייה, כל שעליו לעשות הוא ללכת שתי צמתים צפונה, וצומת אחת מערבה.	עריכה | תבנית | שיחה
66	שיכון הפירמידה בבאר שבע אחד האתגרים בבינוי ערים הוא הקמה של דיור זול, שלא יהפוך לשכונת מצוקה. בעיר באר שבע נוסו כמה דרכים מקוריות להתמודדות עם אתגר זה. בשכונה ד' הוקם שיכון הפירמידה (בתמונה), שהוא ניסוי להתאים את שיכוני ה"בלוק" לאקלים המדבר. ברחבי העיר הוקמו גם שיכוני שטיח – קוטג'ים טוריים, קטנים משמעותית מהמקובל, עם חצרות קטנות משמעותית מהרגיל, המגודרות בקירות גבוהים, ובין הקוטג'ים שבילי הולכי רגל, ברוחב שלושה מטרים. הקוטג'ים יכולים להיות חד או דו קומתיים, וחלק מהקומה השנייה מקרה לסירוגין את השביל. בשנות ה-90 נבנו בשכונת רמות קוטג'ים קטנים רבים, על מגרשים גדולים, שנמכרו עם תוכנית ורישיון בנייה להרחבה משמעותית של שטח המגורים, לכשבעלי הבית יצליחו לגייס לזה הכסף, ביום מן הימים. מעיין "מיזם השלם ביתך".	עריכה | תבנית | שיחה
67	בניין המגירות "מגדל המגירות", שבשכונה ב' בבאר שבע ו"שיכון הפירמידה", שבשכונה ד', היו אמורים להיות שני חלקים של אותו בניין. למעשה, הם תוכננו כחלקים מקומפלקס, שהיה אמור להכיל שלושה "מגדלי מגירות" ושלושה "שיכוני פירמידה". שני מבנים אלו, שתוכננו, כל אחד מהם, בידי האדריכלים גיורא גמרמן ומשה לופנפלד נחשבים לאבני דרך חשובות באדריכלות הישראלית. למרות זאת, הם נשארו מבנים ייחודיים גם עשרות שנים לאחר שנבנו. "שיכון הפירמידה" נחשב כיום לניסיון חשוב אך לא מוצלח לדיור זול ונעים, המתאים לתנאי אקלים המדבר. כיום הוא בניין מוזנח, עם תוספות רבות חסרות חן והיתר בנייה. אולם "מגדל המגירות" דווקא כן נחשב להצלחה – לבניין שנעים ונוח לגור בו; לבניין ששמר על חזותו המטופחת והייחודית. עם זאת, "מגדל המגירות" מוקף כיום במגדלים בגובהו, השונים ממנו לחלוטין ומסתירים אותו מכול כיוון.	עריכה | תבנית | שיחה
68	מבנה המשאבות בשער הגיא והכיתוב (מצד שמאל של המבנה, למעלה) כפי שחודש ביום העצמאות תשע"א בשנת 2020 הוגש נגד שפי פז כתב אישום על השחתת מקרקעין, בשל כתיבת סיסמאות על דלת שגרירות האיחוד האירופי. אולם, לא תמיד היחס לכתיבה על רכוש הזולת היה כה שלילי. קירות רומא בעת העתיקה היו מכוסים גרפיטי. על עמוד בכנסיית הקבר מתנוססת כתובת כזו, משנת 1384, שאיש לא טרח עדיין למחוק. צילומים של הכותל המערבי, מימי השלטון העות'מאני, מראים כי הוא היה מכוסה גרפיטי. בשנת 1948, לוחם הפלמ"ח, ברוך ג'מילי, ״עיטר״ מבנה בשער הגיא בשמו, ועד שהרשויות טרחו למחוק כתובת זו, בשנות ה-80, היא הפכה לפואנטה במערכון של הגשש החיוור, ושלמה ארצי וגידי קורן כתבו עליה שיר הלל, שזכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר והפזמון 1974. ג׳מילי תבע את הרשויות, ודרש, שישחזרו את הגרפיטי. הוא טען, שלגרפיטי הזו יש ערך היסטורי, כמו לגרוטאות המשוריינים בשער הגיא. ג'מילי, אמנם, הפסיד גם במשפט וגם בערעור, אך בשנת 2011 הרשויות דווקא כן שחזרו את הגרפיטי (כמתועד בתמונה). השחזור מומן מתקציב שימור אתרי המורשת הלאומיים.	עריכה | תבנית | שיחה
