שער ירושלים (יפו)
שער ירושלים, הידוע גם כשער הראשי, הוא שער היסטורי הממוקם בעיר יפו. הוא שימש כשער הכניסה הראשי לעיר המבוצרת. שער ירושלים היה חלק ממערכת ביצורים רחבה יותר שכללה חומת ים בצד המערבי וסדרת מגדלים הגנתיים.[1]
מבנה השער
[עריכת קוד מקור | עריכה]תכנון השער לקח בחשבון את טקטיקות הלחימה המקובלות באותה תקופה, שכללו התקפה באמצעות חרבות. הכניסה הייתה מבוצרת עם דלת עץ מצופה ברזל וכללה מערכת פניות פנימיות שמאליות כפולות להאטת הפולשים ולחשיפתם, מה שהקשה עליהם לפרוץ את ההגנות במהירות. הביצורים כללו גשר מעל חפיר, שהוסיף שכבת הגנה נוספת. מעל השער היו עמדות הגנה רבות, כולל עמדות תותחים. המבנה עבר מספר שינויים במהלך השנים, עם תוספות מאוחרות ששינו את מראהו המקורי. למרות השינויים הללו, השרידים של השער, כולל חלק מהביצורים ואחד מהמגדלים ההגנתיים, עדיין קיימים.[1]
מיקום השער
[עריכת קוד מקור | עריכה]שער ירושלים ממוקם בחלק המזרחי של חומת העיר יפו. הוא שימש כנקודת גישה מרכזית לנוסעים ולסוחרים שנכנסו לעיר ממזרח. השרידים של שער ירושלים נמצאים במעבר בין בניינים במשולש שבין הרחובות יפת, רוסלאן והחלפנים קרוב לכיכר השעון.
.jpg)
תיעוד היסטורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-40 של המאה ה-19, לאחר גירושו של אבראהים פאשא מהאזור על ידי האימפריה העות'מאנית בסיוע בריטי, יחידות הנדסה בריטיות ערכו סקרים מפורטים של סוריה וארץ ישראל. במסגרת מאמץ זה, שרטט סגן סקיירינג (Lieut. C. F. Skyring) מפה מפורטת של יפו בפברואר 1842. מפה זו, המספקת פרטים נרחבים על יפו באותה תקופה, כוללת תיאור של ביצורי העיר. שער ירושלים מסומן במפה זו כ-"Main Gate".
רשומות היסטוריות ותיאורים אמנותיים מהמאה ה-19, כולל ציורים של דייוויד רוברטס ופּוֹל לוּאִי לֶזֶ'ה שַׁרְדֵן, מלמדים על המראה והתפקוד של השער והביצורים סביבו.[1]
מבנים קשורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מול השער נמצא סביל סולימאן, מזרקה ציבורית שנבנתה בשנת 1809 בתוך חומת מסגד מחמודיה על ידי סולימאן פאשה, מושל עכו. מזרקה זו הוצבה ליד השער על מנת לשרת את הנוסעים והשיירות שהתארגנו ליציאה למסעות ארוכים. סביל סולימאן הוא אחת המזרקות הגדולות שנבנו בארץ ישראל.[1]
האזור סביב שער ירושלים כלל גם כיכר שוק קטנה, שהייתה מרכז פעילות לתושבים ולמבקרים כאחד. הכיכר כללה חנויות, דוכנים ומוסדות מסחריים אחרים.