פורטל:אירלנד
אירלנד הוא אי באוקיינוס האטלנטי, 53° צפונית לקו המשווה, ו-8° מערבית לקו האורך של גריניץ', ממערב לאי הסמוך לו – בריטניה הגדולה. בין אירלנד ובריטניה הגדולה מפרידים הים האירי, התעלה הצפונית ותעלת סנט ג'ורג', ומדרום לו הים הקלטי. שטח האי 84,421 קמ"ר, והוא האי השלישי בגודלו באירופה (לאחר בריטניה הגדולה ואיסלנד) והאי ה-20 בגודלו בעולם. אורכו (מצפון לדרום) 485 ק"מ, רוחבו (ממזרח למערב) 275 ק"מ, ואורך קו-החוף שלו 1,448 ק"מ.
ברוב שטחו של האי שוכנת הרפובליקה של אירלנד, המשתרעת על פני כחמש שישיות משטח האי, בשטח של כ- 70,000 קמ"ר. בצפון מזרחו שוכנת צפון אירלנד המהווה חלק מהממלכה המאוחדת.
האי מחולק לארבעה גלילות (פרובינציות) – קונכט (Connaught), אלסטר (Ulster), לנסטר (Leinster) ומנסטר (Munster) – ול-32 מחוזות. מתוך תשעת המחוזות המרכיבים את אלסטר, שישה כלולים בשטחה של צפון אירלנד. נכון ל-2011 אוכלוסיית האי נאמדת בכ-6.4 מיליון נפש (האי השני המאוכלס ביותר באירופה לאחר בריטניה הגדולה), מתוכם כ-4.6 מיליון ברפובליקה של אירלנד.
| !Fáilte chuig Portal na hÉireann! ברוכים הבאים לפורטל אירלנד! !Welcome to the Ireland Portal
|
רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד או "הרעב הגדול" הוא השם שניתן לרעב ההמוני ששרר באירלנד בין השנים 1846 ו-1849.
התנאים לקיומו של רעב במדינה מערב אירופית באמצע המאה ה-19 נוצרו בחמישים השנה שקדמו לרעב, ומחולליהם היו המדיניות הכלכלית של ממלכת בריטניה הגדולה (אשר אירלנד הייתה חלק ממנה באותה תקופה), שיטות חקלאיות כושלות, הסתמכות על משק מונוקולטרי, והופעת הכימשון, פרוטיסט שהרס את יבול תפוחי האדמה שהיה מקור מחייתם של רוב תושבי האי. תוצאותיו המיידיות של הרעב נמשכו עד 1851, ובשנים שבין 1846–1851 מיוחסות בין 750 אלף למיליון מיתות (קיימים אומדנים שונים) לרעב[דרוש מקור]. מספר דומה של אנשים היגרו מן האי לאנגליה, לארצות הברית, לקנדה ולאוסטרליה ויצרו שם פזורה אירית[דרוש מקור].
ההשפעה המיידית של הרעב על אירלנד הייתה הרסנית, והתוצאות לטווח רחוק היו בעלות משמעות נכבדה. הן גרמו לשינוי של קבע בתרבות האירית ובמסורת האירית עד היום. רעב תפוחי האדמה הגדול נבע מהצטברות של גורמים סוציאליים, ביולוגיים, פוליטיים וכלכליים, מהם שמקורם אירי ומהם שמקורם אנגלי.
.jpg)
|
| כפר הדייגים דולין, אזור הבארן, מחוז קלייר |
החל משנת 1965 משתתפת אירלנד באירוויזיון ומאז נעדרה פעמיים בלבד, ב-אירוויזיון 1983 וב-2002. אירלנד זכתה במספר הניצחונות הגדול ביותר בתחרות - שבעה ניצחונות. על שלושה מהם אחראי ג'וני לוגן, פעמיים כמבצע ופעם ככותב השיר הזוכה.
