ארצות הברית – הבדלי גרסאות
תגיות: שחזור ידני עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 90: | שורה 90: | ||
הספרדים שלחו מספר מתיישבים, והקימו את היישובים האירופאים הקבועים הראשונים בחלק היבשתי של ארצות הברית. ההתיישבות הראשונה הייתה ב[[סיינט אוגוסטין]], [[פלורידה]] ב-[[1565]], ולאחריה ה[[ספרדים (עם)|ספרדים]] התיישבו ב[[סנטה פה]], [[ניו מקסיקו]], [[סן אנטוניו]], [[טוסון]], [[סן דייגו]], [[לוס אנג'לס]] ו[[סן פרנסיסקו]]. רוב היישובים הספרדיים הוקמו לאורך החוף הקליפורני של {{אנ|Santa Fe River (New Mexico)|נהר סנטה פה}} בניו מקסיקו. במקביל סוחרי פרוות [[צרפתים]] החלו להקים יישובים באזור [[צרפת החדשה]] סביב [[הימות הגדולות]]. |
הספרדים שלחו מספר מתיישבים, והקימו את היישובים האירופאים הקבועים הראשונים בחלק היבשתי של ארצות הברית. ההתיישבות הראשונה הייתה ב[[סיינט אוגוסטין]], [[פלורידה]] ב-[[1565]], ולאחריה ה[[ספרדים (עם)|ספרדים]] התיישבו ב[[סנטה פה]], [[ניו מקסיקו]], [[סן אנטוניו]], [[טוסון]], [[סן דייגו]], [[לוס אנג'לס]] ו[[סן פרנסיסקו]]. רוב היישובים הספרדיים הוקמו לאורך החוף הקליפורני של {{אנ|Santa Fe River (New Mexico)|נהר סנטה פה}} בניו מקסיקו. במקביל סוחרי פרוות [[צרפתים]] החלו להקים יישובים באזור [[צרפת החדשה]] סביב [[הימות הגדולות]]. |
||
התיישבות הקבע הראשונה של [[אנגליה]] ב[[העולם החדש|עולם החדש]] הייתה המושבה [[ג'יימסטאון]] ב[[וירג'יניה|ווירג'יניה]] אשר נוסדה ב-1607. בין סוף שנות העשרה של |
התיישבות הקבע הראשונה של [[אנגליה]] ב[[העולם החדש|עולם החדש]] הייתה המושבה [[ג'יימסטאון]] ב[[וירג'יניה|ווירג'יניה]] אשר נוסדה ב-1607. בין סוף [[העשור השני של המאה ה-17|שנות העשרה של המאה ה-17]] ועד ל[[מלחמת העצמאות של ארצות הברית|מהפכה האמריקאית]] חלק מהמושבות היו [[מושבת עונשין|מושבות עונשין]]. מ-1614 החלה גם הולנד להקים יישובים באזור הדרומי של [[הדסון (נהר)|נהר ההדסון]] כולל את [[ניו אמסטרדם]] באי [[מנהטן]]. עד [[1674]] הכוחות האנגלים הצליחו לכבוש את המושבות ההולנדיות במהלך [[מלחמות הולנד-אנגליה]]. בעקבות הכיבוש שמה של המושבה ההולנדית [[הולנד החדשה]] שונה ל[[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]]. עד תחילת המאה ה-18 הפכו [[עבדות|העבדים]] האפריקנים למקור עיקרי לעבודות כפיים רבות ברחבי היבשת. |
||
לאחר שבשנת 1729 [[קרוליינה הצפונית]] הפכה למושבה נפרדת מ[[קרוליינה הדרומית]] ולאחר יישוב [[ג'ורג'יה]] בשנת 1732, הושלמה היווסדותן של [[שלוש עשרה המושבות]] [[הממלכה המאוחדת|הבריטיות]] בחוף המזרחי של צפון אמריקה אשר יהפכו לבסוף לארצות הברית של אמריקה. לכל אחת מן המושבות היה שלטון עצמי – בכל מושבה מינה המלך האנגלי מושל ולצידו פקידים, אך לצידו גם המתיישבים השתתפו בשלטון, בעיקר בהחלטות שנוגעות למיסוי, גיוס לצבא ועניינים [[משפטים|משפטיים]]. במהלך השנים במושבות נוצרה תרבות חדשה, ששילבה תרבות אנגלית ו[[תרבות המערב|אירופאית]], וכן אלמנטים של תרבות שלא התקיימה קודם, ושהתפתחה בעיקר בגלל התנאים הגאוגרפיים והתברואתיים בצפון אמריקה. על אף שתושבי שלוש עשרה המושבות היו כפופים לתשלום מיסים לשלטונות הבריטיים, לא הייתה להם שום נציגות בבית הנבחרים של [[בריטניה הגדולה]]. המתיישבים, שמספרם הגיע כבר ל-3 מיליון בשנת 1770, החלו בהדרגה לראות את עצמם כ[[אמריקאים]] עצמאיים בעלי מחשבות שונות משל הריבונות הבריטית הנוכחית. בעקבות זאת הם בזו לפיקוח הבריטי עליהם, אף על פי שהיה רופף ביותר כיוון שבריטניה הייתה טרודה בעצמה במלחמות דוגמת [[מלחמת שבע השנים]]. |
לאחר שבשנת 1729 [[קרוליינה הצפונית]] הפכה למושבה נפרדת מ[[קרוליינה הדרומית]] ולאחר יישוב [[ג'ורג'יה]] בשנת 1732, הושלמה היווסדותן של [[שלוש עשרה המושבות]] [[הממלכה המאוחדת|הבריטיות]] בחוף המזרחי של צפון אמריקה אשר יהפכו לבסוף לארצות הברית של אמריקה. לכל אחת מן המושבות היה שלטון עצמי – בכל מושבה מינה המלך האנגלי מושל ולצידו פקידים, אך לצידו גם המתיישבים השתתפו בשלטון, בעיקר בהחלטות שנוגעות למיסוי, גיוס לצבא ועניינים [[משפטים|משפטיים]]. במהלך השנים במושבות נוצרה תרבות חדשה, ששילבה תרבות אנגלית ו[[תרבות המערב|אירופאית]], וכן אלמנטים של תרבות שלא התקיימה קודם, ושהתפתחה בעיקר בגלל התנאים הגאוגרפיים והתברואתיים בצפון אמריקה. על אף שתושבי שלוש עשרה המושבות היו כפופים לתשלום מיסים לשלטונות הבריטיים, לא הייתה להם שום נציגות בבית הנבחרים של [[בריטניה הגדולה]]. המתיישבים, שמספרם הגיע כבר ל-3 מיליון בשנת 1770, החלו בהדרגה לראות את עצמם כ[[אמריקאים]] עצמאיים בעלי מחשבות שונות משל הריבונות הבריטית הנוכחית. בעקבות זאת הם בזו לפיקוח הבריטי עליהם, אף על פי שהיה רופף ביותר כיוון שבריטניה הייתה טרודה בעצמה במלחמות דוגמת [[מלחמת שבע השנים]]. |
||
| שורה 118: | שורה 118: | ||
התקופה שלאחר המלחמה הייתה תקופה של צמיחה אדירה של המגזר התעשייתי בארצות הברית, ומהפכה של מעבר מחברה של חקלאים ובעלי מקצוע מומחים, לחברה מתועשת. המהפכה כללה גם מהפכה תחבורתית, של רישות המדינה ב[[מסילת רכבת|מסילות ברזל]], וגל הגירה עצום של כ-40 מיליון איש שהגיעו מאירופה ומ[[מזרח אסיה]]. הממשל עודד את התעשיינים החדשים הן בסובסידיות, והן במדיניות של [[מכסי מגן]] גבוהים. אולם לתקופה זו, שכונתה בביקורת "[[העידן המוזהב]]" (The gilded age), היו גם צדדים שליליים רבים: בעלי ה[[הון]] החדשים ("[[הברונים השודדים]]"), צברו הון עצום בתקופה קצרה. בעלי הון מעטים השתלטו על הכלכלה על ידי הקמת [[קרטל]]ים. הממשל הושחת, ונוצרו פערים חברתיים עצומים. |
התקופה שלאחר המלחמה הייתה תקופה של צמיחה אדירה של המגזר התעשייתי בארצות הברית, ומהפכה של מעבר מחברה של חקלאים ובעלי מקצוע מומחים, לחברה מתועשת. המהפכה כללה גם מהפכה תחבורתית, של רישות המדינה ב[[מסילת רכבת|מסילות ברזל]], וגל הגירה עצום של כ-40 מיליון איש שהגיעו מאירופה ומ[[מזרח אסיה]]. הממשל עודד את התעשיינים החדשים הן בסובסידיות, והן במדיניות של [[מכסי מגן]] גבוהים. אולם לתקופה זו, שכונתה בביקורת "[[העידן המוזהב]]" (The gilded age), היו גם צדדים שליליים רבים: בעלי ה[[הון]] החדשים ("[[הברונים השודדים]]"), צברו הון עצום בתקופה קצרה. בעלי הון מעטים השתלטו על הכלכלה על ידי הקמת [[קרטל]]ים. הממשל הושחת, ונוצרו פערים חברתיים עצומים. |
||
כתגובה לכך הוקמו מספר תנועות מחאה ורפורמה: הפועלים החלו בהקמת ה[[איגוד מקצועי|איגודים המקצועיים]] (בשנות ה-70 |
כתגובה לכך הוקמו מספר תנועות מחאה ורפורמה: הפועלים החלו בהקמת ה[[איגוד מקצועי|איגודים המקצועיים]] (בשנות ה-70 וה-80), החקלאים הקימו את [[המפלגה הפופוליסטית|התנועה הפופוליסטית]] שהגיעה לשיאה בשנות ה-90, ואנשי [[מעמד הביניים|המעמד הבינוני]] הובילו את הרפורמה ה[[פרוגרסיבי]]ת שהשתלטה על ה[[פוליטיקה]] האמריקאית בשני העשורים הראשונים של המאה ה-20 (מתחילת ממשל [[תיאודור רוזוולט]] ועד תום ממשלו של [[וודרו וילסון]]), והובילה תיקונים בממשל, והטלת הגבלות על ה[[קרטל]]ים ופיקוח על המסחר. |
||
=== מלחמת העולם הראשונה, השפל הגדול ומלחמת העולם השנייה === |
=== מלחמת העולם הראשונה, השפל הגדול ומלחמת העולם השנייה === |
||
| שורה 146: | שורה 146: | ||
ג'ונסון [[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1964|נבחר]] באחד הניצחונות הגדולים ביותר בתולדות ארצות הברית ב-[[1964]], כשהביס את המועמד הרפובליקני [[בארי גולדווטר]]. באותה השנה הורה ג'ונסון לשלוח כוחות צבאיים קרביים לווייטנאם, וזאת לאחר כמה שנים שבהן ארצות הברית שלחה יועצים לדרום וייטנאם. ארצות הברית החלה להתערב, המלחמה הדרדרה והורחבה עם פתיחתו של [[מבצע רעם מתגלגל]], ולאט לאט התחזקה תנועת מחאה כנגד המלחמה. התנועה התחזקה ודרשה מג'ונסון וממזכיר ההגנה שלו, [[רוברט מקנמארה]], להתפטר. מקנמארה פוטר רק בשלהי ימיו של ג'ונסון בבית הלבן, אך הכוחות לא פונו. מחאה עזה מצד מפלגתו גרמה לג'ונסון לבסוף לפרוש מהמרוץ למועמדות מפלגתו לנשיאות במרץ [[1968]], ובמקומו העמידה המפלגה הדמוקרטית את סגן הנשיא [[יוברט האמפרי]] בכנס שנודע כאלים במיוחד ב[[שיקגו]]. שנת 1968 התאפיינה באלימות רבה ברחובות, מהפגנות נגד מלחמת וייטנאם ועד למחאות גזעיות, ובמהלכה נרצחו באפריל [[מרטין לותר קינג]] ו[[רוברט קנדי|רוברט "בובי" קנדי]] ביוני. המועמד הרפובליקני לנשיאות, סגן הנשיא לשעבר [[ריצ'רד ניקסון]], הבטיח להשיב "חוק וסדר" באמריקה. בתקופה שקדמה לבחירות באותה שנה הוביל ניקסון, אך תמיכתו נפגעה עם ההודעה מצד הנשיא ג'ונסון על משא ומתן לסיום המלחמה. בסופו של דבר ניצח ניקסון ב[[מרוץ]] צמוד. מדיניות [[המרוץ לחלל]] שהוביל הנשיא [[ג'ון פיצג'רלד קנדי]], ושהומשכה על ידי המחליף שלו ג'ונסון, הניבה פרי ביולי [[1969]] עם [[אפולו 11]] כשארצות הברית הייתה למדינה הראשונה שהנחיתה אדם על ה[[ירח]]. |
ג'ונסון [[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1964|נבחר]] באחד הניצחונות הגדולים ביותר בתולדות ארצות הברית ב-[[1964]], כשהביס את המועמד הרפובליקני [[בארי גולדווטר]]. באותה השנה הורה ג'ונסון לשלוח כוחות צבאיים קרביים לווייטנאם, וזאת לאחר כמה שנים שבהן ארצות הברית שלחה יועצים לדרום וייטנאם. ארצות הברית החלה להתערב, המלחמה הדרדרה והורחבה עם פתיחתו של [[מבצע רעם מתגלגל]], ולאט לאט התחזקה תנועת מחאה כנגד המלחמה. התנועה התחזקה ודרשה מג'ונסון וממזכיר ההגנה שלו, [[רוברט מקנמארה]], להתפטר. מקנמארה פוטר רק בשלהי ימיו של ג'ונסון בבית הלבן, אך הכוחות לא פונו. מחאה עזה מצד מפלגתו גרמה לג'ונסון לבסוף לפרוש מהמרוץ למועמדות מפלגתו לנשיאות במרץ [[1968]], ובמקומו העמידה המפלגה הדמוקרטית את סגן הנשיא [[יוברט האמפרי]] בכנס שנודע כאלים במיוחד ב[[שיקגו]]. שנת 1968 התאפיינה באלימות רבה ברחובות, מהפגנות נגד מלחמת וייטנאם ועד למחאות גזעיות, ובמהלכה נרצחו באפריל [[מרטין לותר קינג]] ו[[רוברט קנדי|רוברט "בובי" קנדי]] ביוני. המועמד הרפובליקני לנשיאות, סגן הנשיא לשעבר [[ריצ'רד ניקסון]], הבטיח להשיב "חוק וסדר" באמריקה. בתקופה שקדמה לבחירות באותה שנה הוביל ניקסון, אך תמיכתו נפגעה עם ההודעה מצד הנשיא ג'ונסון על משא ומתן לסיום המלחמה. בסופו של דבר ניצח ניקסון ב[[מרוץ]] צמוד. מדיניות [[המרוץ לחלל]] שהוביל הנשיא [[ג'ון פיצג'רלד קנדי]], ושהומשכה על ידי המחליף שלו ג'ונסון, הניבה פרי ביולי [[1969]] עם [[אפולו 11]] כשארצות הברית הייתה למדינה הראשונה שהנחיתה אדם על ה[[ירח]]. |
||
בין אפריל ליולי [[1970]] הוביל ניקסון מסע הפצצות ב[[קמבודיה]] כחלק מהניסיון לסיים את מלחמת וייטנאם, שלבסוף צלח בינואר [[1972]] כשנחתם ההסכם שהביא לפינוי הכוחות האמריקאיים מהמדינה והתיר את כיבושה על ידי ה[[וייטקונג|ווייטקונג]] הקומוניסטי. בפברואר באותה שנה ערך ניקסון [[ביקור ניקסון בסין|ביקור היסטורי]] ב[[הרפובליקה העממית של סין|רפובליקה העממית של סין]] והודיע על חידוש היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות. ביקורו הוביל להשלכות עזות וחשובות שפתחו את סין לעולם החופשי. בשל [[פרשת ווטרגייט]] נאלץ ניקסון להתפטר באוגוסט [[1974]] ובמקומו הושבע לנשיאות [[סגן נשיא ארצות הברית|סגן הנשיא]] [[ג'רלד פורד]], שמונה לאחר פרישתו של סגן הנשיא [[ספירו אגניו]]. במשך כהונתו של [[ג'ימי קרטר]] במהלך [[שנות ה-70]] המאוחרות, כלכלת ארצות הברית עברה [[סטגפלציה]] (שילוב של [[עליית מחירים]] במשק, התגברות האבטלה ונסיגה בפיתוח הכלכלי). בחירתו של [[רונלד רייגן]] כנשיא בשנת [[1980]] ציינה שינוי משמעותי לכיוון הימין בפוליטיקה האמריקאית אשר התבטא בעיקר במדיניות כלכלית שמרנית שכללה קיצוץ במיסים והפחתת הוצאות הרווחה (קו כלכלי אשר זכה לכינוי "[[רייגניזם]]"). לקראת סוף שנות ה-80 החלו המשטרים הקומוניסטיים במדינות אירופה לקרוס בזה אחר זה (במה שנודע כ[[סתיו העמים]]), דבר שהוביל לבסוף להתפרקותה הרשמית של ברית המועצות בתחילת שנות ה-90. |
