לדלג לתוכן

שמורת קנה וסמר

קנה וסמר
מבט עילי על השינויים בעינות קנה בעקבות ירידת מפלס ים המלח
מבט עילי על השינויים בעינות קנה בעקבות ירידת מפלס ים המלח
מידע כללי
תאריך הקמה ה-22 ביוני 1988
נתונים ומידות
שטח 1.1 קמ"ר
מאפיינים עיקריים השמורה סגורה ולא ניתן לבקר בה
מיקום
מדינה ישראלישראל ישראל
מיקום ים המלח
קואורדינטות 31°36′38″N 35°23′46″E / 31.610611111111°N 35.396111111111°E / 31.610611111111; 35.396111111111
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בריכה בשמורת הטבע עם זוג של תמירון מצוי

שמורת קנה וסמר הידועה גם בשם שמורת עינות קנה, היא שמורת טבע המשתרעת בין ים המלח ממזרח לכביש 90 ממערב לאורך כ- 5 ק"מ, בקטע הכביש שבין נחל תמרים למצוקי דרגות. שטח השמורה הוא 1100 דונם, והיא הוכרזה ב-22 ביוני 1988 ביחד עם שמורת עינות צוקים.

השמורה סגורה למטיילים ולא ניתן לבקר בה, בעקבות סכנת בולענים.

בשמורה שתי קבוצות של מעיינות: עינות קנה (בערבית: עין אלע'ויר שמשמעותו מעיין העמק הקטן) הנובעים בסמוך לשפך נחל קנה בצפון, ועינות סמר (בערבית: עין א-תוראבה) בסמוך לשפך נחל סמר בדרום השמורה.

המעיינות בשמורה הם מעיינות העתק הנובעים בין מצוק ההעתקים לים המלח. שפיעתן של עינות קנה מוערכת בכ-1.5 מיליון מ"ק מים בשנה, ועינות סמר בכמה מיליוני מ"ק מים בשנה.

בנוסף, ליד עינות סמר יש מכון שאיבה המנצל חלק ממי המעיינות.

החי והצומח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עולם החי בשמורה דומה לשמורת עינות צוקים הסמוכה, וכולל מגוון חסרי חוליות, דגי נאווית המלחות, עופות ויונקים שונים, שחלקם שוכנים גם בשמורת מצוק ההעתקים השכנה, אך מרחב מחייתם כולל גם את שמורה זו.

בשטח סביב המעיינות שולט הצמח קנה מצוי שעל שמו נקראת קבוצת הנביעות הצפונית. בנוסף צומחים בשמורה עצי אשל אברהם ועבקנה שכיח וצמח הסמר ליד עינות סמר.

כמו כן, בתחום השמורה נמצאת האוכלוסייה הגדולה בישראל של הסחלב בן-חורש גדול.

שרידים ארכאולוגיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשטח השמורה נמצאו שרידים ארכאולוגים שונים. ליד עינות קנה נמצאו שרידי יישוב של כת ים המלח הכולל מבנים ובית קברות גדול, וכן שרידי יישוב מתקופת הברזל. אחת ההשערות היא שאלה שרידי היישוב הנִּבְשָן, אחת משש ערי המדבר בנחלת שבט יהודה (יהושע, טו, סב). ליד עינות סמר נמצאו שרידים של מצודה גדולה בגודל 15 על 13 מטר, המתוארכת למאות ה-7-8 לפנה"ס. הראשון שחפר את המצודה היה ג"ס בליק שחפר אותה בשנת 1935. בין השנים 1968-1967 היא נחפרה שוב על ידי פסח בר אדון. תפקיד המצודה היה לשמור על המעיין ועל הדרך המובילה להר חברון. בר אדון זיהה את עין תורבה עם עיר המלח המוזכרת בתנ"ך[1].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]