פרדריק קיש

פרדריק הרמן קיש
Frederick Hermann Kisch
	הבריגדיר פרדריק קיש
	הבריגדיר פרדריק קיש
לידה	23 באוגוסט 1888; דרג'ילינג, הודו
נהרג	7 באפריל 1943 (בגיל 54); ואדי עקרית, תוניסיה
מקום קבורה	בית הקברות הצבאי אנפידאוויל
מדינה	הממלכה המאוחדת, הראג' הבריטי
השתייכות	הצבא הבריטי
תקופת הפעילות	1909–1919, 1939 – 1943
דרגה	בריגדיר גנרל
תפקידים בשירות
	מפקד חיל ההנדסה המלכותי בצפון אפריקה (מלחמת העולם השנייה)
פעולות ומבצעים
	מלחמת העולם הראשונה; * המערכה במסופוטמיה; * החזית המערבית; מלחמת העולם השנייה; * מבצע לפיד; * המערכה בתוניסיה
עיטורים
	מפקד, מסדר האימפריה הבריטית; עמית, מסדר האמבט; אות השירות המצוין; קצין, לגיון הכבוד (צרפת); צלב המלחמה (צרפת), עם עלה דקל; מסדר וון הו (טאיוואן)
הנצחה
	כפר קיש,; שדרות קיש בחיפה,; רחוב קיש בפתח תקווה,; רחוב קיש בנתניה.

פרדריק הרמן קיש (באנגלית: Frederick Hermann Kisch,‏ 23 באוגוסט 1888 – 7 באפריל 1943) היה איש צבא יהודי-בריטי ומנהיג ציוני.

ביוגרפיה

קיש נולד בהודו להרמן מיכאל קיש (ממשפחת קיש) ולאליס שרלוט לבית אלקין, ואח לססיל, אתל, אוולין ודורותי. המשפחה הייתה משפחה יהודית-בריטית שמוצאה מפראג. אביו כיהן כמנהל הדואר בבנגל, ובהמשך כמנהל הדואר ההודי^[1].

הוא למד בקולג' היהודי בלונדון, ולאחר מכן בקליפטון קולג' בבריסטול, ואחרי לימודים באקדמיה הצבאית המלכותית בווליץ', הוסמך כקצין ביולי 1907.

בשנים 1909–1914 שירת כקצין בחיל ההנדסה הבריטי בהודו. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נשלח לצרפת, בה נפצע פעמיים. לאחר החלמתו נשלח לעיראק, שם נפצע בשלישית. בעקבות זאת עבר לשרת במחלקת המשטרה הצבאית החשאית במשרד המלחמה בלונדון עד סיום המלחמה. עם תום המלחמה שימש חבר במשלחת הבריטית לשיחות השלום בפריז.

פעילות ציונית

בדצמבר 1922 הצטרף להנהלה הציונית^[2] והיה מנהל המחלקה המדינית של ההנהלה הציונית בירושלים בשנים 1923 עד 1929. מתוקף תפקידו עסק במגעים עם הבריטים על מגוון נושאים הקשורים ליישוב היהודי בארץ ישראל, בהם "חוק הנתינות", שקבע מתן אזרחות ארץ ישראלית לעולים, ארגון שלטון עצמי במועצות מקומיות וחקיקת חוקים. קיש תמך בפעילות משותפת של יהודים וערבים להטבת תנאי החיים בארץ ישראל והטיף לאחדות כל הפלגים בציונות. הוא הזהיר שמאבקים בין הפועלים למעבידים נותנים רושם רע לגורמים בינלאומיים העלולים לחשוש מהשפעה קומוניסטית של העולים מרוסיה^[3].

בשנת 1929 התמנה לראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, שבאה במקום המחלקה המדינית של ההנהלה הציונית, תפקיד אותו מילא עד 1931, עת התפטר והוחלף על ידי חיים ארלוזורוב^[4]. בשנת 1932 התמנה לחבר מועצת הדרכים הארצישראלית^[5]. בשנה זאת עבר להתגורר בתל אביב^[6], ופתח את "האגודה לעידוד המסחר בין בריטניה וארץ ישראל"^[1]. קיש נכנס לשותפות עם רוזנגארט בניסיונות דיג במפרץ אילת, אולם ניסיונות אלו נכשלו. בשנת 1934 עבר לחיפה, בה בנה את ביתו (אשר לימים, בשנת 1958, נרכש על ידי עיריית חיפה ועל גבי המגרש שלו הוקם מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית). הוא המשיך בפעילות ציבורית מקומית וארצית. ביולי 1938 הגיש למפקד משטרת המנדט בחיפה תזכיר על המצב הביטחוני עם דרישות היישוב היהודי^[7].

קיש התנגד להסכם ההעברה, טען שתועלתו קטנה וראה בו "מוסד מזיק לאינטרסים היהודיים, ואולי אף כמוסד שסופו להמיט עלינו שואה איומה"^[8]. בנובמבר 1937 זכה בתביעת דיבה נגד סאטון האצ'יסון אשר פרסם עליו שהוא מעל בתפקידו כקצין בצבא הבריטי בגלל אהדתו לבולשביזם. קיש קיבל התנצלות, פיצוי של מאה לירות והוצאות משפט^[9].

