לדלג לתוכן

פורמולה 1 עונת 1956

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פורמולה 1 עונת 1956
1956 Formula One season
חואן מנואל פנג'יו זכה באליפות בפעם השלישית ברציפות
חואן מנואל פנג'יו זכה באליפות בפעם השלישית ברציפות
סוג תחרות מרוץ מכוניות
תאריך התחלה 22 בינואר 1956
תאריך סיום 2 בספטמבר 1956
מספר עונה 7
מספר מרוצים בעונה 8
זוכה באליפות הנהגים חואן מנואל פנג'יו
נקודות הנהג הזוכה 30 (33)

עונת 1956 היא העונה השביעית בה התקיימה אליפות הפורמולה 1 שאורגנה על ידי הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA). שמונה מרוצים התקיימו במהלך העונה - מרוץ בארגנטינה, מרוץ האינדינפוליס 500, שהתקיים בארצות הברית ושישה מרוצי פורמולה ברחבי אירופה. חואן מנואל פנג'יו זכה בתואר בפעם השלישית ברציפות.

המרוצים בעונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרוץ מסלול תאריך פול פוזישן הקפה מהירה מנצח יצרן
1 ארגנטינהארגנטינה גרנד פרי ארגנטינה אוסקר אלפרדו אלבס 22 בינואר ארגנטינהארגנטינה חואן מנואל פנג'יו ארגנטינהארגנטינה חואן מנואל פנג'יו איטליהאיטליה לואיג'י מוסו
ארגנטינהארגנטינה חואן מנואל פנג'יו
איטליהאיטליה פרארי
2 מונקומונקו גרנד פרי מונקו מונקו 13 במאי ארגנטינהארגנטינה חואן מנואל פנג'יו ארגנטינהארגנטינה חואן מנואל פנג'יו בריטניהבריטניה סטירלינג מוס איטליהאיטליה מזארטי
3 ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) אינדינפוליס 500 אינדינפוליס 30 במאי ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) פט פלארטי ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) פול רוסו ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) פט פלארטי ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) ווטסון-אופנהאוזר
4 בלגיהבלגיה גרנד פרי בלגיה ספא-פרנקורצ'מפס 3 ביוני ארגנטינהארגנטינה חואן מנואל פנג'יו בריטניהבריטניה סטירלינג מוס בריטניהבריטניה פיטר קולינס איטליהאיטליה פרארי
5 צרפתצרפת גרנד פרי צרפת ריימס 1 ביולי ארגנטינהארגנטינה חואן מנואל פנג'יו ארגנטינהארגנטינה חואן מנואל פנג'יו בריטניהבריטניה פיטר קולינס איטליהאיטליה פרארי
6 בריטניהבריטניה גרנד פרי בריטניה סילברסטון 14 ביולי בריטניהבריטניה סטירלינג מוס בריטניהבריטניה סטירלינג מוס ארגנטינהארגנטינה חואן מנואל פנג'יו איטליהאיטליה פרארי
7 גרמניה המערביתגרמניה המערבית גרנד פרי גרמניה נורבורגרינג 5 באוגוסט ארגנטינהארגנטינה חואן מנואל פנג'יו ארגנטינהארגנטינה חואן מנואל פנג'יו ארגנטינהארגנטינה חואן מנואל פנג'יו איטליהאיטליה פרארי
8 איטליהאיטליה גרנד פרי איטליה מונצה 2 בספטמבר ארגנטינהארגנטינה חואן מנואל פנג'יו בריטניהבריטניה סטירלינג מוס בריטניהבריטניה סטירלינג מוס איטליהאיטליה מזארטי

תקציר העונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת מרצדס פרשה מהאליפות בסיום עונת 1955. חואן מנואל פנג'יו, נהגה של הקבוצה, עבר להתחרות עבור קבוצת פרארי. במרוץ פתיחת העונה התקלקלה מכוניתו של פנג'יו, אך הוא ניצח במרוץ לאחר שהחליף מכונית עם לואיג'י מוסו. אל מרוץ סיום העונה הגיע פנג'יו עם יתרון של שמונה נקודות על פני פיטר קולינס והיה זקוק לנקודה אחת בשביל להבטיח זכייה בתואר. פנג'יו נאלץ לפרוש ומוסו סירב לחלוק עמו את הרכב. קולינס, שקיבל הזדמנות לזכות בתואר אם ינצח את המרוץ, החליט לנקוט באקט של ספורטיביות והעביר את מכוניתו לפנג'יו שסיים שני במרוץ וזכה באליפות.

