השכלה

השכלה היא ידע כללי שאדם רוכש במהלך חייו על ידי למידה. ידע זה כולל זכירה של עובדות מתחומי דעת שונים, בהתאם להתמחות ותחומי העניין של הלומד.

רכישת השכלה

ניתן לרכוש השכלה במגוון דרכים:

• השכלה פורמלית – נרכשת בבתי ספר לסוגיהם השונים, מבית הספר היסודי ועד לאוניברסיטה, ובבתי ספר להכשרה מקצועית. הישגים אקדמיים הם תוצר תפקודו של האדם בתחומי הדעת השונים אשר נלמדים במוסדות אלו.
• השכלה בלתי פורמלית – נרכשת במסגרות שמחוץ למערכת בתי הספר, ובהן תנועות נוער, מועדוני נוער ומתנ"סים. כמו כן, ניתן לרכוש השכלה בלתי פורמלית באופן עצמי ללא מסגרת חינוכית. אדם הרוכש את רוב השכלתו בכוחות עצמו נקרא אוטודידקט. ניתן ללמוד באופן עצמאי על ידי קריאה של ספרים, מאמרים וכו'.

הקשר בין השכלה לשכר בעולם העבודה

בארץ ובעולם קיים מחקר ענף המצביע על כך שקיים קשר סיבתי חזק בין השכלה - בין אם במונחי מספר שנות לימוד או ברמת התעודה הגבוהה ביותר של האדם - לבין הכנסה מעבודה. כך למשל אגף הכלכלן הראשי באוצר העריך בשנת 2023 כי הכנסתם השנתית מעבודה של בעלי תעודת בגרות גבוה ב-4% מזו של חסרי תעודה, וכי שכרם של בעלי תואר ראשון גבוה מהם ב-33.5%.

בהתאם לכך ההשכלה נחשבת לאמצעי מרכזי בעזרתו יכולים אנשים לפתח קריירה, לשפר את הכנסתם ובמקרה של אוכלוסיות מוחלשות - לצאת ממעגל העוני. קיים קונצנזוס במחקר הכלכלי כי הקשר בין השכלה והכנסה מעבודה הוא סיבתי ומשמעותי. ברמת המקרו, השכלת האוכלוסייה מסבירה לפחות שליש מהשונות ברמת ההכנסה בתוך מדינות ולפחות חצי מהשונות ברמת ההכנסה בין מדינות. ברמת המיקרו, שורה ארוכה של מחקרים אקונומטריים שהשתמשו בשיטות מעין-ניסויות מצאו כי הקשר בין השכלה להכנסה מעבודה איננו רק קורלציה, אלא שמדובר בקשר סיבתי, וכי לפחות עבור הסטודנט הממוצע (או השולי) רכישת השכלה גבוהה היא משתלמת.

עם זאת, ישנם חוקרים הטוענים כי למרות שהשכלה מועילה בדרך כלל, ישנם יותר מידי אנשים שרוכשים השכלה גבוהה למרות שאינה משתלמת עבורם והם אינם עובדים בסופו של דבר במקצוע הרלוונטי לתחום לימודיהם. חלק מחוקרים אלו טוענים כי על המדינה להשקיע בהכשרה מקצועית איכותית בנוסף להשקעה בהשכלה גבוהה כתחליף עבורם, ולצמצם את ההשקעה בהשכלה גבוהה שלא מסייעת לבוגריה בשוק העבודה. אחרים טוענים כי אין בעיה מהותית במערך ההשכלה הגבוהה, אך כי אנשים עם קשיי שליטה בשפה, או שאיבדו את עבודתם בגיל מבוגר עלולים להתקשות להשתלב במקצוע מתאים, ויש לסייע להם. על כל פנים, אין קונצנזוס במחקר שקיומם של אנשים עם השכלה גבוהה ביחס למקצוע שלהם או עם הכנסה גבוהה ביחס להשכלתם מצביעה על בעיה מהותית במערכת השכלה הגבוהה. כפי שציינו חוקרים בסקירת ספרות משנת 2015:

