ביאור:יהושע י כה
יהושע י כה: "וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ: אַל תִּירְאוּ וְאַל תֵּחָתּוּ, חִזְקוּ וְאִמְצוּ, כִּי כָכָה יַעֲשֶׂה יְהוָה לְכָל אֹיְבֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם נִלְחָמִים אוֹתָם."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע י כה.
אַל תִּירְאוּ וְאַל תֵּחָתּוּ, חִזְקוּ וְאִמְצוּ
[עריכה]וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ
[עריכה]- יהושע פקד: "פִּתְחוּ אֶת פִּי הַמְּעָרָה, וְהוֹצִיאוּ אֵלַי אֶת חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה מִן הַמְּעָרָה" (ביאור:יהושע י כב), ואנשיו "וַיַּעֲשׂוּ כֵן" (ביאור:יהושע י כג).
- יהושע פקד על בכירי קציניו: "קִרְבוּ שִׂימוּ אֶת רַגְלֵיכֶם עַל צַוְּארֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה", והקצינים עשו כדבריו (ביאור:יהושע י כד).
- יהושע מסביר לקצינים וקובע: "אַל תִּירְאוּ וְאַל תֵּחָתּוּ, חִזְקוּ וְאִמְצוּ, כִּי כָכָה יַעֲשֶׂה יְהוָה לְכָל אֹיְבֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם נִלְחָמִים אוֹתָם."
- יהושע פוקד לתלותם: "וַיִּתְלֵם עַל חֲמִשָּׁה עֵצִים" (ביאור:יהושע י כו).
- יהושע פוקד להשליכם מתחת האדמה: "וַיֹּרִידוּם מֵעַל הָעֵצִים, וַיַּשְׁלִכֻם אֶל הַמְּעָרָה אֲשֶׁר נֶחְבְּאוּ שָׁם, וַיָּשִׂמוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת עַל פִּי הַמְּעָרָה" (ביאור:יהושע י כז).
אַל תִּירְאוּ וְאַל תֵּחָתּוּ, חִזְקוּ וְאִמְצוּ
[עריכה]יהושע רוצה להדגיש מספר דברים:
- שהקצינים לא יפחדו ממלכי כנען. שהם יבינו שהאנשים האלה אינם אלים, ואינם מוגנים על ידי אלים. שהם רק בשר ודם, וניתן לנצח אותם.
- שהקצינים יהפכו לשנואים בעייני הכנענים, וכך לא תהיה לקצינים ברירה, אלא להלחם בכנענים ולהחרים אותם.
- שאנשי כנען יפחדו מהקצינים האלה, ויברחו מכנען חזרה לארץ אבותיהם בצפון וינטשו את הארץ המובטחת לבני ישראל.
הקצינים הניחו את רגלם על צוארי המלכים, אולם יהושע ראה שהם חוששים לכן הוא הוסיף "אַל תִּירְאוּ וְאַל תֵּחָתּוּ, חִזְקוּ וְאִמְצוּ".
- "אַל תִּירְאוּ" - אל תפחדו, תחרדו, תחשושו, תדאגו (מילוג).
- "וְאַל תֵּחָתּוּ" - שורש 'חתת' - בשימוש כמו "אַל תִּירְאוּ", אולם חייבת להיות סיבה מדוע יהושע הוסיף מילה במשמעות כמעט זהה. המילה נובעת מהקשר להיות 'מתחת', 'תחתון', ככתוב: "אַל תַּעֲרֹץ (כלפי מעלה) וְאַל תֵּחָת (מתחת, כלפי מטה) כִּי עִמְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ" (ביאור:יהושע א ט).
- כדי להדגים את דבריו, יהושע מניח את המלכים על הקרקע, ופוקד על קציניו להניח את רגלם מעל צווארם, ואחר כך תולה את המלכים על עץ. כך יהושע מדגים: כאשר הם גבוהים מעליכם - הם תלויים על עץ ומתנדנדים ברוח, וכאשר הם מנסים להלחם, הם בסוף על הקרקע מתחת רגליכם, ואחר כך מושלכים לבור באדמה ונעולים באבנים.
- יהושע מדגיש לבני ישראל שלא ירגישו נחותים, חלשים, פשוטים, חסרי השכלה, פרימיטיבים. כך גם גולית הפלשתי השוויץ שעמו מפותח יותר מבני ישראל, כך גם המרגלים הרגישו כחגבים לאנשי כנען.
- כך היה כאשר היוונים כבשו את ישראל והביאו מדע וטכנולוגיה שגרמה להרבה בני ישראל להתיוון, וללמוד את תרבות הגויים.
- עד היום המאבק הזה קיים, וחובה עלינו להיות פתוחים לחידושים ותגליות. אסור לנו להשאר בבערות ולהיות נחותים, אנו חייבים ללמוד ולהתקדם, כי הכל בא מאלוהים במטרה לשפר ולהתפתח לטובה.
- "חִזְקוּ" - היו חזקים בגוף, וכל העם ביחד יתמכו אחד בשני כדי להיות בעלי עוצמה וכוח.
- "וְאִמְצוּ" - היו חזקים בנפש, תלמדו את המערכה, תתיעצו ותחשבו על יתרונות וחסרונות של האויב, האמינו בצדקתכם, ויחד היו אמיצים ונחושים למאמץ.
כִּי כָכָה יַעֲשֶׂה יְהוָה לְכָל אֹיְבֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם נִלְחָמִים אוֹתָם
[עריכה]- יהושע מגביל מתי אלוהים יעזור לבני ישראל במאבקיהם:
- אנשים ועמים ישנאו אותכם ללא הצדקה ויסרבו להשמע לפקודות אלוהים. הם יהיו אויבים לכם הרוצים ברעתכם.
- האויבים יזמו את המלחמה ויתארגנו להתקפה עליכם.
בתנאים האלה מותר וחובה להתקיף אותם ולהכות בהם.
מרדכי ואסתר הקלו בדרישות של יהושע וקבעו שמותר ליהודים "לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם, לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל חֵיל עַם וּמְדִינָה הַצָּרִים אֹתָם" (ביאור:אסתר ח יא), כלומר, מותר להעניש את האויבים אפילו אם הם עושים צרות קטנות ביותר.