לואיס המילטון
 | |||||||||||||||||
| המילטון, 2016 | |||||||||||||||||
| לידה |
7 בינואר 1985 (בן 39) סטיבנייג', אנגליה | ||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם לידה | לואיס קארל דייווידסון המילטון | ||||||||||||||||
| לאום |
 בריטי | ||||||||||||||||
| מקום מגורים |
פונטוייל  | ||||||||||||||||
| השכלה |
The John Henry Newman School | ||||||||||||||||
| השקפה דתית | נצרות קתולית | ||||||||||||||||
| בת זוג | |||||||||||||||||
| פרסים והוקרה |
| ||||||||||||||||
| קבוצה נוכחית |
 מרצדס AMG | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
 | |||||||||||||||||
|
www | |||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||
סר לואיס קארל דייווידסון המילטון (באנגלית: Lewis Carl Davidson Hamilton; נולד ב-7 בינואר 1985) הוא נהג מרוצי מכוניות בריטי המתחרה עבור קבוצת מרצדס באליפות פורמולה 1. הוא זכה בשבע אליפויות נהגים בפורמולה 1 בעונות 2008, 2014–2015, 2017–2020 ומחזיק בשיא הניצחונות בפורמולה 1 (103). החל מעונת 2025 יתחרה עבור קבוצת פרארי.[1]
המילטון הוא הנהג השחור הראשון (והיחיד נכון לשנת 2024) המתחרה בסבב. בעקבות זכייתו באליפות הראשונה, הוא הפך לנהג הצעיר ביותר שזכה בתואר (ב-2010 הקדים אותו סבסטיאן פטל) בשנת 2006 הוא זכה באליפות ה-GP2 האירופאית.
בשנת 2020 הופיע ברשימת 100 האנשים המשפיעים של מגזין טיים,[2] ושבר את שיא הניצחונות של מיכאל שומאכר שעמד על 91 ניצחונות.
בשנת 2021 הוענק לו תואר אבירות מידי הנסיך צ'ארלס על תרומתו לקהילה. הנהג הבריטי הרביעי שמקבל תואר אבירות מהמלוכה הבריטי.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנים ראשונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המילטון נולד בעיר סטיבנייג' בהרטפורדשייר, בריטניה, לאב ממוצא גרנדי ולאם אנגליה. הוא החל להתחרות במרוצי הקארטינג בגיל שמונה. כשנתיים לאחר מכן, בגיל עשר, זכה המילטון באליפות בריטניה. בעקבות זאת, הוזמן המילטון לאירוע סוף עונת המרוצים של השבועון הבריטי לספורט מוטורי Autosport. באירוע, ניגש המילטון לרון דניס (מבעלי קבוצת מקלארן) והודיע לו כי יום אחד יתחרה עבור קבוצתו בתור נהג באליפות הפורמולה 1. דניס הבטיח לו לעקוב אחרי ההתקדמות שלו ואכן, שלוש שנים לאחר מכן, כשהסתבר כי המילטון הוא בין המצטיינים במרוצי הקארטינג, החתים אותו רון דניס על חוזה ארוך טווח במסגרת תוכנית של הקבוצה שנועדה לקדם נהגים צעירים בעלי פוטנציאל.
ב-2002 השתתף המילטון לראשונה בסבב רציני יותר, סבב הפורמולה רנו הבריטי. שנה לאחר מכן, הוא זכה באליפות בסבב זה. הוא גם השתתף במספר מרוצים בפורמולה 3. ב-2003, התחרה המילטון בסבב האירופאי של פורמולה 3 וזכה באליפות זו ב-2005. בעקבות כך, עבר להתחרות ב-2006 בסדרת ה-GP2 הנחשבת לסדרה השנייה בטיבה אחרי הפורמולה 1 (הסדרה החליפה את סדרת הפורמולה 3000 שהייתה קיימת עד לשנתיים קודם לכן). המילטון זכה באליפות.
