מרטין קרפלוס

מרטין קרפלוס
Martin Karplus
	מרטין קרפלוס, 2013
לידה	15 במרץ 1930 (בן 94); וינה, אוסטריה
ענף מדעי	כימיה
מקום מגורים	ארצות הברית
מקום לימודים	אוניברסיטת הרווארד (1950); המכון הטכנולוגי של קליפורניה (1953); הרווארד קולג'; בית ספר ניוטון הצפוני ;
מנחה לדוקטורט	לינוס פאולינג
מוסדות	אוניברסיטת הרווארד; אוניברסיטת קולומביה; האוניברסיטה של שטרסבורג ;
תלמידי דוקטורט	אריה ורשל, ברני שיזגל, ברוס טידור, ג'. אנדרו מק'קמון, פול בראמר, קלאוס שולטן, קולין מלבטון סטולץ
פרסים והוקרה	העיטור האוסטרי למדע ואמנות (2016); אזרחות כבוד של וינה (2015); פרס נובל לכימיה (2013); Clarivate Citation Laureates (2011); פרס לינוס פאולינג (2004); ACS Award for Computers in Chemical and Pharmaceutical Research (2001); מפקד בלגיון הכבוד; מלגת גוגנהיים; חבר זר של החברה המלכותית (11 במאי 2000); פרס החברה האמריקאית לכימיה תאורטית (1993); פרס אירווינג לאנגמיור (1987) ;

מרטין קרפלוס (באנגלית: Martin Karplus; נולד ב-15 במרץ 1930) הוא פרופסור יהודי-אמריקאי יליד אוסטריה לכימיה תאורטית מאוניברסיטת הרווארד, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2013 (במשותף עם אריה ורשל ומיכאל לויט), "על פיתוח מודלים מרובי-סקאלות להבנת מערכות כימיות מורכבות".

קורות חיים

קרפלוס נולד בווינה שבאוסטריה. לאחר האנשלוס בשנת 1938 עזב עם אמו ואחיו הבכור, רוברט קרפלוס (היה פיזיקאי בעל שם עולמי ומומחה מוביל בתחום הוראת המדעים) את ארצו. לאחר שהות של שישה חודשים בשווייץ הם היגרו לארצות הברית והתגוררו באזור בוסטון.

קרפלוס הוא בעל תואר ראשון מאוניברסיטת הרווארד בשנת 1950 ודוקטורט בשנת 1953 מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה, תוך כדי עבודה עם לינוס פאולינג. בשנים 1953–1955 עבד על הפוסטדוקטורט שלו באוניברסיטת אוקספורד מטעם הקרן הלאומית למדע של ארצות הברית ביחד עם המדען הבריטי צ'ארלס קלסון. הוא עסק בשנת שבתון במחקר במחלקה לכימיה של מכון ויצמן למדע.

ב-9 באוקטובר 2013 הוכרז קרפלוס כזוכה בפרס נובל לכימיה, יחד עם אריה ורשל ומיכאל לויט, על "פיתוח מודלים מרובי-סקאלות (אנ') להבנת מערכות כימיות מורכבות". . הפרס הוענק לשלושת הזוכים בדצמבר 2013.

מחקרו

בתחילת שנות ה-70 קרפלוס פיתח תוכנות מחשב שהצליחו לדמות תגובות כימיות בסיוע של עקרונות מהכימיה הקוונטית. נוסף לכך, הוא פיתח את "משוואת קרפלוס", המשמשת בתהודה מגנטית גרעינית (NMR); שיטה ידועה בקרב כימאים הנסמכת על התכונות הכימיות קוונטיות של מולקולות.

משפחתו

לקרפלוס שתי בנות ובן. בתו, רבקה קרפלוס, עלתה לישראל ועובדת כרופאה מומחית למחלות זיהומיות בקופות החולים מכבי ולאומית. בתו השנייה אף היא רופאה ומתגוררת בפורטלנד ובנו עורך דין מתגורר במסצ'וסטס^[1].

דודו, פרופ' היינריך קרפלוס, ייסד את המכון לרפואה משפטית באבו כביר.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מרטין קרפלוס בוויקישיתוף

מרטין קרפלוס, באתר פרס נובל (באנגלית)
מרטין קרפלוס, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
מרטין קרפלוס, באתר dblp
אבי בליזובסקי, ‏פרופ' אריה ורשל, בוגר הטכניון ומכון ויצמן, זכה בפרס נובל לכימיה ביחד עם שניים מעמיתיו, באתר "הידען", אוקטובר 2013
דר. משה נחמני, ‏העברת הניסויים למרחב הממוחשב – הסבר פופולארי על המדע של זוכי נובל בכימיה לשנת 2013, באתר "הידען", 9 באוקטובר 2013
מרטין קרפלוס, באתר אוניברסיטת הרווארד (באנגלית)
אבי בליזובסקי, ‏חתן פרס נובל מרטין קרפלוס: גילוי תרופות מותאמות אישית יתאפשר רק באמצעות סימולציה, באתר "הידען", 24 במאי 2016
מרטין קרפלוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ ירון קלנר, בתו של הזוכה ה-3 בנובל - רופאה מירושלים, באתר ynet, 9 באוקטובר 2013

[1] ירון קלנר, בתו של הזוכה ה-3 בנובל - רופאה מירושלים, באתר ynet, 9 באוקטובר 2013

[1]

זוכי פרס נובל לכימיה
1901–1925	ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925)
1926–1950	סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950)
1951–1975	מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975)
1976–2000	ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקוי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000)
2001 ואילך	נולס, נויורי (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023) • בייקר, ג'מפר, הסביס (2024)