בין אפריל ליולי [[1970]] הוביל ניקסון מסע הפצצות ב[[קמבודיה]] כחלק מהניסיון לסיים את מלחמת וייטנאם, שלבסוף צלח בינואר [[1972]] כשנחתם ההסכם שהביא לפינוי הכוחות האמריקאיים מהמדינה והתיר את כיבושה על ידי ה[[וייטקונג|ווייטקונג]] הקומוניסטי. בפברואר באותה שנה ערך ניקסון [[ביקור ניקסון בסין|ביקור היסטורי]] ב[[הרפובליקה העממית של סין|רפובליקה העממית של סין]] והודיע על חידוש היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות. ביקורו הוביל להשלכות עזות וחשובות שפתחו את סין לעולם החופשי. בשל [[פרשת ווטרגייט]] נאלץ ניקסון להתפטר באוגוסט [[1974]] ובמקומו הושבע לנשיאות [[סגן נשיא ארצות הברית|סגן הנשיא]] [[ג'רלד פורד]], שמונה לאחר פרישתו של סגן הנשיא [[ספירו אגניו]]. במשך כהונתו של [[ג'ימי קרטר]] במהלך [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] המאוחרות, כלכלת ארצות הברית עברה [[סטגפלציה]] (שילוב של [[עליית מחירים]] במשק, התגברות האבטלה ונסיגה בפיתוח הכלכלי). בחירתו של [[רונלד רייגן]] כנשיא בשנת [[1980]] ציינה שינוי משמעותי לכיוון הימין בפוליטיקה האמריקאית אשר התבטא בעיקר במדיניות כלכלית שמרנית שכללה קיצוץ במיסים והפחתת הוצאות הרווחה (קו כלכלי אשר זכה לכינוי "[[רייגניזם]]"). לקראת סוף שנות ה-80 החלו המשטרים הקומוניסטיים במדינות אירופה לקרוס בזה אחר זה (במה שנודע כ[[סתיו העמים]]), דבר שהוביל לבסוף להתפרקותה הרשמית של ברית המועצות בתחילת שנות ה-90. |
||
=== מתום המלחמה הקרה ועד היום === |
=== מתום המלחמה הקרה ועד היום === |
||
| שורה 189: | שורה 189: | ||
הנשיא נבחר בבחירות כלליות, בשיטה סבוכה שבה האזרחים בכל מדינה מצביעים לנציגי המדינה ב[[חבר האלקטורים]]. [[הקונגרס האמריקאי]] הוא [[הרשות המחוקקת]] (ברמה הפדרלית) והוא מורכב משני בתים שחבריהם נבחרים בבחירות אישיות: [[בית הנבחרים האמריקאי|בית הנבחרים]], שבו לכל מדינה יש ייצוג פרופורציונלי לאוכלוסייתה; וה[[הסנאט האמריקאי|סנאט]] שבו כל מדינה מקבלת ייצוג של שני סנטורים. |
הנשיא נבחר בבחירות כלליות, בשיטה סבוכה שבה האזרחים בכל מדינה מצביעים לנציגי המדינה ב[[חבר האלקטורים]]. [[הקונגרס האמריקאי]] הוא [[הרשות המחוקקת]] (ברמה הפדרלית) והוא מורכב משני בתים שחבריהם נבחרים בבחירות אישיות: [[בית הנבחרים האמריקאי|בית הנבחרים]], שבו לכל מדינה יש ייצוג פרופורציונלי לאוכלוסייתה; וה[[הסנאט האמריקאי|סנאט]] שבו כל מדינה מקבלת ייצוג של שני סנטורים. |
||
מאחר שכל מערכות הבחירות הן אישיות ומתנהלות כמעט תמיד בסיבוב יחיד בו "המנצח לוקח את הכול", הכוח הפוליטי מצוי כמעט בלעדית בידיהן של שתי מפלגות גדולות. מאז סוף [[המאה ה-19]] שתי מפלגות אלה הן [[המפלגה הדמוקרטית]] ו[[המפלגה הרפובליקנית]]. המפלגה הדמוקרטית נחשבת לשמאלנית יותר ("[[ליברליזם|ליברלית]]") והרפובליקנית לימנית ("[[שמרנות|שמרנית]]"). כיום המפלגה הרפובליקנית מזוהה עם תמיכה בשוק חופשי, עם שמרנות דתית, עם התנגדות ל[[הפלה מלאכותית|הפלות]] ועם [[נציים|ניציות]] ביטחונית. המפלגה הדמוקרטית מזוהה עם מדיניות של יותר שוויון כלכלי ([[סוציאל-דמוקרטיה]]), ושוויון ל[[מיעוטים]] (ובפרט ל[[אפרו-אמריקאים]]), עם המאבק ל[[זכויות האדם|זכויות אדם ואזרח]] ועם פתיחות כלפי הגירה ושיתוף גובר עם המוסדות הבינלאומיים. מבחינה גאוגרפית מרוכזים תומכי המפלגה הדמוקרטית, בצפון מזרח ארצות הברית, במערב המדינה, באזורים תעשייתיים בצפון מרכז המדינה ובערים הגדולות. לעומת זאת הרפובליקנים שולטים ב[[דרום ארצות הברית]] (אזור שבאופן מסורתי היה דווקא מעוז דמוקרטי עד [[שנות השישים]]). כשיטה הדוגלת בעקרון הייצוג, נותנת החוקה בארצות הברית סמכויות רחבות לנשיא, משטר זה מכונה "משטר נשיאותי". |
מאחר שכל מערכות הבחירות הן אישיות ומתנהלות כמעט תמיד בסיבוב יחיד בו "המנצח לוקח את הכול", הכוח הפוליטי מצוי כמעט בלעדית בידיהן של שתי מפלגות גדולות. מאז סוף [[המאה ה-19]] שתי מפלגות אלה הן [[המפלגה הדמוקרטית]] ו[[המפלגה הרפובליקנית]]. המפלגה הדמוקרטית נחשבת לשמאלנית יותר ("[[ליברליזם|ליברלית]]") והרפובליקנית לימנית ("[[שמרנות|שמרנית]]"). כיום המפלגה הרפובליקנית מזוהה עם תמיכה בשוק חופשי, עם שמרנות דתית, עם התנגדות ל[[הפלה מלאכותית|הפלות]] ועם [[נציים|ניציות]] ביטחונית. המפלגה הדמוקרטית מזוהה עם מדיניות של יותר שוויון כלכלי ([[סוציאל-דמוקרטיה]]), ושוויון ל[[מיעוטים]] (ובפרט ל[[אפרו-אמריקאים]]), עם המאבק ל[[זכויות האדם|זכויות אדם ואזרח]] ועם פתיחות כלפי הגירה ושיתוף גובר עם המוסדות הבינלאומיים. מבחינה גאוגרפית מרוכזים תומכי המפלגה הדמוקרטית, בצפון מזרח ארצות הברית, במערב המדינה, באזורים תעשייתיים בצפון מרכז המדינה ובערים הגדולות. לעומת זאת הרפובליקנים שולטים ב[[דרום ארצות הברית]] (אזור שבאופן מסורתי היה דווקא מעוז דמוקרטי עד [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות השישים]]). כשיטה הדוגלת בעקרון הייצוג, נותנת החוקה בארצות הברית סמכויות רחבות לנשיא, משטר זה מכונה "משטר נשיאותי". |
||
משנבחר הנשיא, ועד סוף תקופת כהונתו, הוא אינו זקוק לאמון מצד רוב הקונגרס. אמנם הקונגרס רשאי להעבירו מכהונתו על ידי תהליך מיוחד של העמדה לדין על ייסוד האשמה ב[[בגידה]], קבלת [[שוחד]] או [[פשע]]ים ועבירות חמורות אחרות, אך עד היום לא הועבר אף נשיא אחד של ארצות הברית מכהונתו. הנשיא ה-17, [[אנדרו ג'ונסון]], היה הכי קרוב לכך. |
משנבחר הנשיא, ועד סוף תקופת כהונתו, הוא אינו זקוק לאמון מצד רוב הקונגרס. אמנם הקונגרס רשאי להעבירו מכהונתו על ידי תהליך מיוחד של העמדה לדין על ייסוד האשמה ב[[בגידה]], קבלת [[שוחד]] או [[פשע]]ים ועבירות חמורות אחרות, אך עד היום לא הועבר אף נשיא אחד של ארצות הברית מכהונתו. הנשיא ה-17, [[אנדרו ג'ונסון]], היה הכי קרוב לכך. |
||
גרסה מ־15:56, 26 בדצמבר 2024
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מוטו לאומי |
In God We Trust "באל נשים מבטחנו" | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| המנון לאומי |
הדגל זרוע הכוכבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ממשל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| משטר | רפובליקה נשיאותית, פדרלית, חוקתית, ודמוקרטית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש המדינה | נשיא | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נשיא |
 ג'ו ביידן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שפה רשמית | אין ברמה הפדרלית. אנגלית היא השפה הלאומית דה פקטו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עיר בירה |
 וושינגטון די. סי. 38°54′49″N 77°0′48″W / 38.91361°N 77.01333°W | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רשות מחוקקת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רשות שופטת | בית המשפט העליון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גאוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יבשת |
אמריקה הצפונית אוקיאניה (בהוואי) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| העיר הגדולה ביותר | ניו יורק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שטח יבשתי[1] | 9,833,517 קמ"ר[2] (4 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אחוז שטח המים | 4.87% | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אזור זמן | UTC -5 עד -10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| היסטוריה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הקמה | מלחמת העצמאות של ארצות הברית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עצמאות מממלכת בריטניה הגדולה | 4 ביולי 1776 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ישות קודמת |
 האימפריה הבריטית .svg){kind=small} שלוש עשרה המושבות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| דמוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אוכלוסייה[3] (הערכה 1 בדצמבר 2024) | 346,200,529 נפש[2] (3 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| צפיפות | 35.21 נפש לקמ"ר (180 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| כלכלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תמ"ג[5] (2023) | 27.36 טריליון $ (1 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תמ"ג לנפש | 79,032$ (11 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
מדד הפיתוח האנושי[6] (2022) | 0.927 (20 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני |
47.7 (נכון ל־2011)  | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מטבע | דולר אמריקאי (USD) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| בנק מרכזי | פדרל ריזרב | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שונות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| חגים לאומיים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סיומת אינטרנט | us | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| קידומת בין־לאומית | 1 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סמלים לאומיים |
עיטם לבן-ראש (ציפור לאומית) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| usa.gov | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
.svg)
.jpg)
אַרְצוֹתּ הַבְּרִיתּ שֶׁל אַמֶרִיקַה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה"[8]), המוכרת בעברית בשם המקוצר ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב ובשפה מקובלת פשוט כאמריקה, היא מדינה פדרלית הנמצאת בעיקר ביבשת אמריקה הצפונית. המשטר בה הוא מסוג רפובליקה חוקתית והיא מורכבת מ-50 מדינות, מחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות. 49 מהמדינות שלה שוכנות באמריקה הצפונית (ומהן 48 החולקות את השטח היבשתי הרציף), וכן מחוז קולומביה שבו נמצאת העיר וושינגטון, בירת המדינה. ארצות הברית גובלת בקנדה בצפון ובמקסיקו בדרום. מדינת אלסקה שוכנת בצפון-מערב היבשת, קנדה נמצאת מזרחית לה ורוסיה נמצאת בצד מערב, מעבר למצר ברינג. המדינה ה-50 היא הוואי, ארכיפלג השוכן באוקיינוס השקט. מאז התפרקות ברית המועצות בשנת 1991 ארצות הברית היא מעצמת-העל היחידה בעולם.
שטחה של ארצות הברית הוא 9.834 מיליון קמ"ר, ואוכלוסייתה, נכון ל-2024, נאמדת ב-345[9] מיליון תושבים. ארצות הברית היא אחת מהמדינות המגוונות ביותר מבחינה אתנית, כתוצאה מהגירה רחבת-היקף מחלקים רבים של העולם. כלכלת ארצות הברית היא הכלכלה הלאומית הראשונה בגודלה בעולם, והתוצר המקומי הגולמי שלה היה למעלה מ-25 טריליון דולר בשנת 2022.
ארצות הברית נוסדה על-ידי שלוש עשרה המושבות הבריטיות שקמו לאורך חוף האוקיינוס האטלנטי. המושבות הכריזו על עצמאותן ב-4 ביולי 1776. עימותים בין בריטניה הגדולה לקולוניות הביאו למלחמת העצמאות של ארצות הברית בין 1775 ל-1783, שהייתה למלחמת העצמאות הקולוניאלית המוצלחת הראשונה.[10] ב-1787 אומצה חוקת ארצות הברית שנכנסה לתוקפה שנתיים אחרי כן ושבמסגרתה אורגנה מחדש מערכת הממשל המרכזי של ארצות הברית. מגילת הזכויות, שכללה עשרה תיקונים לחוקה, אושררה ב-1791.
במהלך המאה ה-19, רכשה ארצות הברית אדמות מצרפת, ספרד, הממלכה המאוחדת, מקסיקו ורוסיה, וסיפחה את רפובליקת טקסס והוואי. המחלוקות בין מדינות הדרום החקלאיות למדינות הצפון התעשייתיות בסוגיית זכויות המדינות והרחבת העבדות בארצות הברית הובילו לפריצתה של מלחמת האזרחים האמריקנית בשנות ה-60 של המאה ה-19. ניצחונו של הצפון מנע את פיצולה של המדינה, והוביל לסיומה של העבדות החוקית בארצות הברית. מלחמת ארצות הברית–ספרד ומלחמת העולם הראשונה חיזקו את מעמדה של ארצות הברית כמעצמה צבאית. ארצות הברית הייתה ב-1945 למדינה הראשונה שייצרה, צברה ואף השתמשה בנשק גרעיני. לאחר מלחמת העולם השנייה, הייתה לחברה קבועה במועצת הביטחון של האומות המאוחדות מ-17 בינואר 1946, והמייסדת של הברית הצפון אטלנטית ב-4 באפריל 1949, שבה היא נחשבת לציר המרכזי. כיום, לרשות ארצות הברית הצבא הנחשב לחזק והמתקדם בתבל, עם חילות הים והאוויר הגדולים בתבל.
