תל יריחו
 | |||||||||
| תל יריחו | |||||||||
| שמות נוספים | תל א-סולטאן תל אַרִיחַא | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 אתר מורשת עולמית | |||||||||
| |||||||||
| מידות | |||||||||
| שטח |
5.93 הקטאר  | ||||||||
| היסטוריה | |||||||||
| תרבויות | התרבות הנאטופית | ||||||||
| תקופות |
התקופה הנאוליתית התקופה הכלקוליתית תקופת הברונזה תקופת הברזל II | ||||||||
| נבנה |
המאה ה־96 לפנה״ס | ||||||||
| ננטש | התקופה הפרסית בארץ ישראל | ||||||||
| אתר ארכאולוגי | |||||||||
| ארכאולוגים |
צ'ארלס וורן, ארנסט זלין וקרל ואצינגר (1907–1909) ג'ון גרסטנג (1930–1936) קתלין קניון (1952–1958) | ||||||||
| גישה לציבור | כן | ||||||||
| מיקום | |||||||||
| מדינה | הרשות הפלסטינית | ||||||||
| קואורדינטות | 31°52′18″N 35°26′40″E / 31.87171944°N 35.44456389°E | ||||||||
|
(למפת דרום השומרון רגילה)   תל יריחו  | |||||||||
 | |||||||||
| מפת תל יריחו | |||||||||
  | |||||||||
תל יריחו (בערבית: تل السلطان, תל א-סולטאן) הוא התל המרכזי בעיר יריחו. גובהו המרבי של התל מעל סביבתו הוא 21.5 מטר ושטחו 40 דונם. בכמה מקומות הגיעו החופרים עד סלע האם, והחופרים הגיעו למסקנה שהתל כולו נוצר מריבוד של הריסות יישובים, ובמקורו היישוב הראשון נבנה בשטח מישורי שנבחר ליד מי מעיין.[1]
החופרים המרכזיים בתל היו צ'ארלס וורן, ארנסט זלין וקרל ואצינגר (1907–1909), ג'ון גרסטנג (1930–1936) וקתלין קניון (1952–1958).
תל יריחו מתייחד בתקופת ההתיישבות הארוכה בו. התל משמש אתר מפתח לתקופות רבות בארכאולוגיה של ארץ ישראל.
בספטמבר 2023 הוכרז התל על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.[2][3]
החפירות בתל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחפירות בתל נמצאו שרידים מתקופות קדומות, שנבנו אחת על גבי רעותה. התקופה הקדומה ביותר מתוארכת בקירוב ל-9500 לפני הספירה,[4] לתקופה הנאוליתית, במה שנראה כמקדש של ציידים. כמה שכבות שמעליה אף הן מהתקופה הנאוליתית, ובהן ממצאים רבים כמו מגדל יריחו העגול שקוטרו 8.50 מ', והשתמר לגובה של 7.70 מ'. ליבתו של המגדל מולאה באבנים, וגרם מדרגות הוביל לראשו. התגלו גם גולגולות אדם מכוירות בטין (לצורך פולחן אבות כנראה) וכלים שונים.
שכבה נוספת בולטת היא מהתקופה הכנענית הקדומה (האלף ה-4 לפנה"ס) שבה נדדו מבחוץ תושבים חדשים לארץ, שמנהגיהם היו שונים מהמקובל שם. תקופה זו נחשבת לראשית התקופה העירונית. בתקופה זו הפסיקו לקבור את המתים מתחת לבתים ועברו לקוברם במערות קבורה. מהתקופה הכנענית התיכונה, שבה לראשונה מוצאים שם קברים נפרדים.
קתלין קניון הגיעה לתל יריחו כדי לבדוק את תוצאות החפירות של קודמיה וגילתה סביבו שדות גדולים של בתי קברות. היא חפרה כ-500 קברים וחילקה את הקברים לקבוצות. על פי הממצאים היא הגיעה למסקנה שמדובר בתרבות חדשה, ללא שייכות לתקופה קודמת או לבאה אחריה. קניון קראה לתקופה החדשה "Intermediate EB-MB Bronze Period" (בעברית: ברונזה קדומה-תיכונה ביניימית).
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התקופה האפיפלאוליתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מהתקופה האפיפלאוליתית נמצאו שרידים בצפון התל השייכים לתרבות הנאטופית, ככל הנראה לשלב המאוחר שלה לפני כ-12,000 שנים. השרידים מועטים מכדי לקבל תמונה ברורה של היישוב.