בזכות הרקע הבריטי והצבאי שלו זכה להתקרב אל בכירי המנדט, ואף אל מנהיגי ערבים. קיש היה מתון בדעותיו וניסה ליצור יחסים תקינים עם ערביי הארץ. הוא התקרב לשריף חוסיין בן עלי, שהכריז על עצמו מלך חג'אז, ולבנו האמיר עבדאללה^[10].

בתחילת מאי 1939 נפצע קיש בהתרסקות מטוס שטס מאלכסנדריה לדרום אפריקה^[11]. הפציעה לא מנעה ממנו להמשיך במשימת גיוס הכספים עבור הקרן הקיימת, עבורה טס לדרום אפריקה^[12].

בספורט

במקביל לעבודתו בהסתדרות הציונית, כיהן קיש כנשיא כבוד של הסתדרות "מכבי" מתחילת שנת 1926^[13]. באמצע 1927 התפטר מתפקיד נשיא הכבוד של מכבי בהסבירו שאינו יכול להקדיש זמן מספק לתפקיד בגלל עומס עבודתו. בעיתונות הועלו השערות שונות לגבי סיבות שעומדות מאחורי ההתפטרות^[14]. לאחר סיום תפקידו במחלקה המדינית של סוכנות היהודית, המשיך קיש בפעילות בתחום הספורט. עם הקמת הועד האולימפי הארצישראלי, נתמנה קיש ליו"ר הוועד^[15]^[16], ובמסגרת תפקידו זה ניהל מגעים עם הוועד האולימפי הבינלאומי^[17]. כן כיהן בנשיאות "מכבי"^[18].

מותו

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה שב לשרת בצבא הבריטי בצפון אפריקה. לאחר שחרור בנגאזי התמנה למושלה והועלה לדרגת קולונל, ובהמשך התמנה לקצין הנדסה ראשי של הארמייה השמינית בצפון אפריקה, והועלה לדרגת בריגדיר^[19]. תחת פיקודו של ברנרד לו מונטגומרי.

קיש, שהיה הקצין היהודי הבכיר ביותר בצבא הבריטי בתקופתו, נהרג במהלך שירותו, כאשר עלה על מוקש בתוניסיה, באפריל 1943^[20]. הוא נקבר בבית הקברות הצבאי הבריטי באנפידאוויל (Enfidaville), כ-100 ק"מ דרומית לעיר תוניס^[20]. בעקבות נפילתו, הורד הדגל על בית המוסדות הלאומיים לחצי התורן^[19]. מיד לאחר מותו, הוחלט להנציח את שמו על ידי נטיעת יער בסביבת קריית ענבים לזכרו^[21], וכן בהקמת יישוב לחיילים משוחררים לכשישובו בסוף המלחמה. לפעולה זאת התגייסו נכבדים בריטיים, בהם וינסטון צ'רצ'יל, והיא התממשה ב-1946 עם הקמת כפר קיש. ועד ידידי הטכניון בארצות הברית הקדיש 200,000 דולר להקמת מעבדות בטכניון לזכרו^[22]. בנוסף, על שמו רחוב מרכזי בכרמל בחיפה ורחובות נוספים ברחבי ישראל.

משפחתו

קיש נישא בנישואים ראשונים לרות לאורה לבית פרנקלין, ולזוג נולדו שני ילדים (מיכאל סמואל ויונתן בנג'מין). בהמשך נישא לג'יאן לבית קולין.

נכדו, יואב קיש (בנו של מיכאל), הוא טייס קרב בחיל האוויר הישראלי ובאל על לשעבר, חבר הכנסת, ושר החינוך מטעם הליכוד^[20]. בנוסף יש לו עוד ארבעה נכדים.

לקריאה נוספת

ספרו:

יומן ארץ-ישראלי, הקדמה מאת דייוויד לויד ג'ורג', תרגום מאנגלית: יצחק עבאדי. הוצאת אחיאסף, תרצ"ט.

עליו:

Norman Bentwich & Michael Kisch, Brigadier Frederick Kisch, Vallentine Mitchell, London, 1966
משה יגר, תולדות המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, פרק ג', ירושלים: מוסד ביאליק, 2011

