פורטל:איראן/הידעת?/קטעי הידעת?

לקט קטעי "הידעת?"

1	מוחמד מוסאדק ראש הממשלה האיראני מוחמד מוסאדק, אשר שלט במדינה ב-1951 והצליח להסתכסך עם מעצמות המערב עד שהודח בקשר שיזם ה-CIA, היה ידוע בהתנהגותו התיאטרלית. בין היתר נהג להופיע לישיבות המג'לס, הוא הפרלמנט האיראני, כשהוא לבוש בחלוק רחצה, וכן לבכות או להתעלף מעל לבמת המג'לס במהלך נאומיו.	עריכה | תבנית | שיחה
2	ציר איראן בישראל ספיניה מגיע לבית הנשיא ויצמן ברחובות בשנת 1950 עד לשנת 1979 היו יחסי איראן–ישראל ידידותיים, והתקיימו ביניהן שיתופי פעולה כלכליים, מסחריים וצבאיים. בין היתר תכננו שתי המדינות לפתח טיל חדיש ומתקדם מדגם "יריחו", וישראל אף ניסתה למכור לאיראן ידע וטכנולוגיות גרעיניות. בסופו של דבר לא יצאו תוכניות אלה לפועל עקב המהפכה האיסלאמית באיראן שהתרחשה בינואר 1979 ואשר שמה קץ ליחסים הקרובים בין שתי המדינות.	עריכה | תבנית | שיחה
3	השאה רזא ח'אן ב-21 במרץ 1935 ביקש השאה רזא ח'אן ממדינות העולם לקרוא לארצו "איראן" ולא "פרס", כפי שהיה נהוג עד אז. זאת כדי להמחיש את תהליך השינוי והמודרניזציה שהונהג במדינה, וכן כדי להדגיש את מורשתה הלאומית העצמאית. השם הקודם, "פרס", מקורו ביוונים הקדומים, שכינו כך את האימפריה שעמדה מולם בעת העתיקה. השם איראן מקורו היה בתרבות האירנית עצמה.	עריכה | תבנית | שיחה
4	החברות בברית בגדד בשנת 1955 הוקמה במזרח התיכון ברית בגדאד, בה חברו איראן, עיראק, טורקיה, ופקיסטן, לברית פרו-מערבית בתמיכת בריטניה, כנגד התחברותם של משטרים ערבים אחרים אל ברית המועצות בימי המלחמה הקרה. על אף שעיראק פרשה מן הברית לאחר הדחת המלך בשנת 1958, הייתה הברית פעילה עד לשנת 1979, שבה התחוללה המהפכה האסלאמית באיראן. במפה ניתן לראות את חברות הברית היוצרות רצף טריטוריאלי במערב אסיה.	עריכה | תבנית | שיחה
5	משבר בני הערובה באיראן הוא כינוי לתקופה בת 444 ימים (מ-4 בנובמבר 1979 ועד ל-20 בינואר 1981) שבה הוחזקו 52 אזרחים אמריקאים כבני ערובה בטהראן בירת איראן על ידי השלטון האסלאמי החדש שעלה לשלטון לאחר המהפכה. המעשה נומק כמחאה על כך שארצות הברית נתנה מקלט למוחמד רזא שאה שהודח מהשלטון וברח מהמדינה. בשנת 1980 נכשל ניסיון חילוץ צבאי של בני הערובה על ידי כוחות אמריקנים, והם שוחררו לבסוף לאחר משא ומתן בתחילת שנת 1981. מאוחר יותר הוציאה ארצות הברית בול המציין את שיבתם חזרה של בני הערובה.	עריכה | תבנית | שיחה
6	הכיכר מיידאן-י אמאם (פרסית ميدان امام‎ - "כיכר האימאם") נמצאת במרכז העיר אספהאן באיראן. הכיכר מוקפת מבנים מרהיבים שנבנו בתור הזהב של האימפריה הפרסית במאה ה-17 בימים בהם שימשה אספהאן בירת האימפריה. לכיכר נודעת חשיבות היסטורית ואדריכלית רבה, אשר הביאה להכרזתה כאתר מורשת עולמית ב-1979.	עריכה | תבנית | שיחה
