אותיות דרבי עקיבא

אותיות דרבי עקיבא
אלפא ביתא דרבי עקיבא
מידע כללי
מאת	רבי עקיבא בן יוסף
שפת המקור	עברית
סוגה	אגדה ביהדות
קישורים חיצוניים
ויקיטקסט	אלפא ביתא דרבי עקיבא

אותיות דרבי עקיבא (קרוי גם: אלפא ביתא דרבי עקיבא) הוא ספר מדרש על שמות האותיות המרכיבות את האלף בית העברי (הכתב המרובע). מדרשים אלה הם יחסית קטנים ונידחים (וככל הנראה מאוחרים).

ידועים כיום שני נוסחים, או שני חלקים שונים, הקרויים 'אותיות דרבי עקיבא'. שני הנוסחים פותחים בייחוסו של המדרש לרבי עקיבא. המדרשים זכו לההדרה בדפוס בקובץ בית המדרש - מפעל הכינוס של אהרן ילינק למדרשים נשכחים.

נוסח א' של המדרש

נוסח א' של המדרש מתחיל בהתייחסותו של המדרש לימי בריאת העולם, שבשעה שרצה הקב"ה לברוא את העולם התחילו האותיות, כל אחת בתורה, לבקש שהקב"ה יברא בה את העולם^[1], ראשית נכנסה האות תיו, ואחריה שין וכו', עד שנכנסה אות ב' ואמרה: תברא בי את העולם משום שכל יום אומרים ”בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן”^[2] אמר לה הקב"ה: "הן". האות א' עמדה בצד ושתקה, אמר לה הקב"ה מדוע את שותקת, השיבה הא' מפני שאני האות בעלת המספר הנמוך ביותר, 1. אמר לה הקב"ה: ”אל"ף אל תתעצב שאתה ראש לכולן כמלך, אני אחד ואתה אחד ותורה אחת, ואתה שעתיד אני ליתן תורה בך לישראל עמי שנקרא אחד.” והא' זכתה להיות האות הראשונה באותיות, וגם האות הראשונה בעשרת הדברות. ”אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ”^[3].

חוקרי המדרש חלוקים האם גרסה א' של 'אותיות דרבי עקיבא' היא המוקדמת מבין השתיים (כך דעתו של אדולף אהרן ילינק) או המאוחרת (לדעתו של משה לייב בלוך). על כל פנים, נוסח א' נדמה מאורגן ומהודק יותר. הקראי (בן המאה ה-13) יהודה בן אליהו הדסי מאזכר את המדרש בנוסח א'.

נוסח ב' של המדרש

מדרש זה הוא אוסף של אגדות מיסטיות ומדרשים הנוגעים לשמותיהן של אותיות האלפבית. נוסח ב' של המדרש איננו בהכרח יחידה אחדותית, אלא נראה כמקבץ של מדרשים שונים.

עיקר ההסבר לכל שם של אות בנוי על אקרוסטיכון, כך למשל המילה 'אלף' מוסברת כראשי תיבות של המילים: א'מת ל'מד פ'יך.

נוסחים א' וב' נדפסו כיחידה אחת במהדורת אמשטרדם 1708, עובדה המרמזת אולי לכך שהמדובר באמת בשני קטעים של חיבור אחד. במאה העשירית תקף הקראי סלמון בן ירוחם כמה מן המדרשים שבנוסח ב' על האנתרופומיזם (הגשמת האל) החריף הנשקף בהם.

מדרש תגים וציונים

גרסה שלישית ושונה קרויה 'מדרש דרבי עקיבא על תגים וציונים' (בקובץ 'בית המדרש' של ילינק, עמ' 31–33). בגרסה זו המדרש אינו בנוי על שמות האותיות אלא על צורות העיטורים שעל גבי האותיות השונות (התגים). המדרש מייחס לעיטורים רמיזות סימבוליות לאלהים, לבריאת העולם, לעם ישראל, לתורה וכן למנהגים או ריטואלים יהודיים שונים.

