לדלג לתוכן

חסידות וסלוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית האדמו"ר ב-וסלוי, רומניה

חסידות וסלוי היא חצר חסידית שנוסדה בעיר הרומנית וסלוי על ידי רבי שלום הלפרין, נכדו של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין, ופעילה כיום בעיר תל אביב. ב-2016 מנתה 264 בתי-אב.[1]

אדמו"רי החסידות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדמו"ר הראשון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי שלום הלפרין (1848 - 1939). נולד בט"ו בשבט תר"ח לרבי דוד וללאה בתו של רבי ישראל מרוז'ין. נקרא על שם רבי שלום שכנא מפראהביטש, אביו של הרבי מרוז'ין. גדל והתחנך בהשפעת סבו ודודו, רבי אברהם יעקב מסדיגורה. ב-1873 נישא לבתו של בן דודו רבי יצחק פרידמן, מייסד חסידות בוהוש. ב-1895 בעצת חותנו, החל לכהן כאדמו"ר ברדוקנן (Răducăneni), והנהיג שם את חצרו שמשכה אליה רבים מיהודי רומניה. בהנהגתו השתלבו קנאות מחד ורחמנות ו'ירידה אל העם' מהצד השני. לצד הסגנון המלכותי האצילי המקובל בבית רוז'ין, נלחם רבי שלום מלחמה חסרת פשרות בהשכלה ובציונות. גם מעברו לווסלוי ב-1909 בא בעקבות פתיחת בית ספר יהודי שלא לרוחו. רבי שלום הלפרין היה מתנגד חריף לציונות וטען כי הערבים ילחמו ביהודים עד בוא המשיח. הוא נפטר בכ"ד באב תרצ"ט ונקבר בווסלוי.

האדמו"ר השני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי חיים דב הלפרין (1876 - 1957) הנהיג את החסידות לאחר מות אביו. היה בנו היחיד של רבי שלום הלפרין. נולד ב-1876 בבוהוש בחצר סבו, שם התחנך עד גיל שמונה עשרה יחד עם דודו רבי יעקב פרידמן, לימים הרבי מהוסיאטין. הוא נשא את חיה בת ציון בתו של רבי דוד מסאווראן. במלחמת העולם הראשונה נשלח לבוקרשט על מנת לארגן מרכז עבור הפליטים הרבים שהגיעו לשם. ב-1939 אחר מות אביו, שב לווסלוי והנהיג את החסידות. במהלך מלחמת העולם השנייה נתן מקלט בביתו לעשרות פליטים יהודים שבאו מפולין. לאחר המלחמה עבר לבוקרשט וב-1949 עזב את רומניה והתיישב בחיפה, שם ריכז סביבו יהודים יוצאי רומניה. נפטר כ"ב בסיון תשי"ז ונטמן בבית הקברות היהודי העתיק בטבריה, בחלקת אדמור"י רוז'ין, סמוך לקבר דודו רבי יעקב. השאיר אחריו שלושה בנים ושלוש בנות. בניו: רבי יצחק הלפרין[2] - שויתר על האדמו"רות לאחיו רבי יעקב יוסף שלמה הלפרין, ממשיכו; ורבי רפאל ישראל הלפרין, שהתיישבו בחיפה.[3]

האדמו"ר השלישי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יעקב יוסף שלמה הלפרין (1902 - 1984) - נולד בה' באלול תרס"ב בחצר סבו ברדוקנן, שם התחנך יחד עם אחיו, רפאל ישראל ויצחק, על ידי מורים מיוחדים כמקובל בקרב אדמו"רי רוז'ין. למד תקופה קצרה בוורשה שבפולין וכן בישיבתו של רבי מנחם מנדל הגר מווישווא. נישא לשרה דבורה בתו של רבי יעקב שמשון קנר, האדמו"ר מטשכויב. חתונתו נערכה בעיר קלויזנבורג בהשתתפות סבו הזקן. החל לשמש כאדמו"ר ברומניה עוד בחיי אביו ושימש גם כרבם של חסידי שטפנשט ביאס. עלה לארץ ישראל זמן קצר אחרי אביו. תחילה ישב בנהריה, שבה התרכזו ציבור גדול של עולי רומניה, ופתח שם בית מדרש, מקווה וייסד חוגים תורניים לילדים ולנוער. לאחר מכן בשנת תשט"ו עבר לתל אביב והקים שם מרכז רוחני. נפטר בי"א בטבת תשמ"ה ונטמן בבית הקברות נחלת יצחק.

האדמו"ר הנוכחי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אברהם שמשון שלום הלפרין. האדמו"ר הנוכחי. בנו של רבי יעקב יוסף שלמה, וחתנו של הרב יהושע העשיל ברים ראש ישיבת רוז'ין הראשון. מתגורר בימות החול בבני ברק ובשבתות וחגים בבית אביו בתל אביב, והוא בין האדמו"רים האחרונים הפעילים שם, זאת על פי צוואתו של אביו. בבית אביו בשדרות בן-גוריון מתקיימים מדי יום תפילות ושיעורי תורה. בסוכות מקיימת החסידות שמחת בית השואבה בהשתתפות רבים מתושבי תל אביב.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 199.
  2. ^ חתן רבי משה הגר משאץ ויז'ניץ
  3. ^ עיתון 'שערים', גיליון 1805, 27.6.1957