7	דגל איראן בתקופת השאה בתקופות שלטונו של השאה באיראן דגל איראן היה שונה מהדגל הנוכחי של המדינה. במרכז הדגל ניצב אריה המחזיק בחרב שהוא אחד מסמליה המובהקים של פרס. מסביבו נוספו סמלים קלאסיים של מלוכה: כמו שמש וכתר מלך. עד היום מרבים מתנגדי השלטון הנוכחי באיראן, בעיקר, בתפוצות האיראניות הגדולות בעולם, להניף דגל זה.	עריכה | תבנית | שיחה
8	הזמרת ריטה הזמרת ריטה נולדה בשנת 1962 בטהראן בשם יהאן-פרוז. היא עלתה עם משפחתה לישראל כשהייתה בת שמונה. היא דוברת פרסית ובשנת 2012 זכה האלבום שלה "השמחות שלי" הכולל שירים בפרסית בתואר אלבום זהב לאחר שמכר יותר מ-20 אלף עותקים. עותקים רבים פיראטיים של האלבום ושל שירים בו זכו לפופולריות באיראן ובתפוצות האיראניות במערב.‏	עריכה | תבנית | שיחה
9	בשפה העברית ישנן מילים רבות השאולות מהשפה הפרסית. משחק ה '"שח-מט"', למשל, בפרסית, שח (shah) משמעו מלך. מאט (mat) – פירושו נדהם או חסר אונים. המילה "'זמן'" שאולה משורש פרסי שפירושו "הולך". המילה "דת", מופיעה במגילת אסתר במשמעות חוק או נוהג. המילה "'פרדס'" מוצאה מהמילה הפרסית שפירושה "גן". המילה "'בוסתן'", מורכבת מהמילה "בו" שפירושה "ריח טוב" והסיומת "סתן" מציינת אזור, חבל ארץ. המילה '"אשכרה'" בשפת הדיבור בעברית: שקוף וברור. בפרסית פירושה: דבר ידוע, גלוי. המילה "'בזאר'" – שוק. בפרסית: bāzār .המילה "'הנדסה'"– גאומטריה (בפרסית: handasa), והמילה "'גזבר'" – ממונה על ענייני הכספים והגבייה (בפרסית: ganzabara – נושא האוצר).	עריכה | תבנית | שיחה
10	בית כנסת יהודי בעיר טהראן באיראן חיה הקהילה היהודית הגדולה ביבשת אסיה מלבד ישראל. מספרם של יהודי איראן מוערך בכ-8,700 ורובם הגדול נשאר באיראן מסיבות כלכליות. המשטר האיראני מעניק חופש דת לנתיניו היהודים ובפרלמנט האירני משוריין מקום קבוע עבור נציג יהודי. ד"ר סיאמק מרה סדק, אשר מכהן בפרלמנט מאז 2008 הוא יו"ר הוועדה היהודית של טהראן ורופא בבית החולים "ספיר" בעיר הבירה, המנוהל על ידי יהודים. הוא נולד בעיר שיראז, נצר לאחד ממנהיגי הקהילה המקומית.	עריכה | תבנית | שיחה
11	המילה "פארס" בכתב פהלווי בצרפתית, מקובל לכנות מכנסיים קצרים בכינוי המושאל מאנגלית, "shorts" (מבוטא: *שורטס). מקובל גם לאיית מילה זו, בצרפתית, בדיוק באותו אופן בו מאייתים אותה באנגלית, למרות שצירוף האותיות sh לא מקודד בצרפתית לשום הגה בכלל. אילו מילה זו הייתה מאויתת לפי כללי האיות הצרפתיים, היא הייתה מאויתת *chortse. באותו אופן, המילה האנגלית לפשטידה, "קיש", מאויתת באנגלית "Quiche", כי היא הושאלה מהצרפתית עם האיות שלה. אילו היא תקרא לפי חוקי האיות האנגליים, היא תבוטא "קוויטש" במקום "קיש". יש גם דוגמאות קיצוניות יותר להשאלת כתיב. בשפות המשתמשות במערכת האלפבית הלטיני, הכתיב של חלק מראשי התיבות הושאל עם האלפבית עצמו. למשל ראשי התיבות .e.g מבוטאים באנגלית כ-"for example", אך נכתבים כאילו היו ראשי התיבות של הצירוף הלטיני – exempli gratia; וראשי התיבות .i.e מבוטאים כ-"that is", אך נכתבים כראשי התיבות של הצירוף id est. ויש אפילו דוגמאות קיצוניות יותר. פרסית אמצעית נכתבה באותיות האלפבית הסורי (דוגמת כתב בתמונה), והשאילה מהארמית-סורית צורות כתיב למילים, שכבר היו בה, בקרי אחר לחלוטין. כך המילה הפרסית, שמשמעותה היא "שֵׁם", נכתבה באותיות הסוריות שִׁין וּמִים (בדומה לאיות העברי), אך נקראה ובוטאה כ-nām (כמו name, באנגלית).	עריכה | תבנית | שיחה
12	טאר פרסי טאר (בתמונה) הוא כלי נגינה איראני, שנבנה החל מהמאה ה-15. כמו הגיטרה, גם הטאר הוא כלי פריטה בעל צוואר, ממשפחת הלאוטות. לטאר אין מספר קבוע של מיתרים, אך המספר השכיח הוא שישה – כמו לגיטרה. בשפות הודו-איראניות רבות, המילה "טאר", משמעה "מיתר". מילה זו קיימת בשמות כלי נגינה נוספים, כגון דוטאר(אנ') ("שני מיתרים"), סאטאר(אנ) או סיטאר ("שלושה מיתרים", למרות שכיום יש בכלים אלו יותר מיתרים) וצ'הארטאר ("ארבעה מיתרים"). ומכאן עולה ההשערה, שמקור השם "גיטרה" (*גיטאר או *גיטטאר) גם כן קשור למילה "טאר".	עריכה | תבנית | שיחה
13	מגדל שתיקה הדת הזורואסטריות, הייתה הדת הרשמית והמרכזית באימפריה הפרסית, ונוסדה כנראה, בתחילת האלף הראשון לפנה"ס. קהילות מאמיניה קיימות כיום בעיקר באיראן ובהודו, ומונות יחד כמה מאות אלפי בני-אדם. הזורואסטרים מפורסמים בדיני הנידה ובדיני טומאת המת הקיצוניים שלהם. בזמן הווסת, האישה סגורה בבקתה נפרדת או בחדר נפרד, ללא חלונות כדי שמבטה לא יטמא את השמש, הירח והכוכבים, ומותר לה ללבוש רק תכריכים. מותר לה לאכול רק מעט, ובכפפות, מצלחת מתכת (שאינה יסוד מקודש). יומיים לאחר תום הווסת על האישה להיטהר באמצעות טבילה בשתן של פר, שעמד חצי שנה בשמש לשם טיהור. את המתים לא ניתן לקבור באדמה, שהיא אחת מיסודות העולם המקודשים, וכן לא לשרוף באש או להשליך לנהר, שגם הם יסודות מקודשים בדת. מחמת כך גוויית האדם המת נלקחת למבנה חסר גג בשם מגדלי שתיקה, ועוף השמיים אוכל את בשר המת. העצמות שנותרו מטוהרות באור השמש כחצי שנה, ולאחר מכן מותר לקבור אותן. כיום מותר לשרוף את המת בחשמל, שאינו יסוד מקודש בדת הזורואסטרית.	עריכה | תבנית | שיחה
