תרגומי מגילת אסתר לארמית
תרגומי מגילת אסתר לארמית הם שני תרגומים הקרויים תרגום ראשון ותרגום שני, וכוללים בנוסף לתרגום המילולי גם חומר מדרשי ואגדי רב. מוצא שני התרגומים הוא ככל הנראה ארץ-ישראלי.[1]
משערים ש'תרגום ראשון' התחבר בין המאה ה-6 למאה ה-8,[1] ו'תרגום שני' בסוף המאה ה-7 או בתחילת המאה ה-8.[1][2] זמן חיבורם מאוחר לתרגום יונתן, שלא תרגם את המגילות,[3] ומוקדם לרב האי גאון (המאה ה-10) שהעיד על קיומם של לפחות שני תרגומים לאסתר.
מאפייני התרגומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שני התרגומים כוללים בנוסף לתרגום גוף הטקסט העברי גם תוספות אגדיות, אך אלו המופיעות בתרגום השני ארוכות ומפורטות הרבה יותר (חלקן מופיעות גם במדרש אבא גוריון), עד כדי הפיכתו למדרש או מקרא משוכתב ולא לתרגום.
התרגומים מוזכרים בתשובת אחרון גאוני בבל, רב האי גאון (המאות ה-10 וה-11):
- ”תרגום שאצלכם מניין לכם? ומי אמרו? כי מכדי יונתן בן עוזיאל לא גילה תרגום הכתובים כל עיקר. אין זה המצוי אצלכם אילא תרגום של הדיוטות. ולא עוד אלא שיש כאן בבבל תרגום אסתר כמה גונים משונים זה מזה, אחד יש בו תוספת הרבה ומדרשות ואחר אין בו”.
כך, לדוגמה, מספר התרגום השני בהמשך לפסוק ב' בפרק א', אגדה ארוכה על כיסא המלכות של אחשוורוש, שיוצר במקורו על ידי חירם מלך צור עבור שלמה המלך ומשם מפליג לשיר שבח לשלמה. לאחר השיר מובא תיאור מפורט של כיסא המלכות על כל מדרגותיו, קישוטיו והידוריו וכן תיאור גלגוליו לאחר שנלקח כשלל מירושלים בידי שישק עד שהגיע לפרס.
המסורות שנוספו לתרגום השני מוכרות מהמדרשים, אולם חלק קטן מהם הגיע ככל הנראה ממסורות שהתקיימו בעל פה ואף ממסורות מוסלמיות.[2]
תרגום לעברית של התרגום השני נקרא "פתשגן הכתב" ומודפס במקראות גדולות.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מהדורה מדעית: Grossfeld, The Targum Sheni to the Book of Esther: A Critical Edition Based on Ms. Sasson 282 with Critical Aparatus, New York: Sepher Hermon Press, 1994
- יונה מהלר, התרגום הארמי מתורגם לעברית, ספריית בית אל, תש"ן
- הענוך בן חיים לעווין, שרתי במדינות: מגילת אסתר עם תרגום ראשון, תרגום שני ופירוש רש"י, וכתרגום לתרגום שני הוספנו הפירוש 'פתשגן הכתב', ברוקלין, 2009
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
תרגום ראשון, באתר ויקיטקסט תרגום שני על אסתר, באתר ויקיטקסט- מיכאל סוקולוף, התרגומים למגילת אסתר, אוניברסיטת בר-אילן
- תרגום שני, מהדורה ע"פ כתבי־יד מאת הרב משה דוד (גר'). ברלין, תרנ"ח, באתר היברובוקס
- אסתר עם תרגום מגילות (תרגום ראשון), באתר "מקראות גדולות הכתר"
- אסתר עם תרגום שני, באתר "מקראות גדולות הכתר"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 Alinda Damsma, THE TARGUMS TO ESTHER, European Judaism: A Journal for the New Europe, עמ' 127–136 (באנגלית)
- ^ 1 2 יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, לא כך כתוב בתנ"ך, על המקורות החוץ-מקראיים, תרגום שני למגילת אסתר, עמ' 278.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ג', עמוד א'
