קנזו טנגה

קנזו טנגה
丹下健三
לידה	4 בספטמבר 1913; סאקאי, האימפריה היפנית
פטירה	22 במרץ 2005 (בגיל 91); מינאטו, יפן
מקום לימודים	Tokyo Imperial University; Hiroshima High School; אוניברסיטת ניהון; Ehime Prefectural Imabari Nishi High School ;
תחום יצירה	אדריכלות
יצירות ידועות	אולם הספורט הלאומי יויוגי, האצטדיון האולימפי, Nippon Gaishi Hall, Singapore Indoor Stadium
פרסים והוקרה	פרס פריצקר (1987); קצין גבוה במסדר השמש של פרו (15 במרץ 1983); פרס אשאסי (1964); מדליית הזהב של AIA (1966); פרימיום אימפריאל (1993); פרס ההצטיינות בתרבות (1979); מדליית הזהב המלכותית (1965); מסדר התרבות (1980); מפקד בלגיון הכבוד (1996); אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה; AIJ Prize; דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת הונג קונג; מסדר האוצר הקדוש, דרגה 1 ;
צאצאים	Noritaka Tange
	www.tangeweb.com

זהו שם יפני; שם המשפחה הוא טנגה.

קנזו טנגה (ביפנית: 丹下健三;‏ 4 בספטמבר 1913 – 22 במרץ 2005) היה מהאדריכלים היפנים החשובים ביותר של המאה ה-20.

ביוגרפיה

למד אדריכלות והנדסה באוניברסיטת טוקיו ולימים היה לפרופסור באוניברסיטה זו וב-MIT בבוסטון. טנגה הוא האדריכל היפני הבולט ביותר של שנות ה-50 עד שנות ה-70 אשר נודע בכישרונו לשלב את המסורת האומנותית היפנית עם האדריכלות המודרנית.

הצלחתו של טנגה הייתה מהירה ומפתיעה בהתחשב במסורת היפנית השמרנית. כבר בגיל צעיר זכה במספר תחרויות אדריכלים ביפן. עם תום מלחמת העולם השנייה זכה בתחרות על לתכנון שיקום העיר הירושימה. כמו כן זכה בתחרויות לתכנון משרדי השלטון המקומי בטוקיו ואת אולמות הספורט בכפר האולימפי בעיר לקראת אולימפיאדת טוקיו (1964).

בשנות ה-60 זכה בתכנון העיר סקופיה שבחבל מקדוניה שביוגוסלביה, לאחר רעידת האדמה שהחריבה אותה. בשנת 1970 היה אחראי לתכנון התערוכה העולמית אקספו 70' שנערכה באוסקה.

קנזו טנגה שילב בתכנוניו אלמנטים של אדריכלים מערביים מפורסמים של אותה תקופה: לה קורבוזיה (שווייץ), אוסקר נימאייר (ברזיל), לואי קאהן (ארצות הברית), אלבר אלטו ואירו סארינן (פינלנד).

קנזו טנגה זכה בפרס פריצקר בשנת 1987.

בניינים מפורסמים לפי שנים

2005: בית ספר ופנימיית Hwa Chong בסינגפור
2000: מלון "כיפת טוקיו" (Tokyo Dome Hotel), טוקיו, יפן
1998: מרכז רפואי WKC, קובה, יפן
1996: משרדי מרכז השידורים של פוג'י, אודאיבה, טוקיו, יפן
1994: מגדל שינג'וקו, טוקיו, יפן
1986: אוניברסיטת נניאנג, סינגפור
1980: בניין הממשל העירוני של טוקיו
1979: בניין Hanae Mori, אאויאמה, טוקיו, יפן
1970: אקספו 70', אוסקה יפן
1964: אולם הספורט הלאומי יויוגי, בכפר האולימפי של טוקיו (שיבויה), יפן
1964: קתדרלת טוקיו, טוקיו, יפן
1957: משרדי השלטון המקומי המטרופוליני של טוקיו (שינג'וקו), יפן
1955: פארק השלום בהירושימה, יפן

גלריה

מרכז השידורים של פוג'י באודאיבה
אולם הספורט הלאומי יויוגי ברובע שיבויה שבטוקיו
משרדי השלטון המטרופוליני של טוקיו ברובע שינג'וקו שבטוקיו

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קנזו טנגה בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של קנזו טנגה
Profile of Tokyo Metropolitan Buildings
קנזו טנגה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
קנזו טנגה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

זוכי פרס פריצקר
1979–2000	פיליפ ג'ונסון (1979) • לואיס ברגאן (1980) • ג'יימס סטירלינג (1981) • קווין רוש (1982) • איי אם פיי (1983) • ריצ'רד מאייר (1984) • הנס הוליין (1985) • גוטפריד בוהם (1986) • קנזו טנגה (1987) • גורדון בנשפט ואוסקר נימאייר (1988) • פרנק גרי (1989) • אלדו רוסי (1990) • רוברט ונטורי (1991) • אלוורו סיזה (1992) • פוהימיקו מאקי (1993) • כריסטיאן דה פורצמפאר (1994) • טדאו אנדו (1995) • רפאל מונאו (1996) • סוורה פהן (1997) • רנצו פיאנו (1998) • נורמן פוסטר (1999) • רם קולהאס (2000)
2001–2020	ז'אק הרצוג ופייר דה מרון (2001) • גלן מורקוט (2002) • ירן אוטזון (2003) • זהא חדיד (2004) • תום מיין (2005) • פאולו מנדס דה רושה (2006) • ריצ'רד רוג'רס (2007) • ז'אן נובל (2008) • פטר צומטור (2009) • קזויו סג'ימה וריואה נשיזאווה (2010) • אדוארדו סוטו דה מורה (2011) • ואנג שו (2012) • טויו איטו (2013) • שיגרו באן (2014) • פריי אוטובאן (2015) • אלחנדרו ארוונה (2016) • קרמה פיג'ם, רמון וילאלטה ורפאל ארנדה (2017) • בלקרישנה דושי (2018) • אראטה איסוזקי (2019) • איבון פארל, שלי מקנמארה (2020)
2021 ואילך	אן לקטון, ז'אן-פיליפ וסל (2021) • דייבדו פרנסיס קרה (2022) • דייוויד צ'יפרפילד (2023) • ריקן יאמאמוטו (2024)