69	תצלום הפירמידה הגדולה בגיזה באמצע המאה ה-19 רווחו תאוריות על מסתוריותן של הפירמידות בגיזה שבמצרים. אחת התהיות הגדולות הייתה בעניין מידותיה הממשיות של הפירמידה הגדולה. מספר מדידות שנעשו על ידי חוקרים, הניבו תוצאות שונות. אחד המודדים היה צ'ארלס פּיאָצי סמית', אשר פיתח תאוריה שהפירמידה הגדולה של גיזה נבנתה ביחידת אינץ' על-טבעית שניתנה על ידי אלוהים לבני ישראל, וכי אדריכלי הפירמידות הונחו לפיה. תאוריה נוספת הייתה שהפירמידות נבנו בשלבים עד מותו של המלך, ואז הוכנס ארון הקבורה לפירמידה. הארכאולוג פלינדרס פיטרי התנגד לתאוריות האלה, וכדי להוכיח את צדקתו נסע ב-1880 למצרים לבצע מדידות. בשנתיים שקדמו לנסיעה בנה פיטרי ציוד מדידה משוכלל, ובעזרתו ביצע במשך שנתיים נוספות את המדידות. פיטרי הוכיח שהפירמידות נבנו בבת אחת, ארונות הקבורה הוכנסו מראש, וכי אין כל דבר על-טבעי במידותיהן. מדידותיו נחשבות עד היום למדויקות מאוד, ותוצאותיהן דומות לאלה של מדידה חוזרת שבוצעה עשרות שנים לאחר מכן על ידי מחלקת המדידות המצרית בעזרת המכשירים המשוכללים של המאה ה-20.	עריכה | תבנית | שיחה
70	תיאטרון הגלוב המשוחזר לתיאטרון גלוב המשוחזר גג קש ייחודי - זהו המבנה הראשון שהותר לבנותו עם גג קש מאז השרפה הגדולה של לונדון, בשנת 1666. כתנאי להקמתו הותקנו בגג אמצעי כיבוי אש, שהם השינוי היחיד במבנה מהתוכניות המקוריות. בתיאטרון זה הופיעה להקת "אנשי המלך" - להקת תיאטרון שאליה השתייך ויליאם שייקספיר, ומרבית מחזותיו של שייקספיר הוצגו, תחילה, על במתו. ב-1613 עלה התיאטרון באש, ככל הנראה בעת ירי תותח במחזה הנרי השמיני של שייקספיר, שהצית את הגג. כמו כן, בתקופתו של שייקספיר הוכנס לתיאטרון פי שניים קהל, מכפי שמוכנס כיום. זאת, בין השאר משום שגוף האדם הממוצע היה קטן יותר אז. לכן, אחד הטיעונים התכופים של דורשי סגירת התיאטרון היה שהצפיפות הרבה בו מסכנת את לונדון בהפצת מגפות.	עריכה | תבנית | שיחה
71	יד אבשלום עם גל אבנים מה"סקילה" במורדות הר הזיתים ובאפיקו של נחל קדרון מצויים מספר קברים ומצבות, שהמסורת קשרה אליהם אגדות שונות. מבנה מונוליתי מרשים שם, מתקופת בית שני, זכה לכינוי יד אבשלום. הורים לילדים סוררים היו מביאים את ילדיהם למקום, וסוקלים את המצבה כדי לחנכם. גם נפוליאון מתקשר למסורת זו. מסע נפוליאון בארץ ישראל לא עבר בירושלים, אך הדבר לא מנע את התפתחות האגדה כי הייתה פעם דמות יד מעל למצבה, ונפוליאון, בזעמו על אבשלום שהעז למרוד בדוד אביו, הורידהּ ביריית תותח.	עריכה | תבנית | שיחה
72	המינסטר של אוּ‏לְם היא הכנסייה הגבוהה בעולם, עם צריח מחודד המתנשא לגובה 161.53 מטר (כ-20 מטר יותר ממגדל שלום מאיר בתל אביב). היא אף הייתה הבניין הגבוה בעולם עד שנת 1901. במהלך מלחמת העולם השנייה ספגה העיר אוּ‏לְם שבגרמניה הנאצית נזקים כבדים מההפצצות האוויריות של בעלות הברית, אך הכנסייה שרדה. אחת הסיבות המרכזיות לכך שהכנסייה שרדה היא הערפל ששרר דרך קבע בעמק הדנובה והקשה על טייסי בעלות הברית לנווט, כך שהם מצאו את הצריח המזדקר של המינסטר של אולם כציון דרך חיוני, ולכן נמנעו מלהרוס אותו.	עריכה | תבנית | שיחה
73	מגדלי התאומים - צילום אוויר מ-2001 מגדלי התאומים בניו יורק היו חלק ממרכז הסחר העולמי והתנשאו לגובה של יותר מ-400 מטר. זוג גורדי השחקים סימלו את עוצמתה הכלכלית של ארצות הברית, ויש האומרים, של העולם המערבי כולו. כיוון שכך, הם היו מטרה מפתה במיוחד לטרוריסטים. ב-1993 ניסו ארגוני טרור אסלאמיים להחריב את המגדלים על ידי פיצוץ מכונית תופת בחניון התת-קרקעי במקום, אך הניסיון נכשל. המגדלים קרסו בפיגועי 11 בספטמבר בשנת 2001. שני מטוסי בואינג 767 התנגשו בהם בפיגוע התאבדות של ארגון אל-קאעידה, שהיוזם שלו היה אוסאמה בן לאדן, מפקד הארגון. בפיגוע נספו קרוב ל-3,000 אנשים.	עריכה | תבנית | שיחה
