אשל אברהם
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
עץ ראוי לציון, heirloom  |
| כתובת |
מנזר השילוש הקדוש בחברון |
| מיקום |
חברון |
| מדינה |
הרשות הפלסטינית |
| קואורדינטות | 31°32′10″N 35°05′08″E / 31.5360035°N 35.0856543°E |
|
(למפת הר חברון רגילה)   אשל אברהם  | |
  | |
אשל אברהם הוא עץ שעל פי המתואר במקרא, ניטע על ידי אברהם אבינו בבאר שבע.
בבראשית, כ"א, ל"ג כתוב שלאחר כריתת הברית שבין אברהם לבין אבימלך מלך גרר ופיכל שר צבאו. מתוארת פעולתו של אברהם: ”וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם”.
אשל אברהם במקרא
[עריכת קוד מקור | עריכה]נטיעת האשל על ידי אברהם בבאר שבע מעוררת שאלות פרשניות ותאולוגיות. אקט נטיעת העץ המתוארת לאחר סיפור כריתת הברית עם אבימלך נראה תמוה ויותר מכך נראה כמורכב ביחס לתאולוגיה המקראית השוללת את האפשרות לעבוד את האל "תחת כל עץ רענן".
מרבית פרשני המקרא מזהים את הפסוק הנוגע לנטיעת האשל על ידי אברהם כמבטא פעילות דתית שאברהם עשה. אך הם נחלקים ביניהם במה שנוגע לטיב הפעילות ולמטרתה. יש ביניהם הרואים פעולה סמלית המביעה זיכרון ויש הרואים בה פעילות פולחנית של ממש.
לדעת מחר בפירוש הקתולי של המקרא, פעולתו של אברהם היא פעולה פולחנית דתית מובהקת. בדומה לבניית המזבח אותו בנה קודם לכן. פירוש זה מתאים גם לדבריו של הרס"ג על הפסוק.
לדעת חוקרים אחרים, אברהם עשה מעשה סמלי שיהיה לו לזיכרון. הבחירה דווקא באשל לשם כך היא בשל כמה תכונות ייחודיות לו, כמו תוחלת חיים ארוכה במיוחד שמסמלת את אינסופיות האל, או בגלל היותו ירוק עד שמסמלת נצחיות האל.
אשל אברהם בספרות חז"ל, בתרגומי התורה ואצל פרשני ימי הביניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נאמר בתלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י':
"ויטע אשל בבאר שבע אמר ריש לקיש מלמד שעשה פרדס ונטע בו כל מיני מגדים רבי יהודה ורבי נחמיה חד אמר פרדס וחד אמר פונדק...אמר ריש לקיש אל תיקרי ויקרא אלא ויקריא מלמד שהקריא אברהם אבינו לשמו של הקב"ה בפה כל עובר ושב כיצד לאחר שאכלו ושתו עמדו לברכו אמר להם וכי משלי אכלתם משל אלהי עולם אכלתם הודו ושבחו וברכו למי שאמר והיה העולם."
כלומר, לפי המדרש, אברהם עצמו לא קרא בשם ה' תחת העץ אלא חינך ולימד את אורחיו לקרוא בשם ה' במקום זה.
גם תרגום יונתן וגם התרגום הירושלמי הולכים ברוח המדרש ומפרשים את מעשיו של אברהם כגיור המוני במקום העץ.
זיהוי העץ במקורות קדומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מסורות קדומות מזהות את העץ עם העץ הידוע בעבר בשם "עץ אברהם אבינו", שנקרא על שם האשל שנטע אברהם אבינו[1]. היקף גזע העץ הוא כ-10 מטר[2].
"עץ אברהם אבינו בחברון" מוזכר לראשונה בכתבי יוסף בן מתתיהו[3][4]. עולי רגל ונוסעים בימי הביניים כתבו בחיבוריהם על "עץ אברהם אבינו בחברון". הירונימוס (חי במאה ה-4) מספר על אישה באיטליה שהיה לה ענף "מעץ אברהם מחברון"[5]. ארקופולוס שביקר בחברון ב-670 מספר בחיבורו "De Locis Sanctis" על עץ אלון עתיק שקרוי "עץ אברהם אבינו" שממנו לקחו קיסמים עבור קמעות. רבי פתחיה שביקר בחברון ב-1087 מתאר ”באלוני ממרא, רחוק משם, יושב זקן אחד. וכשבא ר' פתחיה לשם נטה הזקן למות. וציוה לבניו להראות לר' פתחיה העץ שנשענו בו המלאכים”[5].