כיום, כשהיא מעצמת-העל הדומיננטית, ארצות הברית היא באופן רשמי מדינה בעלת נשק גרעיני וחברת ה-G7. היא בעלת חשיבות מכרעת בכלכלה, בביטחון וביחסי החוץ העולמיים כמו גם בתרבות הפופולרית, והציר המרכזי של מה שנהוג לכנותו הציוויליזציה המערבית.
אטימולוגיה
המילה אמריקה, כהתייחסות ליבשת הנמצאת בחצי הכדור המערבי, נכנסה לשימוש ככל הנראה ב-1507 לאחר שאמריגו וספוצ'י ביקר ביבשת.[11] שמה המלא של המדינה שימש לראשונה באופן רשמי בהכרזת העצמאות, שהייתה "ההכרזה פה אחד של שלוש-עשרה ארצות הברית של אמריקה" שאומצה על ידי "נציגי ארצות הברית של אמריקה" ב-4 ביולי 1776. שמה הנוכחי של המדינה נקבע ב-15 בנובמבר 1777, כאשר הקונגרס הקונטיננטלי השני אימץ את תקנון הקונפדרציה, שבסעיפו הראשון נאמר "שמה של המדינה יהיה 'ארצות הברית של אמריקה'". (The United States of America).
באנגלית מקובל לקצר את השם United States בראשי התיבות .U.S, או U.S.A.בראשי תיבות בעברית מקובל לכתוב ארה"ב.
הדרך הנפוצה ביותר להתייחס לאזרח של ארצות הברית היא התואר "אמריקאי" או "אמריקני",[12] ושכיחה גם ההתייחסות למדינה עצמה בשם "אמריקה", כשם היבשת. התואר אמריקאי כמעט אינו משמש בשפה האנגלית כהתייחסות לגורם כלשהו שאיננו קשור לארצות הברית, או לתושב יבשת אמריקה.
השימוש הראשוני בביטוי "ארצות הברית" באנגלית היה בלשון רבים ("the United States are"), אך לאורך שנות קיומה של המדינה הוא הפך בהדרגה לביטוי המשמש בלשון יחיד. צורה זו היא הצורה התקנית כיום.[13]
בעת שתורגם שם המדינה לעברית (לכל המאוחר, בשנת 1857[7]), לא היה קיים הבידול התוכני בעברית בין "ארץ" כמונח גאוגרפי לבין "מדינה" כמונח חוקי או שלטוני, אך השם "ארצות־הברית" התקבע ונשאר בשימוש גם לאחר מכן. תרגום השם לעברית אינו עדכני. בעברית עכשווית, תרגום מדויק יותר של המילה "United" הוא "מאוחדות", ואילו המילה States תתורגם כ"מדינות". הקיצור הנפוץ לשמה של המדינה ארצות הברית בעברית הוא ארה"ב.
היסטוריה
ערך מורחב – היסטוריה של ארצות הברית
התקופה הקדם קולוניאלית וראשית הקולוניזציה
- ערך מורחב – שלוש עשרה המושבות
העדויות הארכאולוגיות והגאולוגיות מעידות על כך שאמריקה הצפונית הייתה מיושבת על ידי אנשים שהיגרו אליה מאסיה דרך מצר ברינג כבר לפני 11,000 שנים.[14] תרבויות רבות שגשגו ביבשת אמריקה קודם להגעת האירופאים, ובהן האולמקים והאצטקים בדרום-מערב היבשת ותרבות אדנה במזרחה. התרבויות הללו התפתחו במהלך השנים והפכו לאוכלוסיות גדולות וצפופות.
בשנת 1492 הוביל ספן איטלקי בשם כריסטופר קולומבוס משלחת אשר מומנה באופן חלקי על ידי ספרד במטרה למצוא נתיב שיט חדש להודו מכיוון מערב. לאחר מסע של יותר מחודש ימים, הגיעה המשלחת לאזור האיים הקריביים ויצרה לראשונה קשר עם אוכלוסיית הילידים במקום. מכיוון שקולומבוס חשב שהוא הגיע להודו, הילידים האלו כונו אינדיאנים (מהמילה "אינדיה" - הודו בשפות האירופאיות).
הנוכחות הספרדית המוקדמת ביותר על אדמת ארצות הברית של ימינו היא זו של חואן פונסה דה ליאון, שהגיע לאזור ב-2 באפריל 1513 לחוף עשיר שאותו כינה פלורידה.[15]
הספרדים שלחו מספר מתיישבים, והקימו את היישובים האירופאים הקבועים הראשונים בחלק היבשתי של ארצות הברית. ההתיישבות הראשונה הייתה בסיינט אוגוסטין, פלורידה ב-1565, ולאחריה הספרדים התיישבו בסנטה פה, ניו מקסיקו, סן אנטוניו, טוסון, סן דייגו, לוס אנג'לס וסן פרנסיסקו. רוב היישובים הספרדיים הוקמו לאורך החוף הקליפורני של נהר סנטה פה בניו מקסיקו. במקביל סוחרי פרוות צרפתים החלו להקים יישובים באזור צרפת החדשה סביב הימות הגדולות.
התיישבות הקבע הראשונה של אנגליה בעולם החדש הייתה המושבה ג'יימסטאון בווירג'יניה אשר נוסדה ב-1607. בין סוף שנות העשרה של המאה ה-17 ועד למהפכה האמריקאית חלק מהמושבות היו מושבות עונשין. מ-1614 החלה גם הולנד להקים יישובים באזור הדרומי של נהר ההדסון כולל את ניו אמסטרדם באי מנהטן. עד 1674 הכוחות האנגלים הצליחו לכבוש את המושבות ההולנדיות במהלך מלחמות הולנד-אנגליה. בעקבות הכיבוש שמה של המושבה ההולנדית הולנד החדשה שונה לניו יורק. עד תחילת המאה ה-18 הפכו העבדים האפריקנים למקור עיקרי לעבודות כפיים רבות ברחבי היבשת.
לאחר שבשנת 1729 קרוליינה הצפונית הפכה למושבה נפרדת מקרוליינה הדרומית ולאחר יישוב ג'ורג'יה בשנת 1732, הושלמה היווסדותן של שלוש עשרה המושבות הבריטיות בחוף המזרחי של צפון אמריקה אשר יהפכו לבסוף לארצות הברית של אמריקה. לכל אחת מן המושבות היה שלטון עצמי – בכל מושבה מינה המלך האנגלי מושל ולצידו פקידים, אך לצידו גם המתיישבים השתתפו בשלטון, בעיקר בהחלטות שנוגעות למיסוי, גיוס לצבא ועניינים משפטיים. במהלך השנים במושבות נוצרה תרבות חדשה, ששילבה תרבות אנגלית ואירופאית, וכן אלמנטים של תרבות שלא התקיימה קודם, ושהתפתחה בעיקר בגלל התנאים הגאוגרפיים והתברואתיים בצפון אמריקה. על אף שתושבי שלוש עשרה המושבות היו כפופים לתשלום מיסים לשלטונות הבריטיים, לא הייתה להם שום נציגות בבית הנבחרים של בריטניה הגדולה. המתיישבים, שמספרם הגיע כבר ל-3 מיליון בשנת 1770, החלו בהדרגה לראות את עצמם כאמריקאים עצמאיים בעלי מחשבות שונות משל הריבונות הבריטית הנוכחית. בעקבות זאת הם בזו לפיקוח הבריטי עליהם, אף על פי שהיה רופף ביותר כיוון שבריטניה הייתה טרודה בעצמה במלחמות דוגמת מלחמת שבע השנים.
השגת עצמאות וההתפשטות מערבה
,_by_John_Trumbull.jpg)
באמצע המאה השמונה עשרה החלה תסיסה בקרב אוכלוסיית המושבות על רקע הטלת מסים על ידי השלטון הבריטי מבלי לתת ייצוג פוליטי נאות לאנשי המושבות. המצב הגיע לרתיחה בשנות ה-70 של המאה, עם טבח בוסטון (1770) ומסיבת התה של בוסטון (1773). המושבות התארגנו במסגרת הקונגרס הקונטיננטלי (החל מ-1774), וב-1775 הקימו את הצבא הקונטיננטלי, העמידו בראשו את ג'ורג' וושינגטון, ופתחו במלחמת העצמאות של ארצות הברית. במהלך המלחמה, ב-4 ביולי 1776, נחתמה בפילדלפיה הכרזת העצמאות של ארצות הברית. המלחמה, שנמשכה גם אחרי הכרזת העצמאות, הוכרעה עם ניצחון האמריקאים והצרפתים בקרב יורקטאון ב-1781, והסתיימה זמן קצר אחר כך. הבריטים הכירו בעצמאות המדינה הצעירה בחוזה פריז ב-1783.
בתחילה הייתה ארצות הברית קונפדרציה רופפת של שלוש עשרה המדינות. אולם מבנה זה לא היה מספיק למדינה, שהתאוששה מהמלחמה. ב-1787 כונסה בפילדלפיה הוועידה החוקתית על מנת לגבש חוקה, תוך מחלוקת בין הפדרליסטים, שרצו איחוד חזק יותר הכולל ממשלה פדרלית חזקה שיכולה לגבות מיסים, לבין מתנגדיהם שחששו מחידוש העריצות ממנה הם השתחררו זה עתה. חוקת ארצות הברית אושררה על ידי מספיק מדינות ב-1788 ונכנסה לתוקף ב-1789. לנשיא הראשון תחת החוקה החדשה נבחר ג'ורג' וושינגטון.
עם תום המלחמה החלה התפשטות ארצות הברית מערבה, במה שנחשב כ"ייעוד הגלוי". הם התחילו בהתיישבות באזורים שבין הרי האפלצ'ים לנהר המיסיסיפי, שלפחות להלכה היו חלק משטח המדינה, ואורגנו כטריטוריות שעתידות להפוך למדינות. ב-1803 חתמה ארצות הברית בראשותו של תומאס ג'פרסון עם צרפת של נפוליאון על הסכם רכישת לואיזיאנה בה נוסף לשטח ארצות הברית אזור המערב התיכון בין המיסיסיפי להרי הרוקי, וב-1819 קנתה ארצות הברית את פלורידה מספרד.
אולם ההתפשטות לא התקיימה רק בדרכי שלום. היא הביאה לעימותים נגד האינדיאנים, למלחמת 1812 נגד בריטניה, למהפכה הטקסנית (1836-1835) ומלחמת ארצות הברית–מקסיקו (1846–1848).
מלחמת האזרחים והתפתחות התעשייה
- ערכים מורחבים – מלחמת האזרחים האמריקנית, תקופת השיקום, מלחמת ארצות הברית–ספרד
ההתפשטות מערבה תרמה רבות גם לעימות הפנימי בשאלת העבדות. ארצות הברית הייתה קרועה בין מדינות הצפון התעשייתיות בהן העבדות הייתה אסורה, למדינות הדרום החקלאיות שכלכלתן התבססה על העבדות. אף אחד מהצדדים לא הצליח לכפות את עמדתו, והמאבק התמקד סביב קבלת מדינות חדשות לברית, כאשר כל אחד מהצדדים חשש שייווצר רוב מוצק נגדו. במשך המחצית השנייה של המאה ה-19 נערכו מספר ניסיונות של פשרה (פשרת מיזורי מ-1820, ופשרת 1850) שדאגו שיישמר האיזון בין מדינות העבדות והמדינות החופשיות. אולם בשנות ה-50 חלה הקצנה בשני המחנות. תומכי העבדות הצליחו לבטל את הישגי הצפון עם קבלת חוק קנזס נברסקה, ופעלו לאכיפת הסגרת עבדים שברחו צפונה. לעומתם בצפון התחזקה תנועת ההתנגדות לעבדות וקמה המפלגה הרפובליקנית.
כאשר אברהם לינקולן נבחר לנשיאות מטעמה פרשו מדינות הדרום זו אחר זו מהברית והקימו את קונפדרציית המדינות של אמריקה, וניתן האות למלחמת האזרחים העקובה מדם שהתחוללה בין 1861 ל-1865, שבה ניצח לבסוף הצפון.
עם תום המלחמה וביטול העבדות (בתיקון ה-13 לחוקה) עלתה שאלת שילובן מחדש של המדינות המורדות באיחוד, במסגרת מה שכונה "תקופת השיקום" ("Reconstruction"). לינקולן היה בעד עמדה פייסנית כלפי מדינות הדרום המובסות, אולם הוא נרצח כמעט מיד אחרי סיום המלחמה על ידי המתנקש ג'ון וילקס בות', והקונגרס בו היו מיוצגות רק המדינות שנותרו נאמנות לאיחוד ושהיה בשליטה רפובליקנית, הוביל קו נוקשה ונקמני כלפי הדרום שכלל הטלת ממשל צבאי ותנאים נוקשים על קבלת המדינות הפורשות חזרה לברית. תקופת השיקום הסתיימה ב-1877, עם הוצאת הצבא הפדרלי ממדינות הדרום. היחס העוין של אנשי הדרום הלבנים המובסים כלפי הצפוניים והעבדים המשוחררים (כפי שהתבטא בהקמת הקו קלוקס קלאן) גרם לכך שמצב האפרו-אמריקאים לא השתנה בהרבה ממצבם בתקופת העבדות עד לאמצע המאה ה-20, והתקיימה מדיניות ההפרדה הגזעית תחת הכותרת "נפרד אך שווה".
התקופה שלאחר המלחמה הייתה תקופה של צמיחה אדירה של המגזר התעשייתי בארצות הברית, ומהפכה של מעבר מחברה של חקלאים ובעלי מקצוע מומחים, לחברה מתועשת. המהפכה כללה גם מהפכה תחבורתית, של רישות המדינה במסילות ברזל, וגל הגירה עצום של כ-40 מיליון איש שהגיעו מאירופה וממזרח אסיה. הממשל עודד את התעשיינים החדשים הן בסובסידיות, והן במדיניות של מכסי מגן גבוהים. אולם לתקופה זו, שכונתה בביקורת "העידן המוזהב" (The gilded age), היו גם צדדים שליליים רבים: בעלי ההון החדשים ("הברונים השודדים"), צברו הון עצום בתקופה קצרה. בעלי הון מעטים השתלטו על הכלכלה על ידי הקמת קרטלים. הממשל הושחת, ונוצרו פערים חברתיים עצומים.
כתגובה לכך הוקמו מספר תנועות מחאה ורפורמה: הפועלים החלו בהקמת האיגודים המקצועיים (בשנות ה-70 וה-80), החקלאים הקימו את התנועה הפופוליסטית שהגיעה לשיאה בשנות ה-90, ואנשי המעמד הבינוני הובילו את הרפורמה הפרוגרסיבית שהשתלטה על הפוליטיקה האמריקאית בשני העשורים הראשונים של המאה ה-20 (מתחילת ממשל תיאודור רוזוולט ועד תום ממשלו של וודרו וילסון), והובילה תיקונים בממשל, והטלת הגבלות על הקרטלים ופיקוח על המסחר.
