תוספות חכמי אנגליה
תוספות חכמי אנגליה הוא חיבור של אחד מבעלי התוספות שהתגורר באנגליה.
כתב יד
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתב היד נמצא בספריית הפלטינה שבפארמה, איטליה. עורך הקטלוג (דה רוססי) ציין את כתב היד כספר מצוות קטן, ספרו המפורסם של רבי יצחק מקורביל. עקב כך כתב יד זה לא משך את העין שנים רבות. בשנות ה-70 התגלה כתב יד זה והחלו להדפיס מתוכו במהדורות דפוס. בכתב היד נמצאים חידושים למסכתות ברכות, מגילה, ביצה, פסחים, עבודה זרה, גיטין, סנהדרין, נדה, בבא מציעא וקידושין. בכתב היד מצוין מראה מקום לחידושיו במסכת כתובות, ראייה שחיבר וליקט חידושים על מסכתות נוספות.
כתבי היד יצאו לאור במשך שנות ה-70 על ידי מכון ירושלים.
זהות המחבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]זהות המחבר ומקום מגוריו עלומה. הוא מזכיר חידושים מאביו, מגיסו ר' אהרן ומחבריו ר' אברהם, ר' יצחק ור' ישראל אבל מלבד זאת אין בחיבור פרטים ביוגרפיים נוספים עליו.
בעלי התוספות המובאים בחיבור
[עריכת קוד מקור | עריכה]כדרך כל חיבורי התוספות המחבר ליקט פירושים מבעלי תוספות וראשונים שונים כמו רבי שמעיה, ריב"ן, רבנו תם, רשב"ם, ר"י הזקן, מקובץ "שיטת אייברא" ומקובצי אביו וגיסו.
בעלי תוספות מאנגליה המובאים הם: הרב משה בן יום טוב מלונדריש (בעל הספר "תוספת אלפסי" על הרי"ף) ובניו הרב אליהו מלונדריש והרב ברכיה מניקולא, הרב מאיר בן אליהו מניקול, הרב יוסף מניקול, הרב מאיר מלונדריש, הגאון מנורהטון[1] ועוד.
המחבר מביא גם מקובץ לויי"ה, קובץ תוספות עלום שם. גם בלויי"ה מופיעים חכמי אנגליה אך אין הוכחות שמחברו היה מחכמי אנגליה.
אודות החיבור
[עריכת קוד מקור | עריכה]החיבור, כשאר פירושי הראשונים, עוסק בעיקר בפשט הסוגיות. המחבר מתמקד בעיקר בדברי רש"י ומדקדק בלשונו הקצרה. בחיבור מובאים פסקי הלכה רבים, בין היתר במסכת ברכות בפרק כיצד מברכין מובאים פסקי הלכה על ברכות הנהנין.
ככל חיבורי התוספות, הוא מעתיק מבעלי תוספות אחרים, וישנן הקבלות רבות לתוספות שונים. עם זאת ישנם שינויי לשון רבים מחיבורים אחרים, אשר לעיתים המשפיעים על פרשנות הדברים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הקדמת תוספות חכמי אנגליה למסכת ברכות מאת העורך, יצחק לייב בלאו, באתר אוצר החכמה.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בלאו מזהה אותו עם הרב יצחק בן הרב פרץ מנורתהמפטון, שהובא בפירוש המשנה לרבי אליהו מלונדריש (וכן בספר עץ חיים לרב יעקב בן הרב יהודה חזן מלונדרץ), בשל פסקים דומים המובאים בשני הספרים.