פורמולה 1
[עריכת קוד מקור | עריכה]2007–2012: מקלארן
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2007, הצטרף המילטון כנהג מן המניין לקבוצת מקלארן במסגרת סבב הפורמולה 1. הקבוצה החתימה באותה השנה את אלוף העולם של השנתיים האחרונות פרננדו אלונסו והמילטון הוגדר כנהג שני וכתקווה של הקבוצה לעתיד. אולם הופעותיו בעונה זו הפתיעו את עולם המרוצים, כולל בקבוצתו שלו. המילטון סיים את המרוץ הראשון שלו בפורמולה 1 במקום השלישי. במרוץ החמישי, שהתקיים בקנדה, זכה בפול פוזישן הראשון ולאחר מכן רשם גם את ניצחונו הראשון בקריירה[3] ובמרוץ הבא אחריו רשם ניצחון שני.[4] רצף של תשעה פודיומים נקטע כאשר במהלך מקצי הדירוג לגרנד פרי אירופה (במסלול נורבורגרינג שבגרמניה) נפגע בתאונה. הוא הועבר לבית חולים אך בסופו של דבר חזר, השתתף במרוץ וסיים במקום התשיעי.[5] המילטון הוביל את טבלת הנהגים לאורך רוב העונה, למרוץ האחרון הגיע ביתרון של שבע נקודות על פני קימי רייקונן. טעויות, שנבעו מחוסר ניסיון, הובילו לכך שסיים את המרוץ רק במקום השביעי, מפסיד את האליפות בנקודה לרייקונן.[6] בעקבות הצלחתו הבלתי צפויה, נוצרה במהלך העונה יריבות קשה בינו לבין בן קבוצתו אלונסו, שעזב בסיום העונה ועבר להתחרות בקבוצת רנו.[7]
.JPG)
לאחר סיום העונה נתפס המילטון נוהג במהירות 196 קמ"ש באוטוסטרדה בצרפת ורישיון הנהיגה שלו נשלל.[8]
את עונת 2008 פתח המילטון בזינוק מהפול פוזישן ורשם ניצחון במרוץ הראשון.[9] לאחר שני מרוצים איבד את המקום הראשון בדירוג לקימי רייקונן, אך הצליח לשוב ולכבוש אותו לאחר זכייה בגרנד פרי מונקו.[10] בשני המרוצים הבאים איבד נקודות רבות והדרדר למקום הרביעי בדירוג. לאורך כל המחצית השנייה של העונה התפתח קרב צמוד עם פליפה מאסה, קרב שהגיע לשיאו ערב המרוץ האחרון. המילטון הוביל את הטבלה בפער של 7 נקודות וידע שעליו לסיים בין חמשת הראשונים על מנת להבטיח את האליפות. שתי הקפות לפני סיום המרוץ נעקף על ידי סבסטיאן פטל וירד למקום השישי כאשר מאסה מוביל במרוץ. המילטון הצליח לבצע עקיפה בפנייה האחרונה, לסיים את המרוץ במקום החמישי ולהפוך לאלוף הצעיר ביותר שזוכה בתואר.[11] בעקבות הזכייה באליפות הוענק להמילטון תואר אבירות מידי מלכת אנגליה.[12]
העונה שלאחר הזכייה בתואר לא האירה להמילטון פנים. בתשעת המרוצים הראשונים של עונת 2009 הצליח לצבור רק 9 נקודות, ללא אף פודיום. במחצית השנייה של העונה התגבר קצב צבירת הנקודות עם ניצחון בהונגריה,[13] ניצחון בגרנד פרי סינגפור[14] ושלושה פודיומים. את העונה סיים במקום החמישי עם 49 נקודות בלבד. עונת 2010 הייתה רבת תהפוכות עבור המילטון שהצליח לעלות למקום הראשון בדירוג לאחר המרוץ השמיני בעונה בו השיג את ניצחונו השני ברציפות.[15] לאחר מרוץ הונגריה ירד למקום השני לאחר שפרש מהמרוץ,[16] אך שב למקום הראשון מרוץ לאחר מכן,[17] אך בשני המרוצים הבאים נאלץ לפרוש ולא צבר נקודות. את העונה סיים במקום הרביעי.
עונת 2011 הייתה בשליטה מוחלטת של סבסטיאן פטל שהוביל את העונה מהמרוץ הראשון, עובדה שגרמה להמילטון להכריז על כך שהמאבק סגור, כבר לאחר שמונה מרוצים.[18] במהלך העונה ניצח בשלושה מרוצים והשיג עוד 3 פודיומים, אך סיים את העונה במקום החמישי. בהרבה מהמרוצים לואיס התנגש עם פליפה מאסה. את עונת 2012 פתח עם שלושה פודיומים רצופים והשיג 45 נקודות, אך בשלושת המרוצים הבאים צבר רק עוד 18 נקודות. הוא ניצח במרוץ השביעי, שהתקיים בקנדה ובהמשך העונה רשם ניצחונות גם בהונגריה, איטליה וארצות הברית, אך מלבד הניצחונות הללו לא הצליח להגיע אל הפודיום עד סיום העונה. בנוסף, במהלך העונה נאלץ לפרוש מחמישה מרוצים ואת העונה סיים במקום הרביעי.