מלחמת העולם הראשונה, השפל הגדול ומלחמת העולם השנייה
- ערכים מורחבים – ארצות הברית במלחמת העולם הראשונה, השפל הגדול, ארצות הברית במלחמת העולם השנייה
בתחילת מלחמת העולם הראשונה ארצות הברית, בהנהגתו של וודרו וילסון, הקפידה על הנייטרליות, אולם, הקשרים ההיסטוריים והלשוניים בין ארצות הברית והממלכה המאוחדת, ותפיסת המלחמה (במיוחד אחרי נפילת השלטון הצארי באימפריה הרוסית) כמלחמה בין הדמוקרטיה לאוטוקרטיה גרמו לרוב הציבור לגלות אהדה רבה יותר לצד מדינות ההסכמה. אולם רק ב-2 באפריל 1917 הצטרפה ארצות הברית לבעלות הברית ושברה את מאזן הכוחות.
מלחמת העולם הראשונה הסתיימה בהתמוטטות צבאית וכלכלית של גרמניה, אולם מבלי שגרמניה עצמה נכבשה. תוצאת ועידות השלום בפריז ביוני 1919, היה חוזה ורסאי – סופה הרשמי של המלחמה. בין 440 סעיפיו, דרש החוזה שגרמניה תקבל אחריות על פתיחת המלחמה ותשלם פיצויים כבדים. ההסכם כלל גם פסקה, שחייבה את הקמת חבר הלאומים. הסנאט האמריקאי מעולם לא אישר את האמנה, למרות מסע התמיכה באמנה שבו פצח נשיא ארצות הברית, וודרו וילסון. ארצות הברית נשאה ונתנה על חוזה שלום נפרד עם גרמניה, שהושלם באוגוסט 1921.
בשנת 1920 תנועת זכויות האישה הביאה לתיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית אשר העניק זכויות פוליטיות לנשים האמריקאיות. באופן חלקי בשל כך שאינדיאנים רבים שרתו במלחמת העולם הראשונה, כל האינדיאנים בארצות הברית זכו לקבל אזרחות אמריקאית לפי חוק שחוקק בשנת 1924 (Indian Citizenship Act of 1924).
לאחר מלחמת העולם הראשונה, במשך רוב שנות ה-20, נהנתה ארצות הברית מתקופה של צמיחה כלכלית (בעיקר בתעשייה) ותרבותית, שזכתה בהמשך לכינוי "שנות העשרים הסוערות". לאחר קריסת בורסת המניות של ניו יורק בשנת 1929 הסתיימה תקופת הצמיחה ופרץ השפל הגדול, הנחשב כיום לתקופת המיתון הקשה ביותר אי-פעם, שהובילה לזינוק חד באבטלה ולמיתון כבד. ב-1932 נבחר פרנקלין דלאנו רוזוולט מהמפלגה הדמוקרטית לנשיאות והחל במדיניות של רווחה (למשל הקמת הביטוח הלאומי ב-1933) והאבטלה החלה פוחתת.
כבר בפרוץ מלחמת העולם השנייה ארצות הברית העניקה משלוחי תחמושת וסיוע כלכלי קל לבריטניה במלחמתה כנגד גרמניה הנאצית. ב-7 בדצמבר 1941 תקפו מטוסי חיל האוויר היפני את מעגן הצי האמריקאי בפרל הארבור שבהוואי. בעקבות התקיפה, אישר הקונגרס את הצעת הנשיא רוזוולט על הכרזת מלחמה על מדינות הציר – גרמניה, איטליה, ויפן (מדינות ציר אחרות: הונגריה, רומניה, בולגריה, סלובקיה והמדינה העצמאית של קרואטיה הכריזו מלחמה על ארצות הברית בדצמבר של 1941. אבל ארצות הברית עצמה לא הכריזה מלחמה על המדינות הללו עד יוני 1942) . ארצות הברית נכנסה למלחמה דרך צפון אפריקה (אותה כבשה מידי כוחות צבא איטלקיים וצבא צרפת של וישי) והתקדמה בהדרגה לתוך איטליה, אחר כך לתוך אוסטריה וצרפת ולגרמניה עצמה.
ב-1945, זמן קצר אחרי הבחירות הרביעיות בהן התמודד וניצח רוזוולט, הוא נפטר. את מקומו ירש סגנו, הארי טרומן. טרומן היה חסר ניסיון או השכלה צבאית. אף על פי כן, ב-7 במאי 1945 נכנעה גרמניה וב-16 באוגוסט נכנעה יפן רשמית. ארצות הברית החלה בגיבוש תוכניות שיקום למדינות אירופה ויפן. אם כי ברית המועצות, שכבשה את מדינות מזרח אירופה (פולין, מזרח גרמניה, צ'כוסלובקיה, הונגריה, רומניה ובולגריה, כאשר גם ביוגוסלביה ואלבניה היה שלטון בעל אופי סוציאליסטי) הפכה את העולם לדו-קוטבי, כאשר ברית המועצות עומדת בראש המחנה הקומוניסטי.
המלחמה הקרה וזכויות האזרח
- ערכים מורחבים – המלחמה הקרה, התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית, מלחמת וייטנאם
לאחר מלחמת העולם השנייה התנהל מאבק בין ארצות הברית לבין ברית המועצות על אזורי השליטה בעולם. דרום אמריקה נפלה להשפעה אמריקאית יותר, ואילו במזרח הרחוק התנהלו מלחמות בין הכוחות התומכים בקומוניזם, שקיבלו תמיכה מברית המועצות, לבין הכוחות שתמכו בקפיטליזם אשר קיבלו תמיכה מארצות הברית; לאחר מאבק עקוב מדם סין נפלה להשפעה קומוניסטית. ב-1950, בעקבות הבהלה שנוצרה מהפיכת המזרח הרחוק לקומוניסטי ברובו, השתתפה ארצות הברית (ביחד עם כוחות המערב) במלחמת קוריאה, שהייתה בפועל ההתנגשות המזוינת הראשונה בין כוחות המערב (הקפיטליסטי-דמוקרטי) לבין כוחות הגוש המזרחי הקומוניסטי. ב-1952 תמו עשרים שנות שלטון המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית עם ניצחונו של דווייט אייזנהאואר הרפובליקני. במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20 עלתה המחתרת הקומוניסטית בצפון וייטנאם.
בשנת 1955 החלו האפרו-אמריקאים לפעול למען זכויותיהם ושילובם באוכלוסייה הכללית. כך, למשל, ב-1957 החלו תלמידים שחורים ללמוד בבית ספר תיכון ללבנים בליטל רוק, ארקנסו. גם סיפורה של רוזה פארקס, שסירבה לקום באוטובוס למען אדם לבן, שינה את פני ההיסטוריה. מדיניות "נפרד אבל שווה" הגיעה לקיצה. אך עם זאת ההפליה הגזעית נותרה מוחשית עד שב-1963 מרבית ארגוני השחורים בארצות הברית ארגנו צעדה לוושינגטון הבירה בה השתתפו כרבע מיליון בני אדם (רובם שחורים), בהם גם מרטין לותר קינג, שבו הוא השמיע את נאומו חוצב הלהבות "יש לי חלום". ב-1960 נבחר הנשיא הצעיר ביותר עד אז, ג'ון פיצג'רלד קנדי הדמוקרטי, והפך לקתולי הראשון שנבחר לנשיא ארצות הברית, והיחיד עד לשנת 2021 שבה נכנס ג'ו ביידן לתפקידו.
ב-1961 התעורר משבר הטילים בקובה, עם הנחתם של משגרי טילים סובייטים באי קובה, במרחק 145 ק"מ מחופי פלורידה. קנדי פעל בהצלחה לסיום המשבר באמצעים דיפלומטיים וזכה על כך להערכה רבה בעולם ובבית. בנובמבר 1963 נרצח הנשיא קנדי בעת ביקורו בדאלאס שבטקסס, על ידי לי הארווי אוסוואלד. במקומו הושבע הסגן שלו, לינדון ג'ונסון, על האייר פורס 1. ג'ונסון המשיך את פעילותו של קנדי בקידום תוכנית החלל של ארצות הברית ובחקיקה של זכויות אזרח, אך החריף את המעורבות האמריקנית במלחמת וייטנאם בשונה מן המדיניות שנקט בה הנשיא קנדי.
ג'ונסון נבחר באחד הניצחונות הגדולים ביותר בתולדות ארצות הברית ב-1964, כשהביס את המועמד הרפובליקני בארי גולדווטר. באותה השנה הורה ג'ונסון לשלוח כוחות צבאיים קרביים לווייטנאם, וזאת לאחר כמה שנים שבהן ארצות הברית שלחה יועצים לדרום וייטנאם. ארצות הברית החלה להתערב, המלחמה הדרדרה והורחבה עם פתיחתו של מבצע רעם מתגלגל, ולאט לאט התחזקה תנועת מחאה כנגד המלחמה. התנועה התחזקה ודרשה מג'ונסון וממזכיר ההגנה שלו, רוברט מקנמארה, להתפטר. מקנמארה פוטר רק בשלהי ימיו של ג'ונסון בבית הלבן, אך הכוחות לא פונו. מחאה עזה מצד מפלגתו גרמה לג'ונסון לבסוף לפרוש מהמרוץ למועמדות מפלגתו לנשיאות במרץ 1968, ובמקומו העמידה המפלגה הדמוקרטית את סגן הנשיא יוברט האמפרי בכנס שנודע כאלים במיוחד בשיקגו. שנת 1968 התאפיינה באלימות רבה ברחובות, מהפגנות נגד מלחמת וייטנאם ועד למחאות גזעיות, ובמהלכה נרצחו באפריל מרטין לותר קינג ורוברט "בובי" קנדי ביוני. המועמד הרפובליקני לנשיאות, סגן הנשיא לשעבר ריצ'רד ניקסון, הבטיח להשיב "חוק וסדר" באמריקה. בתקופה שקדמה לבחירות באותה שנה הוביל ניקסון, אך תמיכתו נפגעה עם ההודעה מצד הנשיא ג'ונסון על משא ומתן לסיום המלחמה. בסופו של דבר ניצח ניקסון במרוץ צמוד. מדיניות המרוץ לחלל שהוביל הנשיא ג'ון פיצג'רלד קנדי, ושהומשכה על ידי המחליף שלו ג'ונסון, הניבה פרי ביולי 1969 עם אפולו 11 כשארצות הברית הייתה למדינה הראשונה שהנחיתה אדם על הירח.
בין אפריל ליולי 1970 הוביל ניקסון מסע הפצצות בקמבודיה כחלק מהניסיון לסיים את מלחמת וייטנאם, שלבסוף צלח בינואר 1972 כשנחתם ההסכם שהביא לפינוי הכוחות האמריקאיים מהמדינה והתיר את כיבושה על ידי הווייטקונג הקומוניסטי. בפברואר באותה שנה ערך ניקסון ביקור היסטורי ברפובליקה העממית של סין והודיע על חידוש היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות. ביקורו הוביל להשלכות עזות וחשובות שפתחו את סין לעולם החופשי. בשל פרשת ווטרגייט נאלץ ניקסון להתפטר באוגוסט 1974 ובמקומו הושבע לנשיאות סגן הנשיא ג'רלד פורד, שמונה לאחר פרישתו של סגן הנשיא ספירו אגניו. במשך כהונתו של ג'ימי קרטר במהלך שנות ה-70 המאוחרות, כלכלת ארצות הברית עברה סטגפלציה (שילוב של עליית מחירים במשק, התגברות האבטלה ונסיגה בפיתוח הכלכלי). בחירתו של רונלד רייגן כנשיא בשנת 1980 ציינה שינוי משמעותי לכיוון הימין בפוליטיקה האמריקאית אשר התבטא בעיקר במדיניות כלכלית שמרנית שכללה קיצוץ במיסים והפחתת הוצאות הרווחה (קו כלכלי אשר זכה לכינוי "רייגניזם"). לקראת סוף שנות ה-80 החלו המשטרים הקומוניסטיים במדינות אירופה לקרוס בזה אחר זה (במה שנודע כסתיו העמים), דבר שהוביל לבסוף להתפרקותה הרשמית של ברית המועצות בתחילת שנות ה-90.
מתום המלחמה הקרה ועד היום
- ערכים מורחבים – פיגועי 11 בספטמבר, המלחמה העולמית בטרור
לאחר פירוק ברית המועצות, נותרה ארצות הברית מעצמת העל היחידה בעולם, והיא הוסיפה להפעיל כוח צבאי ברחבי העולם. מנהיגותה עמדה במבחן במלחמת המפרץ ב-1991, כאשר הובילה קואליציה צבאית בינלאומית בחסות האו"ם לשחרור כווית מכיבושה בידי עיראק.
לאחר בחירתו ב-1992, הוביל הנשיא ביל קלינטון את הצמיחה הכלכלית הארוכה ביותר בהיסטוריה האמריקאית, שהייתה בחלקה תוצאה של המהפכה הדיגיטלית וההזדמנויות העסקיות החדשות שנוצרו בעקבות התפתחות האינטרנט.
בשנת 1998 התרחש ניסיון הדחה לנשיא ביל קלינטון על ידי בית הנבחרים בעקבות האשמות שנקשרו לתביעה אזרחית ולסקנדל מין, אולם אף על פי כן, הוא זוכה על ידי הסנאט ונשאר בתפקיד עד סיום כהונתו. הבחירות הנשיאותיות מעוררות-המחלוקת של שנת 2000, בהן סגן הנשיא אל גור זכה בקול הפופולרי אך הפסיד את חבר האלקטורים, הוכרעו על ידי קביעה של בית המשפט העליון, לפיה יש להפסיק את הספירה החוזרת בפלורידה, ובכך הנשיא הנבחר יהיה מושל טקסס, ג'ורג' ווקר בוש.
ב-11 בספטמבר 2001, במהלך מתקפת טרור על ארצות הברית, חטפו טרוריסטים מוסלמים קיצוניים מארגון אל-קאעידה ארבעה מטוסי נוסעים, וריסקו שניים מהם לתוך מגדלי התאומים שבמרכז הסחר העולמי בניו יורק, ואחד לתוך הפנטגון, כשהם גורמים למותם של אלפי אנשים. מטוס נוסף התרסק בשטח פתוח בפנסילבניה, לאחר מאבק של נוסעיו בחוטפים. בעקבות המתקפות הכריז הנשיא בוש על פתיחת המלחמה העולמית בטרור, אשר מטרתה לשים קץ לטרור הבינלאומי, על ידי מניעה מקבוצות שהוגדרו על ידי ארצות הברית ובעלי בריתה כ"ארגוני טרור" (לרוב קבוצות אסלאמיות כגון אל-קאעידה, חזבאללה וחמאס) מלהוות איום על ארצות הברית ובעלי הברית שלה, ולשים קץ למתן החסות של מדינות לארגוני הטרור. בהמשך טבע בוש את המונח "ציר הרשע" שמתייחס לקבוצת מדינות התומכות בטרור ומפתחות נשק להשמדה המונית, אלה כוללות את איראן, עיראק וצפון קוריאה.