74	הכתובת MAHANAIM על בית מחניים "השני" והכתובת מחניים על בית אוסישקין, בית מחניים "השלישי" בירושלים עומדים שלושה מבנים שנקראים בית מחניים. בית נבון ביי הוא אחד הבניינים הראשונים מחוץ לחומות. הבית נבנה ברחוב הנביאים בשנת 1869 כבית מגורים עבור מוסד מיסיונרי, ונקרא בהתחלה בית מחניים על פי בראשית, ל"ב, ג': "ויאמר יעקב... ויקרא שם-המקום ההוא מחנים". ב-1873 עבר הבית לידי בנקאי שווייצרי בשם יוהאנס פרוטיגר. ב-1885 מכר פרוטיגר את הבית ליוסף נבון ביי, יוזם ובונה מסילת הרכבת יפו–ירושלים. פרוטיגר בנה באותו רחוב בית מפואר יותר, וקרא גם לו בית מחניים. חלפו ימים ובבית השני התגורר בשכירות מנחם אוסישקין, מנהל הקרן הקיימת לישראל. ב-1927 דרש הנציב העליון הרברט פלומר לפנות את הבית לאחר שמשכנו במתחם אוגוסטה ויקטוריה נפגע ברעידת אדמה. אוסישקין עבר לשכונת רחביה וקרא לביתו החדש גם כן בשם "בית מחניים".	עריכה | תבנית | שיחה
75	אגן ההטבלה בקתדרלת מגדבורג בנויה מפורפיר שמקורו מג'באל אבו דוקן בסמוך להורגאדה שבמצרים חלק מקיסרי האימפריה הביזנטית היו מכונים בתואר "נולד לארגמן" (πορφυρογέννητος – פורפיריגניטוס). מקור הכינוי בסלע בגוון חום-ארגמן שהרומאים העריכו מאוד כאבן לבנייה וכינו אותה בשם פורפיר (בלטינית - ארגמן, מילה שמקורה ביוונית). את הסלע נהגו לחצוב במקום אחד בלבד, "מונס פורפיריטיס" (Mons Porphyritis – הר הפורפיר), כיום ג'באל אבו דוקן, במדבר המזרחי של מצרים. בסלע נעשה שימוש בבניית מונומנטים ומפעלי בנייה גדולים. כך למשל מצופים קירות הפנתאון ברומא בלוחות פורפיר. את התואר "נולדו לארגמן" העניקו היסטוריונים ביזנטיים לקיסרים שנולדו במשפחה הקיסרית, על מנת להבדיל בינם לבין קיסרים שעלו לשלטון באמצעות הפיכה. המקור לתואר הוא במנהג של נשות הקיסרים ללדת בחדר בארמון שקירותיו צופו בלוחות פורפיר.	עריכה | תבנית | שיחה
76	מוזיאון גוגנהיים בילבאו מבנה מוזיאון גוגנהיים בילבאו, בעיר בילבאו שבחבל הבסקים בספרד, תוכנן על ידי פרנק גרי. צורתו המיוחדת התאפשרה בעיקר בזכות ציפוי הטיטניום, הנותן לו את מראהו הייחודי. בנייתו היעילה של המוזיאון לא הייתה יוצאת לפועל לולא צניחת מחירי הטיטניום – מחצב יקר במיוחד בדרך כלל – בעקבות הפרטת משאביה של ברית המועצות בשנות ה-90 של המאה ה-20.	עריכה | תבנית | שיחה
77	מלון ריוגיונג הוא בית מלון בלתי גמור הנמצא בפיונגיאנג, בירת קוריאה הצפונית. המבנה הוא גורד שחקים בגובה 300 מטר שבנייתו נפסקה בעבר. כיום, הושלמה בניית המלון, אך נכון לשנת 2019, הוא עודנו סגור. הבניין תוכנן להיות בית המלון הגבוה בעולם – עם 105 קומות. בנייתו החלה בשנת 1987, נפסקה ב-1992 וחודשה בשנת 2008. המבנה עשוי כולו בטון מזוין וצורתו היא דמוית פירמידה המזדקרת באופן בולט וחסר מתחרים בקו הרקיע של העיר. קשיים במימון המיזם השאפתני עיכבו את הבנייה עד לכדי עצירתה ב-1992 והמלון הפך ל"פיל לבן", ככל הנראה הגדול ביותר בעולם. הממשל ניסה במשך תקופה ארוכה לגייס כספים לחידוש הבנייה ולהשלמת הבניין. המבנה הבלתי גמור נחשב מסוכן מאוד ולכן נאסר השימוש גם בחלקים ממנו. במקביל, על אף היותו המבנה הבולט ביותר בפיונגיאנג, נעשים ניסיונות להצניעו על ידי הסרתו ממפות רשמיות של העיר ומניפולציות גרפיות שלו בתמונות רשמיות של העיר. בשנת 2008 חודשה בניית המלון ובשנת 2011 היא הושלמה. באותה שנה עקף אותו מלון ריץ' קרלטון במגדל ICC בהונג קונג המתנשא לגובה של 484 מטר מעל פני האדמה.	עריכה | תבנית | שיחה