14	יחמור פרסי באמצע שנות השבעים ביקשו אנשי רשות שמורות הטבע, לחדש את אוכלוסיית היחמור הפרסי בישראל. לאחר שארחו את אחיו של השאה הפרסי, מוחמד רזא פהלווי, ואפשרו לו לצוד יעל בעל קרניים גדולות במיוחד בחי בר שליד יטבתה, קיבלו ממנו הבטחה להעברת שני זוגות יחמורים משמורת טבע באיראן. עד לשלהי 1978 לא קוימה ההבטחה ועם תחילת המהומות שבישרו על המהפכה האיראנית וסיום שלטון השאה, סבר אברהם יפה, מנהל הרשות, כי זו ההזדמנות האחרונה להשיג את היחמורים. אזרח הולנדי בשם מייק ואן חרבנברוק, שעבד ברשות שמורות הטבע, טס לאיראן, חילץ ארבע נקבות יחמור והעלה אותן על טיסת אל על האחרונה מטהראן. הנקבות צורפו לשני זכרים שהובאו מגרמניה שנתיים לפני כן והוקם גרעין רבייה בחי-בר שבכרמל. החל מ-1996 מתבצע באופן סדיר שחרור לטבע של יחמורים שנולדו בחי בר. כיום אוכלוסיית היחמור הפרסי בישראל היא מהגדולות בעולם.	עריכה | תבנית | שיחה
15	אסתר במגילת אסתר הנקראת בחג פורים נעדר לחלוטין שמו של אלוהים ויש לכך פרשנויות רבות. אחת המעניינות היא של אבן עזרא, מפרשני המקרא, הטוען בהקדמתו לפירושו על המגילה שמרדכי כתב את המגילה למען הפרסים, וכיוון שלא רצה שהם יחליפו את שם האלוהים בשמו של אל מהמיתולוגיה הפרסית הוא העלים אותו כליל מן המגילה.	עריכה | תבנית | שיחה
16	לוח ההקדש לאנוסי משהד בשכונת הבוכרים בירושלים המשותף לערים ירושלים, מכה ומשהד הוא מנהג העליה לרגל אליהן. היו אנשים, שבמסע רגלי אחד היו בשלושתן. אלו היו נכבדי עדת אנוסי משהד. עדה יהודית-איראנית, שבמשך 120 שנה נאלצה להתחזות לקהילה שיעית, ולקיים את מצוות היהדות במחתרת. היהודים הוזמנו לעיר משהד, שלפי האמונה השיעית אסורה בכניסה למי שאינו מוסלמי, בידי השאה, נאדיר, שניסה למתן את הדת במדינה. אולם עד שהם הגיעו לעיר, נאדיר כבר נרצח.	עריכה | תבנית | שיחה
17	עומר ח'יאם תרגומי שירתו של עומר ח'יאם, הפרסי בן המאה ה-10, היו רבי מכר בשלל שפות, במאה ה-19 וה-20. אולם עבור בני תקופתו, הוא היה מפורסם בהצלחתו בתחומי השכלה אחרים: שורה של חיבורים אלגבריים, שיטה גאומטרית לפתרון של משוואות ממעלה שלישית, חקר מרובע סאקרי, מחקרים באסטרונומיה, תכנון של לוח השנה של ג'לאלי ובקיאות בפילוסופיה, משפט והיסטוריה. אולם כתביו בנושאים אלו כמעט שלא השתמרו. ח'יאם חיבר שירים מרובעים – סוגה מקובלת בפרס של זמנו. אך תוכן שירתו עסק באהבה, למרות התנגדות הממסד הדתי. לכן ח'יאם הצפין את שיריו בטורים עמוסים בתוכן כתוב עשיר אחר.	עריכה | תבנית | שיחה
