פורמולה 3
ענף | מרוץ מכוניות |
---|---|
ארגון מפעיל | FIA |
יבשת | אירופה, אסיה, צפון אמריקה, אוסטרליה |
מפעל גבוה יותר | פורמולה 2 |
פורמולה 3 (באנגלית: Formula Three/F3) הוא סבב מרוצי מכוניות חד מושביות בסדרת מרוצי הפורמולה. תחרויות הפורמולה 3 מתקיימות במספר סבבי אליפויות וליגות ברחבי העולם. בנוסף, ישנם כמה "מרוצים מיוחדים" אשר מתקיימים מחוץ לאליפויות. פורמולה 3 מהווה את השלב השני של נהגי מרוץ השואפים להתקדם לשלבים הבאים בסבבי הפורמולה המתקדמים, או בייחוד בסבב היוקרתי פורמולה 1. ליגות המרוצים מרוכזות באירופה, בצפון אמריקה, אוסטרליה ואסיה.[1] הצלחה במרוצי פורמולה 3 עשויה להוביל להשתתפות במרוצים היוקרתיים יותר- באליפות הפורמולה 2 ובמקרים מסוימים בפורמולה 1.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פורמולה 3 התפתחה ממכונית בעל מושב יחיד, הפורמולה ג'וניור, המכונית הושקה ב -1957 על ידי הנהג והעיתונאי האיטלקי ג'יובאני לוראני. ב־1964 פורמולה ג'וניור הוחלפה במכונית בעלת מושב יחיד עם מנוע 1,000 סמ"ק שנקראה פורמולה 3 על ידי הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA) ויוצאה לכל אירופה. המותגים המצליחים ביותר לאותה המכונית היו הלוטוס, ברבהאם וקופר. בנוסף, המכונית שקדמה לפורמולה ג'וניור ובעזרתה פותחה הפורמולה 3 היא המכונית בעלת מנוע 500 סמ"ק. מכונית זו פותחה לראשונה ב - 1946 על ידי צ'ארלס וג'ון קופר בבריסטול שבאנגליה. המכוניות הללו, פורמולה 3, פורמולה ג'וניור וה-500 סמ"ק פותחו כדי להתחרות בהוצאה כספית נמוכה למכוניות מרוץ, עם זאת הגיעו להישגים לא מבוטלים.[1] כיום קיימות כמה חברות אשר מייצרות ומספקות את המכוניות, החברה העיקרית היא חברת דאלארה (Dallara), החברה מייצרת את רוב המכוניות כיום, ולצידה פועלות החברות: מיגאל (Mygale), לולה (Lola), ארט-טק (Arttech) וSLC. מכונית הפורמולה 3 היא סוג מכונית פורמולה (הגה פתוח) מושב יחיד אשר משתמשת בצמיגים חלקים (slick tyres).
אליפויות וסדרות מרוצים
[עריכת קוד מקור | עריכה]האליפויות של פורמולה 3 מתרחשות ביבשות שונות ובמדינות שונות אבל אינן אליפויות עולמיות. במהלך העשור של 1970 ובתחילת העשור של 1980 האליפות האירופאית והבריטית בפרט היו מאוד פופולריות, מפני שבאותה תקופה נהגים רבים יוצאו לנהיגה לפורמולה אחד. אף על פי שהאליפות הגרמנית, האיטלקית והצרפתית נחשבו אז לאליפויות חשובות, הן התעסקו באליפות של פורמולה 3 פנים ארצית של תחת חברות לאומיות במקום לפתוח את האליפות לשאר העולם. כתוצאה מזה האליפויות הלאומיות של גרמניה, צרפת ואיטליה בפורמולה 3 נשאו שמות אחרים בהשוואה לאליפויות האירופאיות והבריטית. למשל, האליפות הצרפתית נקראה פורמולה רנו, האליפות הגרמנית נקראה פורמולה סופר ויי. בסופו של דבר שלוש האליפויות של מדינות אלו שינו את שמם לפורמולה 3. באליפויות האיטלקיות היה נהוג שנהגים שהתחרו בקרטינג יעברו ישירות לפורמולה 3. לעומת זאת, במדינות אחרות נהגים לא עברו ישירות מקרטינג לפורמולה 3 אלה עברו לנהיגה במכוניות אחרות עד שאושרו לנהוג בפורמולה 3. באליפות הברזילאית "סודאם" (SudAm) משתמשים כרגע במנוע החזק ביותר מכל האליפויות האחרות בעולם. בנוסף, הליגה ידועה גם בשל הנהגים הטובים שיוצאים ממנה, שרובם חידדו את המיומנות שלהם באליפות הבריטית לפורמולה שלוש. ייתכן שהאליפות האול יפנית הייתה המעניינת ביותר, אך