78	בזיליקת גבירתנו של השלום ביאמוסוקרו אבידג'אן היא העיר הגדולה ביותר בחוף השנהב ובמשך שנים רבות שימשה כבירתה. אולם בשנת 1984 החליט שליטה הדיקטטור של המדינה דאז, הנשיא פליקס הופואה-בואני, להעביר את בירת המדינה לעיר הולדתו יאמוסוקרו, המשמשת כבירת המדינה מאז. יאמוסוקרו הייתה עיירה קטנה, אך מאז גדל מספר תושביה לכ-200,000. בנוסף הורה הנשיא להקים בעיר כנסיית ענק, בזיליקת גבירתנו של השלום, שהיא כיום הכנסייה הגדולה בעולם ועלות הקמתה הכפילה את החוב הלאומי של חוף השנהב וגררה ביקורת רבה. עם זאת, אבידג'אן עודנה משמשת כבירה דה פקטו ורוב משרדי הממשלה עדיין שוכנים בה.	עריכה | תבנית | שיחה
79	ה"פלה אידיאל" (Le Palais idéal), פרויקט חייו של פרדינאן שבאל פרדינאן שֶבָאל היה דוור צרפתי שהעביר שלושים ושלוש שנים בבניית "הארמון האידיאלי" (לֶה פָּלֵה אִידֵאָל) בקומונה אוֹטְרִיב. את "ארמונו" החל לבנות באפריל 1879. הוא סיפר שנכשל ומעד על אבן ושאב השראה מצורתה הייחודית. למחרת היום חזר לאותה נקודה שבה נפל, והחל לאסוף אבנים. במהלך שלושים ושלוש השנים הבאות אסף שבאל אבנים במהלך סיור חלוקת הדואר היומי, ושמר אותן בביתו על מנת שישמשו כחומר גלם בבניית "הארמון". הארמון נחשב דוגמה מובהקת וייחודית לאדריכלות נאיבית.	עריכה | תבנית | שיחה
80	מבנה הגימנסיה הישן מבנה הגימנסיה העברית "הרצליה", שהוקם בשנת 1905 על ידי האדריכל יוסף ברסקי בסגנון האקלקטי, נהרס בשנת 1959 לטובת הקמת מגדל שלום. ההחלטה השנויה במחלוקת גרמה לכעס רב ולזעזוע עמוק בקרב בוגרי בית הספר, אדריכלים ואנשי רוח רבים והייתה לאחד הגורמים שהניעו את הקמת המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, שאף החליטה להציב את חזית מבנה הגימנסיה בתור סמלה על מנת להנציח את הטעות המרה שנעשתה בעת הריסת המבנה ההיסטורי.	עריכה | תבנית | שיחה
81	גשר הבוספורוס גשר הבוספורוס, המקשר בין הגדה האירופית של איסטנבול לגדה האסייתית שלה מעל מצר הבוספורוס, הוא גשר תלוי באורך 1,510 מטרים וברוחב 39 מטרים. בניית הגשר הסתיימה ב-1973 והוא היה הגשר התלוי הרביעי באורכו בעולם באותה עת. מדי יום עוברות על הגשר 180,000 מכוניות, וכאשר יש גודש תנועה, שוקע הגשר בכ-90 ס"מ במרכזו עקב משקל כלי הרכב.	עריכה | תבנית | שיחה
82	בניית גשר הרכבת מעל עמק איילון בשיטה הנורווגית MSS - בקרוב הגשר הארוך ביותר בישראל גשר הרכבת מעל עמק איילון, המכונה גם גשר 6, שהוקם כחלק מקו הרכבת המהיר לירושלים, הוא הגשר הארוך במדינת ישראל באורך 1,200 מטרים. זהו גשר כפול, עבור שתי מסילות רכבת, הניצב על 24 זוגות של עמודי בטון, בגובה של עד 40 מטר. הגשר הוקם, לראשונה בישראל, בשיטת הבנייה הנורווגית MSS‏ (Movable Scaffolding System - מערכת פיגומים ניידת). בשיטה זו משתמשים בתבנית ענק המונחת בין שני עמודים, ויוצקים לתוכה בטון בכמות גדולה. לאחר מכן מזיזים את התבנית על מסילות מיוחדות באמצעות כוחות הידראוליים אל המרווח שבין העמודים הבאים, וכך הלאה. השיטה פותחה בשנות ה-70 כדי לחסוך בעלויות הבנייה ולקצר את זמן ההקמה, ומאז הוקמו בעולם מאות גשרים בשיטה זו.	עריכה | תבנית | שיחה
83	סכר אסואן הגבוה המבנה המכונה סכר אסואן, על נהר הנילוס ליד העיר אסואן שבמצרים, הוא למעשה מערכת של שני סכרים. "הסכר הנמוך" נבנה על ידי הבריטים בתחילת המאה ה-20 והוגבה פעמיים משום שתכנונו הראשוני לא היה מתאים, ואילו "הסכר הגבוה", 6 ק"מ במעלה הנהר, נבנה מאוחר יותר, בזמן שלטונו של גמאל עבד אל נאצר. הסכר הגבוה יוצר את אגם נאצר שהוא בין האגמים המלאכותיים הגדולים ביותר בעולם - אורכו כ-550 ק"מ, שטחו כ-5,250 קמ"ר, תכולתו 157 מיליארד מ"ק ועומקו כ-130 מטר.	עריכה | תבנית | שיחה