בלוח ארץ ישראל שיצא לאור בשנת תרפ"ה (1925) תואר "אשל אברהם":
"במשעול הצר העובר בין דרך ירושלם ובין דרך עזה, נמצא עץ אחד נפלא במינו, והוא אלון זקן ורענן מאוד, אשר על דברת המסורה הוא 'אלון ממרא'. האלון הזה וכל ענף מענפיו נושאים עליהם חותם הזיקנה. היקף גזעו בתחתית הוא עשרה מטר, ובגובה תשעה מטר. מעל העץ ישתרג לארבעה שריגים גדולים, אשר בהתאחדם למעלה יהיה הקפם חמשה ותשעים צעד. לפנים היה לו שריג חמישי, אך זה כארבעים שנה נפשח על ידי השלג הרב אשר ירד אז, והשריג הזה הובל בריטניה. המון העם יקרא לעץ הזה 'אשל אברהם'.
— "לוח ארץ ישראל", לונץ, תרפ"ה[6]
אחד מזיהויו המקובלים הוא עץ אלון הנטוע במערב חברון דרומית לאלוני ממרא, והקרוי "אשל אברהם" או "אלון אברהם"[7]. לפי הערכה אחרת, העץ הקרוי כיום "אשל אברהם" הוא בן ב-1,000 שנה בלבד. גם לפי הערכה זו מדובר בעץ העתיק מבין אלוני ארץ ישראל[8]
העץ נמצא בשטחה של הרשות הפלסטינית בעקבות הסכם חברון. על פי ההסכם המשטרה הפלסטינית אחראית לאפשר גישה חופשית של יהודים ל"אשל אברהם"[9]. המשטרה הפלסטינית לא קיימה את התחייבותה, ומאז מסירת השטח לידיה לא התאפשרה הגעת יהודים ל"אשל אברהם"[10].
אגדות על העץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי האגדה[11], עץ זה הוא העץ באזור אלוני ממרא עליו מספר המקרא: ”וירא אליו ה' באלוני ממרא, והוא יושב פתח האוהל כחום היום. וישא עיניו וירא והנה שלושה אנשים ניצבים עליו, וירא וירץ לקראתם מפתח האוהל וישתחו ארצה. ויאמר: אדוני, אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך. יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ... ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם, והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו...”.
אגדה אחרת מספרת כי "עץ אברהם אבינו בחברון" צמח ממטה שהביא מלאך[12].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מתוך "אגדות ארץ ישראל", סעיף ז'/ זאב וילנאי
- ^ [1]
- ^ "ואברהם ישב על יד עץ האלון הנקרא "אוגיגי" (=בראשיתי, קדמוני), מקום סמוך לחברון העיר שבארץ כנען" (קדמוניות היהודים, א', י' א'). "העיר הזאת הייתה משכן אברהם אבי היהודים... מצבות קברותיהם נראות בעיר הזאת עד היום הזה והן עשויות שיש יפה לכבוד ולתפארת. ובמרחק ששה ריס מן העיר נראית שם אלה גדולה, ולדברי האנשים האלה הזאת עומדת מראשית בריאת העולם ועד עתה" (תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר ד, פרק ט, ז).
- ^ מתוך "אגדות ארץ ישראל", סעיף ז' סעיף קטן ג'/ זאב וילנאי
- ^ 1 2 מתוך "אגדות ארץ ישראל", סעיף ז' סעיף קטן ד'/ זאב וילנאי
- ^ וילכו שניהם יחדיו, רבי דב כהן, הוצאת פלדהיים, ירושלים 2009, עמוד 187
- ^ באתר "מקרא גשר"
- ^ הצומח במקרא: אלון, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- ^ פרוטוקול הסכם חברון
- ^ נועם ארנון, מסמך מרתק: נועם ארנון חוזר 15 שנה ל'הסכם חברון', באתר "סרוגים", 25 בינואר 2012
- ^ מתוך "אגדות ארץ ישראל", סעיף ז' סעיף קטן א'/ זאב וילנאי
- ^ מתוך "אגדות ארץ ישראל", סעיף ז' סעיף קטן ב'/ זאב וילנאי