התקופה הנאוליתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]נמצאו במספר מקומות בתל שכבות המקשרות את התקופה הנאוליתית לתקופה האפיפלאוליתית. בריבוע M נמצאו בשכבה התחתונה רבדים צפופים של מפלסי מגורים בעובי כולל של 4 מטר. היישוב היה של סמי-נוודים, יישוב של ציידים שנאחזו בהתיישבות של קבע.
תקופה קדם קרמית א'
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מגדל יריחו
בהמשך, בתקופת הנאוליתית קדם קרמית א (PPNA) התרחב היישוב. השטח הבנוי כיסה את כל השטח שבתקופה הברונזה נבנתה עליו עיר. בעקבות הגידול ביישוב נבנתה חומה עד לגובה של 5.75 מ' ושולב בה מגדל בצידה הפנימי. המגדל היה עגול, בנוי מאבנים וגובהו כתשעה מטר. במרכזו נמצא גרם מדרגות תלול ברוחב של מטר בנוי מאבנים מוארכות ומהוקצעות. על המגדל נמצאו שרידי טיח ועדויות לעבודות שיפוץ. לקראת סוף התקופה נסתם גרם המדרגות ויצא משימוש כמגדל והוא הפך לאתר קבורה. בקיר צדדי נחפר מעבר שדרכו הוכנסו לתחתית גרם המדרגות 12 גופות, 9 מבוגרים ו-3 ילדים שנדחסו בערימה צפופה והפתח נסתם באבנים. בשרידי מבנים אחרים נמצאו סימני שרפה והרס מתקופה זו. בתל נחשפו קברים שהכילו 262 שלדים רובם בין הגילים 7–20. חלק קטן מהשלדים נשא סימני מחלות על העצמות כגון שחפת, עגבת ואנמיה חרמשית.[5] תיארוך שכבה זו על פי פחמן-14 הוא בין 8300 לפנה"ס – 6900 לפנה"ס. השטח הבנוי היה צפוף מאוד, שנשען על ייצור מזון ואספקה קבועה של מים.
תקופה קדם קרמית ב'
[עריכת קוד מקור | עריכה]התרבות של התקופה הקודמת הסתיימה פתאום והתחלפה בתרבות חדשה. בין שתי השכבות נמצאה שכבה של סחף. התרבות הנאוליתית קדם קרמית ב' (PPNB) הופיעה בתל כתרבות מפותחת. התאפיינה בבתים משוכללים, חדרים גדולים יחסית הסדורים מסביב לחצרות. הבתים נבנו מלבני טיט בצורה מוארכת עם עיטור "אידרת הדג". הכלים השתנו לחלוטין. מיעוט כלי עצם, ומיעוט גרזנים ולהבים מצור. כלים מייצגים של התקופה הם ריחיים דמויי שוקת ששטח השחיקה שלהם פתוח בצד אחד וסגור במן מעקה שטוח בשלושת צדדיו האחרים. בנוסף נמצאו שני מבני פולחן וכן קבוצה של גולגולות מכוירות אדם שכוירו להם תווי פנים מחומר. בראשיתו, היישוב היה ללא חומה, בשלב מאוחר יותר נבנתה חומה מאבנים גדולות ומגושמות. על פי בדיקות פחמן-14 התקופה מתוארכת בין 7400 לפנה"ס – 5800 לפנה"ס. תרבות דומה לתרבות יריחו של תקופה זו נמצאה באתר צ'טלהויוק באנטוליה. ביריחו התקיימו בזו אחר זו שתי תרבויות נאוליתיות קדם קרמיות מוקפות חומה. הראשונה התפתחה במקום, המאוחרת יותר הגיעה כבר מפותחת לאתר. תקופה זו הסתיימה בפתאומיות.
באתר הסתיימה ההתיישבות בתקופה הקדם קרמית ב ולאחר מכן האתר היה נטוש למשך זמן רב. עד לחשיפת אתר עין ע'זאל בעבר הירדן היו חוקרים שהציעו שהפער ההתיישבותי בלבנט נמשך כאלף שנה. בעין ע'זאל התקיים שלב תרבותי נוסף שנקרא התקופה הנאוליתית הקדם קרמית ג.[6]
תקופות קרמית א וקרמית ב'
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבורות של התקופה הכלקוליתית נמצאו כלי קרמיקה שלא היו שייכים לבורות ותוארכו לתקופות נאוליתית קרמית א' (PNA), (תרבות ותקופה זו הוגדרו לראשונה ביריחו בעקבות הממצאים בשכבה ארכאולוגית IX) וכן נאוליתית קרמית ב' (PNB). כלי ה-PNA הם כלים מקושטים בדגמי סכסך בצבע אדום ממורק, וכלי חרס מגושמים מעורבים בתבן כלים אלה התגלו גם בתלוליות בטש, תל מגידו ותל לכיש ולוד. כלי ה-(PNB) - הם כלים בעלי שפה קשותה או בעלי קישוט "אידרת הדג". שתפוצתם הייתה רחבה יותר, הם נתגלו בשער הגולן (התרבות הירמוכית) וכן בגבל שבלבנון. עם הופעת כלי החרס, חל שינוי גם בתעשיית כלי הצור, דוגמה טובה הם החרמשים עם שינון גס ופחות משובח מהשינון של כלי הצור מהתקופות הקדם קרמיות. בין היישוב בתקופה זו ליישוב בתקופת הברונזה הקדומה נמצאה שכבת סחף המקבילה לפריחתה של התרבות הע'סולית.