כמה נהגים שהו שם זמן משמעותי כגון נהגי העבר ראלף שומאכר וז'אק וילנוב אשר ניצחו שם באליפות. אליפות אסייתית נוסדה ב-2001 ופותחה כדי להביא נהגים לדרגה ראשונה בשביל אינדונזיה ואוסטרליה. ב-1975 FIA[2] יזמה את התחרות האירופאית של פורמולה 3 בפעם הראשונה, סדרת מרוצים זו נמשכה עד 1984. בשנת 1985 אליפות אירופה נפתחה לנהגים מכל העולם ולא רק לנהגים מאירופה, האליפות הוגדרה כהצלחה ומאז נערכה כאירוע שנתי עד 2004, למעט הפסקה של תשע שנים בין 1991–1998. משנת 2005 התחרות האירופאית של ה - FIA של פורמולה 3 נמשכה כאליפות רגילה והיא אחת מהתחרויות המוכרות ביותר מבין אליפויות הפורמולה 3 ברחבי העולם.[3] בשנת 2003 האליפויות הצרפתית והגרמנית סבלו ממיעוט משתתפים באליפויות לאומיות וכתוצאה מכך התמזגו ויצרו את האליפות האירופאית החדשה של פורמולה 3.[4]
נתונים טכניים של כלי הרכב במירוץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנוע הפורמולה 3 הוא מנוע 2 ליטרים, 4 צילינדרים רגיל. המנועים חייבים להיות בנויים מתוך הבלוק של מודל הייצור, ואף מסופקים על ידי הליגה\מרוץ בו משתתפים ומכך כוונונים פרטיים לא יכולים להתבצע, מה שאומר שכוח המנוע שווה. ישנם הרבה חברות שמייצרות את המנועים, הפופולריות שבהן הם: הונדה, פולקסווגן, אלפא רומיאו, רנו ומרצדס.[5]
גוף המכונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תיבת הילוכים: חצי אוטומטית, שישה הילוכים מקסימום.
- צמיגים: רוחב - 240 מ"מ, קוטר - 330 מ"מ מקסימום.
- קיבולת דלק: 45 ליטרים.
- רוחב: 1,850 מ"מ מקסימום.
- משקל: 550 קילוגרם מינימום (כולל נהג)
- מערכות: מתלים אוטומטים, בקרת יציבות וטלמטריה אסורים.
- הנעה: מנוע אחיד (מסופק על ידי אותה חברה לכולם) בנפח 2000 סמ"ק, הנעה אחורית.
- הספק מנוע: 200 כוח סוס, מהירות מנוע נעה בין 5,000 ל 7400, סל"ד.
- בלמים: בלמי ברזל לא מחורץ
- המרחק בין הסרן הקדמי והאחורי של כלי הרכב: 2000 מ"מ (2 מטרים) מקסימום.
- המרחק בין שני הגלגלים הקדמיים: 1200 מ"מ (1.2 מטר) מקסימום.
- מערכת ההגה של שני גלגלים בלבד.
- מערכת הנעה של שני גלגלים בלבד.
רשימת נתונים טכניים מלאה: (fia.com" (PDF). (1213 kiB")
מרוצים מיוחדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנוסף לכל האליפויות וסדרות המרוצים, פורמולה 3 ידוע גם בזכות המרוצים החד יומיים המתרחשים ברחבי העולם בלי קשר לשאר האליפויות. רוב המרוצים המיוחדים אינם מתרחשים כל שנה ברציפות אלא כל כמה שנים. כיום ישנם רק שני מרוצים חד יומיים המתרחשים בקביעות כל שנה והם המרוצים "מסטרס הפורמולה 3" ו "מקאו גראנד פרי פורמולה 3". מרוצים אלה התחילו בשנת 1983 שבה התרחש המרוץ החד יומי הראשון במקאו.[4] "מקאו גראנד פרי פורמולה 3" הוא הידוע ביותר מבין המרוצים החד יומיים ובו זכו הנהגים המפורסמים איירטון סנה, מיכאל שומאכר, דייוויד קולטרד וראלף שומאכר. המירוץ מסמן בדרך כלל את סיום עונת הפורמולה 3 ומשתתפים בו נהגים מאליפויות בכל רחבי העולם. בנוסף ישנם גם כמה מרוצים המתרחשים במקומות שונים בעולם, בעיקר במקומות בהם לא מתקיימות אליפויות וסדרות המרוצים המרכזיות, כדי לאפשר לקהלים נוספים לצפות במרוצים. אחד המרוצים החד יומיים המפורסמים ביותר היה ה"מונקו גראנד פרי" אשר התרחש עד שנת 1997 והתרחש מאז רק עוד פעם אחת בשנת 2005, ומאז עבר להיות חלק מאליפות פורמולה 3 האירופאית.