2013–הווה: מרצדס
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוסר ההצלחה המתמשך ותחושת מיצוי הובילו את המילטון לעזוב את קבוצת מקלארן.[19] ב-28 בספטמבר 2012 פורסם כי בעונת 2013 יצטרף המילטון למרצדס לאחר שחתם בקבוצה על חוזה לשלוש שנים תמורת שכר של 15 מיליון ליש"ט בשנה.[20] עונת הבכורה בקבוצה החדשה לא הביאה עימה את ההצלחה המיוחלת. הוא סיים את העונה במקום הרביעי כשלזכותו ניצחון בודד וארבעה פודיומים. לקראת עונת 2014 הוחלט על שינוי במנועים בהם ישתמשו הרכבים המשתתפים בתחרות, שינוי שבעקבותיו נטו הפרשנים להמר על מרצדס והמילטון כמועמדים המובילים לזכייה בתואר האליפות.[21] במרוץ פתיחת העונה זינק מהפול פוזישן, אך נאלץ לפרוש עקב תקלה טכנית ברכבו.[22] הוא ניצח בארבעת המרוצים הבאים[23] והוסיף ניצחון וארבעה פודיומים בששת המרוצים לאחר מכן. למרות ניצחונות רצופים באיטליה, סינגפור, יפן, קנדה וארצות הברית לא הצליח המילטון להבטיח את תואר האליפות עד המרוץ האחרון בעונה. במרוץ, שהתקיים באבו דאבי, היה על המילטון להשיג את המקום השני לפחות על מנת להבטיח את התואר. המתמודד על התואר היה בן קבוצתו, רוזברג, שזינק מהפול פוזישן בעוד המילטון זינק מהמקום השני. כבר בזינוק הצליח המילטון לעבור את רוזברג והוביל את המרוץ על לסיומו, ניצחון שהקנה לו את תואר האלפות בפעם השנייה.[24] במיוחד אחרי שרוזברג סבל מתקלה ברכבו שגרמה לו ליפול מהקרב על הניצחון עד למקום ה-14 עד לסוף המרוץ.
המאבק הצמוד בין המילטון לרוזברג נמשך גם במחצית העונה הראשונה של עונת 2015. בתשעת המרוצים הראשונים בעונה השיג המילטון חמישה ניצחונות וארבעה פודיומים, אך הפער עמד על 17 נקודות בלבד. המרוץ בהונגריה היווה את נקודת המפנה בתחרות בין השניים - בתחרות זו סיים המילטון במקום השישי ורוזברג במקום השמיני. הפעם הראשונה מאז תחילת עונת 2014 שהמילטון מסיים מרוץ ולא מגיע לפודיום.[25] לאחר המרוץ הזה הצליח לרשום חמישה ניצחונות בשישה מרוצים, דבר שהבטיח לו את תואר האליפות שלושה מרוצים לפני סיום העונה.[26]
בשנת 2015 דורג כספורטאי העשיר ביותר בבריטניה עם הון המוערך ב-88 מיליון לירה שטרלינג.[27]
עונת 2016 נפתחה ברצף של ארבעה ניצחונות של רוזברג, שהגדיל בהתמדה את הפער מהמילטון. רצף הניצחונות נקטע לאחר שבגרנד פרי הספרדי התנגשו השניים זה בזה ופרשו מהמרוץ.[28] המילטון התאושש מהתאונה ובמרוץ הבא ניצל טעות של הצוות הטכני של דניאל ריקארדו ורשם את ניצחונו הראשון בעונה.[29] המילטון המשיך לצמצם את הפער מהמקום הראשון כשניצח גם במרוץ הבא, שהתקיים בקנדה, בעוד רוזברג מסיים במקום החמישי.[30] הפער נפתח מחדש לאחר שבאזרבייג'ן היה זה רוזברג שניצח והמילטון שסיים במקום החמישי.[31] המילטון ניצח את המרוצים באוסטריה ובריטניה, בעוד רוזברג מסיים רביעי ושני. לאחר סיום המרוץ בבריטניה התברר שרוזברג נעזר בצוות הטכני על מנת לפתור תקלה בגיר, דבר שעלה לו בהפחתת 10 שניות מזמנו וירידה למקום השלישי. את המקום השני במקומו תפס מקס ורסטאפן. אחרי עשרה מרוצים עמד הפער על נקודה אחת בלבד לטובת רוזברג.[32] ניצחון שלישי ברציפות בהונגריה העניק להמילטון את ההובלה באליפות והוריד את רוזברג למקום השני,[33] אך שלושה ניצחונות רצופים של הגרמני דחקו את המילטון למקום השני. הפער גדל לאחר ניצחון נוסף בגרמניה, אך 4 ניצחונות בחמשת המרוצים הבאים נתנו לרוזברג יתרון של 33 נקודות. המילטון ניצח את כל ארבעת המרוצים שנותרו עד לסוף העונה, אך הפסיד את התואר לרוזברג שסיים במקום השני באותם המרוצים[34]