התקופה הכלקוליתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתקופה זו נמצאו בורות חצובים בשכבת הסחף. בבורות נמצא רצפות, מפלסי מגורים וכירה בנויה היטב. אלה היו מבני מגורים תת-קרקעיים שכדוגמתם נמצאו בביר אבו מטר ובאר צפד השייכים לתרבות באר שבע המקבילה לתרבות הע'סולית. מבנים דומים נמצאו בתל פארעה (צפון). בבורות נמצאו כלי קרמיקה של התקופות הקודמות. בשנת 1993 התגלה בתוך מערה קטנה בוואדי מכוך, כקילומטר ממערב לתל, קבר של גבר. בדיקת החפצים העלתה שהשלד הוא כבן 6,000 שנה, מסופה של התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל. להערכת החוקרים, זה היה גבר אציל, גבוה מאוד לתקופתו, כ-170 סנטימטרים. הוא מת בסוף העשור הרביעי לחייו, גיל מופלג באותם ימים. בדיקת הגולגולת הראתה. מקום הקבורה ועושר החפצים שנמצאו לצד השלד מוכיחים שמדובר בשליט האזור, אולי אף בכוהן או אציל שחי כנראה ביריחו. השלד הונח בתנוחת עובר ובזכות האקלים היבש במדבר יהודה, הקבר נשמר במצב טוב. השלד התגלה כשהוא לבוש בחצאית מעטפת, ולמותניו חגורה ארוכה ומהודרת. על רגליו היו סנדלי עור ולצדו מקל הליכה. בנוסף, נמצאה בקבר קשת מפוארת. לצד הגופה הונחה סכין עשויה צור באורך 30 סנטימטרים, סמל סטטוס באותה תקופה. הגופה נעטפה בתכריך יוצא דופן - אריג פשתן, שאורכו שבעה מטרים ורוחבו שניים, שנותר כמעט בשלמותו.[7]
תקופת הברונזה הקדומה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף האלף ה-4 לפנה"ס חדרו לארץ תושבים חדשים בעלי תרבות חדשה. שינוי הבולט היה במנהגי הקבורה. תושבי התקופה הקדם קרמית קברו את מתיהם מתחת לרצפות הבתים, מנהגי הקבורה של תושבי הנאולית קרמית לא ידועים. תושבי תקופת הברונזה הקדומה קברו את מתיהם בקברים חצובים בסלע. מנהג זה השתמר עד התקופה הרומאית. מאפיין נוסף של התרבות היו כלי הקרמיקה שהתחלקו לשלוש קבוצות:
- קבוצה ראשונה אשר הופיעה לראשונה ביריחו - פכיות דמויות שק, וקערות מעוגלות בסיס.
- קבוצה שנייה אשר התגלתה על גבי הראשונה – כלים שקושטו בדגמי פסים משוכללים
- קבוצה שלישית – כלים ממורקים אפור הידועים בשם תרבות עמק יזרעאל. קבוצה זו לא נמצאה ביריחו, היא נמצאה בתל פארעה (צפון) ובתל מגידו.