באוקטובר 2001 פתחה ארצות הברית במערכה צבאית באפגניסטן להפלת שלטון הטליבאן האסלאמי הקיצוני במדינה שנתן מחסה ותמיכה לאוסאמה בן לאדן. חברי ארגון הטליבאן אשר ירדו למחתרת, המשיכו להילחם במלחמת גרילה נגד כוחות נאט"ו באפגניסטן עד 2021. כמו כן, ארצות הברית האשימה את עיראק בהחזקה ובפיתוח של נשק להשמדה המונית. בעקבות כך פלשה ארצות הברית לעיראק במרס 2003. ארצות הברית הצליחה להפיל את משטרו של סדאם חוסיין בתוך שבועות אחדים, אך לאחר נפילתו התפתחה בעיראק מלחמה ממושכת בין הצבא האמריקני וכוחות המשטר החדש שתחת חסותו לבין כוחות בלתי-סדירים וארגוני טרור. הצבא האמריקני יצא מעיראק ב-2011, לאחר שהושגה רגיעה יחסית בשטח. ב-2014, עם התחדשות מלחמת האזרחים בעיראק, יצאה ארצות הברית למבצע נחישות טבועה, שכלל בעיקר הפצצות אוויריות ופעולות קומנדו נגד המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה.
בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2008, בתוך המיתון העולמי הגדול, נבחר לנשיאות ברק אובמה, הנשיא האפרו-אמריקאי הראשון בתולדותיה של ארצות הברית, וכן הנשיא הראשון ממוצא מעורב.
מבחינה דיפלומטית, ניהלו ארצות הברית וקובה מגעים, שהוכרזו לראשונה על ידי הנשיא ברק אובמה בדצמבר 2014, לחידוש יחסיהן הדיפלומטיים לאחר נתק של חצי מאה.[16] היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות חודשו רשמית ביולי 2015, כאשר נפתחה שגרירות קובנית בוושינגטון, לראשונה מאז 1961 בימי המלחמה הקרה.[17] הנציגות האמריקאית נפתחה רשמית בהוואנה באוגוסט, עם טקס רשמי בהשתתפות מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי.[18]
בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016 נבחר דונלד טראמפ לנשיא מטעם המפלגה הרפובליקנית, מנגד בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2020 הפסיד טראמפ את תפקידו לג'ו ביידן שהיה סגנו של הנשיא לשעבר ברק אובמה מטעם המפלגה הדמוקרטית, שסגניתו, קמלה האריס היא האישה הראשונה אשר מכהנת בתפקיד זה.
פוליטיקה וממשל
- ערכים מורחבים – פוליטיקה של ארצות הברית, הממשלה הפדרלית של ארצות הברית, המשפט בארצות הברית, בחירות בארצות הברית
ארצות הברית היא דמוקרטיה נשיאותית פדרלית, שמתנהלת על פי החוקה שהתקבלה בשנת 1789.
הנשיא נבחר בבחירות כלליות, בשיטה סבוכה שבה האזרחים בכל מדינה מצביעים לנציגי המדינה בחבר האלקטורים. הקונגרס האמריקאי הוא הרשות המחוקקת (ברמה הפדרלית) והוא מורכב משני בתים שחבריהם נבחרים בבחירות אישיות: בית הנבחרים, שבו לכל מדינה יש ייצוג פרופורציונלי לאוכלוסייתה; והסנאט שבו כל מדינה מקבלת ייצוג של שני סנטורים.
מאחר שכל מערכות הבחירות הן אישיות ומתנהלות כמעט תמיד בסיבוב יחיד בו "המנצח לוקח את הכול", הכוח הפוליטי מצוי כמעט בלעדית בידיהן של שתי מפלגות גדולות. מאז סוף המאה ה-19 שתי מפלגות אלה הן המפלגה הדמוקרטית והמפלגה הרפובליקנית. המפלגה הדמוקרטית נחשבת לשמאלנית יותר ("ליברלית") והרפובליקנית לימנית ("שמרנית"). כיום המפלגה הרפובליקנית מזוהה עם תמיכה בשוק חופשי, עם שמרנות דתית, עם התנגדות להפלות ועם ניציות ביטחונית. המפלגה הדמוקרטית מזוהה עם מדיניות של יותר שוויון כלכלי (סוציאל-דמוקרטיה), ושוויון למיעוטים (ובפרט לאפרו-אמריקאים), עם המאבק לזכויות אדם ואזרח ועם פתיחות כלפי הגירה ושיתוף גובר עם המוסדות הבינלאומיים. מבחינה גאוגרפית מרוכזים תומכי המפלגה הדמוקרטית, בצפון מזרח ארצות הברית, במערב המדינה, באזורים תעשייתיים בצפון מרכז המדינה ובערים הגדולות. לעומת זאת הרפובליקנים שולטים בדרום ארצות הברית (אזור שבאופן מסורתי היה דווקא מעוז דמוקרטי עד שנות השישים). כשיטה הדוגלת בעקרון הייצוג, נותנת החוקה בארצות הברית סמכויות רחבות לנשיא, משטר זה מכונה "משטר נשיאותי".
משנבחר הנשיא, ועד סוף תקופת כהונתו, הוא אינו זקוק לאמון מצד רוב הקונגרס. אמנם הקונגרס רשאי להעבירו מכהונתו על ידי תהליך מיוחד של העמדה לדין על ייסוד האשמה בבגידה, קבלת שוחד או פשעים ועבירות חמורות אחרות, אך עד היום לא הועבר אף נשיא אחד של ארצות הברית מכהונתו. הנשיא ה-17, אנדרו ג'ונסון, היה הכי קרוב לכך.
סמכויות הנשיא רחבות מאוד ומתפשטות על כל תחום הרשות המבצעת. בארצות הברית אין ממשלה לפי המתכונת המקובלת, קרי גוף קיבוצי של שרים, אשר מחליט ברוב קולות. הקבינט מורכב ממזכירי מחלקות הממשל הפדרלי ובנוסף מורכב גם מחטיבות אדמיניסטרטיביות מיוחדות (דהיינו, שמטעמי ניהול וארגון).
בראש הרשות השופטת נמצא בית המשפט העליון של ארצות הברית שלו יכולת ביקורת שיפוטית, כלומר, הסמכות לבטל חוקים העומדים בסתירה לעקרונות החוקה. מתחת לבית המשפט העליון ישנה היררכיה של בתי משפט פדרליים לערעורים ובתי משפט מחוזיים פדרליים ומתחתם מערכות המשפט של המדינות השונות. כמו רבות מארצות העולם ששורשיהן בממלכת בריטניה נהוגה בארצות הברית שיטת המשפט המקובל.
כלכלה
- ערך מורחב – כלכלת ארצות הברית
הכלכלה של ארצות הברית היא כלכלה מעורבת, מבוססת קפיטליזם, גדולה ומפותחת, עשירה באוצרות טבע ורוב שטחיה פוריים. המטבע של ארצות הברית הוא הדולר אמריקאי והוא ידוע בסימן $. על פי קרן המטבע הבינלאומית התוצר המקומי גולמי של ארצות הברית עומד על יותר מ-14 טריליון דולר,[19] המהווה כ-20% מהתמ"ג העולמי, שני רק לתוצר המקומי הגולמי הכולל של מדינות האיחוד האירופי. המדינה ממוקמת במקום השמיני בעולם ביחס של תמ"ג נומינאלי לנפש ובמקום הרביעי בעולם ביחס של תמ"ג לנפש במונחי כוח קנייה (PPP). ארצות הברית היא היבואנית הגדולה ביותר של סחורות ושירותים, והיצואנית השנייה בגודלה. שותפותיה העיקריות למסחר הן: קנדה, סין, מקסיקו, יפן והאיחוד האירופי.
אומדנים עבור השנים האחרונות:
- תוצר מקומי גולמי: 17.555 טריליון דולר (2015)
- תוצר מקומי גולמי לנפש: 53,001 דולר
- צמיחה: 3.5 אחוז (2014)
- כוח עבודה (כולל מובטלים): 153.9 מיליון נפש
- אבטלה: 3.7 אחוז (אוקטובר 2018)
- שיעור האוכלוסייה מתחת לקו העוני: 14.5 אחוז (2013)
- החוב הלאומי: 93.1 אחוז מהתמ"ג (2010).
קצת למעלה מחמישית משטח ארצות הברית מעובד לצורכי חקלאות שלחין.
הכנסה
על פי לשכת מפקד האוכלוסין של ארצות הברית, ההכנסה החציונית ברוטו למשק בית (לשנה) ב-2005 הייתה 46,326 דולר, כאשר ההבדלים בין המדינות השונות בארצות הברית הם מהותיים, למשל, בעוד ההכנסה לשנה בניו ג'רזי הייתה 60,246 דולר, במיסיסיפי גובהה 34,396 דולר. ההכנסה החציונית לנפש הייתה 25,036$ בשנה, ההכנסה החציונית לשכיר הייתה כ-40 אלף דולר.
פערי ההכנסות מבחינת מוצא גזעי מראים על הבדל שכר בין שכירים ממוצא אפריקאי והיספני (בעיקר מקסיקני) לעומת עמיתיהם ממוצא לבן (אירופאי) ואסייתי (לרוב מהמזרח הרחוק). ההכנסה החציונית למשק בית שבראשו עומד אדם ממוצא אסייתי היא הגבוהה ביותר והיא עומדת על $57,518, ללבנים $48,977 ולאפריקאים $30,134.
פערי ההכנסות בארצות הברית הם מהגבוהים בעולם המתועש. בשנת 2006 העשירון העליון הרוויח פי-16 יותר מהעשירון התחתון. כאשר החמישון התחתון מרוויח עד 18,500 דולר לשנה, החמישון העליון מרוויח יותר מ-92,000 דולר לשנה למשק בית.
שווי כולל חציוני (Median net wealth) ב-2004 היה 93,100$ למשק בית. הרבעון העליון היה בעל נכסים בשווי של 422,400$ למשק בית (לא כולל שווי בית המגורים העיקרי). התפישה הרווחת של "החלום האמריקאי" והניעות החברתית של ארצות הברית שמשכה מהגרים רבים למדינה במשך המאות ה-19 וה-20 נמשכת, חוקרים רבים קובעים שהניעות החברתית בארצות הברית גבוהה יחסית למדינות מערב אירופה וקנדה.
שלטון מקומי
- ערך מורחב – מדינות ארצות הברית
ארצות הברית היא פדרציה של חמישים מדינות. שלוש עשרה המדינות המקוריות ירשו את שלוש עשרה המושבות שהתמרדו כנגד השלטון הבריטי. יתר המדינות הוקמו על שטחים או טריטוריות שנרכשו או נכבשו במלחמה. ורמונט, טקסס והוואי שונות בכך שלפני הצטרפותן לארצות הברית הן היו רפובליקות עצמאיות. בתחילת דרכה של ארצות הברית נוצרו שלוש מדינות חדשות מתוך השטח של מדינות קיימות: קנטקי מווירג'יניה, טנסי מקרוליינה הצפונית, ומיין ממסצ'וסטס. וירג'יניה המערבית נפרדה מווירג'יניה במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית. הוואי היא המדינה האחרונה שהצטרפה לארצות הברית. בית המשפט העליון של ארצות הברית קבע כי למדינות אין זכות לפרוש מהאיחוד.
המדינות משתרעות על פני הרוב המוחלט של השטח היבשתי של ארצות הברית. האזורים האחרים המוגדרים כחלק מארצות הברית הם מחוז קולומביה, שבו נמצאת וושינגטון הבירה שבה נמצאים מוסדות השלטון כגון הבית הלבן, ואטול פאלמירה שהוא טריטוריה לא מאוכלסת באוקיינוס השקט. ארצות הברית שולטת בחמש טריטוריות מאוכלסות: פוארטו ריקו ואיי הבתולה של ארצות הברית באיים הקריביים; וסמואה האמריקאית, גואם ואיי מריאנה הצפוניים באוקיינוס השקט. אנשים הנולדים בטריטוריות הללו (מלבד סמואה האמריקאית) מקבלים אזרחות אמריקאית.
חלוקת הסמכויות בין השלטון המקומי במדינות השונות לשלטון הפדרלי נקבעת על פי חוקת ארצות הברית. למרות השינויים שנעשו בחוקה לאורך השנים בדבר חלוקת התפקידים, נשמרה חלוקת התפקידים כאשר בנושאים היומיומיים כגון חינוך, בריאות, תשתיות ודומיהם נמצאים בסמכות השלטון המקומי במדינות השונות, ואילו נושאים הדורשים ראייה כלל מדינית כגון מדיניות חוץ, מדיניות צבאית וסחר חוץ נמצאים בסמכות השלטון הפדרלי.
גאוגרפיה
| |
| מפה פיזית של 48 המדינות הפנים-יבשתיות של ארצות הברית | |
| שטח כולל | |
| סה"כ שטח | 9,629,091 ק"מ² |
| שטח יבשתי | 9,158,960 ק"מ² |
| שטח אגמים ונהרות | 470,131 ק"מ² |
| קו רוחב | 38°0' N |
| קו אורך | 97°0'W |
| אורך גבולות | |
| קנדה | 8,864 ק"מ |
| מקסיקו | 3,327 ק"מ |
| אורך קווי החוף | 19,920 ק"מ |
| גבולות ימיים: קובה, איי בהאמה ורוסיה | |
| אורך מים טריטוריאליים | 22 ק"מ |
- ערך מורחב – גאוגרפיה של ארצות הברית
פני הארץ
ארצות הברית היא השלישית בגודלה בין ארצות תבל (אחרי רוסיה וקנדה). היא גובלת עם קנדה בצפון ועם מקסיקו בדרום. גבול ארצות הברית-קנדה, אשר נקבע באמצע המאה ה-19, נמשך בקו ישר לאורך קו הרוחב ה-49 צפון, תוך שהוא חוצה נהרות ואגמים (ארבע מן הימות הגדולות חצויות בין המדינות, ורק ימת מישיגן שייכת כולה לארצות הברית), ללא התחשבות בתוואים טופוגרפיים כלשהם. אך גבול זה אינו יוצר בעיות; יש זהות רבה בין שני עברי הגבול מבחינת תרבות, שפה, מסורת ורמת חיים. אורך הגבול הדרומי עם מקסיקו הוא כמחצית מזה של הגבול עם קנדה, ורובו עובר באזורים מדבריים.
במזרח שוכנת ארצות הברית לחופי האוקיינוס האטלנטי, וחוף זה ארוך פי שניים מזה של החוף המערבי שעל האוקיינוס השקט. שוני זה נגרם בשל המפרצים העמוקים המצויים בחלקו העליון של החוף המזרחי, ואכן, שם נמצאים גם הגדולים בנמלי ארצות הברית (בוסטון, ניו יורק, פילדלפיה, ובלטימור). חלקו הדרומי של החוף רדוד ואינו נוח לספנות. הנמל הגדול היחידי בדרום הוא נמל ניו-אורלינס, השוכן בדלתת המיסיסיפי, החסום תדיר בסחף הנהר, ומחייב פעולות תחזוקה מתמידות ויקרות.
פני השטח של ארצות הברית מותווים על ידי שרשראות הרים החוצצות בין האזורים הגאוגרפיים השונים. שרשראות ההרים נמתחות מצפון לדרום במקביל לחופי היבשת: הרי האפלצ'ים מקבילים לחוף המזרחי, ואילו הרי הרוקי וכן רכס קסקייד והרי סיירה נבאדה מקבילים לחוף המערבי. כתוצאה מכך נוצרו שבעה אזורי טבע עיקריים לאורכה של ארצות הברית, ברצועות אורך מצפון לדרום: (1) החוף האטלנטי; (2) רכסי האפאלאצ'ים; (3) המערב התיכון; (4) הרי רוקי; (5) אגן המדבריות המערבי; (6) הרי סיירה; (7) החוף הפסיפי.