אירלנד אירחה את האירוויזיון לאחר כל זכייה שלה, ואף שימשה כמארחת האירוויזיון שלוש פעמים ברציפות, יותר מכל מדינה אחרת. שש תחרויות אירוויזיון נערכו בעיר הבירה דבלין, וחריגה אחת שנערכה בעיירה מילסטריט.
הסמלים הלאומיים של אירלנד הם הדגל – טריקולור בצבעי ירוק-לבן-כתום, הסמל – מגן כחול המוטען בנבל אירי זהוב וההמנון – שיר לכת מראשית המאה ה-20.
סמלה של אירלנד הנקרא גם נבל בריאן בורו הוא – מגן כחול המוטען בנבל אירי זהוב. הנבל מזוהה עם אירלנד מאז המאה ה-14 ונקרא על שמו של המלך הקדום אשר מלך על כל חלקי האי בתחילת המאה ה-11. הצבע הכחול נקרא כחול סנט פטריק והוא גוון כחול המזוהה עם פטריק הקדוש, הקדוש המגן של אירלנד.
דגלה של הרפובליקה של אירלנד הוא טריקולור בצבעי בצבעי ירוק ,לבן וכתום. הוא הונף לראשונה בשנת 1848 בידי לאומנים אירים במהלך מרד אירלנד הצעירה ומאוחר יותר הונף על בית הדואר המרכזי של דבלין במהלך מרידת חג הפסחא. הדגל מסמל את הרוב הקתולי (ירוק), את המיעוט הפרוטסטנטי (כתום) ואת השלום ואת דו הקיום ביניהם (לבן).
המנון אירלנד הוא שיר החיילים. שיר פטריוטי בשפה האירית מראשית המאה ה-20 אשר אומץ כהמנונה הלאומי של מדינת אירלנד החופשית. מקורו של השיר, שנכתב על ידי פיאדר קירני, הוא בשפה האנגלית ומתוכו מושר רק הפזמון החוזר כהמנון. את הפתיח והסיום המוזיקליים מנגנים כהצדעה לנשיא אירלנד בטקסים רשמיים.
פרקי היסטוריה:
- מהרפורמציה עד קרומוול - מהרסטורציה עד איחוד הפרלמנטים - מהאיחוד עד מלחמת העולם הראשונה - אירלנד במלחמת העולם הראשונה
מאורעות: יום ראשון העקוב מדם (1920) - חוק האיחוד של 1800 - קרב דבלין - מרידת חג הפסחא - רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד - יום ראשון העקוב מדם (1972) - המרד האירי של 1798
אישים: דניאל או'קונל - צ'ארלס סטיוארט פרנל - ויליאם תומאס קוסגרייב - איימון דה ואלירה - מייקל קולינס - תאובלד וולף טון - הנרי גרטן - ארתור גריפית' - תומאס פרנסס מאהר - לורד קאסלריי
אחרים: שין פיין - הצבא האירי הרפובליקני - יהדות אירלנד - ארין - הנייטרליות האירית - בלאק אנד טאנס - קומן נה מאן - יחסי אירלנד–הממלכה המאוחדת
כללי: האי אירלנד מוקף בשרשרת הרי חוף המקיפים מישור פנימי קעור שאינו עולה בגובהו על 150 מטרים מעל פני הים והוא ברובו מכוסה בדשא ובצמחייה ירוקת־עד שהקנו לאי את הכינוי "אי האזמרגד" (Emerald Isle). שטחים נרחבים באי מכוסים בביצות כבול. הגבוה בהרי האי הנו הקאראנטואיל בצפון־מערב שגובהו 1,041 מטרים מעל פני הים. בצפון מזרח האי רמה בזלתית בשם רמת אנטרים המגיעה אף לגובה של 550 מטרים מעל פני הים. בחלקו המזרחי אין באי מפרצים רבים, אך צדו המערבי של האי רצוף במפרצים שנופם מקסים, והידועים והגדולים ביניהם הנם מפרץ גולווי ומפרץ דונגאל (Donegal).