דירוג האליפות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת הניקוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנקודות בכל מרוץ הוענקו לנהגים שסיימו באחד מחמשת המקומות הראשונים. הניקוד ניתן בהתאם למופיע בטבלה. בנוסף, ניתנה נקודת בונוס לנהג שקבע את זמן ההקפה המהירה בכל מרוץ, במידה ויותר מנהג אחד קבע את זמן ההקפה המהירה ביותר, מחולקת הנקודה באופן שווה בין כל הנהגים שקבעו את ההישג. נהגים שחלקו רכב במהלך מרוץ, קיבלו מחצית מהנקודות, כל אחד. בחישוב נקודות האליפות הובאו בחשבון 5 התוצאות הטובות ביותר בלבד. הנקודות המופיעות בסוגריים כוללות את סך הנקודות שהושגו בעונה.

מיקום 1 2 3 4 5
נקודות 8 6 4 3 2

דירוג הנהגים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטבלה כוללת רק נהגים שצברו נקודות במהלך העונה

מיקום נהג ארגנטינהארגנטינה מונקומונקו ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) בלגיהבלגיה צרפתצרפת בריטניהבריטניה גרמניה המערביתגרמניה המערבית איטליהאיטליה נקודות
1 ארגנטינהארגנטינה חואן מנואל פנג'יו 1† / פרש 2† / 4† פרש 4 1 1 (2)† / 8† 30 (33)
2 בריטניהבריטניה סטירלינג מוס פרש 1 3† / פרש 5† / פרש (פרש) 2 1 27 (28)
3 בריטניהבריטניה פיטר קולינס פרש 2† 1 1 2† / פרש Ret† / פרש 2† 25
4 צרפתצרפת ז'אן ברה 2 3 7 3 3 3 פרש†/ פרש 22
5 ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) פט פלארטי 1 8
6 איטליהאיטליה אוג'ניו קסטלוטי פרש 4† / פרש פרש 2 10† פרש† / פרש 8† / פרש 7.5
7 ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) סאם הנקס 2 6
8 בלגיהבלגיה פול פררה 2 6
9 ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) פאקו גודיה פרש 7 8 4 4 6
10 בריטניהבריטניה ג'ק פיירמן 4 5 5
11 איטליהאיטליה לואיג'י מוסו 1† פרש פרש† פרש 4
12 בריטניהבריטניה מייק הות'ורן 3 10† פרש 4
13 בריטניהבריטניה רון פלוקהארט פרש 3 4
14 ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) דון פרילנד 3 4
15 ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) אלפונסו דה-פורטגו פרש 2† / 10† פרש† פרש 3
16 איטליהאיטליה צ'זרה פרדיסה 7 3† 5† 7 פרש 3
17 ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) הארי של פרש 4 10† / פרש פרש פרש פרש 3
18 ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) ג'וני פרסונס 4 3
19 צרפתצרפת לואיס רוזייה פרש 8 6 פרש 5 2
20 איטליהאיטליה לואיג'י וילורסי 5 פרש 6 פרש פרש† 2
21 ברזיל (1889–1960)ברזיל (1889–1960) הרמנו דה סילבה ראמוס 5 8 פרש פרש 2
22 בריטניהבריטניה הוראס גולד 8 פרש 5 פרש 2
23 בלגיהבלגיה אוליבר גנדביין 5 פרש 2
24 ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) דיק רת'מן 5 2
25 איטליהאיטליה גרינו גריני 4† 10 1.5
26 ברזיל (1889–1960)ברזיל (1889–1960) צ'יקו לנדי 4† 1.5
27 ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) פול רוסו פרש 1
מיקום נהג ארגנטינהארגנטינה מונקומונקו ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) בלגיהבלגיה צרפתצרפת בריטניהבריטניה גרמניה המערביתגרמניה המערבית איטליהאיטליה נקודות

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 1956 בוויקישיתוף


הקודם:
חואן מנואל פנג'יו
פורמולה 1 - אלוף העולם לנהגים 1956
חואן מנואל פנג'יו
הבא:
חואן מנואל פנג'יו