אקלים
בחוף המזרחי - ממוצע הגשמים הוא בין 760–1,270 מ"מ לשנה, והם יורדים ברוב חודשי השנה. הקיץ חם עם הרבה שמש, והטמפרטורה הממוצעת היא 27–32 מעלות צלזיוס. בדרום, במיוחד בפלורידה, חם ולח כל השנה, ובקיץ אפילו הביל.
באלסקה ממוצע הגשמים הוא כ-100 בצפון וכ-2,000 בדרום. האקלים הוא טונדרה תת-קוטבית/קר. הטמפרטורה הממוצעת בחורף כ-(-16)–(-18) מעלות צלזיוס, ובקיץ כ-5–10 מעלות צלזיוס. ממוצע שנתי: -6 מעלות.
במרכז (Midwest) - שחון, לא יותר מ-600–800 מ"מ גשם בממוצע שנתי, והגשמים מרוכזים בחודשים ינואר-יוני. בחלק הצפוני עשוי להיות קר מאוד בחורף, ובדרום חם מאוד בקיץ; עד מינוס 46 מעלות צלזיוס (בצפון דקוטה) ועד פלוס 46 מעלות בקיץ (בטקסס).
בדרום מערב (South West) - יבש וחם, עם פחות מ-250 מ"מ גשם לשנה. האוויר היבש נשאר צח גם בקיץ. בערבים קריר. הערפלים והגשמים באים בדרך כלל בחודשי ינואר ופברואר. טמפרטורות של מתחת לאפס קיימות רק בהרים הגבוהים. בהרים (Mid Pacific & Rockies) - אקלים יבש, ושמש במרבית חודשי השנה. הטמפרטורות הן מ-46 מעלות בשקע קליפורניה ועד מינוס 55 בחורף ביילוסטון. בקיץ חם ביום וקר בלילה. שלגי ההרים הגבוהים יורדים בחודשים אוקטובר-מרץ, ונותרים על הקרקע עד מאי-יוני.
צפון-מערב (Pacific North-West) – הוא החלק הרטוב של ארצות הברית, עד יותר מ-3,800 מ"מ גשם לשנה, מרביתם בחורף. הממוצע לעונה זו הוא 4 מעלות, אך בקיץ יבש והטמפרטורות מגיעות ל-33 מעלות. בוושינגטון ובאורגון ניתכים גשמים כמעט כל השנה.
בחוף המערבי (West Coast) יש אקלים ים תיכוני. עונת הגשמים היא בחודשים נובמבר-מרץ. בערבים קריר בצפון, ובהרים יש שלגי חורף. בקיץ חם ויבש, עד סכנה של שרפות יער.
נהרות
| # | שם נהר | אורך (בק"מ) | מקום סיום |
|---|---|---|---|
| 1 | מיזורי | 3,725 | נהר המיסיסיפי |
| 2 | מיסיסיפי | 3,700 | מפרץ מקסיקו |
| 3 | יוקון | 3,185 | ים ברינג |
| 4 | ריו גראנדה | 3,034 | מפרץ מקסיקו |
| 5 | ארקנסו | 2,334 | נהר המיסיסיפי |
| 6 | קולורדו | 2,330 | מפרץ קליפורניה |
פאונה ופלורה
- ערך מורחב – החי בארצות הברית
בארצות הברית ישנו מגוון רחב של בעלי חיים, חלקם חיים רק שם. הם כוללים חיות גדולות עד גודל של ביזון אמריקאי או דוב גריזלי וחיות קטנות יותר. חלק מרכזי חי בשמורות הטבע בסביבת הציבור, ולעיתים ישנם חיכוכים עמם. מינים רבים מפארקים שונים מתמעטים, כגון הזאבים של ילוסטון, שאת מקומם החליפו כלבי הקויוט הקטנים יחסית.
.jpg)
.jpg)
,.jpg)
דינוזאורים
בתחום הפלאונטולוגיה, רבים מן המפורסמים ביותר במאובני הדינוזאורים, נמצאו בארצות הברית ביחד עם. ביניהם: טירנוזאורוס רקס, טריצרטופס, דיפלודוקוס, אפטוזאורוס (ברונטוזאורוס), אלוזאורוס, ברכיוזאורוס, סטגוזאורוס ואנקילוזאורוס.
דמוגרפיה
- ערכים מורחבים – דמוגרפיה של ארצות הברית, אמריקאים, הגירה לארצות הברית
האוכלוסייה נאמדת ב-339 מיליון תושבים נפש נכון ל-2024 והיא השלישית בגודלה בעולם לאחר סין והודו. 308 מיליון נפש נמנו במפקד האוכלוסין הרשמי האחרון, שנערך ב-2020.[20] ב-2019 הוערך גידול האוכלוסייה ב-0.5% בשנה.[21] חלקו נובע מריבוי טבעי וחלקו מהגירה. גידול האוכלוסייה נמוך בהשוואה עולמית ולשיעורו בעבר, אך גבוה יחסית למרבית מדינות המערב. שיעור הפריון הוא 1.67 צאצאים לאישה. ממוצע תוחלת החיים הוא 76.4 שנים.
האוכלוסייה מגוונת מבחינת אתנית, דתית, תרבותית ולשונית. מפקד האוכלוסין של ארצות הברית מגדיר חתכי אוכלוסייה לפי גזע, השתייכות למוצא היספני וארץ מוצא, ומפרסם נתונים על מספר המשתייכים לחתכים אלה, בהסתמך על הצהרתם העצמית. על-פי אומדניו והגדרותיו, נכון ל-2020, הקבוצה הגזעית הגדולה ביותר הייתה הלבנים, שמנו 57.8%, אחריהם הלטינים, שמנו 18.7%, השחורים (12.1%), האסייתים (5.9%), אמריקאים ילידים (0.7%) וילידי האוקיינוס השקט (0.2%). 4.1% מהתושבים השתייכו לשני גזעים או יותר.[22]
| ” | "הב לי את בניך היגעים, העניים, ערב רב של המונים כמהים לנשום כבני חורין, את פליטת חופייך האומללה, שלח אותם אלי, חסרי הבית וסחופי הסער, את לפידי אשא לצד שער הזהב." |
“ |
– שורות שיר מאת אמה לזרוס החקוקות על פסל החירות | ||
הלבנים, המהווים את קבוצת הרוב, הם ברובם צאצאי מהגרים מאירופה, בעיקר מבריטניה, אירלנד, גרמניה, איטליה סקנדינביה ומזרח אירופה. הגירה אירופית לתחומי ארצות הברית של ימינו החלה במאה ה-16, עם התיישבותם של מהגרים מספרד ומצרפת בשטחי פלורידה וניו מקסיקו של ימינו, והתעצמה במאה ה-17 עם הקמתן של שלוש עשרה המושבות, שיושבו ברובן על ידי מהגרים מבריטניה. גלי הגירה בהיקף משתנה ומארצות מוצא שונות נמשכו גם לאחר קבלת העצמאות. ב-2017 הוערך שיעור האמריקנים שנולדו מחוץ לארצות הברית ב-13.7% - השיעור הגבוה ביותר מאז 1910.[23]
מספרם של ההיספנים (או לטינו-אמריקאים) הוערך ב-2020 ב-62 מיליון, כ-18.7% מהאוכלוסייה (ע"פ מפקד האוכלוסין, הקטגוריה "היספני" היא קטגוריה אתנית נפרדת ולא גזעית, וההיספנים יכולים להימנות בכל אחד מהגזעים. רובם מגדירים עצמם כלבנים). רוב ההיספנים הם ממוצא מקסיקני, וקבוצות גדולות נוספות הן ממוצא פורטו-ריקני, קובני, מרכז-אמריקני ודרום אמריקני.[24]
דתות
הדת הנפוצה ביותר בארצות הברית היא הנצרות הפרוטסטנטית. נכון ל-2014, 70.6% מן האזרחים בארצות הברית היו נוצרים, המתחלקים ל-46.5% (מכלל האוכלוסייה) פרוטסטנטים, 20.8% קתולים, 1.6% מורמונים, ולצדם קבוצות קטנות נוספות. מלבד הנוצרים 1.9% יהודים, 0.9% מוסלמים, 0.7% בודהיסטים, 0.7% הינדואיסטים. רובם של הפרוטסטנטים, ו-25.4% מכלל אזרחי ארצות הברית, היו אוונגלים. 22.8% לא היו דתיים,[25] אם כי רבים בתוך פלח אוכלוסייה זה הם אנשים המצויים במעבר בין כנסיות, או מזדהים עם דת בלי חברות בקהילה מסודרת. אתאיסטים ואגנוסטים מהווים כ-8% מהאוכלוסייה, ומוערך שעד 7% נוספים מחזיקים בהשקפת עולם לא-דתית.[26] ארצות הברית היא המדינה עם המספר הגבוה ביותר של נוצרים בעולם.[27]
יהדות ארצות הברית
- ערך מורחב – יהדות ארצות הברית
יהדות ארצות הברית מהווה את הקהילה היהודית השנייה בגודלה בעולם. על אף שמשקלה היחסי באוכלוסיית ארצות הברית קטן, מעמדה שם רם, והוא מעניק לה השפעה רבה הן על מדיניות ארצות הברית והן על העם היהודי בעולם. כיום חיים בארצות הברית בין 5.7-7.5 מיליון יהודים.
יהודים לפי מדינות:
- יהדות אוהיו
- יהדות איווה
- יהדות אלבמה
- יהדות קרוליינה הדרומית
- יהדות הוואי
- יהדות טקסס
- יהדות לואיזיאנה
- יהדות קרוליינה הצפונית
- יהדות פלורידה
- יהדות ניו יורק
ישראלים בארצות הברית
בארצות הברית מתגוררים מאות אלפי ישראלים. הערים בהן מספר הישראלים הרב ביותר הן ניו יורק ולוס אנג'לס. בשנת 2002 הוקמה בלוס אנג'לס "מועצת הקהילה הישראלית" (באנגלית: CIC). הארגון יזם עצרות תמיכה בישראל, פסטיבל בימי העצמאות לישראל וכן טריבונל כותבים ומגיבים במדיה הכתובה והדיגיטלית.
מגוון רב של אתרי אינטרנט, עיתונים ומגזינים בשפה העברית מתפרסמים בניו יורק, לוס אנג'לס ובאזורים רבים נוספים בארצות הברית. הערוץ הישראלי ביחד עם שני ערוצים נוספים דוברי עברית ניתנים לצפייה ברחבי ארצות הברית באמצעות שידורי לוויין. לעיתים רבות מתקיימות הופעות ברחבי ארצות הברית אשר מבוצעות על ידי אומנים ישראליים מובילים.
ערים ומטרופולינים
- ערך מורחב – ערים בארצות הברית
נכון ל-2023, 83.3% מהאמריקאים חיים באזורים עירוניים, כולל פרוורים. שיעור העיור: 0.96% קצב שינוי שנתי (הערכה לשנים 2020–2025).[28] נכון ל-2021, בתשע ערים היו יותר ממיליון תושבים, ובארבע ערים (ניו יורק, לוס אנג'לס, שיקגו ויוסטון) הייתה אוכלוסייה העולה על שני מיליון. כל אוכלוסיית המטרופולין של ארצות הברית גדלה במהירות, במיוחד בדרום ובמערב.
| דירוג | שם | מדינה | אוכלוסייה | דירוג | שם | מדינה | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 ניו יורק  לוס אנג'לס | |||||||||
| 1 | ניו יורק | ניו יורק | 8,467,513 | 11 | אוסטין | טקסס | 964,177 |  שיקגו  יוסטון | |
| 2 | לוס אנג'לס | קליפורניה | 3,849,297 | 12 | ג'קסונוויל | פלורידה | 954,614 | ||
| 3 | שיקגו | אילינוי | 2,696,555 | 13 | פורט וורת' | טקסס | 935,508 | ||
| 4 | יוסטון | טקסס | 2,288,250 | 14 | קולומבוס | אוהיו | 906,528 | ||
| 5 | פיניקס | אריזונה | 1,624,569 | 15 | אינדיאנפוליס | אינדיאנה | 882,039 | ||
| 6 | פילדלפיה | פנסילבניה | 1,576,251 | 16 | שארלוט | קרוליינה הצפונית | 879,709 | ||
| 7 | סן אנטוניו | טקסס | 1,451,853 | 17 | סן פרנסיסקו | קליפורניה | 815,201 | ||
| 8 | סן דייגו | קליפורניה | 1,381,611 | 18 | סיאטל | וושינגטון | 733,919 | ||
| 9 | דאלאס | טקסס | 1,288,457 | 19 | דנוור | קולורדו | 711,463 | ||
| 10 | סן חוזה | קליפורניה | 983,489 | 20 | אוקלהומה סיטי | אוקלהומה | 687,725 | ||
עשרת המטרופולינים הגדולים, לפי גודל אוכלוסייה (הערכה לשנת 2020):
| # | שם העיר | אוכלוסיית העיר | אוכלוסיית המטרופולין | מדינה/ות |
|---|---|---|---|---|
| 1 | ניו יורק | 8,804,190 | 20,320,876 | ניו יורק, ניו ג'רזי, קונטיקט, פנסילבניה |
| 2 | לוס אנג'לס | 3,898,747 | 13,353,907 | קליפורניה |
| 3 | שיקגו | 2,746,388 | 9,533,040 | אילינוי, אינדיאנה, ויסקונסין |
| 4 | דאלאס | 1,341,075 | 7,233,323 | טקסס |
| 5 | יוסטון | 2,304,580 | 7,066,141 | טקסס |
| 6 | וושינגטון | 693,972 | 6,324,629 | מחוז קולומביה, מרילנד, וירג'יניה, וירג'יניה המערבית, פנסילבניה |
| 7 | מיאמי | 442,241 | 6,166,488 | פלורידה |
| 8 | פילדלפיה | 1,603,797 | 6,096,120 | פנסילבניה, ניו ג'רזי, דלאוור, מרילנד |
| 9 | אטלנטה | 486,290 | 6,087,762 | ג'ורג'יה |
| 10 | פיניקס | 685,094 | 5,059,909 | אריזונה |
חינוך
 |
ראו גם – מחלקת החינוך של ארצות הברית |
היסוד להשכלה בארצות הברית הוא חוק לימודים המחייב 12 שנות לימוד. בצד מערכת החינוך הציבורי הניתן חינם קיימים בתי ספר פרטיים רבים.
יודעי קרוא וכתוב (בקרב האוכלוסייה הבוגרת): 99%.
בארצות הברית למעלה מ-400 אוניברסיטאות, ביניהן כמה מהידועות והחשובות בעולם. האוניברסיטה הוותיקה, העשירה והיוקרתית ביותר בארצות הברית היא אוניברסיטת הרווארד. ליגת הקיסוס הוא כינויין של שמונה אוניברסיטאות יוקרתיות ופרטיות השוכנות באזור החוף המזרחי של ארצות הברית.
