החטיבה המזרחית (NHL)
 | |
| ענף | הוקי קרח |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 1974 |
| ארגון מפעיל |
NHL  |
| מספר מתמודדים | 16 |
| מדינות משתתפות |
 ארצות הברית קנדה |
| שמות קודמים | חטיבת נסיך ויילס |
| זוכה | פלורידה פנתרס |
  | |
החטיבה המזרחית (באנגלית: Eastern Conference, בצרפתית: Conférence de l'Est) היא אחת משתי החטיבות בליגת ה-NHL המחלקות את 32 קבוצות הליגה על פי בסיס גאוגרפי. החטיבה השנייה היא החטיבה המערבית.
אלופת החטיבה המזרחית משחקת בסדרת הגמר של הליגה מול אלופת החטיבה המערבית על הזכייה בגביע סטנלי ועל תואר אלופת ה-NHL.
האלופה הנוכחית של החטיבה המזרחית (2024) היא פלורידה פנתרס.
מבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החטיבה המזרחית כוללת 16 קבוצות הנמצאות כולן באזור הזמן המזרחי של צפון אמריקה.
בתוך החטיבה מחולקות הקבוצות לפי חתך רוחב - 8 הקבוצות של מרכז החוף המזרחי של ארצות הברית נמצאות בבית המטרופוליטני, ו-8 הקבוצות הצפוניות והדרומיות נמצאות בבית האטלנטי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמה המקורי של החטיבה היה חטיבת נסיך ויילס, על שם גביע נסיך ויילס שחולק עד אז לאלופת הבית המזרחי שממנו נוצרה החטיבה החדשה. הגביע נתרם לליגה עוד ב-1925 על ידי נסיך ויילס דאז, לימים המלך אדוארד השמיני. גביע נסיך ויילס הפך לגביע המוענק לאלופת חטיבת נסיך ויילס בתום הגמר החטיבתי של הפלייאוף (ומוענק עד היום לאלופת החטיבה המזרחית).
החטיבה נוצרה לראשונה ביחד עם החטיבה המערבית (בשמה המקורי חטיבת קלרנס קמפבל) ב-1974, כאשר בעקבות התרחבות הליגה, שחולקה עד אז לשני בתים ללא חלוקה גאוגרפית, הוחלט לחלק אותה לראשונה לשתי חטיבות בנות שני בתים כל אחת. כמו הבתים מהן חולקו החטיבות, החטיבות לא התחלקו לפי חלוקה גאוגרפית עם יצירתן.
הבתים בחטיבה המזרחית בעת היווצרותה נקראו "בית אדמס" (על שם צ'ארלס אדמס, מייסדה של בוסטון ברואינס) ו"בית נוריס" (על שם ג'יימס נוריס, שהיה בעליה של דטרויט רד וינגס לאורך עשרות שנים).
ב-1981, על מנת לחסוך בהוצאות הנסיעה לקבוצות וליצור יריבויות מסורתיות על בסיס קרבה גאוגרפית, חולקו מחדש החטיבות והבתים על בסיס גאוגרפי. חטיבת נסיך ויילס כיסתה את החלק המזרחי של היבשת. במסגרת החלוקה מחדש הועבר "בית נוריס" לחטיבת קלרנס קמפבל (כיום החטיבה המערבית), ואחד הבתים של חטיבת קלרנס קמפבל, "בית פטריק", הועבר לחטיבת נסיך ויילס.
ב-1993 התמנה גארי בטמן לנציב הליגה. אחת מפעולותיו הראשונות הייתה לשנות את שמן של החטיבות ושמם של הבתים המרכיבים אותן, כדי לפשט עבור אוהדי הענף את החלוקה הגאוגרפית. חטיבת נסיך ויילס הפכה לחטיבה המזרחית, והבתים בתוכה היו הבית האטלנטי, שכיסה את מרבית שטח החוף המזרחי של ארצות הברית, והבית הצפון-מזרחי שכלל את קבוצות צפון החוף המזרחי של ארצות הברית והחוף המזרחי של קנדה.
ב-1998, בעקבות המשך התרחבות הליגה ותנועתה לכוון דרום ארצות הברית, נוסף לחטיבה בית שלישי - הבית הדרום-מזרחי, שכלל קבוצות מהמדינות הדרום-מזרחיות של ארצות הברית כגון פלורידה, ג'ורג'יה וצפון קרוליינה. מבנה זה החזיק מעמד עד החלוקה מחדש האחרונה של הליגה ב-2013, בה נוצר המבנה הנוכחי שלה.
בעונת 2020/21, בעקבות היערכות הליגה למגפת הקורונה, בוטלו שתי החטיבות באופן זמני והקבוצות חולקו מחדש לארבעה בתים עצמאיים זמניים, על מנת למנוע מפגשים בין קבוצות מאזורים שונים ולמנוע מעברי גבול בין קנדה וארצות הברית.
גביע אליפות החטיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
גביע נסיך ויילס (באנגלית:Prince of Wales Trophy), שעל שמו נקראה החטיבה בעת היווצרותה, משמש עדיין כגביע האליפות שלה ומוענק לאלופת החטיבה לאחר הגמר החטיבתי בפלייאוף.
הגביע נתרם לליגה ב-1925 על ידי נסיך ויילס דאז, הנסיך אדוארד (לימים המלך אדוארד השמיני) ולכן הוא נושא את נוצות נסיך ויילס ואת הסמל המלכותי של קנדה. באותם ימים, בהם התחרתה אלופת ה-NHL על גביע סטנלי מול אלופות ליגות אחרות שהיו קיימות אז, הוענק הגביע לאלופת ה-NHL לפני המשחקים על גביע סטנלי מול אלופות הליגות האחרות.
החל מעונת 1927/28, כאשר גביע סטנלי הפך לנחלתה הבלעדית של ליגת ה-NHL, חולק הגביע לאלופת הבית האמריקאי של הליגה (הליגה חולקה אז לבית אמריקאי ובית קנדי). ב-1938, כשבוטלה חלוקת הליגה לבתים, הוענק הגביע לאלופת העונה הרגילה לפני הפלייאוף.
ב-1967 עם ההתרחבות הגדולה של הליגה שהכפילה את גודלה מ-6 ל-12 קבוצות, חולקה הליגה שוב לבתים - הבית המזרחי והבית המערבי, למרות שחלוקת הבתים לא הייתה גאוגרפית. הקבוצה שדורגה ראשונה בבית המזרחי - שכלל את הקבוצות הוותיקות של הליגה שהיו קיימות לפני ההתרחבות - בסוף העונה הרגילה, זכתה בגביע נסיך ויילס.
כשהליגה חולקה לראשונה לחטיבות ב-1974 הוענק הגביע לקבוצה שזכתה במקום הראשון בחטיבה המזרחית בתום העונה הרגילה. החל מ-1981 מוענק הגביע לאלופת החטיבה המזרחית לאחר הגמר החטיבתי, לפני סדרת הגמר על גביע סטנלי מול אלופת החטיבה המערבית.
כיוון שהזוכה בגביע - אלופת החטיבה המזרחית - צריכה עדיין להתחרות על הזכייה בגביע סטנלי ועל תואר אלופת ה-NHL, קיימת אמונה טפלה בקרב שחקני הליגה שאין לגעת או להניף את הגביע בעת קבלתו. שחקני הקבוצה הזוכה נוהגים להצטלם עם הגביע בעודו מונח על הדוכן בטקס הענקתו, אך נדירים המקרים בהם השחקנים אכן מניפים את הגביע.