מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
יש
הגייה *
yesh
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
א־ו־שׁ
דרך תצורה
משקל קָטֵל
נטיות
לשון חז"ל ובמיוחד לשון ימי הביניים קיום, מציאות, ממשות.
היש , (ביידוע): שם כולל לדברים הקיימים.
יש (לא מיודע) כפרט: משהו, דבר-מה.
"יצר מתהו ממש ועשה אינו ישנו וחצב עמודים גדולים מאויר שאינו נתפש..." (ספר יצירה , מחבר לא ידוע, מהדורה ורשה, 1884. באתר ספריא ) [ 1]
הפילוסופיה עוסקת רבות בשאלות הקשורות ביש .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
יש
הגייה *
yesh
חלק דיבר
תואר־הפועל
מין
שורש
א־ו־שׁ או י־שׁ־י/ה
דרך תצורה
משקל קָטֵל
נטיות
יֶשְׁךָ יֶשְׁנִי יֶשְׁנוֹ יֶשְׁכֶם יֶשְׁכֶן
לשון המקרא קיים, נמצא, נוכח, זמין.
”כִּי מְנַסֶּה ה' אלהכם אֶתְכֶם לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת ה'“ (דברים יג , פסוק ד )
”וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם-אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל-עָם וְאֶת-דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין-שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם“ (אסתר ג , פסוק ח )
"יש בי אהבה, / והיא תתעורר ותיגע. / יש בי אהבה / והיא תנצח." (יש בי אהבה , מאת ארקדי דוכין )
מקראי, השוואה לשפות אחרות מעלה חילופי ש־ת מהאות הפרוטו־שמית ṯ : מקביל לארמית אִית , אכדית išû , אוגריתית ỉṯ (אִתֿ).[ 2] [ 3] . ראו עוד תחת ישי . לפי סושרד, המקור הקדום בשפה פרוטו-צפון-מערב-שמית היא yθa* (ולפני סופית, -yθay*), וזו בתורה מהשפה הפרוטו-שמית, ממילית מציינת קיום yθaw*, וזו בתורה בפועל מציין בעלות (בדומה למילה הנגזרת באכדית), yiyθaw*.[ 4]
לדעת חלק מהלשונאים הביטוי "יש את " אינו תקני בעברית משום שהדבר שישנו הוא הנושא במשפט, ואילו את באה לפני מושא בלבד.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
יש
הגייה *
yesh
חלק דיבר
פועל
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות
יֵשׁ ל +(מושא): לשון המקרא פועל לציון שייכות; הימצאותו של דבר מסויים השייך ל-; היות של (אדם או עניין). ובפרט, ציון מצב בעלות.
”וְגַם-תֶּבֶן גַּם-מִסְפּוֹא יֵשׁ לַחֲמוֹרֵינוּ וְגַם לֶחֶם וָיַיִן יֶשׁ -לִי וְלַאֲמָתֶךָ וְלַנַּעַר עִם-עֲבָדֶיךָ אֵין מַחְסוֹר כָּל-דָּבָר“ (שופטים יט , פסוק יט )
"לֹא, לֹא, אַל תִּשְׁכְּחִי / גַּם כְּשֶׁעָצוּב לָךְ / יֵשׁ לָךְ אוֹתִי / לֹא, לֹא, אַל תִּשְׁכְּחִי / אֲנִי כָּאן." (יֵשׁ לָךְ אוֹתִי , מאת צוף פילוסוף )
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
יש
הגייה *
yesh
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
לשון המקרא (נדיר) נכס, רכוש (לפי הקבלה לנחלה ולאוצר ).[ 5] [ 6]
”בְּאֹרַח צְדָקָה אֲהַלֵּך בְּתוֹךְ נְתִיבוֹת מִשְׁפָּט. לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא.“ (משלי ח , פסוקים כ – כא )
"אַךְ עַל אֵלֶּה אַל תֵּבוֹשׁ / וְאַל תִּשָּׂא פָנִים וְחֵטְא: עַל תּוֹרַת עֶלְיוֹן וְחוֹק / וְעַל מַצְדִּיק לְהַצְדִּיק רָשָׁע: עַל חֶשְׁבּוֹן חוֹכֵר וְאָדוֹן וְאֹרַח / וְעַל מַחְלְקוֹת נַחֲלָה וָיֵשׁ :" (חכמת שמעון בן סירא , שמעון בן סירא. באתר פרוייקט בן יהודה ) [ 7]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
יש
הגייה *
חלק דיבר
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות
לשון המקרא [מליצי] לשון בקשה, הצעה או המרצה; שאלה בדבר רצון, עניין, או יכולת לשות דבר מה. לשון הדגשה לפעולה או חיווי.
