שיכוך כאב
שיכוך כאב (בלועזית: אַנַלגֶזיה או אנלגטיקה) היא דרך (לרוב תרופתית) להעלאת סף הרגישות לכאב אצל אדם הסובל מכאבים, מבלי שהאדם יגיע למצב אובדן הכרה ומבלי לפגוע בתחושת המגע. כאב הוא תגובה חושית של הגוף לנזק פיזי או לדלקת. שיכוך הכאב יכול להיעשות בדרך פרמקולוגית, או באחת ממגוון הדרכים המשלימות, והוא יכול להיות מקומי או לכלול את כל הגוף.
צורך בשיכוך כאב - הכאב הוא תשדורת של הגוף המיועדת להפנות את התודעה לבעיה גופנית. אולם לעיתים האדם מעדיף שהכאב ייפסק או שרמת הכאב תפחת באופן מלאכותי, לכן פותחו שיטות לשיכוך כאב. התייחסות לכאב כאל מחלה או בעיה בפני עצמה תורמת לתחושת הצורך בשיכוכו גם בקרב אנשי רפואה.
הרדמה - (או אלחוש; בלועזית: אנסתזיה) היא פעולה מכוונת של ערפול כל החושים לעיתים עד למצב של חוסר הכרה (הרדמה מלאה). ההרדמה נועדה לחסום תחושות בכלל וכאב בפרט. הרדמה שונה מאלחוש בכך שהיא פוגעת בכל התשדורת החושית ולא רק בחישת כאב. ביצוע ההרדמה מתבצע ברפואה המערבית בעזרת תרופות. גישות משלימות מציעות הרדמה על ידי דיקור, היפנוזה רפואית או שילוב של כמה מן השיטות.
קיימת גישה משלימה של ניהול כאב המציעה דרכים להפחית את רמת הכאב על ידי פעולות כגון היפנוזה או דמיון מודרך.
החלוקה הפרמקולוגית של תרופות לשיכוך כאב
[עריכת קוד מקור | עריכה]אופיואיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]האופיואידים נקראים גם תרופות נרקוטיות, אלו הן נגזרות תרופתיות של אופיום: מורפין, קודאין, אוקסיקודון, פנטניל, מתדון ועוד. האופיואידים גורמים לתחושת אופוריה, שיכוך כאבים, דיכוי נשימתי (כולל שיכוך שיעול) דיכוי תנועתיות המעי (כולל עצירות) ותלות פיזית (התמכרות פיזית).
האופיואידים עוברים את מחסום דם מוח ופועלים בצורה ישירה על מערכת העצבים המרכזית על מנת לשכך כאב.
מנגנון: האופיואידים פועלים על חוט השדרה על ידי עיכוב של שחרור מתווכי כאב למוח. וישירות על סינפסות של הגרעין הקשתי (arcuate nucleus) במוח. פעולה כפולה זו הופכת אותם מאוד יעילים בדיכוי כאב. הם מפעילים רצפטורים לאופיאטים, בעיקר מסוג μ - מדכאי GABA. רצפטורים אלה אחראים על שיכוך כאב ותחושה טובה גם באופן פיזיולוגי. אופיואידים אנדוגניים (endogenous opioids) הם חומרים המופיעים באופן טבעי במוח, לדוגמה אנדורפינים.
אופיואידים משמשים בעיקר לטיפול בכאבים שאינם ניתנים לבלימה באמצעים אחרים, כטיפול ראשוני לפציעות טראומטיות קשות (למשל לפצועים בשדה הקרב), לחולי סרטן בשלבים מסוימים או סופניים של המחלה, בזמן ניתוח וכדומה. שיווק מאסיבי של אופיואידים בשיטות מפוקפקות מוכר כתורם למגפת האופיואידים, בה נפטרו כ-47,600 אמריקנים ממנת יתר ב-2017.
