לדלג לתוכן

דן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף דן (דמות מקראית))
דן
לידה חרן
פטירה מצרים העתיקה
מקום קבורה יער צרעה
אב יעקב עריכת הנתון בוויקינתונים
אם בלהה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים חושים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קבר דן בן יעקב מזרחית להר תבור

דָּן הוא דמות מקראית, בנו של יעקב מבלהה שפחת רחל, וצאצאיו היוו את שבט דן.

ברכת יעקב לדן
המצבה על המקום המיוחס כיום לקברו של דן בן יעקב ביער צרעה סמוך לכביש 44

שמו של דן מוסבר במפורש בספר בראשית, פרק ל', פסוק ו': ”וַתֹּאמֶר רָחֵל, דָּנַנִּי אֱלֹהִים וְגַם שָׁמַע בְּקֹלִי וַיִּתֶּן-לִי בֵּן; עַל-כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ דָּן”.

פירוש מדרש השם הוא שפט - דן אותי האלוהים לעקרות. בשם שמעניקה רחל לבנה משפחתה קיימת התפיסה שהעקרות היא עונש משמים[1].

צאצאיו של דן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדן היה בן אחד, חֻשִׁים ”וּבְנֵי דָן, חֻשִׁים”[2] מצאצאיו המפורסמים הוא שמשון.

החזקוני כותב בפירושו על התורה[3] כי לדן היו שני בנים ואחד מהם מת ולכן לא הזכירה אותו התורה.

הישיבה בקבר דן ביער צרעה

ברכת יעקב לדן הייתה: ”דָּן, יָדִין עַמּוֹ – כְּאַחַד, שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל : יְהִי-דָן נָחָשׁ עֲלֵי-דֶרֶךְ, שְׁפִיפֹן[4] עֲלֵי-אֹרַח – הַנֹּשֵׁךְ, עִקְּבֵי-סוּס, וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ, אָחוֹר : לִישׁוּעָתְךָ, קִוִּיתִי ה'”[5] הפעלים דין ושפט, אשר מופיעים גם בשמו באים לידי ביטוי גם בברכת יעקב לדן. תפקידו של דן יהיה בתחום המשפט. דן יושיע את עם ישראל, כאחד השבטים במלחמות עם אויבים. בחלק השני של הברכה בפסוק י"ז מופיע דן, כמי שמתנכל לאויבי ישראל העוברים בדרכים. לדעת יוחנן מופס היכולת הצבאית של בני יעקב ודן ביניהם, קשורה בהבטחת אלוהים לאבות שמצאצאיהם יצאו מלכים[6].

רש"י רואה בברכה זו את התפילה, אשר תאמר בפי שמשון, ויעקב בברכה מנבא את העומד לבוא: ”'דן ידין עמו': ינקום נקמת עמו מפלשתים כמו דברים ל"ב, ל"ו, 'כי ידין ה' עמו כאחד שבטי ישראל': כל ישראל יהיו כאחד עמו ואת כולם ידין, ועל שמשון ניבא נבואה זו”[7].

לפי ספר היובלים[8] נולד ב-ט' באלול.

עץ משפחה המציג את הדורות הקודמים:

תרח
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קטורה
 
 
 
הגר
 
 
אברהם
 
שרהנחור
 
 
הרן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
זמרן
 
 
יקשןישמעאל
 
 
 
 
 
 
מילכהלוט
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בתואל
 
 
 
 
 
 
 
 
מדן
 
 
מדין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יצחק
 
רבקהלבן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ישבקשוח
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עשויעקב (ישראל)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לאהרחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בלההזלפה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ראובן
 
 
שמעוןיוסףבנימין
 
 
 
 
 
 
 
 
דןגד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי
 
 
יהודהמנשהאפרים
 
 
 
 
 
 
 
 
נפתליאשר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יששכרזבולוןדינה

לפי המסורת קברו של דן בן יעקב נמצא בנחלת שבט דן בצרעה. בספר הישר מסופר שקברו נמצא באשתאול: ”ויקברו את ארונות מטות אבותיהם... איש בנחלת בניו... ודן נקבר בעיר בניו באשתאול.[9]

מקום המיוחס לקברו של דן נמצא בשטח יער צרעה במבנה המכונה "שייח ע'ריב". בשנות ה-80 הוקמו במקום ללא אישור מבנים לבית כנסת וישיבה. בשנת 2017 הרסה רשות מקרקעי ישראל את המבנים שהוקמו ליד "שייח ע'ריב" ומבנה הקבר נאטם[10].

החל משנות ה-2000 הוכר[דרושה הבהרה] קבר אחר ליד הר תבור כקברו של דן בן יעקב על פי דעת הכפתור ופרח[דרוש מקור], ומעמדו של הקבר שביער צרעה התערער. יש מעולי הרגל שציינו את אזור הבניאס כציון מקום קברו.[11]

במסורת המוסלמית, זוהה קברו באתר "נבי דאניאל" בתחומי הכפר דאניאל לרמלה, שחרב במלחמת העצמאות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קבר דן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ליאורה רביד, התנ"ך היה באמת, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2011, עמ' 158.
  2. ^ בראשית, מ"ו, כ"ג.
  3. ^ בראשית מו; כג
  4. ^ המילה שפיפון היא מילה יחידאית במקרא.
  5. ^ בראשית, מ"ט, ט"זי"ח.
  6. ^ יוחנן מופס, אהבה ושמחה חוק, לשון ודת במקרא ובספרות חז"ל, ירושלים, מאגנס, 2002, 79-78.
  7. ^ לעניין הנבואה העתידית הרואה בשמשון כמגשים ברכה זו ראו: נחמה ליבוביץ, עיונים חדשים בספר בראשית, ירושלים, הסוכנות היהודית, 1977, 397-393.
  8. ^ פרק כח פסוק כה
  9. ^ ספר הישר, סוף ספר יהושע
  10. ^ אתר למנויים בלבד ניר חסון, המקומות הקדושים שהפכו להיסטוריה, באתר הארץ, 19 בפברואר 2018
  11. ^ ספר מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל