לדלג לתוכן

ברוך אזניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברוך אזניה
ברוך אזניה, 1951
ברוך אזניה, 1951
ברוך אזניה, 1951
לידה 19 בספטמבר 1905
אלול ה'תרס"ה
האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית פינסק, האימפריה הרוסית
פטירה 6 ביולי 1994 (בגיל 88)
תמוז ה'תשנ"ד
ישראלישראל ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1933
מקום קבורה גבעת חיים איחוד
השכלה אוניברסיטת קניגסברג
מפלגה מפא"י עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה מפא"י, המערך הראשון, המערך מפלגת העבודה הישראלית
חבר הכנסת
12 בפברואר 195117 בנובמבר 1969
(18 שנים)
כנסות 1 - 6
יו"ר ועדת הכנסת ה־3
17 באוגוסט 195530 בנובמבר 1959
(4 שנים)
23 בנובמבר 196517 בנובמבר 1969
(4 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ברוך אזניה (אייזנשטדט) (19 בספטמבר 19056 ביולי 1994) היה עסקן ציבורי וחבר הכנסת.

נולד בפינסק שהייתה אז תחת שלטון רוסיה, למד משפטים בקניגסברג בירת פרוסיה המזרחית ולאחר סיום לימודיו עבד כעורך דין בדנציג. במקביל, החל את פעילותו הציונית בתנועת הבונים וב-1929 מונה כמזכיר הוועד המרכזי של פועלי ציון, הציונים-סוציאליסטים בגרמניה. ביוני 1931 נבחר כנציג דנציג לקונגרס הציוני, בעת היותו חבר פועלי ציון ימין[1].

אזניה עלה לארץ ישראל ב-1933 והצטרף ל"קיבוץ ג" (גבעת חיים), שם עבד כמורה. הוא היה מדריך של קבוצת עליית הנוער בתל יוסף, בשנת 1935[2]. לקראת סוף 1935 יצא לקונגרס הציוני בלוצרן ונשאר בשליחות התנועה בגרמניה עד 1937[3]. בדצמבר 1935 נעצר על ידי הנאצים בעת היותו בברלין, במסגרת מעצר של חברי החלוץ[4].

היה מפעילי הקיבוץ המאוחד ואחרי הפילוג ב-1952 השתייך לפלג שהקים את גבעת חיים איחוד והיה פעיל באיחוד הקבוצות והקיבוצים.

בשלהי הכנסת הראשונה, אחרי התפטרותם של השל פרומקין ואבא חושי מהכנסת, היה אזניה הבא בתור ברשימת מפא"י והושבע כח"כ בשלהי כהונת הכנסת הראשונה[5]. מאז כיהן עד תום כהונת הכנסת השישית.

ברוך אזניה לימד בבית הספר התיכון ע"ש רופין (נקרא כעת "קריית החינוך ע"ש בן-גוריון") במועצה אזורית עמק חפר במגמה הכלכלית-אזרחית.

נקבר בקיבוצו, גבעת חיים איחוד.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברוך אזניה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]