מדכאי דלקת שאינם סטרואידים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – נוגדי דלקת שאינם סטרואידים
NonSteroidal Anti-Inflammatory Drugs נקראים בקיצור NSAIDs. הקבוצה העיקרית והנפוצה של משככי כאבים. בהם: אספירין, איבופרופן (אדוויל, נורופן, אדקס ועוד), דיקלופנק (ולטרן, אביטרן ועוד) נפרוקסן (נקסין, פוינט וכו') ועוד רבים. כשמם כן הם, אינם רק משככי כאב אלא גם מדכאים את שאר התגובות הדלקתיות ובעיקר מורידים חום (אנטיפיורטיים).
מנגנון: ה-NSAIDs פועלים על ידי עיכוב (חלקם עיכוב תחרותי וחלקם עיכוב קבוע) של האנזימים ממשפחת ציקלואוקסיגנאז - Cyclooxygenase או בקיצור COX. אנזים זה הכרחי ביצור האנדוגני של פפטידים קצרים בשם פרוסטגלנדינים. הפרוסטגלנדינים אחראים על גירוי תחושת כאב, הגדלת חדירות הרקמה (בצקת), כיווץ הברונכי והצמדות טסיות דם (הגורמת לקרישת דם).
NSAIDs משמשים בעיקר לשיכוך כאבים קלים עד בינוניים והורדת חום. שימושים נוספים:
- עיכוב הצמדת טסיות הדם (נקרא גם באופן שגוי "דילול דם"). בעיקר על ידי אספירין במינון נמוך של 75–100 מ"ג (קרטיה, טבעפירין, מיקרופירין ועוד).
- שימוש כמשככי דלקת במחלות אוטואימוניות (בעיקר כקו ראשון או טיפול משלים).
מאלחשים (חומרי הרדמה)
[עריכת קוד מקור | עריכה]משפחת תרופות גדולה בפני עצמה. המאלחשים גורמים ל-4 שלבים של אלחוש:
- שיכוך כאב
- עירור (כולל שכחה)
- אלחוש כירורגי
- דיכוי המדולה (כולל דיכוי נשימתי חמור)
מאלחש נפוץ הוא הלידוקאין הנמצא כמרכיב פעיל בסוגים של קרם עורי לטיפול בכוויות או כהכנה למתן זריקות, בג'ל לשיניים, ובהזרקה מקומית ליולדות על מנת להקהות את כאבי צירי הלידה ("אפידורל").
הקוקאין שימש בעבר[דרושה הבהרה] כמאלחש, אך כיום כמעט אינו משמש בטיפול רפואי. כיום ניתן למצוא אותו כמרכיב כטיפות עיניים לשימוש בבתי חולים בלבד[דרוש מקור].
מנגנון: רוב המאלחשים באינהלציה ובהזרקה פועלים על ידי דיכוי לא סלקטיבי של מערכת העצבים. בהיותם מולקולות שומניות הם חודרים למשתית (Matrix) השומנית של תאי העצב ומונעים הולכה חשמלית. חלקם מעכבים ישירות תעלות יונים מופעלות נוירוטרנסמיטורים.
המאלחשים משמשים לשיכוך תחושה וכאב לזמן קצר. בעיקר בביצוע ניתוחים. הרדמה בניתוח דורשת רופא מרדים מומחה. מאלחשים משמשים לשיכוך כאב במינון נמוך יותר ולהרדמה חלקית או מלאה במינונים גבוהים יותר.
תרופות נוספות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פארצטמול (אקמול, טיילנול, דקסמול) ודיפירון (אופטלגין, ודלגין) משככי כאבים ומורידי חום שפעילותם דומה ל-NSAIDs, אך אינם בעלי פעילות אנטי-דלקתית או עיכוב הצמדת טסיות.
- תרופות נוגדות דיכאון. מחקרים חדשים מראים שמנגנון הדיכאון ומנגנון הכאב הכרוני בעלי פיזיולוגיה דומה. וכיום יותר ויותר חולים הסובלים מכאב כרוני מקבלים נוגדי דיכאון לטיפול בכאב (גם שלא מלווה בתסמיני דיכאון). למשל דולקסטין (סימבאלתה) וציטלופרם(אנ') (ציפרמיל, רסיטל).