עונת 2017 נפתחה בניצחון של פטל. המילטון השווה את מספר הנקודות לאחר ניצחון בגרנד פרי סין,[35] אך איבד אותו לאחר מרוץ אחד.[36] היחסים המתוחים עם פטל הגיעו לשיאם בגרנד פרי אזרבייג'ן לאחר שהגרמני התנגש בכוונה ברכבו של הבריטי. המילטון, שזינק מהפול פוזישן, נאלץ לעצור במהלך המרוץ על מנת להחליף קסדה ואיבד את היתרון לדניאל ריקארדו, שניצח את המרוץ.[37] זינוק מהפול פוזישן בגרנד פרי איטליה, הפול פוזישן ה-69 בקריירה, שבר את שיאו של מיכאל שומאכר.[38] ניצחון במרוץ סימן את נקודת המפנה בעונה והעלה, לראשונה בעונה, למקום הראשון.[39] שלושה ניצחונות בארבעת המרוצים הבאים הגדילו את הפער בפסגה בעקביות. בגרנד פרי מקסיקו סיים במקום התשיעי, המיקום הנמוך בעונה, אך הדבר הספיק על מנת להבטיח זכייה באליפות הנהגים בפעם הרביעית.[40]
העונה הבאה זכתה לכינוי "המרוץ לחמישי" בשל העובדה שזאת הייתה הפעם הראשונה בה שני אלופים עם ארבעה תאריך מתחרים על האפשרות לזכות בתואר חמישי. פטל פתח את העונה בצורה טובה יותר והוביל את הטבלה עד מחצית העונה. סדרה של טעויות נהג ובעיות מכניות מצד קבוצת פרארי ושישה ניצחונות בשבעה מרוצים של המליטון העניקו לו את תואר האליפות החמישי בגרנד פרי מקסיקו[41]. במהלך העונה חתם על חוזה בקבוצה לשנתיים נוספות תמורת 40 מיליון ליש"ט לעונה. החוזה הגדול ביותר בתולדות האליפות[42].
אחד עשר ניצחונות, שבע עשר פודיומים ו-413 נקודות (שיא נקודות לעונה לנהג) העניקו לו את התואר בפעם השישית, בפער של 87 נקודות מולטרי בוטאס, חברו לקבוצה, שסיים במקום השני. באוקטובר 2020 ניצח את גרנד פרי פורטוגל, ניצחונו ה-92 בקריירה, ששבר את שיא הניצחונות של מיכאל שומאכר והעלה אותו לראש טבלת המנצחים באליפות[43]. לאחר הזכייה באליפות השביעית חתם על חוזה לעונה נוספת בקבוצה[44].
אחרי עונה של דומיננטיות ב-2020, עונת 2021 של המילטון הייתה קשה ושנויה במחלוקת. בעוד שב-2020 היה למרצדס יתרון גדול (מבחינת המכונית) כתוצאה ממערכות שונות שעזרו לשפר את ביצועי הרכב שלא היו לקבוצות אחרות, לדוגמה ה-DAS (מערכת היגוי מתקדמת שמייצרת יותר אחיזה בכביש), ב-2021 קבוצת רד בול רייסינג סגרה את הפער כך שמכונית הרד בול הממונעת על ידי מנוע ההונדה ומכונית המרצדס היו כמעט שוות (תלוי במסלול). כתוצאה מכך, הנהג המוביל של רד בול, מקס ורסטאפן, היווה איום על האליפות של המילטון. לאורך כל השנה ורסטאפן והמילטון נלחמו והיו בפערים של נקודות בודדות אחד מהשני, ובכמה מקרים אף התנגשו (במונזה [איטליה] ובסילברסטון [אנגליה]). לקראת סוף העונה, ורסטאפן הוביל בניקוד, אך רצף ניצחונות של המילטון הותיר את שני המתמודדים עם אותה כמות הנקודות במרוץ האחרון. אמנם ורסטאפן זינק מפול פוזישן (המילטון זינק שני) אבל המילטון לקח את ההובלה באופן מיידי והוביל את המרוץ עד להקפות האחרונות, כשברגעים מסוימים ורסטאפן יחסית רחוק ממנו (באזור ה-6 שניות). אולם, בהקפה ה-53 מתוך 58, ניקולאס לאטיפי החליק אל הקיר. הדבר גרם למכונית הבטיחות לצאת, לפערים בין המילטון ו-ורסטאפן להצטמצם באופן שלא היה תלוי בשניהם, ומנהל המרוץ מייקל מאסי החליט לתת למכוניות עוד הקפה אחת להתחרות - כאשר ורסטאפן ממש מאחורי המילטון עם צמיגים הרבה יותר חדשים. ורסטאפן עקף את המילטון בהקפה האחרונה וזכה באליפות.
