בנימין

בנימין

לידה	בית לחם
פטירה	מצרים העתיקה
מקום קבורה	בית לחם
אב	יעקב
אם	רחל
צאצאים	ארד, גרא, אחי, ראש, מפים, אשבל, נעמן, בכר, בלע, חפים
מספר צאצאים	10
עיסוק	מנהיג דתי

יוסף מתחבק עם אחיו בנימין. ברקע אחיו. התמונה מוצגת בטירת סקוקלוסטרס השוכנת לחוף אגם מלארן, שוודיה

בתנ"ך, בִּנְיָמִין הוא הבן הצעיר ביותר של יעקב ורחל. השם בנימין משמעו "בן היד החזקה" או "בן הדרום". על פי המקרא, צאצאיו של בנימין הפכו לשבט בנימין.

תולדותיו

לפי ספר היובלים נולד בי"א בחשוון, וכך גם לפי מדרש תדשא שהועתק גם לילקוט שמעוני, לפי מדרש פסיקתא רבתי נולד בין פסח לשבועות. בנימין נולד בדרך שבין בית אל ואפרת, והסברה היא שמדובר במקום הנמצא סמוך לבית לחם, שכן שנים מאוחר יותר הנביא מיכה התייחס ל"בית לחם אפרתה". לפי הסיפור המקראי, אימו רחל מתה בלידתו, ובנשימתה האחרונה קראה לו בֶּן-אוֹנִי - שם דו-משמעי: בן כאבי - שם מבשר רעות; ובן חוזקי - הדומה במשמעו לשם שניתן לו מאביו יעקב על פניו - בִנְיָמִין. בנימין הוא היחיד מבין בני יעקב שנולד בארץ ישראל.

בנימין הוא אחיו (גם מצד אמו) של יוסף. על פי המסופר בספר בראשית, כאשר ירדו בני יעקב למצרים כדי לבקש מזון, ביקש מהם יוסף (אותו לא זיהו) שיביאו את אחיהם, שעליו העידו שנשאר עם אביהם בכנען שכן הוא הבן היחיד שנותר לו מאשתו האהובה רחל. לאחר ששבו והביאו עמם את בנימין, הוא מורה לאנשיו להטמין בחפציו של בנימין את גביע הכסף שלו, ואחר כך לרדוף אחריהם, לעצרם, ו"למצוא" את הגביע ה"גנוב" בכליו של בנימין, תוך הצהרה שמי מהאחים שבכליו ימצא הגביע יהפוך לעבדו של יוסף.

בברכת יעקב לבניו, מברך יעקב את בנימין:

בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף, בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד; וְלָעֶרֶב, יְחַלֵּק שָׁלָל.

— ספר בראשית, פרק מ"ט, פסוק כ"ז

על פי המדרש בתלמוד הבבלי, בנימין הוא אחד מארבעת האנשים שלא חטאו כל ימיהם, יחד עם ישי, עמרם וכלאב (אחד מבני דוד).

במסכת בבא בתרא מוזכר כי בנימין הוא אחד משבעה שבהם לא שלטה רימה ותולעה, ואחד מארבעה שמתו בעטיו של נחש.

בניו

כאשר מתאר הסיפור המקראי את בני ישראל היורדים מצרימה, הוא מונה את בניו של בנימין:

וּבְנֵי בִנְיָמִן, בֶּלַע וָבֶכֶר וְאַשְׁבֵּל, גֵּרָא וְנַעֲמָן, אֵחִי וָרֹאשׁ; מֻפִּים וְחֻפִּים, וָאָרְדְּ.

— ספר בראשית, פרק מ"ו, פסוק כ"א

על פי המתואר בספר הישר בנימין התחתן בגיל עשר עם מחליא בת ארם וממנה נולדו לו חמשת בניו הראשונים (בלע, בכר, אשבל, גרא ונעמן) ובהיותו בן 18 נשא אישה נוספת, ערבת בת זמרן בן אברהם, וממנה נולדו חמשת בניו האחרים (אחי, ראש, מופים, חופים וארד).

על פי רש"י בנימין קרא לבניו על שם אחיו, יוסף:

אמר לו מה טיבן של שמות הללו אמר לו כולם על שם אחי והצרות אשר מצאוהו בלע שנבלע בין האומות בכר שהיה בכור לאמי אשבל ששבאו אל גרא שנתגייר באכסניא ונעמן שהיה נעים ביותר אחי וראש אחי היה וראשי היה מפים מפי אבי למד וחפים שלא ראה חופתי ולא ראיתי אני חופתו וארד שירד לבין האומות.

