ריאזאן
| |||
מדינה | רוסיה | ||
---|---|---|---|
אובלסטי | מחוז ריאזאן | ||
חבל ארץ | המחוז הפדרלי המרכזי | ||
ראש העיר | ויטלי ארטיומוב | ||
תאריך ייסוד | 1301 | ||
שטח | 223.7 קמ"ר | ||
גובה | 130 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 523,203 (1 בינואר 2023) | ||
‑ במטרופולין | 1,130,103 (2017) | ||
קואורדינטות | 54°36′N 39°42′E / 54.600°N 39.700°E | ||
אזור זמן | UTC +4 | ||
http://www.admrzn.ru | |||
| |||
ריאזאן (ברוסית: ⓘⒾ) היא עיר במחוז הפדרלי המרכזי של רוסיה ובירת מחוז ריאזאן. העיר נמצאת על הגדה הימנית של נהר אוקה, כ-200 ק"מ דרומית-מזרחית למוסקבה. בריאזאן מתגוררים 537,622 בני אדם.
העיר מהווה מרכז תעשייתי, צבאי ומדעי גדול ומשרתים אותה 2 תחנות רכבת, תחנת אוטובוס ו-2 נמלי ים. בעתיד מתוכננת הסבת שדה תעופה צבאי לנמל תעופה בינלאומי אזרחי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקרמלין של ריאזאן נבנה בסוף המאה ה-11 על ידי הרוסים על מנת לדחוק את רגליהם של העמים הפינים שישבו באזור והיה למעשה המתחם הבנוי הראשון שהיווה את הגרעין לעיר העתידית. הקרמלין הראשון נבנה מעץ, אך לאחר מכן מבני העץ הוחלפו באבן. מקור החלקים השמורים העתיקים ביותר של הקרמלין הוא במאה ה-15.
אזכורה הראשון של העיר מתוארך לשנת 1301. היא מוזכרת בשם "פרסיאלב-ריאזאנסקי". בתקופה זו העיר הייתה חלק מנסיכות ריאזאן הגדולה שהייתה עצמאית משנת 1129. ככל הנראה, השליט הראשון של העיר היה נסיכה של צ'רניגוב, יארוסלב סביאטוסלאביץ'.
העיר ממוקמת בגבול בין אזורים מיוערים לאזורי הערבה והייתה נתונה לפלישות רבות של נוודים מהדרום. ריאזאן ניצבת סמוך לריאזאן הישנה, שהייתה העיר הרוסית הראשונה שסבלה מהפלישה המונגולית של באטו חאן. היא נהרסה ב-21 בדצמבר 1237 על ידי המונגולים ואיבדה את מעמדה הרם ברוסיה. לאחר הרס העיר עברה בירת הנסיכות לפרסליאבל. שמה של פרסלבל שונה ברבות הימים ל"ריאזאן" ופרסליאבל היא בעצם ריאזאן המוכרת כיום. ריאזאן העתיקה נמצאת במרחק של 50 ק"מ משם. בסופו של דבר שולבה הנסיכות ויחד איתה גם העיר בתוך נסיכות מוסקבה במאה ה-16.
ריאזאן המודרנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ריאזאן היא עיר שמשתנה במהירות, במיוחד באזורים הקרובים לרחוב נובוסיולוב (תושבים חדשים) ולדרך מוסקובקסקיה. קניונים גדולים הופיעו בשנים אחרונות. בעיר שוכנת האקדמיה של חיל הצנחנים של רוסיה. בשנת 1939 גרו בה פחות מ-100,000 תושבים וכיום גרים בה מעל לחצי מיליון בני אדם.
בגלל הקרבה היחסית למוסקבה (כשלוש שעות ברכבת קלה) בעיר מתנהלים חיי לילה פעילים. בכל סוף שבוע מתקיימים במועדונים ובפאבים המקומיים הופעות והצגות. לצדם קיימים מקומות בילוי מסורתיים כגון מסעדות ובתי קפה שגם הם פורחים.
ארכיטקטורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גרעינה של העיר העתיקה הוא הקרמלין שיסודותיו הונחו בשנת 1095. הקרמלין נמצא בצדה הצפוני של העיר בכף גבוה ליד חיבור הנהרות לבד וטרובז'. ליד הקרמלין נמצא מנזר ספסקי הכולל בתוכו את הכנסיות "בוגויאלניה" (גילוי האל) ו"פראוברז'ניה" (שינוי).
