לדלג לתוכן

תאודוטיון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי הגומלין בין כתבי יד עתיקים משמעותיים שונים של התנ"ך. LXX מציין את תרגום השבעים המקורי.

תאודוטיוןיוונית: Θεοδοτίων; נפטר סביב שנת 200 לספירה) היה מלומד יהודי הלניסטי, אשר בשנת 150 לספירה לערך תרגם את התנ"ך ליוונית. יש מחלוקת לגבי השאלה אם הוא תיקן את תרגום השבעים או תרגם מתוך כתבי יד עבריים שייצגו מסורת מקבילה שלא שרדה. על פי בן דורו, אירנאיוס, תאודוטיון היה יהודי גר, כמו עקילס, ומהעיר אפסוס.[1]

במאה ה-2 צוטט הטקסט של תיאודוטיון ב"רועה של הרמאס" (אנ') וב"דיאלוג עם טריפון יהודי" של יוסטינוס מרטיר. הגרסה המוגמרת שלו, אשר מלאה כמה חוסרים בגרסת השבעים של ספר ירמיהו וספר איוב, יצרה טור אחד בהקספלה של אוריגנס, סביב 240 לספירה. ההקספלה, ששרדה רק בפרגמנטים, הציגה שישה טקסטים בעברית וביוונית זה לצד זה: שתי גרסאות יווניות מאת עקילס וסימכוס (אנ'), וגרסת תאודוטיון בעקבותיה, שככל הנראה משקפת הבנה בת זמנו של הרצף ההיסטורי שלהם.

תרגומו של תאודוטיון הועתק כל כך הרבה בכנסייה הנוצרית הקדומה, עד שגרסתו לספר דניאל גברה למעשה על גרסת תרגום השבעים. ספר דניאל של השבעים שרד בשני כתבי יד ידועים בלבד, קודקס כיסיאנוס 88 (אנ') (שהתגלה מחדש בשנות ה-70 של המאה ה-18) ופאפירוס 967 (אנ') (התגלה בשנת 1931). הירונימוס, בהקדמתו לדניאל (407 לספירה), מתעד את דחיית גרסת השבעים של אותו ספר בשימוש נוצרי: "אני גם רוצה להדגיש בפני הקורא את העובדה שזה לא היה על פי גרסת השבעים אלא על פי גרסת תאודוטיון עצמו שהכנסיות קוראות בפומבי את דניאל".[2] הקדמתו של הירונימוס מציינת גם שבתוך ההקספלה היו הערות, מה שמעיד על מספר הבדלים גדולים בתוכן בין דניאל של תאודוטיון לבין הגרסאות המוקדמות יותר ביוונית ובעברית. עם זאת, דניאל של תאודוטיון קרוב יותר לנוסח המסורה העברי ששרד, הטקסט שהוא הבסיס לרוב התרגומים המודרניים. דניאל של תאודוטיון הוא גם זה שנמצא בגוף במהדורה הרשמית של תרגום השבעים שפורסמה על ידי האפיפיור סיקסטוס החמישי בשנת 1587. [3]

זהירותו של תאודוטיון בתעתוק מילים עבריות לצמחים, בעלי חיים, מלבושים ובגדים פולחניים, ומילים בעלות משמעות לא ברורה, במקום לאמץ תרגום יווני, העניקו לו מוניטין של "לא מלומד" בקרב עורכים בטוחים יותר לאחר הרנסאנס, כמו ברנאר דה מונפוקון (אנ').

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אירנאיוס, נגד כפירות (אנ'),‏ ספר 3, פרק 21, פסקה 1 (באנגלית).
  2. ^ הירונימוס, הקדמה לפירוש לספר דניאל (באנגלית).
  3. ^ האנציקלופדיה הקתולית (1913), הערך "ספר דניאל", פרק 5 (באנגלית)