84	גשר נוטרדאם, מאת ניקולא-ז'אן-בטיסט רגן, 1756 הגשר העתיק ביותר בפריז שעדיין עומד על תלו הוא פּוֹן נֶף ("הגשר החדש"). הגשר, שנשמר בצורתו המקורית עד היום, נבנה בהוראת אנרי הרביעי, מלך צרפת בין השנים 1578–1604, והיה גשר האבן הראשון שלא נבנו עליו בתי מגורים או מבני ציבור. הנוהג לבנות על גבי גשרים גרם לא אחת לקריסתם. כך קרה גם לגשר נוטרדאם, הגשר בעל ההיסטוריה הארוכה ביותר מבין 37 הגשרים שחוצים את נהר הסן, שקרס מספר פעמים מאז נבנה לראשונה בעת העתיקה.	עריכה | תבנית | שיחה
85	מגדל אייפל בשקיעה רוחות הן הגורם העיקרי לתנודות של גורדי שחקים, אך הן מעולם לא השפיעו במיוחד על מגדל אייפל, הנמצא ברובע השביעי של פריז, צרפת. זאת, בשל העובדה שהוא בנוי ממסבכי ברזל המקנים יציבות רבה למגדל. גם בעת סופה במהירות של 169.2 קמ"ש, שנמדדה במרכז אירופה ב-26 בדצמבר 1999, התנודד המגדל רק 8 ס"מ. הגורם המרכזי לתנודת המגדל הוא דווקא השמש. בימים בהירים אור השמש מחמם את קורות המגדל, וכיוון שמתכת מתרחבת עם התחממותה, המגדל נוטה ב-16 - 18 ס"מ לכיוון הנגדי לקרינת השמש. לאחר שקיעת החמה חוזר המגדל למצבו המאונך הרגיל.	עריכה | תבנית | שיחה
86	קריקטורה שפורסמה במגזין פאנץ' ב-1855, כתגובה למכתב ששלח המדען מייקל פארדיי בנושא הזוהמה בתמזה עד המאה ה-19 נהגו לשפוך את שפכי העיר לונדון לנהר התמזה. התמזה היוותה גם אחד ממקורות מי השתייה של העיר, והמים המזוהמים הביאו להתפשטות מחלות זיהומיות רבות. זיהום התמזה הגיע לשיאו בסירחון הגדול של 1858, אז נאלצו תושבי מרכז לונדון לעזוב את העיר בשל ריח הביוב שעלה מנהר התמזה. רק לאחר הסירחון הגדול הקציב הפרלמנט הבריטי תקציב לפתרון הבעיה, הקים ועדה מיוחדת לפתרון המצב והוקמה מערכת ביוב ללונדון.	עריכה | תבנית | שיחה
87	תצלום הגשר בעת ההתמוטטות זמר ששר בקול חזק ובתדר הנכון, שקרוי תדר התהודה העצמית, יכול להביא לשבירתה של כוס. גם לגשרים יש תדר תהודה עצמית. כך, למשל, גשר מצר טקומה שבמדינת וושינגטון בארצות הברית נכנס לעיתים קרובות לאחר הקמתו לתנודות שהתבטאו ב"הרים" ו"עמקים" לאורכו. אולם קריסתו הסופית ב-7 בנובמבר 1940, ארבעה חודשים בלבד לאחר סיום בנייתו, נבעה מסיבה אחרת – רוח צדית בעוצמה של 68 קמ"ש גרמה לו להתחיל להתפתל סביב קו האמצע במשרעת הולכת וגדלה. כשגברו התנודות ונהגים נמנעו מלהיכנס לגשר, התברר כי מכונית אחת עדיין נמצאת עליו, ובה כלב שבעליו נטש אותו ונמלט על נפשו. פרופסור להנדסה וצלם שנקלעו למקום ניסו לחלץ את הכלב מכלי הרכב אך כשלו. הכלב היה הקורבן היחיד באירוע.	עריכה | תבנית | שיחה
88	מגדל מרגנית, מראה משדרות שאול המלך מגדל מרגנית, גורד שחקים שהקים משרד הביטחון בקריה בתל אביב-יפו, הוא מבנה משרדים ומגדל תקשורת. בנייתו של המגדל החלה ב-1984 ולאחר בנייה של 50 המטרים הראשונים גילו מהנדסי הבניין כי המגדל נוטה על צדו בנטייה בלתי מורגשת בעין של 28 סנטימטר, רחוק בהרבה מהנטייה של מגדל פיזה המפורסם שנוטה 4.1 מטרים מבסיסו. הבנייה הופסקה, וחודשה רק לאחר מתן הנחיות תיקון מדויקות של המהנדסים. עם השלמתו מתנשא המגדל לגובה של 138 מטרים, ובמשך מספר שנים היה המבנה השני בגובהו בישראל. המבנה הגבוה עטור האנטנות הפך לאחד מסימני ההיכר של העיר תל אביב.	עריכה | תבנית | שיחה
