ריאזאן (מחוז)
| |||
מדינה | רוסיה | ||
---|---|---|---|
מחוז פדרלי | המחוז הפדרלי המרכזי | ||
מחוז כלכלי | המחוז הכלכלי המרכזי | ||
מושל | פבל מלקוב | ||
רשות מחוקקת | הדומה המחוזית של ריאזאן | ||
בירת האובלסט | ריאזאן | ||
שפה רשמית | רוסית | ||
תאריך ייסוד | 26 בספטמבר 1937 | ||
שטח | 39,605 קמ"ר (דירוג: 58) | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ באובלסט | 1,043,231 (דירוג: 45, 2024) | ||
‑ צפיפות | 27.3 נפש לקמ"ר (2024) | ||
קואורדינטות | 54°24′N 40°36′E / 54.4°N 40.6°E | ||
אזור זמן | UTC +3 | ||
www.ryazanreg.ru | |||
מחוז ריאזאן (ברוסית: Рязанская область, בתעתיק: ריאזאנסקאיה אובלסט) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית. המחוז נמצא בשטח של המחוז הפדרלי המרכזי, כ-200 ק"מ ממוסקבה.
המחוז הוקם ב-26 בספטמבר 1937.
נכון לינואר 2024 התגוררו במחוז 1,082,231 תושבים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיימות עדויות על התיישבות אנושית באזור עוד מהתקופה הפלאוליתית העליונה.
בסביבות המאה ה-5 לאזור הגיעו עמים סלאבים.
בימי הביניים השטח היה חלק של נסיכות מורום ועד לשנת 1127 של נסיכות צ'רניגוב. בהמשך הוקמה נסיכות עצמאית עם מרכז בעיר ריאזאן הישנה. בשנת 1185 ו-1207 הנסיכות בוזזה על ידי כוחות של נסיכות ולדימיר. בתחילת הכיבוש המונגולי ראיזאן הישנה נכבשה בשנת 1237 לאחר מצור וקרב קשה. כול התושבים לרבות הנסיך נרצחו ועיר נחרבה עד היסוד. בעקבות כך הוחלט לא לחדש את היישוב ולהעביר מרכז נסיכות לעיירה פריאסלב-ריאזאנסקי שבהמשך שמה שונה לריאזאן.
הנסיכות הייתה הגבול הדרומי של התיישבות רוסית וסבלה ממתקפות של עמים נודדים גם בתקופת הורדת הזהב. היא נכללה בשטחי נסיכות מוסקבה רק בשנת 1521. באזור הייתה קיימת נסיכות של טטרים שקיבלה אוטונומיה בתוך נסיכות מוסקבה.
בתקופת הצרות באזור התחוללו קרבות רבות.
בשנת 1708 האזור נכלל בגוברניית מוסקבה ובשנת 1778 הוקמה גוברניית ריאזאן.
בשנת 1929 הגוברניה בוטלה ואזור נכלל ביחידה מנהלית אחרת. בשנת 1937 הוקם מחוז ריאזאן.
בנובמבר 1941 אזורים מערביים של המחוז נכבו על ידי גרמניה הנאצית אך שוחררו כבר בדצמבר 1941.
ממשל
[עריכת קוד מקור | עריכה]המועצה המחוקקת היא הדומה המחוזית של ריאזאן (Рязанская областная дума) בת 40 מושבים. בראש המחוז עומד מושל שנבחר לכהונה של 5 שנים. בשנת 2022 לתפקיד נבחר פבל מלקוב.
מבחינה מנהלית המחוז כולל 25 ראיונים ו-4 ערים בעלי חשיבות מחוזית.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון לינואר 2024 התגוררו במחוז 1,082,231 תושבים. זאת לאומת כ-1.5 מיליון בשנת 1964. כ-72.4% מאוכלוסיית המחוז מתגוררת בערים. בעיר הגדולה - ריאזן מתגוררים כ-525 אלף תושבים (2010).
בהתאם לנתוני מפקד אוכלוסין 2021 של הפדרציה הרוסית הרוסים מהווים כ-76% מאוכלוסיית המחוז.
עוד בשנת 1521 בשטח המחוז התיישבו טטרים ועד היום קיים מסגד שהוקם בשנת 1702. למרות התיישבות רבת שנים, הם מהווים פחות מאחוז מאוכלוסיית המחוז (כ-3 אלף).
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במחוז קיימת תעשייה פטרוכימית ומלט מפותחות. בנוסף לכך הוקמו מפעלים בתחום בניית מכונות ואלקטרוניקה.
במחוז קיימות עתודות גדולות של ליגניט. לאחר מעבר לגז טבעי רוב המכרות נסגרו.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דרך המחוז עוברות מסילות ברזל לכיוון סיביר וקווקז. במחוז פועלת רשת מסילות ברזל מפותחת.
דרך המחוז עוברות כבישים בלעי חשיבות ארצית M5 "אוראל" מוסקבה-יקטרינבורג ו-M6 "קספי" מוסקבה-אסטרחן.
בנהר אוקה הוקמו נמלים להעברת סחורות ונוסעים.
דרך השטח עובדות צינורות נפט וגז טבעי. כמו כן הוקמו מאגרי גז תת-קרקעיים לרבות מאגר גז הגדול באירופה עם יכולת אגירה של 8.5 מיליארד מטר מעוקב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של ריאזאן
- ריאזאן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)