יהודה בן הרא"ש
רבי יהודה בן הרא"ש (ט' באב ה'נ', 1290 – י"ז בתמוז ה'ק"ט, 1349) היה פוסק הלכה מהראשונים, בנו וממלא מקומו של הרא"ש. מחבר שו"ת זכרון יהודה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בתשעה באב ה'נ' (1290) בעיר קולוניא שבאשכנז (כיום בגרמניה), לרב אשר בן יחיאל (הרא"ש).[1] אחָיו הם רבי יעקב בן אשר בעל הטורים (שהיה גם חמיו[2]) ורבי יחיאל בן הרא"ש. בגיל 13 יצא עם אביו ומשפחתו מאשכנז לספרד בעקבות רדיפות שהיו אז נגד היהודים באשכנז, ובעקבות מאסר רבו של אביו, המהר"ם מרוטנבורג. כשהגיעו לספרד, אביו שלח אותו לבדוק את אפשרות המגורים בטוליטולה, והוא הגיע לעיר בר"ח אייר ה'ס"ה (1305), בהיותו כבן 15. אביו הרא"ש אכן השתקע בטולדו וכיהן בה כאב בית דין וראש ישיבה. לעת זקנתו של אביו נתמנה לסגנו, למשך שש שנים עד לאחר פטירת הרא"ש בשנת ה'פ"ח (1327) אז מונה בנו רבי יהודה לממלא מקומו.
הוא אושר כראש הרבנים גם מטעם ממלכת קסטיליה, ומתוקף זה דן גם בדיני נפשות, על מקרה אחד כתב: ”אם ח"ו יארע דבר כזה כאן בטוליטולה, היו מסכימים לחתוך שתי ידיו בשביל שתי ההכאות שהכה לדיין”.[3]
תשובותיו ההלכתיות נדפסו בשו"ת "זכרון יהודה" המצוטט רבות בספרי האחרונים, כדוגמת רבי יוסף קארו בספרו "בית יוסף". בנוסף חיבר גם פירוש על מסכת שבת שלא הגיע לידינו; גורל דומה עלה בחלקו של ספרו "חוקת התורה".
עם תלמידיו נמנה רבי מנחם בן זרח, מחבר ספר "צידה לדרך", ורבי מכיר מחבר ספר "אבקת רוכל".
הוא נפטר בשבעה עשר בתמוז ה'ק"ט במגפת המוות השחור, עם כמה מבני משפחתו, ונקבר בבית הקברות היהודי בטולדו. על מצבתו נחרז:
”אב חכם בן ישמח,
ותחתיו פרי צדיק עץ חיים יצמח,
יחסה ויתלונן בצל אלוקי ישראל, אשר בו בטח והאמין,
וינוח ויעמוד לגורלו לקץ הימין”
צוואתו בשם "אגרת תוכחת" נדפסה, והיא מצוטטת בספרות הרבנית. צוואתו ומצבתו שתיהן וכללים פרטים ביוגרפיים רבים, שמאפשרים לתאר את תולדות חייו טוב יותר משל רוב בני זמנו.
| תקופת חייו של הרב יהודה בן הרא"ש על ציר הזמן |
|---|
 |
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שניאור זלמן שכטר (עורך), צוואות ר' יהודה בן הרא"ש ואחיו ר' יעקב בעל הטורים על פי כ"י עם הגהות והערות, בית תלמוד, הדפסה ראשונה 1885
- מנחם אלון (עורך), מפתח השאלות והתשובות - שו"ת הריטב"א, שו"ת זכרון יהודה, הוצאת המכון לחקר המשפט העברי - האוניברסיטה העברית, 1973.
- יהודא דב גלינסקי, "על מורשתו של ר' יהודה בן הרא"ש רבה של טולדו: פרק בחקר ספרות השו"ת של חכמי ספרד הנוצרית", פעמים 128, 2011.
- שמחה עמנואל, עטרת זקנים, הוצאת מאגנס תשפ"א, עמ' 154–171.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אביעד הכהן, זכרון יהודה בן הרא"ש, באתר הצופה.
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "יהודה בר' אשר (בן הרא״ש)", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 612-608, באתר היברובוקס
- א.י.גולדמינץ ויואל קטן בהקדמת הספר זכרון יהודה בהוצאת מכון ירושלים. הקישור לאתר אוצר החכמה.
יהודה בן אשר, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בספרות המחקר מקובל שנולד בשנת ה'ל' (1270), אך קביעה זו מבוססת על קריאה שגויה בכתב היד, וגם יוצרת קשיים רבים, כפי שהראה שמחה עמנואל, עטרת זקנים, הוצאת מאגנס תשפ"א, עמ' 167–168.
- ^ שם הגדולים לחיד"א, מערכת גדולים, רבינו יהודה בן הרא"ש
- ^ שו"ת זכרון יהודה סימן ע"ט