זהו שלב קדם עירוני ביריחו שלאחריו התפתחה תרבות הערים של תקופת הברונזה הקדומה. ערים מוקפות חומה שהם סימנם המובהק של האלף ה-3 לפנה"ס. באתר נתגלו חומות שכללו לפחות 17 שלבים. הממצאים הראו שהחומות נהרסו מסיבה לא ידועה, רעש אדמה או מלחמה. מתוך הממצאים לא היה ניתן למצוא את סדר המאורעות של הבניה וההרס. המבנים בתוך העיר היו מוצקים ומרווחים. באתר נתגלו קברים גדולים חצובים בסלע מרובי קבורות. סופה של תקופה זו הגיעה בפתאומיות; החומה בשלבה האחרון נבנתה בחיפזון על גבי השלב הקודם, אך בטרם נסתיימה בנייתה, נהרסה בשרפה שהחריבה חלק ניכר מהעיר.[8]
תקופת הברונזה הביניימית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – קברים וקבורות בתקופת הברונזה הביניימית
תושבי התקופה היו נוודים ורועים הם לא פיתחו מרכז עירוני. בתיהם היו פזורים על מורדות התל וסמוך לו. בתקופה זו לא נמצאה כל חומה. מנהגי הקבורה השתנו לחלוטין, היו קבורות של יחידים בקברים נפרדים. סימני תרבות זאת נמצאו ברחבי הארץ, וגם בסוריה שם היו חלק מהתפשטות האמורים אשר נזכרים בימי שושלת סרגון מאכד ובימי השושלת של אור III. בסוף השושלת ה-6 המצרית הם החריבו את גבל.
תקופת הברונזה התיכונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תקופת הברונזה התיכונה II א'
[עריכת קוד מקור | עריכה]תקופה זו באה לידי ביטוי בשינוי מוחלט של תרבות המצביע על השינוי באוכלוסייה. השינוי בא לידי ביטוי בכלי הנשק וכלי הקרמיקה. באתר נשתמרו מבנים מעטים מתקופה זו, רובם נסחפו. סמוך למעיין השתמר מבנה כולל שביל הגישה למעיין, וכן קברים שהכילו קבורה המונית בתקופה בה התושבים חששו לקבור בבתי הקברות מחשש שיחוללו על ידי אויבים. באתר נתגלו שרידי חומות בנויות לבנים בדומה לחומות של תקופת הברונזה הקדומה.
תקופת הברונזה התיכונה II ב'
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופה זו הבתים היו קטנים עם חדרים, כאשר בקומת הקרקע היו חנויות ומחסנים ובקומה העליונה חדרי מגורים. הבתים נבנו לאורך שתי דרכים מרוצפות בחלקן ומדורגות. בחפירות שנערכו בשנים 1930–1936 נחשפו בחדרים אלה קנקנים רבים מלאי תבואה. באחד הבתים נמצאו כ־23 אבני ריחיים. ייתכן והרובע היה מרכז של סוחרי תבואה וטוחנים.
באתר נחשפה מערכת ביצורים. נחשפה חומת תמך (ללא חפיר) וחלקלקה, וכן מערכת קבורה המונית אשר הכילה ממצאי קרמיקה רבים. ליד השלדים נמצאו מזון, רהיטים, ותמרוקים. בכל פעם שהוכנסה גופה חדשה לקבר סולקו הצידה עצמות הנקברים הקודמים וחפציהם. נמצאו מספר פריטים מחומר אורגני שלא נרקבו כלי עץ וסלי נצרים.
הבניינים המאוחרים מתקופה זו חרבו בשרפה שכנראה התרחשה במחצית הראשונה של המאה ה-16 לפנה"ס.[9] לאחריה נתכסה התל באדמת סחף.
תקופת הברונזה המאוחרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]  |
ראו גם – יריחו#יריחו במקרא |
ברוב תקופת הברונזה המאוחרת המאה ה-16 לפנה"ס והמאה ה-15 לפנה"ס האתר היה נטוש. נמצאו שרידים מעטים (ממצאים מחמישה קברים) מתחילת המאה ה-14 לפנה"ס, אבל האתר ננטש שוב בסופה של מאה זו.
גרסטג מצא שרידים מבנים דלים, שקרא להם הבניין התיכון והארמון, אין עדות כרונולוגית מסייעת למבנה וייתכן שהוא מתקופת הברזל. בחפירות של קניון בין השנים 1952–1958 התגלו עוד קטעים של רצפה וקיר. הרוב נעלם בגלל סחף ועזובה. נמצאו מעט חרסים מהמאה ה-14 לפנה"ס. התל נושב כנראה בתחילת המאה ה-14 וניטש שוב במחציתו השנייה. כלי החרס שנמצאו בקברים תוארכו לאחר 1380 לפנה"ס.
תקופת הברזל והתקופה הפרסית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לא נמצאו באתר ממצאים מתחילת תקופת הברזל. במאה ה-7 לפנה"ס התחדש היישוב הנרחב בתל, ששרידיו נמצאו בשיפוליו. על פי המקרא נבנה היישוב מחדש בתקופת אחאב על ידי חיאל בית האלי. במדרון המזרחי התגלה מבנה איתן בית ארבעת המרחבים האופייני תקופת ברזל II.