89	דוד שמש דודי השמש לחימום מים נכנסו לשימוש בישראל כבר בשנות ה-50 של המאה ה-20. בשנת 1957 דיווח העיתון "דבר", שהשימוש בדודי שמש רווח בישראל. אולם הממשלה ושאר הממסד לא עודדו שימוש בדודי שמש. חברת החשמל סירבה להעניק מחיר נמוך לצרכני חשמל עבור חימום מים חשמלי, בדודי שמש, בימים מעוננים. זאת בניגוד לסבסוד שנתנה לבעלי דודים, המופעלים רק חשמל. חברת שיכון עובדים התנגדה לשימוש בדודי שמש, בטענה שהם מכערים את הנוף. החברה הסירה דודי שמש מדירותיה וספקה עם כל דירה שמכרה דוד חשמל. מחקר שנעשה בשנת 1973 מצא שהשימוש בדוד שמש יקר, כביכול, מהשימוש בדוד חשמל. אולם המחקר לא לקח בחשבון את הסובסידיה, שחברת החשמל נותנת רק לבעלי דודי חשמל. רק בעקבות משבר האנרגיה של אמצע שנות ה-70 נקבעה בחוק החובה להתקין דודי שמש בכל דירה הנבנית בישראל, מלבד לדירות בבתים גבוהים מאוד ומלבד שכונת הרובע היהודי בירושלים. כיום ברור שבית אב בעל דוד שמש לחימום מים חוסך בממוצע שמונה אחוז מצריכת החשמל.	עריכה | תבנית | שיחה
90	הכניסה למרכז המרכז לזיכרון ותיעוד השואה הוא מוזיאון ואתר זיכרון, שנבנה בסמוך לבית הכנסת ברחוב פַּאוָוה בבודפשט, הונגריה שמתעד ומציג את אירועי שואת יהודי הונגריה. בית הכנסת ברחוב פאווה הוקם בשנת 1923 על פי תוכניותיו של האדריכל היהודי-הונגרי ליפוט באומהורן. אזור בית הכנסת שימש כמחנה מעצר לקראת סוף מלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה בית הכנסת לא חזר יותר לשימוש בשל מיעוט ההניצולים בשואה והעדר מתפללים בו. הוא אכן נסגר לגמרי בשנת 1982. מרכז התיעוד הנוכחי הוקם בשנת 2004 כחלק מהשיקום העירוני של רובע 9 בבודפשט והתחדשותו בראשית המאה ה-21. האדריכלים ניסו במהלך התכנון לחקות את נזקי הבנייה שגורמות רעידות אדמה, על מנת לשקף את השואה כרעידת האדמה של היהודים בהונגריה. קירות המבנה לא סדירים במכוון, פעמים רבות הם נטויים בכוונה וקטעים מתוכם מתרוממים בהדרגה לגבהים שונים מהקצה האחד עד לשני. אי הסדירות מחריפה לעין על ידי בניית קירות מיוחדים, שבניגוד לאחרים, שורות הלבנים מותקנות בהם לא בצורה אופקית, אלא בקו עולה מול הירידה בגובה הקיר המדובר.	עריכה | תבנית | שיחה
91	החזית הראשית של הבניין בצילום מרחוק האדריכל סטנלי טייגרמן תכנן את מוזיאון השואה של אילינוי, שבפרוורי שיקגו, כך שחציה השמאלי של חזיתו הראשית שחור לחלוטין, ואילו חצי הימני לבן לחלוטין. הצבע השחור מסמל את אסון השואה, ואילו הצבע הלבן מסמל את התקומה, שאחרי האסון. תקומה זו בהחלט נראית לעין בפרוור בו בנוי המוזיאון, סקוקי, כי גרים יהודים רבים. חזיתו האחורית של הבניין אפורה, וקל למצוא צילומים שלה, בהם היא צולמה, כולה, ממרחק קצר. לעומת זאת, הצילומים הנפוצים של החזית הראשית הם או מרחוק, או פוטומונטאז' של תמונת חצי החזית השמאלי עם תמונת החצי הימני. קשה לצלם היטב את שני חצאי החזית הראשית, בו זמנית, מקרוב, כי תצלום מוצלח של החצי השחור דורש צמצם כמעט לגמרי פתוח, וזה של החצי הלבן דורש צמצם כמעט לגמרי סגור.	עריכה | תבנית | שיחה
92	בשנת 1258 פלשו צבאות מונגולית לח'ליפות העבאסית, אורדות של הולגו ח'אן ובעלי בריתו הטילו מצור על בגדד, ולאחר 11 ימי מצור בלבד נפרצו חומותיה. מיד עם כניסתם לעיר החלו כוחות המונגולים במסע שיטתי של רצח וטבחו את כל תושבי העיר, ביזה והרס. המסגדים, הארמונות, הספריות ובתי החולים - מונומנטים תרבותיים וארכיטקטוניים שנבנו במשך מאות שנים של שלטון עבאסי - נבזזו ונהרסו עד היסוד. ספריות העיר ובראשן בית אל-חכמה ("בית החוכמה") נשרפו על מאות אלפי כתבי היד והתעודות ההיסטוריות, המדעיות, הדתיות והספרותיות שבהן. מסופר שמי החידקל השחירו מדיו של הספרים שהושלכו הנהרה ומדם המלומדים שגופותיהם המבותרות היו שותפות לגורלם. היסטוריון ערבי-מוסלמי בן המאה ה-13 כתב "לא היה חורבן דומה לחורבן בגדד שהאסלאם הצליח לשרוד" מספר מאות לאחר מכן כתב ההיסטריון האמריקאי ויל דוראנט כתב בספרו המונומנטלי תולדות התרבות "אין בהיסטוריה האנושית אסון מפתיע יותר והרסני יותר לתרבות האנושית" תיאורים אלה של הרס וביזה מוחלטים של בגדאד ה"תרבותית" על ידי המונגולים ה"ברברים" הודגשו בעיקר על ידי היסטוריונים ערבים בני המאה ה-20 ואוריינטליסטים אירופאים, כהסבר לדעיכתה של הציוויליזציה המוסלמית לעומת אירופה.	עריכה | תבנית | שיחה