הרבה מאוד אנשים רואים במאורע הזה אירוע מאוד לא הוגן, שנוהל לא נכון תוך התעלמות מחלק מהחוקים. נטען כנגד מנהל המרוץ, מייקל מאסי, שהוא רצה לספק יותר אקשן לאוהדים גם עם זה עולה בהוגנות. מאסי פוטר מתפקידו. בפגרה בין 2021 ל-2022 הסתובבו שמועות רבות שלואיס המילטון הולך לפרוש בעקבות האירוע המזעזע, אך המילטון חזר לעונת 2022, עדיין עם מרצדס.
לקראת עונת 2022 אוהדים רבים חזו דומיננטיות של המילטון ומרצדס ומאבק נוסף על תואר האליפות. צעד קריטי שנעשה במרצדס היה החלפת ולטרי בוטאס, נהג בקבוצה משנת 2017, בג'ורג' ראסל, נהג צעיר ומבטיח שהגיע מקבוצת ויליאמס. אבל למרות הציפיות מהמכונית, כבר בבחינות קדם עונה היה נראה שלמרצדס אין מכונית שיכולה להתמודד על התואר. החשש התגלה כאמיתי במרוץ הראשון כאשר רד בול ופרארי נאבקו בחזית ומרצדס נשארה מאחור בתור קבוצה מספר שלוש ביכולותיה. המילטון אמנם סיים את המרוץ הראשון שלישי, אך זה היה רק הודות לפרישה (עקב תקלות מנוע) של שני נהגי רד בול, שאלמלא פרשו, המילטון כנראה היה מגיע מקום חמישי. בהמשך העונה, תוצאות הקבוצה, ובהתאם אלה של המילטון, לא עלו בחלק הראשון של העונה, ובאופן מפתיע, ג'ורג' ראסל השיג תוצאות טובות יותר מתוצאותיו של המילטון, שנראה מתקשה עם המכונית. מהפודיום במרוץ הראשון, המילטון לא השיג אף פודיום עד המרוץ התשיעי בקנדה. הודות לשיפור מסוים של המכונית וחוסר מזל של פרארי ורד בול, המילטון הגיע לפודיום גם בבריטניה ובאוסטריה. אבל בשני המרוצים האחרונים לפני הפסקת הקיץ, השיפור ההדרגתי במכונית הגיע לשיאו, כאשר מרצדס הוכיחו בצרפת ובהונגריה שהמכונית שלהם יכולה להתחרות ולנצח את זו של פרארי, ובשני המרוצים הללו המילטון סיים שני בעוד ראסל מסיים שלישי. אולם, התקף האופטימיות של מרצדס ובעיקר המילטון לא נשאר איתם לזמן רב. רצף חמישה מרוצים לא מצולחים להמילטון, בהם סיים במקומות רביעי, חמישי, תשיעי וחמישי (ובבלגיה פרש כתוצאה מתאונה עם פרננדו אלונסו) הוכיחו שמגמת השיפור של מרצדס לא תמידית. אולם, לאחר הביצועים המאכזבים המילטון הצליח להשיג מקום שני בשלושת המרוצים שלאחר מכן (ארצות הברית, מקסיקו וברזיל). במרוץ האחרון באבו דאבי המילטון פרש כתוצאה מבעיה במכונית. את העונה סיים במקום השישי.
את פורמולה 1 עונת 2023 סיים במקום השלישי אחרי מקס ורסטאפן (מקום 1) וסרחיו פרס (מקום 2), שניהם מקבוצת רד בול רייסינג.
טבעונות ופעילות למען בעלי חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המילטון הוא טבעוני ופעיל לקידום תזונה מהצומח. בריאיון ל-BBC ב-2017 הסביר את הבחירה שלו בטבעונות בשיקולים אקולוגיה, בריאות ומצפון.[45]
ב-2019 השתתף בהפקת הסרט כוח טבעי, העסק ביתרונות של תזונה מהצומח לספורטאים.
המילטון אף פנה להנהלת מרצדס בבקשה להפסיק את השימוש בעור במכוניות החברה.[46] בתגובה מסרה החברה כי היא בוחנת את המעבר לשימוש בחומרי חלופיים.[47] המילטון התבטא גם בסוגיות נוספות של הגנה על בעלי חיים, כגון נגד ציד הלווייתנים באיי פארו.