באי אגמים ונחלים רבים, ביניהם לוך ניי, לוך דרג ולוך רי. הנהר שאנון – הארוך בנהרות בריטניה ואירלנד – חוצה את האי בזורמו מצפון מערב לדרום לאורך 385 קילומטרים.
נהרות, נחלים וגופי מים: ליפי, שאנון
אזורים, שטחים ואיים: קונמארה, הבארן, איי אראן
הרים ומפלים:
    
|
אתרים ואזורים גאוגרפיים אתרי מורשת עולמית:
|
      |
אתרים היסטוריים ותיירותיים:
מוסדות
|
האי אירלנד מורכב מארבעה גלילות (פרובינציות) הכוללות 32 מחוזות:
בצפון האי שוכנת פרובינציית אלסטר, שבה תשעה מחוזות, שישה מהם מרכיבים את צפון אירלנד, ושלושה שייכים לרפובליקה של אירלנד. במערב שוכנת קונכט, שהעיר הראשית בה היא גולווי, בדרום – מנסטר, שהעיר הגדולה בה היא קורק, ובמזרח לנסטר, בה שוכנת הבירה דבלין. הרפובליקה של אירלנד כוללת אם כן 26 מחוזות. אדמיניסטרטיבית, פוצל מחוז דבלין לשלושה מחוזות משנה, בנוסף לעיר דבלין עצמה, ומחוז טיפררי לשניים: צפון טיפררי ודרום טיפררי, כך שמספר המחוזות האדמיניסטרטיביים הוא 29. בנוסף, לחמש ערים – דבלין, קורק, לימריק, ווטרפורד וגולוויי – יש סטטוס זהה לזה של מחוז.
פרובינציית קונכט 
:
מחוז גולוויי 
, מחוז מאיו 
, מחוז ליטרים 
, מחוז רוסקומון 
, מחוז סלייגו 
פרובינציית מנסטר
:
מחוז קלייר 
, מחוז קורק
, מחוז קרי 
, מחוז לימריק 
, מחוז טיפררי 
, מחוז ווטרפורד 
פרובינציית לנסטר
:
מחוז דבלין 
, מחוז קרלו 
, מחוז קילדייר 
, מחוז קילקני 
, מחוז ליש , מחוז לונגפורד , מחוז לאות' , מחוז מית' , מחוז אופאלי 
, מחוז וסטמית' , מחוז וקספורד 
, מחוז ויקלו 
.
פרובינציית אלסטר 
:
ברפובליקה של אירלנד:
מחוז קאוואן , מחוז דניגול 
, מחוז מונאהן 
, מחוז ארמה 
, מחוז דאון 
, מחוז פרמנה , מחוז לונדונדרי , מחוז טיירון 
כללי: פוליטיקה של אירלנד - נשיא אירלנד - טישך - ממשלת אירלנד - אירכטס - דאל אירן - הסנאט האירי
מפלגות: שין פיין - פיין גייל - פיאנה פול
אישים: מרי רובינסון - דייוויד טרימבל - ברטי אהרן - בריאן קוואן
צבא וביטחון: כוחות ההגנה האירים - גארדה שיכנה
כלכלה ותשתיות: כלכלת אירלנד
תחבורה:אייר לינגוס - ריאנאייר - סיטיג'ט
חברות: גינס- שפה: אירית - גיילטאכט
- דתות ואמונות: יום פטריק הקדוש - לפרקון
- הספר של קלס - נבל בריאן בורו
- ריקוד אירי
- מוזיקה אירית
- אירלנד באירוויזיון - זמרים איריים זכו שבע פעמים בתחרות.
- להקות: U2 - הקורס - Celtic Woman - דבלינרס - וסטלייף - הקרנבריז
- זמרים: ואן מוריסון - דמיאן רייס - בונו - שינייד או'קונור - ג'וני לוגן - אניה - בוב גלדוף
- כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים לפי נושא. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים.
- כל הערכים החסרים שכדאי לכתוב - רשימה אוטומטית שנוצרת על פי אתר ויקינתונים.
מצאו ערכים לשיפור בנושא אירלנד: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)