לביא
מראה
לָבִיא
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | לביא |
הגייה* | lavi |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ל־ב־א |
דרך תצורה | משקל קָטִיל |
נטיות | נ׳ לְבִיאָה, ר׳ לְבִיאִים, נ"ר לְבִיאוֹת |
- בעל חיים ממחלקת היונקים המשתייך למשפחת החתוליים. פרוותו של הלביא היא בגווני חום - צהוב, והוא נפוץ בעיקר ביבשת אפריקה אך גם באסיה.
- ”הֶן-עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא לֹא יִשְׁכַּב עַד-יֹאכַל טֶרֶף וְדַם-חֲלָלִים יִשְׁתֶּה“ (במדבר כג, פסוק כד)
- ”וְאָמַרְתָּ מָה אִמְּךָ לְבִיָּא בֵּין אֲרָיוֹת רָבָצָה בְּתוֹךְ כְּפִרִים רִבְּתָה גוּרֶיהָ“ (יחזקאל יט, פסוק ב)
- ”אַרְיֵה טֹרֵף בְּדֵי גֹרוֹתָיו וּמְחַנֵּק לְלִבְאֹתָיו וַיְמַלֵּא-טֶרֶף חֹרָיו וּמְעֹנֹתָיו טְרֵפָה“ (נחום ב, פסוק יג)
- ”נַפְשִׁי בְּתוֹךְ לְבָאִם אֶשְׁכְּבָה לֹהֲטִים בְּנֵי-אָדָם שִׁנֵּיהֶם חֲנִית וְחִצִּים וּלְשׁוֹנָם חֶרֶב חַדָּה“ (תהלים נז, פסוק ה)
- ”לַיִשׁ אֹבֵד מִבְּלִי-טָרֶף וּבְנֵי לָבִיא יִתְפָּרָדוּ“ (איוב ד, פסוק יא)
גזרון
[עריכה]- במתולוגיה השומרית "לָבּוּ" היה יצור מיתי בעל פני אריה וגוף כשל עיט [1] . באכדית מצוי השם (labbu): לָבֻּ; בערבית : (لَبُؤَة) לָבֻּאַ.
- מן הלשון השמית ללשון מצרית-קדומה כנראה בהגיית: רֹאָבּוֹ (rwꜣbw) ובהוראת אריה , מן המצרית הושאלה המילה ללשון דמוטית 'רְבִּיאְ' (rbi) . משם הושאלה המילה ללשון קופטית: לָבֹּאְיְ (ⲗⲁⲃⲟⲓ) בהוראת לביא,בלשון דמוטית גם בהוראת נקבת הדוב (דובה).
מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: אריה |
ציטוטים בוויקיציטוט: אריה |
טקסונומיה בוויקימינים: אריה |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אריה |
סמוכין
[עריכה]- ↑ נילי ואזנה, אנזו וזיז: לגלגוליה של ציפור מיתולוגית במזרח הקדום במקרא ובמסורות חז"ל / שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כרך יד (תשס"ד), עמ 165