מרוצים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אליפות אירופה בפורמולה 3
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | קבוצה | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | מיקום | נקודות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 2004 | מנור מוטורספורט | 1 11 |
2 6 |
 1 פרש |
2 9 |
 1 פרש |
1 5 |
 1 4 |
2 7 |
1 1 |
1 3 |
1 פרש |
2 21 |
1 3 |
2 4 |
 1 3 |
2 6 |
 1 7 |
2 4 |
3 2 |
4 6 |
5 | 68 |
| 2005 | ASM פורמולה 3 | 1 1 |
2 3 |
1 1 |
2 1 |
 1 נפסל |
2 1 |
 1 1 |
2 1 |
1 3 |
2 1 |
1 1 |
2 1 |
1 12 |
2 1 |
1 פרש |
2 1 |
1 1 |
2 1 |
3 1 |
4 1 |
1 | 172 |
GP2
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | קבוצה | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | מיקום | נקודות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 2006 | ART GP |  2 |
6 |
 נפסל |
10 |
1 |
1 |
 2 |
4 |
1 |
1 |
1 |
19 |
5 |
2 |
3 |
 10 |
2 |
 2 |
2 |
3 |
2 |
1 | 114 |
פורמולה 1
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | קבוצה | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | מיקום | נקודות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 2007 | וודאפון מקלארן מרצדס |  3 |
 2 |
 2 |
2 |
2 |
 1 |
 1 |
3 |
3 |
9 |
1 |
5 |
2 |
4 |
 1 |
 פרש |
 7 |
2 | 109 | |||||||
| 2008 | 1 |
5 |
13 |
3 |
2 |
1 |
פרש |
10 |
1 |
1 |
5 |
2 |
3 |
7 |
 3 |
12 |
1 |
5 |
1 | 98 | |||||||
| 2009 | נפסל |
7 |
6 |
4 |
9 |
12 |
13 |
16 |
18 |
1 |
2 |
פרש |
12 |
1 |
3 |
3 |
 פרש |
5 | 49 | ||||||||
| 2010 | 3 |
6 |
6 |
2 |
14 |
5 |
1 |
1 |
2 |
2 |
4 |
פרש |
1 |
פרש |
פרש |
5 |
 2 |
4 |
2 |
4 | 240 | ||||||
| 2011 | 2 |
8 |
1 |
4 |
2 |
6 |
פרש |
4 |
4 |
1 |
4 |
פרש |
4 |
5 |
5 |
2 |
 7 |
1 |
פרש |
5 | 227 | ||||||
| 2012 | 3 |
3 |
3 |
8 |
8 |
5 |
1 |
19 |
8 |
פרש |
1 |
פרש |
1 |
פרש |
5 |
10 |
4 |
פרש |
1 |
פרש |
4 | 190 | |||||
| 2013 | מרצדס | 5 |
3 |
3 |
5 |
12 |
4 |
3 |
4 |
5 |
1 |
3 |
9 |
5 |
5 |
פרש |
6 |
7 |
4 |
9 |
4 | 189 | |||||
| 2014 | פרש |
1 |
1 |
1 |
1 |
2 |
פרש |
 2 |
1 |
3 |
3 |
פרש |
1 |
1 |
1 |
1 |
1 |
2 |
1 |
1 | 384 | ||||||
| 2015 | 1 |
2 |
1 |
1 |
2 |
3 |
1 |
2 |
1 |
6 |
1 |
1 |
פרש |
1 |
1 |
1 |
 2 |
2 |
2 |
1 | 381 | ||||||
| 2016 | 2 |
3 |
7 |
 2 |
פרש |
1 |
1 |
 5 |
1 |
1 |
1 |
1 |
3 |
2 |
3 |
פרש |
3 |
1 |
1 |
1 |
1 |
2 | 380 | ||||
| 2017 | 2 |
1 |
2 |
4 |
1 |
7 |
1 |
5 |
4 |
1 |
4 |
1 |
1 |
1 |
2 |
1 |
1 |
9 |
4 |
2 |
1 | 363 | |||||
| 2018 | 2 |
3 |
4 |
1 |
1 |
3 |
5 |
1 |
פרש |
2 |
1 |
1 |
2 |
1 |
1 |
1 |
1 |
3 |
4 |
1 |
1 |
1 | 408 | ||||
| 2019 | 2 |
1 |
1 |
2 |
1 |
1 |
1 |
1 |
6 |
1 |
9 |
1 |
2 |
3 |
4 |
1 |
3 |
1 |
2 |
7 |
1 |
1 | 413 | ||||
| 2020 | 4 |
1 |
1 |
1 |
2 |
1 |
1 |
7 |
1 |
3 |
1 |
1 |
1 |
1 |
1 |
|
3 |
1 | 347 | ||||||||
| 2021 | 1 |
2 |
1 |
1 |
7 |
15 |
2 |
2 |
4 |
13 |
2 |
3[א] |
2 |
פרש |
1 |
4 |
2 |
2 |
1 |