על פי ממצאי כלי החרס, שלב זה התקיים בצל עד גלות בבל. נמצאו שרידיו מעטים מהתקופה הפרסית בעיקר ידיות של קנקנים עם טביעות חותם "יהד" שהיה שמה של פחוות יהודה.
לאחר התקופה הפרסית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופות מאוחרות יותר ננטש התל. תקופות מאוחרות אלה מיוצגות בתל במספר קברים מהתקופה הרומאית, ומבנה ארעי מהתקופה הערבית הקדומה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, ערך יריחו, עמ' 731–757 ,הוצאת כרטא.
- קתלין קניון, חשפנו את יריחו, בתרגום ג. אריוך, הוצאת דביר.
- "תל א-סולטאן", אלי שילר (עורך) יריחו וסביבותיה, במסגרת "קרדום" דו-ירחון לידיעת הארץ, יולי 1983, הוצאת אריאל עמ' 67–88
- איל חלפון, רן ברקאי, היו פה לפנינו, ארץ ישראל. מיליון השנים הראשונות, כנרת זמורה-ביתן דביר, 2021. פרק שמיני: חומה ומגדל.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תרבות ומורשת יריחו - תל יריחו
- The End of the Early Bronze Age in the Southern Levant Urban Crisis and Collapse seen from two 3rd Millennium BC-Cities: Tell es- Sultan/Jericho and Khirbet al-Batrawy מאמרו של Lorenzo Nigro באתר academia.edu
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ קתלין קניון, "תל א-סולטאן", האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, עמ' 731
- ^ תל א-סולטן ברשימת אתרי המורשת העולמית באתר אונסק"ו
- ^
ניר חסון וג'קי חורי, למרות מאמצי ישראל, אונסק"ו הכיר באתר תל יריחו כאתר מורשת עולמית בפלסטין, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2023
- ^ מגן ברושי, גרנד קניון, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2008
- ^ דני נדל, עצמות ורוח - מנהגי קבורה פרהיסטוריות בישראל, המוזיאון לפרהיסטוריה על שם משה שטקליס, חיפה, 1992, עמודים 38-36
- ^ עופר בר יוסף ויוסף גרפינקל, הפרהיסטוריה של ארץ ישראל: תרבות האדם לפני המצאת הכתב ירושלים, הוצאת אריאל בשיתוף מוזיאון התרבות הירמוכית ע"ש יהודה רות, 2008, עמ' 130
- ^ מאת ליאור קודנר, מטבע שהתגלה במקרה הוביל לחשיפת שלד בן 6,000 שנה, באתר הארץ, 10 במרץ 2003
- ^ קניון, עמ' 139
- ^ לפי תארוך שכבות שביצעה קת'לין קניון ותיארוך פחמן-14 שהתבצע על דגימות חומר אורגני; ראו: Bruins, HJ and van der Plicht, J (1995). Tell es-Sultan (Jericho): Radiocarbon results of short-lived cereal and multiyear charcoal samples from the end of the Middle Bronze Age, Radiocarbon Vol. 37, pp. 213–220
| אתרים פלאוליתיים ואפיפלאוליתיים בארץ ישראל | ||
|---|---|---|
| אתרים מהתקופה הפלאוליתית התחתונה | ביצת רוחמה • בריכת רם • ג'לג'וליה • גשר בנות יעקב • מחצבת עברון • מחצבת רבדים • מערת גמל • מערת היונים • מערת זוטייה • מערת מיסליה • מערת קסם • מערת תנור • עובדייה |  |
| אתרים מהתקופה הפלאוליתית התיכונה | האתר המוסטרי בשפך נחל מחניים • הר כרכום • מערת הגדי • מערת היונים • מערת זוטייה • מערת כבארה • מערת מיסליה • מערת מנות • מערת עמוד • מערת רקפת • מערת שוקבא • מערת תנור • נשר רמלה | |
| אתרים מהתקופה הפלאוליתית העליונה | אוהלו II • הר כרכום • מערת היונים • מערת הנחל • מערת כבארה • מערת מנות • מערת ספונים • מערת קפזה • מערת רקפת • נחל אורן • נחל עין גב I • ערק אל-אחמר • תל רקית | |
| אתרים מהתקופה האפיפלאוליתית | מדרגות הירדן • מערת היונים • מערת הנחל • מערת חילזון תחתית • מערת כבארה • מערת ספונים • מערת רקפת • מערת שוקבא • נווה דוד • נחל אורן • חתולה • נחל עין גב II • עין גב I • עינן • תל יריחו • תל רקית | |
 | |
|---|---|
|