מהדורות

אותיות דרבי עקיבא. בהוצאת מכון קול בטחה, תשנ"ה.
מדרש אותיות דרבי עקיבה (נוסח ב') - מהדורה מדויקת, בספר "ילקוט מדרשים", כרך ח, תשע"ט, עמ' קפט; כולל מבוא והערות המהדיר, הרב עידן דשא.

קישורים חיצוניים

ערך מילוני בנושא אותיות דרבי עקיבא, בוויקימילון

אלפא ביתא דרבי עקיבא, באתר ויקיטקסט

מדרש רבי עקיבא על התגים, באתר ויקיטקסט

אותיות דרבי עקיבא, קראקא, של"ט. עותק מאוסף גרשם שלום. באתר הספרייה הלאומית
שלמה אהרן ורטהיימר, מדרש אותיות דרבי עקיבא השלם, ע"פ כתבי-יד; בדפוס הרי"ד פרומקין, ירושלים, תרע"ד, באתר היברובוקס
מהדורת י"ד איזנשטיין, ‏אלפא ביתא דרבי עקיבא, טקסט דיגיטלי באתר ספריא

הערות שוליים

^ תפיסת העולם של המדרש היא שכלי העבודה של בריאת העולם הם האותיות.
^ ספר תהלים, פרק פ"ט, פסוק נ"ג
^ ספר שמות, פרק כ', פסוק ב'

[1] תפיסת העולם של המדרש היא שכלי העבודה של בריאת העולם הם האותיות.

[2] ספר תהלים, פרק פ"ט, פסוק נ"ג

[3] ספר שמות, פרק כ', פסוק ב'

[1]

[2]

[3]

ספרות המדרשים
מדרשי הלכה תנאיים (בערך 200–400 לספירה)	מכילתא דרבי ישמעאל • מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי • ספרא • ספרי במדבר • ספרי זוטא במדבר • ספרי דברים • מכילתא דברים • ספרי זוטא דברים
מדרשי אגדה קלאסיים: תקופת האמוראים והסבוראים (בערך 400–600 לספירה)	בראשית רבה • ויקרא רבה • איכה רבה • אסתר רבה (פרשיות א-ו) • שיר השירים רבה • פסיקתא דרב כהנא • מדרש פנים אחרות • ברייתא דישועה • אגדות התלמוד • פרקי רבי יוסי
תקופת הביניים: ראשית תקופת הגאונים (בערך 600–750 לספירה)	מדרשי התנחומא • שמות רבה (פרשיות יב-מ) • במדבר רבה (פרשיות טו-כג) • דברים רבה • רות רבה • קהלת רבה • קהלת זוטא • אבות דרבי נתן • אותיות דרבי עקיבא • מדרש תהילים (מזמורים א-קיח) • מדרש ויסעו • תרגום שני למגילת אסתר • פסיקתא רבתי • מדרש שיר השירים
המדרש המאוחר: תקופת הגאונים (בערך 750–1050 לספירה)	תנא דבי אליהו • פרקי דרבי אליעזר • שבעת פרקי רבי אליעזר • הגדה של פסח • שמות רבה (פרשיות א-יא) • במדבר רבה (פרשיות א-יד) • אסתר רבה (פרשיות ז-י) • אגדת בראשית • בראשית רבתי • פסיקתא רבתי • דברים זוטא • רות זוטא • שיר השירים זוטא • מדרש שמואל • מדרש משלי • מדרש תהילים (מזמורים קיט-קנ) • מדרש אבא גוריון • מדרש תדשא • מדרש ויושע • מדרש עשרת הדיברות • מדרש תשובת יונה הנביא • מדרש אבכיר • מדרש אספה • מדרש תמורה • פסיקתא זוטרתא (לקח טוב)
הילקוטים: תקופת הראשונים (בערך 1050–1500 לספירה)	פתרון תורה • פסיקתא זוטרתא • מדרש שכל טוב • מדרש אגדה (בובר) • ילקוט שמעוני • ילקוט המכירי • מדרש הגדול • מדרש הביאור • הגדות התלמוד (ילקוט) • עין יעקב • מדרשי רבי שמואל מסנות

	ערך ללא מקורות
	בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.