שכר הלימוד באוניברסיטאות הממשלתיות גבוה למדי ובאוניברסיטאות הפרטיות הוא גבוה במיוחד. מערכת מקיפה של הלוואות ומענקים לסטודנטים דואגת לכך שאנשים מכל השכבות הכלכליות יוכלו להרשות לעצמם חינוך גבוה[דרוש מקור]. ארצות הברית היא היעד המבוקש ביותר בעולם לסטודנטים זרים, ובאוניברסיטאותיה למדים סטודנטים ממדינות רבות; רבים מהם מגיעים ממדינות העולם השלישי, והם ממומנים על ידי מלגות ותוכניות סיוע מיוחדות. קיימים גם מכללות, וקולג'ים קהילתיים בהם שכר הלימוד נמוך משמעותית, אולם רמת החינוך פחותה בהתאם.
קיימים פעילויות חוץ לימודיות כמו פוטבול, כדורסל, הוקי קרח, רוגבי, סופטבול ועידוד, המעניקות מלגות לימוד ואפשרויות קידום שונות. כשעל-מנת להתקבל אליהם נדרשים ציונים מספקים.
תקציב החינוך של הממשלה עומד על כ-972 מיליארד דולר. האוניברסיטאות האמריקאיות הבולטות, מנדבכי העוצמה האינטלקטואלית של המעצמה, מונות את:
- אוניברסיטת הרווארד – מסצ'וסטס, פרטית.
- אוניברסיטת סטנפורד – קליפורניה, פרטית.
- אוניברסיטת פרינסטון – ניו ג'רזי, פרטית.
- אוניברסיטת MIT – מסצ'וסטס, פרטית.
- אוניברסיטת Caltech – קליפורניה, פרטית.
- אוניברסיטת ייל – קונטיקט, פרטית.
- אוניברסיטת קולומביה – ניו יורק, פרטית.
- אוניברסיטת קליפורניה בברקלי – קליפורניה, ציבורית.
- אוניברסיטת קורנל – ניו יורק, פרטית.
צבא וביטחון
- ערך מורחב – הכוחות המזוינים של ארצות הברית
ארצות הברית נחשבת למעצמה הצבאית החזקה ביותר בעולם. תקציב מחלקת ההגנה האמריקאית – כ-824.7 מיליארד דולר בסה"כ[29] לשנת 2018, כ-45% מתקציבה של ארצות הברית לשנה זו.
הכוחות של ארצות הברית מורכבים משש זרועות:
- צבא ארצות הברית (Army) – צבא היבשה, הכוח היבשתי העיקרי.
- חיל הים (Navy).
- חיל האוויר (Air Force).
- חיל הנחתים (Marine Corps) – חיל רגלים מובחר.
- משמר החופים (Coast Guard) – אחראי לשמירה על הגבולות הימיים.
- חיל החלל – אחראי על הגנת האינטרסים של ארצות הברית בחלל.
בכוחות השונים משרתים כ-1.4 מיליון חיילים בשירות סדיר, בנוסף ישנם כ-1.4 מיליון חיילי מילואים. הכוחות כפופים למחלקת ההגנה, ומפקדם העליון הוא נשיא ארצות הברית. הגיוס לכוחות הצבא הוא גיוס התנדבותי. במטה הכללי של הכוחות חברים יו"ר, סגן יו"ר וארבעת מפקדי כוחות הצבא, חיל הים, חיל האוויר וחיל הנחתים.
תרבות
- ערך מורחב – תרבות ארצות הברית
ארצות הברית היא מדינה בעלת תרבות מגוונת, ביתם של שלל קבוצות אתניות, מסורות וערכים. התרבות המיוחסת לרוב תושבי ארצות הברית מכונה mainstream American culture ("הזרם הכללי של התרבות האמריקאית"), והיא תרבות מערבית ברובה אשר הסתעפה ממסורותיהם של המהגרים האירופאים, בעיקר המתיישבים האנגלים וההולנדים. אורחי-החיים הגרמניים, האיריים והסקוטים השפיעו גם הם על התרבות האמריקאית. מסורות אינדיאניות ומאפיינים תרבותיים של העבדים ממערב אפריקה, נספגו גם הן לתרבות האמריקאית. התרחבות ארצות הברית מערבה הידקה את הקשר עם התרבות המקסיקנית, וההגירות רבות-הממדים מדרום ומזרח אירופה בסוף המאה ה-19 והמאה ה-20 הביאו עמן אלמנטים תרבותיים חדשים. הגירות מאסיה ובמיוחד מאמריקה הלטינית היו בעלות השפעה נרחבה. ערבוב התרבויות יכול להתאפיין ככור היתוך או כאיסוף תרבויות פלורליסטי בו מהגרים וצאצאיהם שומרים על תכונה תרבותית מסוימת.
ספרות, פילוסופיה ואמנות
בתקופת סוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19, האמנות והספרות האמריקאית הושפעה בעיקר מהתרבות האירופאית. סופרים כמו נתניאל הות'ורן, אדגר אלן פו והנרי דייוויד תורו ביססו את הספרות האמריקאית עד אמצע המאה ה-19. מארק טוויין והמשוררים רוברט פרוסט וולט ויטמן נחשבים כדמויות מפתח בחצי השני של המאה; אמילי דיקנסון, אשר לא הייתה ידועה בזמנה, הוכרה לאחר מותה כמשוררת אמריקאית חשובה. אחד עשר אמריקאים זכו בפרס נובל לספרות, האחרונה שבהם היא טוני מוריסון בשנת 1993. ארנסט המינגוויי, חתן פרס נובל לספרות בשנת 1954, נחשב בין הסופרים המשפיעים ביותר במאה ה-20. בין היצירות הספרותיות על הרקע הלאומי ניתן למצוא את מובי דיק מאת הרמן מלוויל, הרפתקאותיו של האקלברי פין מאת מארק טוויין ואת גטסבי הגדול מאת פרנסיס סקוט פיצג'רלד.
פילוסופיית הטרנסצנדנטיות אשר הובלה על ידי ראלף וולדו אמרסון והנרי דייוויד תורו היוותה את התנועה הפילוסופית האמריקאית הראשונה. לאחר מלחמת האזרחים, צ'ארלס פירס ומאוחר יותר גם ויליאם ג'יימס וג'ון דיואי פיתחו את תורת הפרגמטיזם. במהלך המאה ה-20, הפילוסופיה האנליטית קודמה והובאה לארצות הברית על ידי וילארד ואן אורמאן קוויין וריצ'רד רורטי.
באמנות החזותית, אסכולת נהר הדסון הייתה התנועה העיקרית במאה ה-19 לזרם הנטורליזם. בשנת 1913 נערכה בניו יורק תערוכה בשם "Armory Show" ובה הוצגה אמנות מודרנית. התערוכה הדהימה את הציבור האמריקאי ושינתה את זירת האמנות במדינה. ג'ורג'יה אוקיף, מרסדן הרטלי ואחרים, התנסו בסגנונות שונים והפגינו דקות הבחנה וטוב-טעם אישי. תנועות אמנותיות גדולות, כגון אקספרסיוניזם מופשט - שבה ניתן למנות בין השאר את האמנים ג'קסון פולוק ווילם דה קונינג, ופופ ארט – שבו אפשר למנות את אנדי וורהול ורוי ליכטנשטיין, התפתחו בארצות הברית. המודרניזם הגואה, ולאחר מכן גם הפוסטמודרניזם, הביאו אדריכלים וארכיטקטים כמו פרנק לויד רייט, פיליפ ג'ונסון ופרנק גרי לשיאם.
מהמפתחים הראשונים העיקריים של התיאטרון האמריקאי בתחילת דרכו היה האמרגן פי. טי. ברנום, אשר החל להפעיל מרכז בידור במנהטן בשנת 1841. הצמד הריגן והרט הפיקו מספר קומדיות מוזיקליות פופולריות בניו יורק, בסוף המאה ה-19. במאה ה-20, מחזות הזמר המודרניים הועלו בברודוויי; מלחינים כמו אירווינג ברלין, קול פורטר וסטיבן סונדהיים אשר הלחינו מחזות זמר רבים בתקופתם, הפכו את שיריהם לנורמה בארצות הברית. המחזאי יוג'ין או'ניל זכה בפרס נובל לספרות בשנת 1936; מחזאים ידועים אמריקאים אחרים זוכי פרס הפוליצר הם טנסי ויליאמס, אדוארד אלבי, ארתור מילר ואוגוסט וילסון.
הכוריאוגרפים איזדורה דאנקן ומרתה גרהם היו דמויות מרכזיות במחול המודרני בארצות הברית; ג'ורג' בלנשין וג'רום רובינס היו דמויות חשובות בבלט. תחום הצילום נחשב למתקדם מאוד בארצות הברית, הצלמים הידועים ביותר מהצילום האמריקאי היו אלפרד סטיגליץ, אדוארד סטיקן, אנסל אדמס – ורבים אחרים. תרבות הקומיקס אף היא התפתחה בארצות הברית. סופרמן, גיבור-העל הידוע שבכוכבי הקומיקס, הפך לאייקון אמריקאי.
קולנוע, טלוויזיה ומוזיקה
- ערך מורחב – קולנוע אמריקאי
הקולנוע האמריקאי הוא בין המפותחים והמצליחים ביותר בעולם, והיקף תעשיית הסרטים בארצות הברית הוא עצום: התעשייה בהוליווד, מחוז צפוני בלוס אנג'לס ומהמובילים בעולם בהפקת סרטי קולנוע, מפיקה כיום מעל לכ-300 סרטים בשנה. אף על פי שלא כל הסרטים האמריקאים מופקים בהוליווד, הפך המחוז המפורסם בלוס אנג'לס לשם נרדף לתעשיית הסרטים המקומית. לקולנוע האמריקאי נודעת השפעה עצומה ברחבי העולם.
הטלוויזיה היא אחד מאמצעי התקשורת העיקריים בארצות הברית. מקלטי טלוויזיה קיימים כיום ב-99% לפחות מהבתים בארצות הברית, ובמרבית הבתים קיים יותר ממקלט טלוויזיה אחד. שידורי הטלוויזיה האמריקאית מנוהלים על ידי חברות מסחריות, ומעולם לא פעל בארצות הברית ערוץ ציבורי. אף על פי כן, פועלת בארצות הברית רשת של תחנות לא מסחריות בשם PBS, הממומנת על ידי תרומות.
תחנות הטלוויזיה העיקריות בארצות הברית, כמו גם תחנות הרדיו, פועלות במסגרת חברות גלובליות האחראיות על קביעת לוח השידורים המוצג בתחנות מקומיות בבעלות עצמאית. חמש הרשתות הגדולות ביותר בארצות הברית הן NBC (בבעלות תאגיד NBC Universal), ABC (בבעלות חברת וולט דיסני), CBS (בבעלות תאגיד CBS), FOX (בבעלות News Corp) ו־The CW (בבעלות משותפת של תאגיד CBS וחברת טיים וורנר). מלבד רשתות אלו קיימים ערוצים רבים בטלוויזיה בכבלים (הכוללת גם ערוצי לוויין). כמה מערוצי הכבלים המצליחים ביותר הם ערוץ דיסקברי, CNN, HBO, MTV, ערוץ E! וערוץ Cartoon Network.
תעשיית המוזיקה האמריקאית כוללת מגוון רב של סגנונות ומשקפת את אוכלוסייתה המגוונת של ארצות הברית. רוק אנד רול, בלוז, קאנטרי, רית'ם אנד בלוז, ג'אז, מוזיקת פופ, טכנו, והיפ הופ הם כמה מהז'אנרים המוזיקליים האמריקאיים הפופולריים ביותר, שזכו להצלחה בינלאומית. תעשיית המוזיקה בארצות הברית היא הגדולה בעולם, ונודעת לה השפעה עצומה על הזירה המוזיקלית העולמית. מאז תחילת המאה העשרים, יצירות מוזיקליות שזוכות להצלחה בארצות הברית זוכות להצלחה גלובלית באופן כמעט אוטומטי. על המוזיקאים האמריקאים הפופולריים והמשפיעים ביותר במאה ה-20 ניתן למנות את אלביס פרסלי, בוב דילן, ג'ימי הנדריקס, סטיבי וונדר, ברוס ספרינגסטין ומייקל ג'קסון.
אף על פי שלא הוכר במהלך חייו, מוגדר צ'ארלס אייבס כאחד מן המלחינים הקלאסיים האמריקאים הראשונים בראשית המאה ה-20; מלחינים אחרים כמו הנרי קוול וג'ון קייג' תרמו לזהות המוזיקה האמריקאית הקלאסית. אהרן קופלנד וג'ורג' גרשווין שילבו מוזיקה קלאסית עם ז'אנרים אחרים.
קולינריה
- ערך מורחב – המטבח האמריקאי
המטבח האמריקאי דומה בטבעו לשאר המדינות המערביות. חיטה היא הדגן הנפוץ ביותר. המטבח האמריקאי מכיל מרכיבים רבים כמו תרנגולי הודו, תפוחי אדמה, בטטות, קישואים, וסירופ מייפל – מאכלים מקומיים אשר אומצו על ידי הילידים והמתיישבים מאירופה. מאכלים בעלי "זהות" אמריקאית בנוסף הם בשר חזיר ובשר בקר המבושלים מעל ברביקיו, עוגות סרטן, חטיף תפוחי אדמה ועוגיות שבבי שוקולד (Chocolate chips).
אוכל נשמה (Soul food), אשר פותח על ידי העבדים האפריקאים, נפוץ במיוחד במדינות דרום ארצות הברית ובקרב אפרו-אמריקאים. מאכלים המאפיינים את ארצות הברית כמו פאי תפוחים, עוף מטוגן, פיצה, המבורגרים, ונקניקיות מבוססים בעצם על מאכלים אשר הביאו איתם מהגרים שונים. טוגנים (מקורם מצרפת), מאכלים מקסיקניים כמו בוריטו וטאקו, והפסטה האיטלקית – כולם נצרכים בכמויות גדולות בארצות הברית. ככלל, אמריקאים מעדיפים קפה על פני תה.
ארצות הברית היא המדינה בה נוצרה, התפתחה והגיעה לשיאה, תרבות אכילת מזון מהיר ("ג'אנק פוד" או "פאסט פוד").[30] צריכת מזון מהיר ומשקאות מוגזים גבוהה במיוחד בארצות הברית, וגורמת להשמנת יתר. כנגד תופעה זו קמו גורמים שונים, שדוגלים באכילת מזון הכולל רכיבים תזונתיים טובים יותר.
ספורט
מאז שלהי המאה התשע-עשרה, בייסבול נחשב לספורט הלאומי בארצות הברית. פוטבול, כדורסל והוקי קרח הם שלושת הענפים הפופולריים ביותר, באשר למשחקי ספורט בקבוצות. ענפי הפוטבול והכדורסל מושכים קהל רב גם כאשר מדובר במשחקים בליגות המכללות, ולא רק כשמדובר בליגות המקצוענים. פוטבול נחשב, על פי כמה קני מידה, לענף הפופולרי ביותר בארצות הברית.[31] באשר למשחקים שלא מנוהלים בקבוצות, איגרוף ומרוצי סוסים היו בעבר הפופולריים והנצפים ביותר, אך כיום תפסו את מקומם הגולף ומרוצי המכוניות, בייחוד מרוצי נאסקאר (NASCAR). ענף הכדורגל אינו נפוץ כמקור פרנסה לספורטאים, אולם תפוצתו נרחבת בקרב בני הגילים הצעירים. גם טניס וענפים אחרים זוכים לאהדה ולתפוצה.