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פרדריק קיש בוויקישיתוף

פרדריק הרמן קיש באתר ועדת חבר העמים לקברי מלחמה
דוד תדהר (עורך), "בריגדיר פרדריק הרמן קיש", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2329
מרדכי ברקאי, מלאך החבלה של מונטי, דבר, 11 במרץ 1966; המשך; המשך
מ. א, "יומן ארצישראלי", דבר, 22 בדצמבר 1938
הסכת עולמי עם יצחק נוי - השעה התיעודית, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי
פרדריק הרמן קיש (1888-1943), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ¹ ² קולונול פרדריק הרמן קיש, דבר, 1 ביוני 1953
^ ישיבת ההנהלה הציונית בירושלים, דואר היום, 4 בדצמבר 1922
^ שיחה עם הקול' קיש, דבר, 21 באוגוסט 1925
^ 'מסיבת פרידה לקול' קיש', דבר, 27 ביולי 1931, עמ' 1. 'תה-הפרידה למפקד קיש', דואר היום, 27 ביולי 1931, עמ' 1.
^ דבר הנציב על תיקון דרכים בא"י, דבר, 1 ביולי 1932
^ קול' קיש בת"א, דבר, 21 בפברואר 1932
^ דרישות היישוב היהודי בחיפה, דבר, 22 ביולי 1938
^ פ.ה. קיש, בעניין ה"העברה", דבר, 13 באוקטובר 1935
^ נתבדתה עלילה על קולונול קיש, דבר, 7 בנובמבר 1937
^ ניר כהן, באיחור של מאה: נחשף פרוטוקול הפגישה בין מלך ירדן להנהגת היישוב, באתר ynet, 18 בנובמבר 2018
^ תאונה לקולונול קיש באפריקה, דבר, 2 במאי 1939
^ מקובנה עד ניו יורק: אם אשכחך ירושלים, דבר, 18 במאי 1939
^ צבי לוי, חגיגת יובל העשרים, דואר היום, 10 בפברואר 1926
מכתב המפקד קיש להסתדרות מכבי, דואר היום, 13 במאי 1926
^ התפטרותו של קול' קיש מנשיאות ה"מכבי", הצפון, 17 ביוני 1927
^ באיגוד האולימפי, דואר היום, 28 ביוני 1934
^ חיפה, לכבוד השחיינים מיון, דבר, 3 בספטמבר 1937
^ הקול. קיש במצרים, דבר, 27 במרץ 1938
^ החלטות ובחירות, הַבֹּקֶר, 2 בדצמבר 1935
^ ¹ ² אבל פ.ה. קיש, דבר, 16 באפריל 1943
^ ¹ ² ³ אריק בנדר, ‏5 חברי כנסת חדשים יאלצו לוותר על הדרכון הזר, באתר מעריב אונליין, 26 במרץ 2015
^ נציגי היישוב השלטונות והצבא בשתילת יער הבריגדיר קיש, דבר, 23 בפברואר 1944
^ אל. לובראני, מעבדות בתכניון על שמו של קיש, דבר, 20 באפריל 1948

[עשור-1] ¹ ² קולונול פרדריק הרמן קיש, דבר, 1 ביוני 1953

[2] ישיבת ההנהלה הציונית בירושלים, דואר היום, 4 בדצמבר 1922

[3] שיחה עם הקול' קיש, דבר, 21 באוגוסט 1925

[4] 'מסיבת פרידה לקול' קיש', דבר, 27 ביולי 1931, עמ' 1. 'תה-הפרידה למפקד קיש', דואר היום, 27 ביולי 1931, עמ' 1.

[5] דבר הנציב על תיקון דרכים בא"י, דבר, 1 ביולי 1932

[6] קול' קיש בת"א, דבר, 21 בפברואר 1932

[7] דרישות היישוב היהודי בחיפה, דבר, 22 ביולי 1938

[8] פ.ה. קיש, בעניין ה"העברה", דבר, 13 באוקטובר 1935

[9] נתבדתה עלילה על קולונול קיש, דבר, 7 בנובמבר 1937

[10] ניר כהן, באיחור של מאה: נחשף פרוטוקול הפגישה בין מלך ירדן להנהגת היישוב, באתר ynet, 18 בנובמבר 2018

[11] תאונה לקולונול קיש באפריקה, דבר, 2 במאי 1939

[12] מקובנה עד ניו יורק: אם אשכחך ירושלים, דבר, 18 במאי 1939

[13] צבי לוי, חגיגת יובל העשרים, דואר היום, 10 בפברואר 1926
מכתב המפקד קיש להסתדרות מכבי, דואר היום, 13 במאי 1926

[14] התפטרותו של קול' קיש מנשיאות ה"מכבי", הצפון, 17 ביוני 1927

[15] באיגוד האולימפי, דואר היום, 28 ביוני 1934

[16] חיפה, לכבוד השחיינים מיון, דבר, 3 בספטמבר 1937

[17] הקול. קיש במצרים, דבר, 27 במרץ 1938

[18] החלטות ובחירות, הַבֹּקֶר, 2 בדצמבר 1935

[אבל1-19] ¹ ² אבל פ.ה. קיש, דבר, 16 באפריל 1943

[בנדר-20] ¹ ² ³ אריק בנדר, ‏5 חברי כנסת חדשים יאלצו לוותר על הדרכון הזר, באתר מעריב אונליין, 26 במרץ 2015

[21] נציגי היישוב השלטונות והצבא בשתילת יער הבריגדיר קיש, דבר, 23 בפברואר 1944

[22] אל. לובראני, מעבדות בתכניון על שמו של קיש, דבר, 20 באפריל 1948

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]