- מייצבי ממברנות, תרופות המייצבות את ההולכה העצבית. משמשות היום גם לטיפול בכאבים נורפטיים (של העצב) ובכאבי פנטום (כאב באיבר שכבר אינו קיים). למשל קארבאמאזפין (טגרטול, טריל).
סדר הטיפול
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי המלצת ארגון הבריאות העולמי, סדר הטיפול נקבע על פי שיטת "מעלית הכאב"(אנ') על ידי מדידת עוצמת הכאב באמצעות סרגל כאב ומתן טיפול לפי העוצמה הנמדדת.
הטיפול התרופתי ניתן מסביב לשעון בפרקי זמן קבועים, וטיפול בכאב מתפרץ נעשה באמצעות מנות הצלה (תוספת קטנה של משככי כאבים נוספים). מתן התרופה עשוי להיות משולב במתן אדג'וונטים או נוגדי דלקת.[1][2]
לכאב קל, נהוג להתחיל במתן תרופה שאינה נרקוטית, אם לא חלה הקלה או בכאב בינוני, משלבים מתן תרופה שאינה נרקוטית עם תרופה נרקוטית חלשה, והיה וגם שילוב זה לא גורם שיכוך הכאב, עוברים למתן אופיאטים חזקים. בכאב אקוטי חזק, ניתן להתחיל באופיואידים חזקים כבר בשלב הראשון, לשיכוך כאב מיידי.
שיטות משלימות לשיכוך כאב
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ליצנות רפואית: הכוח של ההומור והצחוק הוכח במספר מחקרים כמסייע להרפיה ומפחית כאב באמצעות ייצור אנדורפין, (אנדורפינים הם הורמונים משככי כאבים הנוצרים בגוף באופן טבעי).
- טיפול בעזרת בעלי חיים יכול לסייע בהפחתת כאב.[3]
- דיקור במחטים (אקופונקטורה) עשוי לתרום לשיכוך כאב. גם שיאצו, שיטה דומה המשתמשת בידיים במקום מחטים עוזרת בהתמודדות עם כאב כרוני ובמיוחד יעילה לטיפול במיגרנות.[4]
- היפנוזה מתאימה לטיפול באנשים הסובלים מכאבים כרוניים וכן לאלו שאינם יכולים או רוצים לקבל תרופות. היפנוזה יכולה להסב את תשומת לבו של האדם מהכאב למשהו אחר, וכך להקהות את תחושת הכאב.
- תרפיה בלייזר רך חשיפה לאור לייזר ברמה נמוכה מגרה או מעכבת תפקוד תאים. שחרור האנדורפין (הורמונים המשככים כאבים) מוגבר ובכך גורם להפחתה ברמת הכאב.
- שיטה אחרת היא גירוי חשמלי מקומי (סטימולציה) של העצבים התחושתיים דרך העור. מעבירים זרם חשמלי המעורר דחפים עצביים בסיבי עצב, הגירוי מפעיל את מערכת שיכוך הכאב הטבעית של הגוף הממשיכה לפעול זמן מה לאחר הפסקת הגירוי החשמלי.
- גירוי חשמלי למערכת העצבים המרכזית: נעשה על ידי השתלת אלקטרודות במערכת העצבים המרכזית, חולה הסובל מכאב מפעיל בעצמו את הגירוי וקובע לכמה זמן יישלח הגירוי.
- משאבת בקולפן: הזרקה של חומר אלחוש (בקולפן) בכמויות זעירות כל מספר דקות, מאפשר לטפל בכאב באופן מידי.
- שימוש במגנטים (מגנטותרפיה): יש הטוענים שלשדות מגנטיים יש תרומה לשיכוך כאבים.[5][6] לעומתם, ספקנים הוקיעו שימוש זה כמקרה של פסבדו-מדע.[7][8] בוצעו מחקרים מדעיים שמצאו כי שדות מגנטיים קבועים מועילים לשיכוך כאבים יותר מפלצבו,[9][10] או בדומה לו.[11] מחקרים מאוחרים יותר מצאו כי שדות מגנטיים קבועים אינם מועילים כלל לשיכוך כאב,[12][13] וזו העמדה הרווחת בקהילה המדעית.