בעוד שרוב הענפים המרכזיים התפתחו מהתרבות האירופאית, הכדורסל הומצא על ידי הקנדי ד"ר ג'יימס נייסמית' ב-1891 בספרינגפילד, מסצ'וסטס שבארצות הברית, ומשחק הלקרוס, הפופולרי באזור, פותח על ידי מקומיים. ענפי הרכיבה על הסקייטבורד ועל הסנובורד פותחו גם הם בארצות הברית, במאה ה-20, כנגזרת של גלישת הגלים, עיסוק שמקורו בהוואי, אשר התפשט גם אל ארצות הברית היבשתית.
ארבע אולימפיאדות קיץ וארבע אולימפיאדות חורף נערכו בארצות הברית. נכון לשנת 2021, נציגי המדינה זכו ב-2,523 מדליות באולימפיאדות הקיץ, יותר מכל מדינה אחרת,[32] ו-305 מדליות באולימפיאדות החורף, כשרק נורווגיה זכתה ביותר.[33]
ספורטאים אמריקנים רבים זכו להכרה עולמית, וחלקם נחשבים לבין הטובים ביותר בתחומם בכל הזמנים, אם לא הטובים ביותר; בהם ניתן למנות את שחקן הבייסבול בייב רות', המתאגרף מוחמד עלי, הכדורסלנים מייקל ג'ורדן ולברון ג'יימס, שחקן הפוטבול טום בריידי, שחקן הגולף טייגר וודס, השחיינים מייקל פלפס ומארק ספיץ, שחקן הטניס פיט סמפראס והמתעמלת סימון ביילס.
חגים ומועדים
| תאריך | שם | שם מקומי | הערות |
|---|---|---|---|
| 1 בינואר | ראש השנה האזרחית | New Year's Day | |
| לא קבוע | יום מרטין לותר קינג | Martin Luther King Day | נחוג ביום שני השלישי של חודש ינואר, בסמוך ליום הולדתו האמיתי של קינג |
| 14 בפברואר | יום האהבה | Valentine's Day | |
| לא קבוע | יום הולדתו של וושינגטון (יום הנשיאים) | Washington's Birthday | נחוג ביום שני השלישי של חודש פברואר, בסמוך ליום הולדתו האמיתי של וושינגטון |
| יום שישי לפני חג הפסחא | יום שישי הטוב | Good Friday | |
| נקבע מראש, אך תמיד לאחר 21 במרץ | פסחא | Easter | |
| מצוין ביום שני האחרון של חודש מאי | יום הזיכרון | Memorial Day | |
| נחוג ביום ראשון השלישי של חודש יוני | יום האב | Father's Day | |
| 19 ביוני | ג'ונטינת | Juneteenth | |
| 4 ביולי | יום העצמאות | Independence Day/Fourth of July | |
| נחוג ביום שני הראשון של חודש ספטמבר | יום העבודה | Labor Day | |
| מצוין ביום שני השני של חודש אוקטובר | יום קולומבוס | Columbus Day | |
| 31 באוקטובר | האלווין | Halloween | |
| נחוג ביום חמישי הרביעי של חודש נובמבר | חג ההודיה | Thanksgiving | |
| 25 בדצמבר | חג המולד | Christmas |
מדע וטכנולוגיה
ארצות הברית חלוצה במחקר מדעי ובחדשנות טכנולוגית עוד מן המאה ה-19. שיטות להפקת חלקים להחלפה פותחו על ידי מחלקת המלחמה דרך מחסני הנשק הפדרליים בעת המחצית הראשונה של המאה ה-19. טכנולוגיה זו, לצד ייסוד תעשיית כלי המכונה, אפשרו למדינה לקיים תעשייה רחבה של מכונות תפירה, אופניים ופריטים אחרים באחרית המאה ה-19. האלקטריפיקציה של המפעלים בראשית המאה העשרים וכניסת פס ייצור ושיטות רבות נוספות לחיסכון בעבודה יצרו את המערכת הקרויה ייצור המוני.
הפטנט הראשון של ארצות הברית ניתן ב-1876 לאלכסנדר גרהם בל על המצאת הטלפון. מכון מחקר של תומאס אלווה אדיסון, אחד מן הראשונים מסוגו, פיתח את הפונוגרף, הנורה הראשונה הממושכת, ומצלמת הקולנוע בת הקיימא הראשונה. ההמצאה האחרונה הובילה לכניסתה של תעשיית הבידור העולמית. בראשית המאה העשרים, רכבות הרכב של הנרי פורד ואחרים הובילו להפצת פס הייצור. האחים רייט היו הראשונים שביצעו טיסה בכלי טיס הכבד מהאוויר ומאויש ב-1903.
עליית הנאציזם בשנות השלושים הובילה מדענים אירופאים רבים, בהם אלברט איינשטיין, אנריקו פרמי, אדוארד טלר, יוג'ין ויגנר וג'ון פון נוימן, להגר לארצות הברית. בעת מלחמת העולם השנייה, פיתח פרויקט מנהטן נשק גרעיני, מה שהוביל לתחילת העידן האטומי, בעוד שהמרוץ לחלל הביא להתקדמות מהירה בתורת הטילים, הנדסת חומרים ואווירונאוטיקה.
המצאת הטרנזיסטור בשנות החמישים, מרכיב עיקרי פעיל בכל האלקטרוניקה המודרנית, הוביל לפיתוחים טכנולוגיים רבים וכן להתרחבות משמעותית של הטכנולוגיה בארצות הברית. התפתחות זו בתורה הובילה לייסודן של חברות טכנולוגיה רבות ולאזורים כמו עמק הסיליקון. התקדמות בידי חברות מיקרו-מעבד אמריקאיות כגון Advanced Micro Devices (AMD), ואינטל, לצד חברות תוכנה וחומרה המונות את אפל, אדובי מערכות, IBM, מיקרוסופט וסאן מיקרוסיסטמס, יצרו את המחשב האישי והובילו לתפוצתו הרחבה. בנוסף, ארצות הברית היא מקום מושבן של חברות טכנולוגיה בולטות במאה ה-21 כמו גוגל, מטא, אמאזון, נטפליקס ועוד.
תחבורה
ראו גם
|
עיינו גם בפורטל
פורטל ארצות הברית הוא שער לכל הנושאים הקשורים בארצות הברית. בפורטל ניתן למצוא קישורים שימושיים לשלל הערכים העוסקים באומת ארצות הברית על כל רבדיה: גאוגרפיה, היסטוריה, כלכלה, חברה, תרבות, ספורט ועוד. |
|
ספר: מדינות וטריטוריות ארצות הברית |
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.
| |
- אמריקניזם
- בית המשפט העליון של ארצות הברית
- הדוד סם
- היחסים המיוחדים עם בריטניה
- התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית
- חוקת ארצות הברית
- יהדות ארצות הברית
- נשיא ארצות הברית
- המטבח האמריקאי
- יחסי ארצות הברית–ישראל
- יום העצמאות של ארצות הברית
- מדינות ארצות הברית
- הממשלה הפדרלית של ארצות הברית
- דגל ארצות הברית
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ארצות הברית (באנגלית)
ארצות הברית, ברשת החברתית פייסבוק
ארצות הברית, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ארצות הברית, ברשת החברתית אינסטגרם
ארצות הברית, סרטונים בערוץ היוטיוב
ארצות הברית, הבלוג הרשמי
ארצות הברית, באתר פינטרסט
ארצות הברית, דף שער בספרייה הלאומית- מידע על ארצות הברית בקטלוג הספרייה הלאומית
- מידע פוליטי-חברתי על ארצות הברית, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
- עפר שלח, ארצות הברית: עדיין מעצמה - אבל כבר לא לבד בעולם, באתר nrg, 19 בדצמבר 2009
- מדריך למטייל בארצות הברית, באתר של למטייל
- פורטל ממשלת ארצות הברית, שער הכניסה לאתרי ממשלה (באנגלית)
- הבית הלבן, האתר הרשמי של נשיא ארצות הברית (באנגלית)
- הסנאט של ארצות הברית, האתר הרשמי (באנגלית)
- בית הנבחרים של ארצות הברית, האתר הרשמי (באנגלית)
- כתבי ארצות הברית בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- ארצות הברית, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
- השפות המדוברות בארצות הברית (באנגלית)
- מסמכים היסטוריים, במרכז הלאומי של ארצות הברית (באנגלית)
- היסטוריה סטטיסטית, נתונים סטטיסטיים אודות ארצות הברית (באנגלית)
- ארצות הברית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
- ^ 1 2 לא כולל טריטוריות מרוחקות
- ^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: UN_PPP2024_Output_PopTot.xlsx, שם החוצץ: Median - מתוך אתר האו"ם
- ^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: WPP2024_POP_F01_1_POPULATION _SINGLE_AGE_BOTH_SEXES.xlsx, שם החוצץ: Medium variant - מתוך אתר האו"ם, הערכה 1 ביולי 2024
- ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-2 באוגוסט 2023
- ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2022 בדו"ח שפורסם ב-2024 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
- ^ 1 2 הגיון, המגיד, 3 בספטמבר 1857 – ”מספר הכת הנזכרת יעלה עתה עד יותר מן 3,000,000 נפש [...] אך בארצות־הברית אשר באמעריקא, והמה הולכים ומתרבים יום יום מן קאליפארניען עד ים האטאלנטי והלאה”
- ^ לדברי רוביק רוזנטל (ב"מאיפה בא הביטוי הזה? גלגולי מטבעות לשון"), בימי תחיית הלשון העברית נקראה הפדרציה בעברית "המדינות המאוחדות", "מדינות המאוחדות" ו"ארצות מאוחדות באמריקה". עם זאת, התרגום החופשי "ארצות הברית" מופיע כבר בשנת 1857 בעיתון המגיד של אליעזר ליפמן זילברמן.[7]
- ^ United States Population (2024) - Worldometer, www.worldometers.info (באנגלית)
- ^ Dull, Jonathan R. (2003). "Diplomacy of the Revolution, to 1783," p. 352, chap. in A Companion to the American Revolution, ed. Jack P. Greene and J. R. Pole. Maiden, Mass.: Blackwell, pp. 352–361. ISBN 1-4051-1674-9.
- ^ "Cartographer Put "America" on the Map 500 Years Ago". USA Today. 2007-04-24. נבדק ב-2008-06-21.(הקישור אינו פעיל, 21.1.2024)
- ^ אמריקאי או אמריקני?, באתר האקדמיה ללשון העברית, 14 במאי 2018
- ^ Zimmer, Benjamin (2005-11-24). "Life in These, Uh, This United States". University of Pennsylvania—Language Log. נבדק ב-2019-05-12.
- ^ "Paleoamerican Origins"(הקישור אינו פעיל, 21.1.2024). 1999, Smithsonian Institution, Accessed 2 May 2006.
- ^ מסעו של פונסה דה לאון הוא הראשון המתועד בוודאות. קיימות השערות על הגעת אירופאים אחרים לחופי אמריקה הצפונית קודם לכן, כגון זו בדבר ג'ון קבוט שיש הטוענים שהגיע לאזור כבר ב-1497, אולם אלו אינן מקובלות במחקר.
- ^ יצחק בן-חורין, היסטוריה: ארצות הברית וקובה משחררות מרגלים ויחלו בנירמול היחסים, באתר ynet, 17 בדצמבר 2014
- ^
רויטרס, ארצות הברית וקובה חידשו את היחסים הדיפלומטיים באופן רשמי; דגל קובה הונף בשגרירות בוושינגטון, באתר הארץ, 20 ביולי 2015
- ^ סוכנויות הידיעות, לראשונה מזה 54 שנה: דגל ארצות הברית הונף מעל השגרירות החדשה בהוואנה, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2015
- ^ World Economic Outlook Database, April 2011, imf site
- ^ מחלקת המסחר של ארצות הברית, לשכת מפקד האוכלוסין של ארצות הברית, Table A. Apportionment Population, Resident Population, and Overseas Population: 2020 Census and 2010 Census, census.gov, 2020
- ^ World Development Indicators, באתר הבנק העולמי
- ^ Connie Hanzhang Jin, What The New Census Data Shows About Race Depends On How You Look At It, npr.org, 2021-08-13
- ^ U.S. foreign-born population swells to highest in over a century, רויטרס, 3 בספטמבר 2018
- ^ HISPANIC OR LATINO ORIGIN BY SPECIFIC ORIGIN, אתר מפקד האוכלוסין
- ^ America’s Changing Religious Landscape, 12 במאי 2015
- ^ Robert Fuller, Spiritual, but not Religious: Understanding Unchurched America. הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 2001. עמ' 1-4.
- ^ Global Christianity
- ^ United States. The World Factbook. Central Intelligence Agency.
- ^ תקציב הביטחון בארצות הברית לשנת 2018 » קרנות נאמנות » קרנות מחקות מדדים » קרנות MTF, באתר מגדל שוקי הון, 2017-07-12
- ^ אריק שלוסר וצ'ארלס וילסון, מקדונלד'ס בבית הספר, מתוך הספר "פאסט פוד", באתר "פוקוס"
- ^ Professional Football Widens Its Lead Over Baseball as Nation's Favorite Sport, מאת David K. Krane, 30 באוקטובר 2002
- ^ All-Time Medal Standings, 1896-2004, האתר infoplease
- ^ All-Time Medal Standings, 1924-2006, האתר infoplease
| מדינות ושטחים תלויים באמריקה הצפונית (לרבות אמריקה המרכזית) | ||
|---|---|---|
| מדינות | אל סלוודור • אנטיגואה וברבודה • ארצות הברית • איי בהאמה • בליז • ברבדוס • גואטמלה • ג'מייקה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • טרינידד וטובגו • מקסיקו • ניקרגואה • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פנמה • קובה • קוסטה ריקה • קנדה | |
| שטחים תלויים | איי הבתולה הבריטיים • איי הבתולה של ארצות הברית • איי טרקס וקייקוס • איי קיימן • אנגווילה • ארובה • ברמודה • גוואדלופ • גרינלנד • הולנד הקריבית (בונייר, סאבא, סנט אוסטתיוס) • מרטיניק • מונטסראט • נבאסה • סנט מארטן • סן מרטן • פוארטו ריקו • קוראסאו | |
 מדינות וטריטוריות ארצות הברית
| |||
|---|---|---|---|
| מדינות | אוהיו • אוקלהומה • אורגון • איווה • איידהו • אילינוי • אינדיאנה • אלבמה • אלסקה • אריזונה • ארקנסו • ג'ורג'יה • דלאוור • דקוטה הדרומית • דקוטה הצפונית • הוואי • וושינגטון • ויומינג • ויסקונסין • וירג'יניה • וירג'יניה המערבית • ורמונט • טנסי • טקסס • יוטה • לואיזיאנה • מונטנה • מיזורי • מיין • מינסוטה • מיסיסיפי • מישיגן • מסצ'וסטס • מרילנד • נבדה • נברסקה • ניו ג'רזי • ניו המפשייר • ניו יורק • ניו מקסיקו • פלורידה • פנסילבניה • קולורדו • קונטיקט • קליפורניה • קנזס • קנטקי • קרוליינה הדרומית • קרוליינה הצפונית • רוד איילנד | 
| |
| מחוז פדרלי | מחוז קולומביה | ||
| אזורים מבודדים | איי הבתולה של ארצות הברית • איי מריאנה הצפוניים • גואם • סמואה האמריקנית • פוארטו ריקו
| ||
| ארגון המדינות המתועשות – G7 | ||
|---|---|---|
|
| הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי | ||
|---|---|---|
|