18	תזמורת של יהודים גאורגים, שנת 1800 לערך בתקופת צרפת של וישי, טענו מספר משפחות של יהודי גאורגיה, בוכרה, איראן ואפגניסטן, כי מוצאם האתני אינו מגזע יהודי. הטענה קנתה לה אחיזה בשלטון הגרמני, והייתה לה השלכה על מדיניות הגזע בחזית המזרחית במלחמת העולם השנייה, ובכלל זה המדיניות כלפי יהודי ההרים שבצפון הקווקז. עד לתום מלחמת העולם השנייה, לא הגיעו החוקרים הגרמנים לכדי תמימות דעים, ולפיכך החליט מנהל המשרד למדיניות הגזע בלשכת המפלגה הנאצית לדחות את ההכרעה בדבר הטיפול ביהודים אלה. כתוצאה מכך ניצלו יהודים שטענו כי אינם מגזע יהודי בצרפת הכבושה. בחזית המזרחית ניצלו חלק מיהודי ההרים ואילו לגאורגיה, בוכרה, איראן ואפגניסטן לא הגיעו הגרמנים.	עריכה | תבנית | שיחה
19	שדרות הציונות, במבט לכוון המרכז הבהאי לעיתים שמות רחובות מוחלפים בעקבות אירועים אקטואליים, או כהתרסה. כך בתחילת שנות ה-80 שינתה איראן את שם הרחוב שבו מוקמה שגרירות מצרים בטהראן לשם רוצחו של אנואר סאדאת, ח'אלד אסלאמבולי, מאנשי הג'יהאד האסלאמי המצרי. הדבר קרה בעת ניתוק היחסים הדיפלומטיים בין המדינות, ועם חידושם שונה שם הרחוב שנית ל"רחוב האינתיפאדה הפלסטינית". מצרים שינתה את שם הרחוב בו שוכנת שגרירות ישראל בקהיר לרחוב מוחמד א-דורה. שדרות הציונות בחיפה הן רחוב ראשי העולה אל הכרמל ששינה את שמו פעמיים. הרחוב נקרא תחילה "דרך ההר" ולאחר הקמת המדינה שונה שמו ל"שדרות או"ם", כהוקרה לאומות המאוחדות על התמיכה בהקמת מדינת ישראל בכ"ט בנובמבר 1947. אולם ב-1975 קיבלה עצרת האו"ם את החלטה 3379 שהשוותה את הציונות לגזענות, ובעקבות החלטה זו שינתה שוב עיריית חיפה את שם הרחוב ל"שדרות הציונות", כמחאה על החלטת האו"ם, שם שנותר על כנו גם אחרי ביטול ההחלטה מאוחר יותר, בקבלת החלטה 4686 בעצרת הכללית ב-16 בדצמבר 1991.	עריכה | תבנית | שיחה
20	אמבולנס צבאי ליגה V היה ארגון שנוסד בתקופת מלחמת העולם השנייה בארץ ישראל ומטרתו הייתה לסייע לברית המועצות במלחמתה בגרמניה הנאצית. שיא פעילות הארגון היה רכישתם של שלושה אמבולנסים שנמסרו לצבא האדום. האמבולנסים נסעו דרך עבר הירדן, עיראק ואיראן, וב־28 באפריל 1943 הגיעו לטהראן ונמסרו לידי אנשי השגרירות הסובייטית.	עריכה | תבנית | שיחה
21	זאב רווח יהודה ברקן ומשה איש כסית במהלך צילומי הסרט (צילם יוני המנחם) צ'רלי וחצי הוא מהבולטים בסוגת סרטי הבורקס, הייחודית לקולנוע הישראלי. כמו כן, הבמאי שלו, בועז דוידזון, וגם הכוכבים, יהודה ברקן, זאב רווח ומשה איש כסית (בתמונה), הם מהבולטים בסוגה. אולם מקור ההשראה העיקר של צ'רלי וחצי הוא בקולנוע האיראני. הרעיון לסרט מבוסס על סוגת סרטי הלוטי, שהייתה בזמנו בשיא הצלחתה באיראן. בסוגת הלוטי, גיבור העלילה הוא עבריין שכונתי קשוח, מן המעמד הנמוך, המייצג סתירה לבני המעמד הגבוה, העשירים, וסגנונם המערבי, אשר בתם מתאהבת בו. הגדרת סוגה זו לא סותרת את זו של סוגת הבורקס, שגם היא בנויה סביב קונפליקט מעמדות. את הסרט צ'רלי וחצי הפיק שמחה זבולוני, בישראל, אחרי שהפיק מספר סרטי לוטי באיראן. גם לסרט חגיגה בסנוקר, סרט הבורקס הבא, שיצרו זבולוני, דוידזון, ברקן ורווח, היה מקור השראה מהקולנוע האיראני.	עריכה | תבנית | שיחה