עץ משפחה

עץ משפחה המציג את הדורות הקודמים:

תרח

קטורה

הגר

אברהם

שרה

נחור

הרן

זמרן

יקשן

ישמעאל

מילכה

לוט

בתואל

מדן

מדין

יצחק

רבקה

לבן

ישבק

שוח

עשו

יעקב (ישראל)

לאה

רחל

בלהה

זלפה

ראובן

שמעון

יוסף

בנימין

דן

גד

לוי

יהודה

מנשה

אפרים

נפתלי

אשר

יששכר

זבולון

דינה

מקום קבורתו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ישנן כמה מסורות באשר למיקום קברו של בנימין. ב"ספר הישר" מצויה מסורת כי בנימין נקבר באזור ירושלים בנחלת שבטו: ”...וישימו אותו בארון ויותן ביד בניו... ואת בנימין קברו בירושלים נגד היבוסי אשר ניתן לבני בנימין”. כיום לא ידוע על קבר בנימין באזור זה.

קבר בנימין (נבי ימין) השוכן בנווה ימין

מראה המבנים מעל הקבר

מסורת נוספת ממקמת את קברו במבנה נבי ימין השוכן במושב נווה ימין הנקרא על שמו והוא חלק ממתחם ציבורי מעת השלטון הממלוכי שנבנה בהוראת המושל הצבאי של ארץ ישראל באותה תקופה (המאה ה-14), האמיר תנכז אלחוסאמי. מסורת נוספת ממקמת את קברו ב"רומי זעירתא", היא ח'רבת א-רומה, בשולי בקעת בית נטופה שבגליל התחתון. מסורת נוספת מזהה את מקום קברו ברחוב שטראוס בירושלים היכן שיש את המגדל הנקרא נבי עוכשא.

מסגד נבי עוכשא ברחוב שטראוס ירושלים

חסיד מתפלל ליד קבר נבי עוכשא לאחר שזוהה כקבר בנימין בן יעקב ורחל.

שבט בנימין

ערך מורחב – שבט בנימין

נחלות שבטי ישראל

שבט בנימין הוא אחד משנים-עשר שבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך והוא מצאצאי האם הרביעית, רחל. בן לשבט בנימין נקרא "יְמיני" בלשון המקרא, ובריבוי: "בני ימיני" או "בני בנימין".

שבט בנימין היה הקטן בשבטי ישראל בעת יציאת מצרים. במהלך המסע במדבר צעד השבט ליד שבט מנשה ושבט אפרים ממערב לאוהל מועד. בעת הכניסה לכנען היו בו 45,600 לוחמים. מברכת יעקב לבנימין: ”בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף, בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד; וְלָעֶרֶב, יְחַלֵּק שָׁלָל” הסיקו שסמל השבט היה הזאב.

ההיסטוריה של השבט כללה גם מלחמת אחים נגד שאר השבטים, עקב פרשת פילגש בגבעה, שבה כמעט הושמד השבט.

שאול, מלך ישראל הראשון, היה בן שבט בנימין. בזמן שלטון דוד נכרתה ברית בין שבט בנימין ושבט יהודה, שהמשיכה גם לאחר מותו. לאחר גלות בבל יצרו שני שבטים אלו יחד עם שבט לוי ואלו משבט שמעון שנטמעו בנחלת יהודה את האומה היהודית ושאר עשרת השבטים אבדו.

שער בנימין בצד הצפוני של ירושלים קיבל את שמו כיוון שהוביל לשטח שנשלט על ידי השבט. ירמיהו מזכיר את ”בְּשַׁעַר בִּנְיָמִן הָעֶלְיוֹן, אֲשֶׁר, בְּבֵית ה'”.

על פי הפירוש, האבן שמייצגת אותו היא הישפה, שאותה נשא אהרון הכהן עם שאר האבנים הטובות שנשא על ליבו.

הקשר לבני ימין

קיימת תאוריה המקשרת בין בנימין לשבטים נודדים שחיו במאה ה-18 לפנה"ס בצפון מסופוטמיה שנקראו "בני ימין". מרכזם של בני ימין הייתה העיר חרן, מקום מוצאם של האבות. על פי השערה זאת שבטים אלה נהדפו דרומה מאזור מארי בעקבות התפשטות השבטים החורים ונספחו אל בני עבר. תאוריה זו נוגדת את המסורת המקראית, לפיה בנימין נולד בכנען, כשהוא היחיד מבני יעקב שלא נולד במסופוטמיה.

ראו גם

• עץ משפחה של דמויות מקראיות - מתרח ועד שלמה

לקריאה נוספת

• זאב ארליך (עורך), "...לפני אפרים ובנימין ומנשה...", קובץ מחקרים ותגליות בגאוגרפיה-היסטורית, ירושלים, המועצה האזורית מטה בנימין, תשמ"ה 1985.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בנימין בוויקישיתוף

• ספי בן יוסף, טלטולי קברו של בנימין בן יעקב, באתר ynet, 5 באוגוסט 2004
• בנימין בן יעקב אבינו, דף שער בספרייה הלאומית