 1 |
 1 |
2 |
2 | 387.5 | |||
| 2022 | 3 |
10 |
4 |
13 |
6 |
5 |
8 |
4 |
3 |
3 |
33 |
2 |
2 |
פרש |
4 |
5 |
9 |
5 |
2 |
2 |
32 |
15 |
6 | 240 | |||
| 2023 | 5 |
5 |
2 |
76 |
6 |
4 |
2 |
3 |
8 |
3 |
4 |
74 |
6 |
6 |
3 |
5 |
פרש5 |
נפסל2 |
2 |
78 |
7 |
9 |
3 | 234[ב] | |||
| 2024 | מרצדס | 7 |
9 |
פרש |
9 |
29 |
6 |
6 |
7 |
4 |
3 |
64 |
1 |
3 |
1 |
8 |
5 |
9 |
6 |
פרש6 |
4 |
10 |
2 |
612 |
4 |
7 | 223 |
- תוצאה בכתב מודגש מסמלת זינוק מפול פוזישן
- תוצאה בכתב מוטה מסמלת את זמן ההקפה המהירה
- תוצאה בכתב מוקטן מציינת את המקום אליו הגיע הנהג במרוץ הספרינט
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של לואיס המילטון (באנגלית)
לואיס המילטון, ברשת החברתית פייסבוק
לואיס המילטון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
לואיס המילטון, ברשת החברתית אינסטגרם
לואיס המילטון, סרטונים בערוץ היוטיוב- לואיס המילטון, באתר DriverDB לנהגי מרוצים
- מערכת וואלה! NEWS, העלבונות והמוזריות: הצד האפל של אלוף העולם נחשף, באתר וואלה, 18 בינואר 2018
- אייל לוי, מהיר ועצבני: המסלול המיוחד של לואיס המילטון, באתר ישראל היום, 16 בדצמבר 2021
- Lewis Hamilton:The Fastest Man on wheels, Time Magazine, 19 December 2016.
- לואיס המילטון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Hamilton reveals the key factors behind his Ferrari switch, Formula 1® - The Official F1® Website (באנגלית)
- ^ Lewis Hamilton: The 100 Most Influential People of 2020, Time
- ^ לואיס המילטון זכה בגראנד פרי קנדה, באתר וואלה, 10 ביוני 2007
- ^ לואיס המילטון ממשיך להדהים, באתר וואלה, 17 ביוני 2007
- ^ Andrew Benson, European Grand Prix 2007, BBC Sport, 22 July 2007
- ^ אלי שאולי, קימי ראיקונן אלוף העולם, אוטו, 22 באוקטובר 2007
- ^ טל שביט, אלונסו: 46 מיליון לעונה!, אוטו, 21 בפברואר 2008
- ^ קובי ליאני, תגיד, אתה נהג מירוצים?, באתר וואלה, 19 בדצמבר 2007
- ^ יום שחור לפרארי, יום גדול להמילטון, באתר וואלה, 16 במרץ 2008
- ^ המילטון כבש את מונטה קרלו, באתר וואלה, 25 במאי 2008
- ^ פורמולה 1: לואיס המילטון זכה באליפות הנהגים, באתר וואלה, 2 בנובמבר 2008
- ^ אביר על גלגלים: לואיס המילטון קיבל תואר אבירות מהמלכה, באתר nrg, nrg, 10 במרץ 2009
- ^ ירון אדרי, פורמולה 1: המילטון חוזר לנצח, באתר וואלה, 26 ביולי 2009
- ^ פורמולה 1: באטן הגדיל את הפער בפסגה, באתר וואלה, 27 בספטמבר 2009
- ^ לואיס המילטון ניצח בגרנד פרי של מונטריאול, באתר וואלה, 13 ביוני 2010
- ^ פורמולה 1: וובר עלה למקום הראשון בדירוג, באתר וואלה, 1 באוגוסט 2010
- ^ פורמולה 1: המילטון ניצח בבלגיה, באתר וואלה, 29 באוגוסט 2010
- ^ פורמולה 1: אלונסו והמילטון מרימים ידיים, באתר וואלה, 27 ביוני 2011
- ^ עידן ויניצקי, יצא מהבית: לואיס המילטון מחפש את עצמו מחדש במרצדס, באתר וואלה, 16 במרץ 2013
- ^ המילטון יעבור למרצדס, פרז יחליפו, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2012
- ^ חילופי השלטון בדרך? עונת הפורמולה 1 נפתחת, באתר וואלה, 14 במרץ 2014
