טמבוב (מחוז)
| |||
 | |||
| מדינה |
 רוסיה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז פדרלי | המחוז הפדרלי המרכזי | ||
| מחוז כלכלי | המחוז הכלכלי המרכזי | ||
| מושל | יבגני פרבישוב | ||
| רשות מחוקקת |
דומה של מחוז טמבוב  | ||
| בירת האובלסט | טמבוב | ||
| שפה רשמית | רוסית | ||
| תאריך ייסוד | 27 בספטמבר 1937 | ||
| על שם |
טמבוב | ||
| שטח | 34,462 קמ"ר (דירוג: 63) | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ באובלסט | 956,292 (דירוג: 54, 2024) | ||
| ‑ צפיפות | 27.8 נפש לקמ"ר (2024) | ||
| קואורדינטות | 52°43′12″N 41°27′11″E / 52.72°N 41.453055555556°E | ||
| אזור זמן | UTC +3 | ||
| www.tambov.gov.ru | |||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |||
  | |||
מחוז טמבוב (ברוסית: Тамбовская область, בתעתיק: טמבובסקאיה אובלסט) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית. המחוז נמצא בשטח של המחוז הפדרלי המרכזי. המחוז הוקם ב-27 בספטמבר 1937.
נכון לינואר 2024 התגוררו במחוז 956,292 תושבים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באזור התגוררו סקיתים וסרמטים. במהלך המאה ה-10 דרך האזור עבר מסחר בין רוס של קייב לבין בולגר. בהמשך החלק בצפון-מערבי שולב בנסיכות ריאזאן.
בשנת 1237 השטח נכבש על ידי באטו חאן ושולב בהורדת הזהב. תקופה ארוכה האזור היה מאופיין בהתיישבות דלה ללא השתייכות מדינית.
בשנים 1635 ו-1636 רוסיה הצארית הקימה באזור מבצרים להגנת הגבול הדרומי. בשנת 1682 הוקמה יחידת כנסייתית שמטרתה הייתה להעביר לנוצרות את האוכלוסייה המקומית. כמו כן באזור התגוררו אדוקי האמונה הישנה רבים.
האוכלוסייה המקורית באזור היה מורדבה. התיישבות מסיבית של הרוסים באזור החלה במאה ה-17. המטרה הייתה להגן על האזורים הפנימיים מפלישת הטטרים.
בתקופת פטר הגדול אזור שולב בגוברניות שונות אך בשנת 1796 הוקמה גוברניית טמבוד.
בשנים 1920–1921 בשטח המחוז התרחש מרד טמבוב – מרד איכרים גדול נגד הממשל הסובייטי. דיכוי המרד בוצע באכזריות רבה ותוך שימוש בנשק כימי.
בשנת 1928] בעקבות שינויים בממשל המקומי שטח המחוז פוזר בין הגוברניות השונות. בשנת 1937 הוקם מחוז עם מרכזו בטמבוב.
בעיירה שבשטח המחוז במשך עשרות שנים פעל הבוטנאי הרוסי איוואן מיצ'ורין. עוד בחייו, העיירה נקראה על שמו "מיצ'ורינסק". היום בעיירה זו פעולת אקדמיה חקלאית חשובה.
בתקופת מלחמת העולם השנייה חזית התקרבה לגבולות המחוז אך שטח לא נכבש.
ממשל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרשות המחוקקת היא "הדומה של מחוז טמבוב" שכוללת 50 חברים. בראש המחוז עומד מושל שנבחר לחמש שנים. בשנת 2022 נבחר מקסים יגורוב לתפקיד.
מבחינה מנהלית החבל מחולק ל-23 ראיונים ו-7 ערים בעל חשיבות מחוזית.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון לינואר 2024 התגוררו במחוז 956,292 תושבים, זאת לעומת כ-1.3 מיליון בשנת 1987. כ-61.7% מאוכלוסיית האזור מתגוררת בערים, אחוז נמוך יחסית לרוסיה. בעיר הגדולה, טמבוב, מתגוררים כ-280 אלף תושבים.
בהתאם לנתוני מפקד אוכלוסין 2021 של הפדרציה הרוסית הרוסים מהווים כ-88% מאוכלוסיית המחוז.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כלכלת המחוז מבוססת בעיקר על חקלאות עם תעשיית מזון מפותחת.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1870 לעיר טמבוב הגיע מסילת ברזל. כיום דרך המחוז עוברות מסילות ברזל לדרום רוסיה.
דרך המחוז עובר כביש ארצי R-22 "קספיי" מוסקבה-אסטרחן.
במחוז פועלים מספר שדות תעופה לטיסות פנים.
דרך המחוז עובדות צינורות נפט וגז טבעי לרבות "צינור הנפט דרוז'בה".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של טמבוב (ברוסית)
טמבוב, ברשת החברתית VK- טמבוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
