חסידות בוסטון
חסידות בוסטון (באסטאן) היא חצר חסידית הנקראת על שם העיר בוסטון בארצות הברית, שבה התגורר מייסד השושלת. שורשי החסידות הם מחסידות לעלוב.
ייסוד החסידות
[עריכת קוד מקור | עריכה]החסידות התחילה להתפתח עם הגעתו של מייסדה, רבי פינחס דוד הלוי הורוביץ, לעיר בוסטון בשנת תרע"ד (1914).
רבי פינחס דוד נולד בירושלים בשנת תרל"ו (1876). נקרא פינחס על שם סבו, הרב פינחס הורוביץ מבראד, שנפטר שנה לפני כן, ודוד על שם דוד המלך. אמו הייתה אחותו של רבי דוד צבי שלמה בידרמן מלעלוב. כשהיה כבן עשרים הורה לו דודו לנסוע לאמריקה ולהיות שם אדמו"ר. הוא סירב לעזוב את ירושלים ונשאר בה.
עשר שנים אחר כך פרצה מחלוקת בגליציה בשאלת שיטת החלוקה של הכספים שנאספו עבור היישוב היהודי בארץ ישראל. תושבי ירושלים שיגרו לגליציה משלחת לדיון שנערך בנושא, ובתוכה רבי פינחס דוד. כשהסתיים הדיון, נשאר עוד כמה חודשים בגליציה כדי להכיר את גדולי התורה והחסידות במקום. כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה נחסמה הדרך חזרה ולכן נסע לבוסטון. כעבור זמן הצטרפה אליו משפחתו.
סביב רבי פינחס דוד התחילה להתקבץ קהילה והוא נעשה בפועל אדמו"ר. בשנת תרצ"ו (1936) הקים ישיבה בשיתוף פעולה עם הרב יוסף דב סולובייצ'יק, שבה למדו לימודי קודש בבוקר ולימודי חול אחר הצהריים.
בשנת ת"ש עזב רבי פינחס דוד את העיר בוסטון ועבר לשכונת ויליאמסבורג שהתחילה להיות מרכז חרדי. התגורר שם כשנתיים עד לפטירתו בח' בכסלו תש"ב, בגיל 66 שנים. רבי פינחס דוד נפטר בח' בכסלו תש"ב. לאחר כשלוש וחצי שנים נקברו עצמותיו ליד קבר אביו בהר הזיתים.
הדור השני
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי משה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבן הגדול, רבי משה הורוביץ, נולד בשנת תרס"ט. למד בישיבות בארץ ישראל, פולין והונגריה. בשנת ת"ש היגר לארצות הברית ולאחר פטירת אביו החל לנהל את החצר בוויליאמסבורג. בהמשך העביר את החצר לשכונת קראון הייטס בברוקלין ובהמשך עבר לבורו פארק. הוא יסד שם תלמוד תורה וישיבה שנקראו דרכי נועם - הפלאה. היה חתנו של רבי חיים אברהם מזידיטשוב. נודע כמלחין וכנואם. כיהן כחבר נשיאות אגודת ישראל[דרוש מקור]. בשנת תשמ"ה לקה בדום לב ונפטר בי"ד בסיוון.
רבי לוי יצחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבן השני, רבי לוי יצחק הורוביץ, נסע לבוסטון שנתיים לאחר פטירת אביו וחידש שם את החצר. היה חתנו של רבי נפתלי אונגר מניימארקט. הוא מצא מסילות ללב סטודנטים יהודים שלמדו בעיר. היה עורך "שבתונים", תוכניות שבת לסטודנטים שבהן טעמו את טעמה של שבת חסידית. בהשפעתו החלו רבים מהם לשמור מצוות והתקבצו סביבו. סייע לאלפי אנשים שבאו לבוסטון במשך השנים לצרכים רפואיים במסגרת ארגון רופא שייסד.
אחרי מלחמת ששת הימים עלה לישראל. היו בבעלותו אדמות ברכס שועפאט, שאותן קנה אביו בשנת תרפ"ט (1929), והוא ביקש לבנות שם קריה חסידית. האישורים התמהמהו והנהלת עיריית ירושלים הציעה לו להחליף את האדמות האלה בקרקע בשכונת הר נוף. האדמו"ר קיבל את ההצעה, ובסוף שנת תשמ"ד (1984) נכנס לבית המדרש החדש שנבנה עבורו בשכונה. גם לאחר העלייה לארץ המשיך לשהות בבוסטון בחודשי החורף, כדי לקיים את הפעילות עם הסטודנטים היהודים.
בשנת תשמ"ט (1989) מונה לחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. הוא דגל בעמדות תקיפות בכל הקשור לנושאי ארץ ישראל, ובכמה מקרים השפיע על החלטות של המועצה בתחום זה. נפטר בי"ח בכסלו תש"ע ונטמן בהר הזיתים בירושלים.
רבי לוי יצחק הדגיש את האחריות והדאגה לכלל ישראל, ללא הבחנה בין יהודי ליהודי. חסידות בוסטון-הר נוף היא אחת הבודדות שקיבלה לתוכה את בני כל העדות ויש בה שיעור גבוה של בעלי תשובה.
הדור השלישי והלאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בני רבי משה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת תשמ"ה, לאחר פטירת רבי משה, הוכתרו בניו על ידי האדמו"ר מבלאז'וב כצוואת אביהם.
- רבי חיים אברהם הורוויץ מילא את מקום אביו בבורו פארק. למד בישיבת בית מדרש גבוה לייקווד. בנישואין ראשונים נישא למרים בת הרב אלעזר אדלר, אדמו"ר מזוועהיל בלוס אנג'לס.[1] בנו היחיד מנישואין אלו, הרב יעקב הורוויץ, מכהן כאדמו"ר מבוסטון בלורנס. בנישואין שניים היה נשוי לבת הרב יונה האס [פאליבוים]. הלחין ניגונים רבים וכן הוציא תקליט משירי אביו. בשנת תשנ"ה עלה לישראל והתגורר בבית שמש, בשכונת רמת בית שמש א'. נפטר בי"ח בסיוון תשע"ו[2]. בין חתניו הרב אהרן יהודה משה טאוב, בנו של האדמו"ר ממודז'יץ, והרב בנימין פלינטשטיין בנו של האדמו"ר מקופיטשניץ.
- רבי פנחס דוד הורוויץ (תש"ה - כ"ה בסיוון תשפ"ג, 2023), אדמו"ר בפלטבוש וראש ישיבת דרכי נועם. היה נשוי לוולקה, בת רבי מאיר סג"ל לנדא מדרוהוביץ'[3].
- בנו, רבי מרדכי זיסקינד, ממלא מקומו באדמו"רות בפלטבוש. חתן רבי יצחק טייטלבוים מעצ'עד.
בני רבי לוי יצחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת תש"ע אחרי פטירת האדמו"ר לוי יצחק הורוביץ מונו שלושת בניו לאדמו"רים בהסכמת החסידים וכצוואת אביהם[4].
- רבי פינחס דוד כיהן כאדמו"ר מבוסטון-חוסט בבית מדרשו בניו יורק בארצות הברית. נפטר בא' בשבט תשפ"א, בגיל 76. היה חתנו של רבי יהושע גרינוולד מחוסט.
- בנו, רבי משה שמעון ממלא את מקומו כאדמו"ר מבוסטון בבית המדרש בביתר.
- בנו, רבי יהושע מכהן כאדמו"ר מבוסטון במונסי.
- רבי מאיר אלטר מכהן כאדמו"ר מבוסטון בהר נוף שבירושלים בבית מדרשו של אביו. למד בישיבת פוניבז' ובישיבת לייקווד. חתן הרב חיים מוסברג.
- רבי נפתלי יהודה מכהן כאדמו"ר מבוסטון בבית מדרשו של אביו בבוסטון, הקים קהילה בביתר עילית, ובשנת ה'תשפ"ד הקים קהילה גם בשכונת הר יונה ג' שבנוף הגליל. למד בישיבת לייקווד ובישיבת טשעבין. מכהן ברבנות קהילת בית פנחס בברוקליין מסצ'וסטס מאז 1980. עומד בראש הארגון רופא לסיוע רפואי. חתן רבי שלום הכהן ווייס מאויהל. חתנו הוא הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן, האדמו"ר מסדיגורה-ירושלים.
מוסדות וקהילות החצר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בארצות הברית ישנם בתי מדרש במונסי, איירמונט(אנ') (מכונה זידיטשוב-בוסטון), ניו ג'רזי[דרושה הבהרה] ובוסטון. לחסידות יש בית כנסת במנצ'סטר בראשות רבי ישראל אהרן הורוויץ, בנו של רבי פינחס דוד.
בשנת תשי"ב (1952) הקים רבי לוי יצחק הורוביץ את ארגון רופא, מוסד לייעוץ רפואי[5]. הוא וצוות מיוחד עסקו במתן עזרה וייעוץ בנושאים רפואיים, ופיתחו מסועפים עם מומחים בתחום הרפואה. כיום מנהל את הארגון האדמו"ר הרב נפתלי יהודה.
בשנת תשל"ט (1979) יסד בבוסטון ישיבה מיוחדת לבעלי תשובה.
החסידות הפעילה את מכון "הנשר הגדול", מפעל להוצאה חדשה של משנה תורה לרמב"ם, עם ביאור עממי שערך הרב מאיר הורוביץ (כיום האדמו"ר בישראל).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "ארגון "רופא"". אורכב מ-המקור ב-2009-06-18.
- מוטי מרינגר, חסידות בוסטון, נובמבר 2009, אתר אתרוג
חסידות בוסטון, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו כתבת עיתונות על נשואיהם, מובא בפורום אוצר החכמה
- ^ ברוך דיין האמת: האדמו"ר מבוסטון בית שמש זצ"ל, בחדרי חרדים.
- ^ הרבי שנודע בכינויו ראש הישיבה מבאסטאן הלך לעולמו, בחדרי חרדים.
- ^ Three Sons to Succeed Bostoner Rebbe as Admorim of Bostoner Chassidus » Matzav.com - The Online Voice of Torah Jewry
- ^ אתר הארגון