93	מגדל השעון ותוספות אחרות בשער יפו 1908-1918 בשנת 1902, האימפריה העות'מאנית הקימה מגדלי שעון במספר ערים בארץ ישראל, לציון 25 שנה לשלטון הסולטאן, עבדול חמיד השני. אולם בירושלים היא הקימה מגדל כזה רק ב-1907 – על שער יפו (בתמונה). בסיס המגדל הירושלמי היה ריבועי, ובראשו נקבעו ארבעה שעונים, שפנו לארבע רוחות השמים. השעון המערבי והמזרחי הציגו את השעה באופן המקובל כיום ("שעה אירופית"), בעוד ששני השעונים האחרים הציגו את השעה בשיטה העות'מאנית (שיטת השעות הזמניות). מעל השעונים הוצבו פעמון, סהר וכוכב. עם תחילת המנדט הבריטי על ארץ ישראל, אנשי ציבור ואמנים הפעילו לחץ לפירוק מגדל השעון שעל שער יפו, בטענה שהוא מכוער ולא מתאים לחומות ירושלים. אחד מהאישים האלו היה בוריס שץ, שהבריטים פרקו לו את ביתן בצלאל, בדיוק בטיעון זה. ב-1922, מגדל שעון זה, אכן פורק. אם כי הבריטים הצמידו לשער יפו תא טלפון אדום, בסגנון לונדוני, ובלחץ מכובדים ערבים, הם בנו מגדל השעון חדש, בקרבת החומה, שפורק רק ב-1934. ב-2004 הנפיק השירות הבולאי הישראלי סדרת בולים בשם "מגדלי שעון עות'מאניים בישראל", שכללה בול של מגדל השעון הירושלמי, שפורק כי נחשב למכוער.	עריכה | תבנית | שיחה
94	קטע מהחומה הגדולה של סין במשך השנים נקשרו מיתוסים רבים בחומה הגדולה של סין. הדעה המקובלת היא שכל החומה עשויה מלבנים, שהיא משתרעת ברציפות לכל רוחב צפונה של סין, שהיא נבנתה על ידי קיסר סין הראשון, צ'ין שה-חואנג, לפני 2,200 שנים, ושהיא המבנה היחיד מעשה ידי אדם שניתן לראות מן הירח. בפועל, חומה זו נבנתה בשלהי שלטון שושלת מינג לפני 450 עד 350 שנים בלבד. רובה הוא סוללת עפר שנבנתה בטכניקה של אדמה נגוחה. גם בקטעי החומה שבהם ישנן לבנים, הן מהוות חיפוי בלבד לסוללת העפר שנבנתה בטכניקה זו. החומה אינה רציפה באזורים שבהם ישנם מכשולים טבעיים. רובה התפורר, והחלק שבו מבקרים כיום מיליוני תיירים מדי שנה מצפון לבייג'ינג נראה שלם משום שעבר שיפוץ יסודי בשנות ה-50 של המאה ה-20. רוחבה המקסימלי של החומה הוא תשעה מטרים ולכן הניסיון לראותה מהירח שקול לניסיון לראות שערת אדם ממרחק של שלושה קילומטרים. לא רק שלא ניתן לראותה מהירח, גם ממסלול לווייני נמוך לא ניתן לראותה. לשם השוואה את הפירמידה הגדולה של גיזה, מבנה קדום אחר מעשי ידי אדם, ניתן לראות ממסלול לווייני נמוך.	עריכה | תבנית | שיחה
95	קשת השער קשת השער היא המבנה הידוע ביותר בסנט לואיס שבמיזורי וגובהה הוא 192 מטרים. טיפוס, צניחה על ראש הקשת, קפיצת בנג'י או טיסה בין רגלי הקשת אסורים בתכלית האיסור אך עם השנים נמצאו כמה הרפתקנים שניסו את כוחם בפעלולים מסוכנים. פעלול בולט אירע ב-14 בספטמבר 1992. ג'ון וינסנט מניו אורלינס טיפס במשך הלילה על הצד החיצוני של הקשת כשהוא נעזר במצמדי יניקה שהצמידו אותו ללוחות הפלדה. הוא הגיע לראש הקשת, הצטלם, צנח מראש הקשת בקפיצת בסיס והסתלק, לא לפני שהשאיר עותקים של הצילומים בתחנות הטלוויזיה המקומיות. וינסנט נתפס כעבור זמן מה וישב בכלא מספר חודשים.	עריכה | תבנית | שיחה