- ^ פורמולה 1: ניקו רוזברג ניצח, פטל והמילטון פרשו, באתר וואלה, 16 במרץ 2014
- ^ פורמולה 1: לואיס המילטון ניצח בגרנד פרי הספרדי, באתר וואלה, 11 במאי 2014
- ^ פורמולה 1: לואיס המילטון זכה באליפות העולם לשנת 2014, באתר וואלה, 23 בנובמבר 2014
- ^ פורמולה 1: סבסטיאן פטל זכה במרוץ הונגריה, המילטון רק שישי, באתר וואלה, 26 ביולי 2015
- ^ בפעם השלישית: לואיס המילטון אלוף העולם, באתר ערוץ הספורט, 26 באוקטובר 2015
- ^ המילטון הספורטאי העשיר בבריטניה; כמה שווים מוריניו, ונגר ואנדי מארי?, באתר גלובס, 27 באפריל 2015
- ^ פורמולה 1: מקס פרסטאפן בן ה-18 עשה היסטוריה בגרנד פרי הספרדי, באתר וואלה, 15 במאי 2016
- ^ פורמולה 1: לואיס המילטון חגג במונטה קרלו את ניצחונו הראשון העונה, באתר וואלה, 29 במאי 2016
- ^ בפעם החמישית בקריירה: לואיס המילטון ניצח במרוץ קנדה, באתר וואלה, 12 ביוני 2016
- ^ פורמולה 1: ניקו רוזברג סיים ראשון בגראנד פרי באקו, באתר וואלה, 19 ביוני 2016
- ^ בפעם הרביעית בקריירה: לואיס המילטון זכה במירוץ סילברסטון, באתר וואלה, 10 ביולי 2016
- ^ פורמולה 1: לואיס המילטון עלה למקום הראשון בדירוג העולמי לראשונה ב-2016, באתר וואלה, 24 ביולי 2016
- ^ פורמולה 1: ניקו רוזברג זכה לראשונה בקריירה באליפות העולם, באתר וואלה, 27 בנובמבר 2016
- ^ לואיס המילטון ניצח בשנגחאי, סבסטיאן פטל סיים שני , באתר וואלה, 9 באפריל 2017
- ^ סבסטיאן פטל ניצח בבחריין והגדיל את הפער בפסגה, באתר וואלה, 16 באפריל 2017
- ^ דניאל ריקארדו ניצח בגרנד פרי באקו, באתר וואלה, 25 ביוני 2017
- ^ לואיס המילטון ניפץ את השיא עם פול פוזישן מספר 69, באתר וואלה, 2 בספטמבר 2017
- ^ לואיס המילטון ניצח באיטליה ועלה לפסגת דירוג הנהגים, באתר וואלה, 2 בספטמבר 2017
- ^ לואיס המילטון זכה באליפות העולם בפעם הרביעית, באתר וואלה, 29 באוקטובר 2017
- ^ Lewis Hamilton claims historic fifth world title at Mexico Grand Prix, Independnet, 5 November 2018
- ^
Telegraph Sport, Lewis Hamilton signs £40m-a-year Mercedes contract to become best-paid driver in F1 history, The Telegraph, 19 July 2018
- ^ F1 Portuguese GP: Hamilton beats Bottas to secure all-time F1 win record' Autosport, 25 October 2020
- ^ Lewis Hamilton signs new Mercedes F1 contract for 2021, Autosport, 8 February 2021
- ^ Andrew Benson, Lewis Hamilton: F1 driver on going vegan, BBC, September 16 2017
- ^ Chris Bruce, Lewis Hamilton asks Mercedes to use leather-free, vegan interiors, MSN,December 17 2019
- ^ Mercedes Responds to Lewis Hamilton’s Pleas to Stop Leather, Other Luxury Automotive Brands Follow,Veconomist, June 16 2020
| בקרת זהויות |
|
|---|
- נהגי מכוניות מרוץ בריטים
- חברים במסדר האימפריה הבריטית
- נהגי פורמולה 1
- אלופי פורמולה 1
- נהגי קבוצת מרצדס
- זוכי פרס לוריוס: תגלית השנה
- זוכי פרס לוריוס: ספורטאי השנה
- זוכי פרס ESPY: נהג השנה
- ספורטאים טבעונים
- טבעונים בריטים
- זוכי הגביע לזכר הות'ורן
- חברי היכל התהילה של הפדרציה הבין-לאומית לרכב
- בריטים שהופיעו ברשימת טיים 100
- אנגלים שנולדו ב-1985