- פסיכותרפיה: (טיפול פסיכותרפי קבוצתי או אישי). פיתוח של כישורים נפשיים ורגשיים להתמודדות עם כאב יגרום להפחתת תחושת הכאב.
- בריכה טיפולית: למים חמים (עד טמפרטורת הגוף) יש חשיבות בטיפול אלטרנטיבי, המים מפחיתים את משקלו הסגולי של הגוף, ובכך מקלים על ביצוע תנועות, מים חמים הם אמצעי הרפיה כללי, אמצעי להפחתת נוקשות ובכך מפחיתים את רמת הכאב.
- תרופות עממיות (תרופות סבתא): יש במגוון הטיפולים העממיים כאלו העוזרים בהפחתת הכאב (למשל - לטבול פיסת צמר גפן באלכוהול ולהצמיד לשן כואבת).
- משחות ותרסיסי היט רב, המשככים את הכאב באמצעות חימום האזור.
- קירור האזור הכואב עשוי להפחית את הכאב. בנוסף, הקירור לרוב יפחית את הדלקת, וכך מושגת תועלת כפולה (כאשר מקור הכאב דלקתי).
- שימוש במריחואנה רפואית בצורה אוראלית או בעישון ידוע כמשכך כאבים יעיל ויחסית נטול תופעות לוואי הודות לקנבינואידים השונים הנמצאים בשרף של צמח הקנאביס והשפעתם על קולטנים עצביים במערכת האנדוקנבינואידית.[דרוש מקור]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שליטה בכאב חריף, עם דגש על כאב שלאחר ניתוח
- העמותה למאבק בכאב בישראל
- מגר' ישראל חלד, לא לסבול: המדריך המלא לכל משככי הכאבים, באתר ynet, 27 ביולי 2016
- אורי פסובסקי, כואב כמה שזה רווחי: איך נראית התמכרות המונית למשככי כאבים, באתר כלכליסט, 23 בפברואר 2017
- שחר סמוחה, משככי הכאבים יהרגו אותנו; ההתמכרות שמחסלת את אמריקה, באתר גלובס, 5 בינואר 2018
תרופות משככות כאב, דף שער בספרייה הלאומית- שיכוך כאב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ד"ר ורד סימוביץ, כך תמדדו בעצמכם את עוצמת הכאב - ותטפלו בהתאם, באתר ynet, 4 באוגוסט 2019
- ^ נייר עמדה לטיפול בחולים אונקולוגיים של האגודה הישראלית לכאב
- ^ Braun, C., Stangler, T., Narveson, J., & Pettingell, S. (2009). Animal-assisted therapy as a pain relief intervention for children. Complementary therapies in clinical practice, 15(2), 105-109.
- ^ Implementing acupuncture for pain and symptom management among cancer inpatients, APHA - American Public Health Association
- ^ magnets-for-healing.com - このページは表示できません。
- ^ http://www.biomagnet.co.il/Attracted_to_magnet.htm
- ^ http://www.csicop.org/si/9807/magnet.html(הקישור אינו פעיל, 21.9.2020)
- ^ Magnet Therapy: A Skeptical View
- ^ Decreased plasma levels of nitric oxide metabolites, angiotensin II, and aldosterone in spontaneously hypertensive rats exposed to 5 mT static magnetic field - Okano - 2005 - ...
- ^ Elsevier
- ^ Randomised controlled trial of magnetic bracelets for relieving pain in osteoarthritis of the hip and knee | BMJ
- ^ No effect of 85 mT permanent magnets on laser-Doppler measured blood flow response to inspiratory gasps - Mayrovitz - 2005 - Bioelectromagnetics - Wiley Online Library
- ^ OvidPPV - Abstract: Anesthesia & Analgesia, Volume 104(2) February 2007 p 290-294 Static Magnetic Therapy Does Not Decrease Pain or Opioid Requirements: A Randomized Double-Bl...
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.