96	סכמה של מצודת קסטל דל מונטה קסטל דל מונטה היא מצודה בפוליה בדרום-מזרח איטליה שנבנתה בידי פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה במאה ה-13. המצודה תוכננה ועוצבה סביב המספר שמונה. המבנה מתומן מבחוץ וכך גם חצרו הפנימית. יש בו שמונה חדרים בכל קומה ושמונה מגדלים, ובעבר ניצב במרכזו אגן מתומן. מידות הקירות החיצוניים והפנימיים וגובה המגדלים המתומנים הם כפולות של שמונה. בנוסף לכך, פעמיים בשנה, ב-8 באפריל וב-8 באוקטובר, שנחשב בעבר כחודש השמיני בלוח השנה, מאירה קרן שמש את הצלע החיצונית הדרום-מזרחית, וחודרת דרך החלון הקבוע בה ודרך החלון הפונה אל החצר הפנימית. על המסגרת שמשמאל לשער הכניסה מפוסלים שמונה פרחים שבכל אחד מהם ארבעה עלי כותרת. שמונה פרחים אחרים מופיעים במסגרת התחתונה של השער. שמונה עלים מעטרים את כותרות העמודים בחדרים, וכך גם על חלק מאבני הראשה בקשתות שבתקרות החדרים. אם לא די בכל אלה, קו האורך שבו שוכן המבנה, שנקבע מאות שנים לאחר שהוקם, הוא 16°16′16′′ מזרח. המצודה הוכרה כאתר מורשת עולמית בשנת 1996.	עריכה | תבנית | שיחה
97	מחקר מתמטי של אמנות האוריגמי היפנית גילה שחישוב דרך הקיפול של דגמי אוריגמי היא בעיה NP שלמה, כלומר בעיה קשה במיוחד לפתרון. בבסיס החקר המתמטי של האוריגמי עומדות שבע אקסיומות המגדירות את הפעולות הגאומטריות האפשריות בתהליך הקיפול. טכניקות הקיפול של אוריגמי נמצאות בשימוש גם בתכנון הנדסי של מתקנים מתקפלים "חכמים", כגון מפרשים סולאריים מתקפלים עבור לוויינים, תומכנים זעירים מתקפלים עבור צנתרי לב, כריות אוויר לכלי רכב המתנפחות באופן יעיל יותר, כיפות מתקפלות עבור אצטדיוני ענק, שלדות רכב המתקפלות באופן שיספוג טוב יותר פגיעות מהתנגשויות ועוד.	עריכה | תבנית | שיחה
98	סכר הובר כפי שצולם בשחור-לבן על ידי אנסל אדמס ב-1941. מבנה הבטון המזוין הגדול בעולם הוא סכר הובר - סכר קשת-כבידה על נהר קולורדו, שֶׁיָּצַר את מאגר המים הגדול בארצות הברית. הגנרטורים שבסכר מספקים חלק משמעותי מצריכת החשמל של שלוש מדינות משנה (נבדה, אריזונה וקליפורניה). הסכר מושך כמיליון תיירים בשנה, וכביש 93 העמוס בתנועה, עבר עליו במשך מספר עשורים. הוא הוקם בזמן השפל הגדול, במאמץ כספי וארגוני כביר, ועלה גם בדם. 154 מהעובדים בהקמתו נהרגו בפגיעות עבודה מגוונות; הראשונים שבהם עוד בשלבי הכרת ומדידת השטח לקראת תכנונו.	עריכה | תבנית | שיחה
99	איור האולפן "מארייה השחורה" בראשית דרכו של צילום הקולנוע (למעשה, צילום הראינוע), האור הנדרש לצילומים היה כה רב, עד שאולפן הקולנוע הראשון היה בניין עם גג נפתח, הסובב על ציר (בתמונה), כך שתמיד יהיו בו אור שמש ישיר. אולפן זה נבנה בידי תומאס אדיסון. ומשום שקירותיו היו שחורים, הוא נקרא מריה השחורה.	עריכה | תבנית | שיחה
100	בית ברחוב פורטלנד בסאות'המפטון שבאנגליה, עם חסימות בלוקים בשטח של חלק מחלונותיו. בישראל, ארנונה היא מס מוניציפלי, שבסיסו הוא השטח הבנוי של הנכס, שעליו הוא מוטל. אולם, מדידת שטח בנוי אינה פעולה פשוטה. מה גם, שההוראות משתנות לגבי חישוב החלק בשטח הבנוי המשותף בבית משותף, לגבי השטח שבעובי הקירות ולגבי אחוזי השטח המחושב מהמרפסות ומהחצרות המרוצפות. באירופה היו ניסיונות להחליף את בסיס המס משטח הנכס להגדרה אופרציונלית – הגדרת דבר מה, שמעיד על שטח הנכס, אך קל בהרבה למדידה. ההגדרה האופרציונלית שנבחרה הייתה מספר החלונות שבנכס. אולם "מס החלונות" נכשל, כי בעלי הבתים חסמו את חלונותיהם (בתמונה) בכדי להפחית את שיעור המס.	עריכה | תבנית | שיחה

בחזרה לפורטל

קטעי "הידעת?" נוספים

1 עד 100 (100%)

101 עד 200 (1%)

201 עד 300 (0%)

301 עד 400 (0%)