22	פרדס בהוד השרון מקור המילה פרדס מפרסית עתיקה: pairi-daēza (גן סגור). המילה משותפת גם לשפות אחרות: pardaisā (סורית), pardēsu (בבלית), פַּרְדֵּיסָא (ארמית יהודית), فِرْدَوْسٌ (פִרְדַּוְס, ערבית), parês (כורדית), paṛtêz (ארמנית) וpardisa (מנדעית). עובדה מעניינת היא שמקורה של המילה האנגלית paradise זהה למקור המילה פרדס- המילה הפרסית התגלגלה ליוונית וללטינית וחדרה משם לרבות משפות אירופה. בהקשר היהודי, היו שדרשו את המילה כדרש, פשט, רמז וסוד.	עריכה | תבנית | שיחה
23	פירדוסי המשורר פירדוסי, בן המאה ה-10, נודע בכתיבתו בשפה הפרסית, תוך קריאת תגר על התרבות הערבית, תוך שימוש במילים שמקורן פרסי, במקום ב[[מילה שאולה|מילים שאולות מערבית. הוא כתב פואמה, שכללה 60,000 בתי שיר מחורזים, בשם שאהנאמה (רישומים בעלי חשיבות ממעלה עליונה ולא כפי הנהוג לחשוב "רישומי מלכים"), המספרת את תולדות 50 ממלכי פרס, כשהאחרון ביניהם הוא הנביא מוחמד. הספר נכתב במסגרת מאמצי הפרסים להחדיר את תרבותם לתרבות המוסלמית, במסגרת תנועת השעוביה. הפואמה נכתבה במשך 30 שנות עבודה, אשר לאחריהן הגיש פירדוסי את עבודתו לשליט מחמוד מע'זנה. אך הלה לא גילה עניין רב בשיר, ואכזב את פירדוסי בסכום המועט ששילם עבורו. למעשה, המשורר החיה את השפה הפרסית בעידן של כיבוש ערבי-מוסלמי, שבו אט-אט דעכה כמעט השפה הפרסית.	עריכה | תבנית | שיחה
24	-	הוספה
25	-	הוספה
26	-	הוספה
27	-	הוספה
28	-	הוספה
29	-	הוספה
30	-	הוספה
31	-	הוספה
32	-	הוספה
33	-	הוספה
34	-	הוספה
35	-	הוספה
36	-	הוספה
37	-	הוספה
38	-	הוספה
39	-	הוספה
40	-	הוספה
41	-	הוספה
42	-	הוספה
43	-	הוספה
44	-	הוספה
45	-	הוספה
46	-	הוספה
47	-	הוספה
48	-	הוספה
49	-	הוספה
50	-	הוספה
51	-	הוספה
52	-	הוספה
53	-	הוספה
54	-	הוספה
55	-	הוספה
56	-	הוספה
57	-	הוספה
58	-	הוספה
59	-	הוספה
60	-	הוספה
61	-	הוספה
62	-	הוספה
63	-	הוספה
64	-	הוספה
65	-	הוספה
66	-	הוספה
67	-	הוספה
68	-	הוספה
69	-	הוספה
70	-	הוספה
71	-	הוספה
72	-	הוספה
73	-	הוספה
74	-	הוספה
75	-	הוספה
76	-	הוספה
77	-	הוספה
78	-	הוספה
79	-	הוספה
80	-	הוספה
81	-	הוספה
82	-	הוספה
83	-	הוספה
84	-	הוספה
85	-	הוספה
86	-	הוספה
87	-	הוספה
88	-	הוספה
89	-	הוספה
90	-	הוספה
91	-	הוספה
92	-	הוספה
93	-	הוספה
94	-	הוספה
95	-	הוספה
96	-	הוספה
97	-	הוספה
98	-	הוספה
99	-	הוספה
100	-	הוספה

בחזרה לפורטל