”וָאָבֹא הַיּוֹם אֶל הָעָיִן וָאֹמַר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אִם יֶשְׁךָ נָּא מַצְלִיחַ דַּרְכִּי אֲשֶׁר אָנֹכִי הֹלֵךְ עָלֶיהָ.“ (בראשית כד , פסוק מב )
”[...] וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֲיֵשׁ אֶת-לְבָבְךָ יָשָׁר כַּאֲשֶׁר לְבָבִי עִם-לְבָבֶךָ וַיֹּאמֶר יְהוֹנָדָב יֵשׁ וָיֵשׁ [...]“ (מלכים ב׳ י , פסוק טו )
”וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ הֲיַד יוֹאָב אִתָּךְ בְּכָל זֹאת וַתַּעַן הָאִשָּׁה וַתֹּאמֶר חֵי נַפְשְׁךָ אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אִם אִשׁ לְהֵמִין וּלְהַשְׂמִיל מִכֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ כִּי עַבְדְּךָ יוֹאָב הוּא צִוָּנִי וְהוּא שָׂם בְּפִי שִׁפְחָתְךָ אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.“ (שמואל ב׳ יד , פסוק יט )
”שָׁמַעְתִּי כְאֵלֶּה רַבּוֹת מְנַחֲמֵי עָמָל כֻּלְּכֶם... גַּם אָנֹכִי כָּכֶם אֲדַבֵּרָה לוּ יֵשׁ נַפְשְׁכֶם תַּחַת נַפְשִׁי אַחְבִּירָה עֲלֵיכֶם בְּמִלִּים וְאָנִיעָה עֲלֵיכֶם בְּמוֹ רֹאשִׁי. אֲאַמִּצְכֶם בְּמוֹ פִי וְנִיד שְׂפָתַי יַחְשֹׂךְ.“ (איוב טז , פסוקים ב – ה )
”אִם־יֵשׁ אֶת־נַפְשְׁךָ לָדַעַת אֶת־הַמַּעְיָן / מִמֶּנּוּ שָׁאֲבוּ אַחֶיךָ הַמּוּמָתִים... “ (אִם-יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁךָ לָדַעַת , מאת חיים נחמן ביאליק , בפרויקט בן יהודה )
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
יש
הגייה *
yesh
חלק דיבר
מילת קריאה
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות
[סלנג] קריאה המביעה הצלחה, שמחה או התרגשות.
יש ! נחלנו הצלחה!
נִצַּחְנוּ בַּמִּשְׂחָק! יֵשׁ !
כנראה שאילה מ- yes , באנגלית, על פי דמיון בצליל.
↑ קיינר, ר. "לתולדות המונח "יש מאין" בפילוסופיה ובקבלה ". דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות (תשמ"ט / 1989), עמ' 319-324.
↑ התאמת עיצורים בין עברית-אוגריתית: A Grammar of the Ugaritic Language (Handbook of Oriental Studies Handbuch der Orientalistik), Daniel Sivan, page 36
↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 120
↑ Suchard, B. "Proto-Semitic existentials: *yθaw and *laθθaw "
↑ Köhler, Ludwig, Walter Baumgartner, et al., The Hebrew and Aramaic Lexicon of the Old Testament (Brill, 2001), #4018.
↑ "יש ", לקסיקון Brown-Driver-Briggs .
↑ מהדורת דוד כהנא , 1912. זהו שיחזור לנוסח הספר שיצא קודם לגילוי כתב יד נוסף (ממצדה). לשינויי נוסח ר' באתר מאגרים , ובפקסימיליה .