רשימת אליפויות וסדרות מרוצים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמות סדרות המרוצים והאליפויות | אזורים/מדינות | שנות פעילות |
FIA European Formula Three Championship | אירופה | 1975–1984, ו 2012 והלאה |
All-Japan Formula Three Championship | יפן | 1979 והלאה |
Euroformula Open Championship | אירופה | 2009 והלאה |
Australian Formula 3 Championship | אוסטרליה | 2001 והלאה |
Fórmula 3 Brasil | ברזיל | 1989-1995, ו 2014 והלאה |
Austria Formula 3 Cup | אוסטריה | 1982, 1984–והלאה |
Swiss Formula Three Championship | שווייץ | 1978–2008, 2014 והלאה |
MotorSport Vision Formula Three Cup | בריטניה | 2011 והלאה |
BRDC British Formula 3 Championship | בריטניה | 2016 והלאה |
German Formula Three Championship | גרמניה | 1950–1953, ו 1971–2014 |
British Formula Three Championship | בריטניה | 1951–1961, ו 1964–2014 |
Italian Formula Three Championship | איטליה | 1958–1966, 1968–2012 |
Formula 3 Euro Series | אירופה | 2003–2012 |
FIA Formula 3 International Trophy | כלל עולמי | 2011 |
Spanish Formula Three Championship | ספרד | 2001–2008 |
Formula Three Sudamericana | דרום אמריקה | 1987–2013 |
French Formula Three Championship | צרפת | 1964–1973, 1978–2002 |
Belgian Formula Three Championship | בלגיה | 1964–1967 |
Swedish Formula 3 Championship | שוודיה | 1964–1994, 1997–2000 |
Danish Formula 3 Championship | דנמרק | 1949–1966, 1976–1977 |
Norwegian Formula 3 Championship | נורווגיה | 1999–2000 |
Scandinavian & Nordic Formula Three Championship | סקנדינביה | 1984–1985, 1992–2001 |
Finnish Formula Three Championship | פינלנד | 1958–1960, 1984–1986, 2000–2010 |
North European Zone Formula 3 Cup | צפון אירופה | 2008–2009 |
Russian Formula Three Championship | רוסיה | 1997–2002, 2008 |
Greece Formula 3 Championship | יוון | 1990–2002 |
Turkish Formula Three Championship | טורקיה | 1994–2006 |
Center-European Zone Formula 3 Cup | מרכז אירופה | 1994–2005 |
DDR Formula Three Championship | מזרח גרמניה | 1950–1958, 1964–1972 |
Asian Formula Three Championship | אסיה | 2001–2008 |
United States Formula Three Championship | ארצות הברית | 2000–2001 |
Mexican Formula Three Championship | מקסיקו | 1990–2002 |
Mexican Formula Three International Championship | מקסיקו | 1990–2003 |
Chilean Formula Three Championship | צ'ילה | 1972–2012 |
BRSCC ARP Formula Three Championship | בריטניה | 1990–2005 |
ראו גם: אליפויות וסדרות מרוצים[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- היסטורית הפורמולה שלוש
- הארגון מאחורי פורמולה 3
- פורמולה שלוש באוסטרליה
- פורמולה שלוש בברזיל
- אליפות פורמולה שלוש באירופה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 "History of Formula 3 - FIA-F3". FIA Formula 3 European Championship (באנגלית אמריקאית). אורכב מ-המקור ב-2018-01-28. נבדק ב-2018-02-07.
- ^ Federation Internationale de l'Automobile, Federation Internationale de l'Automobile (באנגלית)
- ^ 1 2 Wolfgang Neumayer, formel 3 guide - Saison 1948-2016, www.formel3guide.com (בגרמנית)
- ^ 1 2 "History of Formula 3 - FIA-F3". FIA Formula 3 European Championship (באנגלית אמריקאית). אורכב מ-המקור ב-2018-01-28. נבדק ב-2018-02-07.
- ^ תקנות הרכב