תלוליות בטש
 | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תקופות |
התקופה הנאוליתית התקופה הכלקוליתית תקופת הברונזה |
| אתר ארכאולוגי | |
| ארכאולוגים | יעקב קפלן |
| מצב | הרוס |
| מיקום | |
| מדינה |
ישראל  |
| קואורדינטות | 31°47′05″N 34°54′37″E / 31.7848312°N 34.9102968°E |
|
(למפת השפלה רגילה)   תלוליות בטש | |
  | |
תלוליות בטש (בערבית: תלילאת אל-בַּטַאשִׁי) הוא אתר ארכאולוגי באזור השפלה על גדתו הצפונית של נחל שורק, כשבעה קילומטרים מצפון מערב לבית שמש הקדומה. האתר שוכן במרחק של פחות מקילומטר מתל בטש. באתר נמצאו כלי חרס מהתקופות הנאוליתית קרמית א' (PNA), הכלקוליתית ותקופת הברונזה. החפירות באתר נערכו בשנת 1955 במשלחת מטעם החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה אשר בראשה עמד הארכאולוג יעקב קפלן.
החפירות באתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]שטח A
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדרום התלולית בשטח A בשכבה נחשפו שני בורות מהתקופה הנאוליתית קרמית א (PNA) המקבילים לשכבה IX ביריחו. מתקופה זו נחשפו שתי שכבות: IVa ו IVb המייצגות שני שלבי יישוב.
מעל שכבה IVa נמצאה שכבה כלקוליתית III שהייתה בת זמנה של תרבות ואדי רבה והכילה חרסים מטיפוס התרבות הירמוכית.
ממצאים מתקופת הברונזה הקדומה נתגלו בחלקו הצפוני של השטח, וכן שרידי בור מתקופת הברונזה התיכונה II.
שטח B
[עריכת קוד מקור | עריכה]נחשפו שלוש שכבות של יישוב מהתקופה הכלקוליתית. בשכבות IIIa ו IIIb נמצאו ממצאים השייכים לתרבות ע'סול. שכבה III שהייתה על קרקע בתולה, הכילה ממצאים הזהים לוואדי רבה. חפירה זו הוכיחה את קדמות ממצא תרבות ואדי רבה לממצא הע'סולי.
שטח C
[עריכת קוד מקור | עריכה]החפירה בשטח זה נעשתה לרוחב התלולית, נחשפו שלושה תאים אשר הכילו תנורים עגולים עשויים טין צרוף. שני תאים היו בנויים מחלוקי נחל. התאים הכילו חרסים מתקופת הברונזה התיכונה II ב'-ג'. בנוסף נמצאה חרפושית מצופה פיאנס. חפירת חתך שנעשתה גילתה שהתלולית הוא טומולוס מתקופת הברונזה התיכונה II ב'-ג'. מסביב לתאים נתגלו קירות מעגליים ממולאים בחלוקי נחל שתמכו בתלולית. החפירה זיהתה לראשונה טיפוס קבר זה שהיה בשימוש בתקופה זו.
כלי החרס
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשטח A שכבה III נתגלה מכלול עשיר של קרמיקה מטיפוס ואדי רבה כולל כלים שחורים ממורקים. בשכבות IVa ו-IVb נתגלתה קרמיקה מהטיפוס של יריחו IX. הקרמיקה של IVa מאופיינת בעיטורים יפים מסולסלים (סכסך) המשוחים בעזרת מכחול בפסים בצבע אדום מסביב לכלי ובמירוק מבהיק. הקרמיקה של IVb מאופיינת בעיטור פסים ניצבים משוח בצבעים צהוב וחום כהה או שחור. העיטור נעשה באמצעות מריחות ידיים. בנוסף הובחנו לראשונה בארץ עקבות קרמיקה מסוג Dark faced Burnished Ware שנמצאה בעיקר בסוריה ובקיליקיה שבאנטוליה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, כרך 1, הערך בטש, תלוליות עמ' 151