דרומית מזרחית לקרמלין נמצאות 2 כיכרות גדולות: סובורניה (כיכר הקתדרלה) וכיכר לנין. על פי תוכניות משנת 1780 על פי המתווה של הרחובות העתיקים הונחו הכבישים הראשיים של העיר – רחוב סובורניה (בתקופה הסובייטית – רחוב המהפכה) העובר ליד כיכר סובורניה, רח' מוסקובסקיה (כיום שמו "שדרות הראשון במאי") ורח' אסטרחן (כיום רחוב לנין) החוצה את העיר מדרום מזרח לצפון מערב.
רוב המבנים העתיקים בעיר בנויים בסגנון הקלאסי, בהם הגימנסיה (כיום המבנה משמש את המכון לחקלאות), בית אספת האצולה, בית החולים. בתקופה הסובייטית עברה העיר מודרניזציה רבה ונוספו לה מבנים רבים. בין היתר נבנו בה אולם קונצרטים, תחנת רכבת ומבנים אחרים.
אחרי מלחמת העולם השנייה הייתה בנייה רבה למגורים באזורים חדשים בכל הכיוונים למעט הצפון. בשנות ה-40 וה-50 נוספו שכונות פריאוקסקי (פירוש השם "ליד אוקה") וגורושה. בשנות ה-60 וה-70 כביש למוסקבה. בשנות ה-80 נבנו שכונות קאנישבו בצפון מערב ודאשקובו-פסוצ'ניה במזרח. בשנות ה-90 כמעט שלא הייתה בנייה נרחבת ונבנו בעיקר מבני יוקרה. שכונה שלמה של בתי יוקרה נבנתה במרכזה העתיק של העיר.
העיר מקושטת בפסלים לכבודם של פבלוב, לנין ויסנין מברונזה וגרניט ופסל לכבודו של פולטייב מגרניט.
ממשל ופוליטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרשות המחוקקת של העיר ריאזאן היא הדומה העירונית (Рязанская городская Дума) שאחראית לאימוץ חוקים עירוניים ואימוץ התקציב העירוני. הדומה מורכבת מ-40 חברים, חצי מהם נבחרים על פי מחוזית הבחירה, החצי האחר על פי רשימות מפלגתיות.
עיריית ריאזאן אחראית לניהול ענייני העיר והיא יושבת באחוזת מאלשין. העירייה אחראית לניהול אדמיניסטרטיבי ופיננסי של כל 4 רבעי העיר ו-26 שכונות העיר, שבראש כל אחד מהם עומדים פרפקטים.
בכיר ריאזאן נמצאים גם משרדי ממשלת מחוז ריאזאן — הדומה המחוזית של ריאזאן, ממשלת המחוז, משרדי מושל מחוז ריאזאן ונציגויות מחוזיות של הממשלה הפדרלית.
צבא
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחומי העיר נמצאים בסיס צבאי גדול: בסיס דיאגילבו המשמש את גדוד המשמר האווירי ה-203 של חיל הצנחנים ויחידת מפציצים האסטרטגיים מדגם טופולב Tu-95. כמו כן נמצאים בעיר בית הספר לקציני חיל הצנחנים ובית הספר לקציני חיל הקשר.
ספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעיר מספר רב של מתקני ספורט. הגדול שבהם הוא קומפלקס הספורט המרכזי ובו אצטדיון בעל תכולה של 25,000 איש.
בנוסף משמש היכל הקרח אולימפיסקי כמגרש הבית של קבוצת ההוקי קרח המקומית ומגרשי כדורגל קטנים יותר כדוגמת אצטדיון אולימפץ, אצטדיון לוקומוטיב, ומתקן הספורט "אגרוקומפלקס".
בעיר פועלות 4 ברכות שחייה ומתקני ספורט שונים כמו ההיפודרום העירוני ומתקני החלקה על הקרח.
העיר מהווה למרכז ספורטיבי פעיל ובה מועדוני ספורט בענפי ספורט שונים: כדורגל, הוקי קרח, כדורעף, כדורסל ועוד.
מועדוני הספורט העיקריים בעיר הם:
- ריאזאן, מועדון כדורגל מהליגה הרוסית השנייה, שבעבר נקרא "זבזדה ריאזאן" (אתר רשמי)
- VDV ריאזאן, מועדון כדורגל נשים שזכה 3 פעמים באליפות רוסיה בכדורגל נשים
- ריאזאן, מועדון כדורסל מהסופרליגה הרוסית בכדורסל
- ריאזאן, מועדון הוקי קרח מליגת VHL (אתר רשמי)
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לריאזן תשע ערים תאומות:
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של ריאזאן
- ריאזאן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)