אבחנות אלו כשלעצמן אינן מובילות בהכרח למסקנה כי הבחירה בהשכלה גבוהה היא צורה גרועה של השקעה מבחינת הסטודנט שבחר בה. אם ליזם צעיר יש רעיון מצוין, אז נשירה או הימנעות מהרשמה ללימודים מלכתחילה עשויה להיות החלטה אופטימלית עבורו, אבל מצבים כאלה מייצגים חלק קטן מאוד מהסטודנטים. עדיף אם כן לחשוב על מקרה טיפוסי יותר, ולשקול אם אדם שהגיע לתחתית התפלגות ההכנסות של בוגרי השכלה גבוהה היה מגיע אחרת לתחתית התפלגות השכר של בוגרי תיכון.

— ליסה ברו ועופר מלמוד, 2015

גישה להשכלה ושוויון הזדמנויות

מאז היווצרות האוניברסיטאות הראשונות בימי הביניים שערי ההשכלה הגבוהה היו פתוחים רק לאליטה החברתית. לאחר מלחמת העולם השנייה הפכה סוגיית הגישה להשכלה גבוהה לנושא דיון מרכזי ברוב מדינות העולם.

לחלוקה צודקת של שירותי ההשכלה יש השלכות חשובות לריבוד חברתי, ניעות חברתית ועל מוקדי כוח בפוליטיקה ובכלכלה. בתקופה המודרנית מדינות רבות שואפות להרחיב באופן משמעותי את גבולות מערכות ההשכלה הגבוהה כדי לאפשר לכל מי שחפץ לרכוש השכלה אקדמית.

בתנאים של שוויון הזדמנויות לא צפויים הבדלים משמעותיים בהישגים לימודיים בין קבוצות אוכלוסייה שונות. עם זאת, בפועל לא תמיד מתקיים שוויון הזדמנויות בתחום ההשכלה. זאת משום שמחסומים בדרך לרכישת השכלה יוצרים מצב לא שוויוני, בו נמנעת מאנשים מסוימים האפשרות לממש את מלוא כישוריהם ולהגיע להכנסה גבוהה יותר המסוגלת להעלות את רמת החיים. כמו כן, מצב כזה מונע מהחברה כולה את התועלת שאנשים אלו היו עשויים לתרום אילו זכו להשכלה נרכבת יותר. באופן זה חסימת האפשרויות להשכלה פוגעת בצמיחה הכלכלית.

קשיי למידה הנובעים מגורמים שונים עלולים לפגוע בתפקודו של האדם, על פי הקריטריונים של מדידה והערכה בחינוך פורמלי.

אחד החסמים השכיחים לנגישות להשכלה גבוהה הוא מצב סוציו-אקונומי נמוך. זאת בעקבות המיעוט במשאבים שמשפחות עניות יכולות להקדיש עבור חינוך ילדיהם (למשל תשלום על שיעור פרטי במקרה הצורך). מצב זה מחמיר על רקע העובדה שראשי המשפחות העניות הם לרוב בעלי השכלה נמוכה.

גורם נוסף המשפיע על ההשגים הלימודיים הוא הפן התרבותי, באמצעות רמת החשיבות שכל קבוצה מיוחסת להישגים אלו. לדוגמה: רוב האוכלוסייה הישראלית רואה בתעודת הבגרות הישג לימודי חשוב, משום שהיא משמשת ככרטיס כניסה להשכלה הגבוהה. לעומת זאת, החברה החרדית אינה רואה רכישת תעודת בגרות כהישג, משום שהמטרות הלימודיות במגזר זה ממוקדות בעולם התורני.

ראו גם

• תנועת ההשכלה היהודית
• התפתחות קוגניטיבית
• איכות חיים
• תודעה מעמדית
• סוציולוגיה של הידע
• אפקט דאנינג-קרוגר