ניתוח כלכלי של המשפט
הניתוח הכלכלי של המשפט או הגישה הכלכלית למשפט היא זרם בלימוד ומחקר המשפט המבקש לעשות שימוש בכלים מתחום המיקרו-כלכלה על מנת לנתח תאוריות וכללים משפטיים. הטענה העיקרית של הגישה הכלכלית היא שניתן לראות כללים משפטיים כמכשיר למיקסום העושר המצרפי. הגישה עוסקת הן בניתוח פוזיטיבי המתאר את ההשפעות הצפויות של חוקים, והן ניתוח נורמטיבי המציג מדיניות משפטית מומלצת.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הניתוח הכלכלי של המשפט קנה מקום מרכזי בארצות הברית החל מראשית שנות ה-60 של המאה ה-20. עוד לפני כן עסקו כותבים ידועים בתוצאות של המשפט, למשל אדם סמית' דן כבר מהמאה ה-18 בהשלכות הכלכליות של חקיקה מרקנטיליסטית, וג'רמי בנת'ם עסק בגישה התועלתנית. עם זאת, יסודה של הדיסיפלינה המודרנית של הניתוח הכלכלי של המשפט, הוא בשני מאמרים שפורסמו ב-1961: הכלכלן רונלד קואס פרסם את המאמר "הבעיה של עלויות חברתיות", והמשפטן גידו קלברזי פרסם מאמר בשם "מחשבות על חלוקת סיכונים ודיני הנזיקין". בשנות ה-70 לימודי משפט וכלכלה התחילו באוניברסיטאות בארצות הברית והתפשטו לאוניברסיטאות ברחבי העולם. בין החוקרים הידועים בתחום זה נמנים לוסיאן בבצ'וק, גארי בקר, דייוויד פרידמן וריצ'רד פוזנר.
ניתוח כלכלי מסורתי והתנהגותי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הניתוח הכלכלי של המשפט נחלק לשני סוגים מרכזיים: ניתוח כלכלי מסורתי וניתוח כלכלי התנהגותי. הניתוח המסורתי הוא מופשט ולא עוסק בהתנהגות בפועל של הפרטים; הנחתו היא שהפרטים הם רציונליים ובוחן איך הפרטים יתנהגו ואיך המערכת המשפטית יכולה להשפיע באופן יעיל על ההתנהגות האנושית. הניתוח הכלכלי ההתנהגותי מתבונן בהתנהגות האקטואלית של בני אדם ונסמך לפיכך על מחקרים של פסיכולוגים (כמו המחקרים הידועים של חתן פרס נובל דניאל כהנמן ועמיתו עמוס טברסקי). הניתוח ההתנהגותי איננו מניח רציונליות; פסיכולוגים וכלכלנים התנהגותיים אף חשפו לא אחת כי פרטים פועלים באופן לא רציונלי.
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחום הניתוח הכלכלי של המשפט הובא לישראל על ידי פרופסור אוריאל פרוקצ'יה מהפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים, בשנות השבעים של המאה ה-20, למרות התנגדות מצד גורמים בממסד המשפטי שראו בו דבר כפירה. פרוקצ'יה היה הראשון בישראל שהחל לפרסם מסות משפטיות במתודולוגיה הכלכלית, והעמיד דורות של תלמידים ותלמידי תלמידים. במאה ה-21 הניתוח הכלכלי הוא זרם מוביל בתאוריה המשפטית, כאשר רבים מטובי החוקרים מבססים את עיקר עבודתם על מתודולוגיה זו ומסקנותיו חלחלו לתוך פסקי דין בתחומים רבים[1]. לפי הניתוח הכלכלי, שיקולים של יעילות כלכלית הם משמעותיים בקבלת החלטות משפטיות הקשורות לצדק.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עדי אייל, "הרהורי כפירה על חשיבות חקר הכלכלה והמשפט", בתוך האם המשפט חשוב? (משפט, חברה ותרבות, דפנה הקר ונטע זיו עורכות) 181, 2011
- אוריאל פרוק'ציה (עורך) הגישה הכלכלית במשפט, 2012
- סקירה: כנס בנושא "הגישה הכלכלית למשפט", בעריכת פרופ' אוריאל פרוקצ'יה, 2013
- ירון זילברשטיין, "נשוי וידוע בציבור במשפט הישראלי בראי גישת הניתוח הכלכלי של המשפט: על המצוי שאינו רצוי", מחקרי משפט לג (3), 2021
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פסק דין אדרס - פס"ד חשוב בנושא עשיית עושר ולא במשפט שלגבי השלכותיו יש דיון כלכלי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אורן גזל-אייל, הערות על העבר והעתיד של הניתוח הכלכלי של המשפט בישראל, מחקרי משפט כג, תשס"ז 2007
משפט וכלכלה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הניתוח הכלכלי של המשפט, הודעה על השתלמות, אתר בית המשפט
| חוק ומשפט | ||
|---|---|---|
| ענפים עיקריים | משפט ציבורי • משפט חוקתי • משפט מנהלי • משפט פלילי • דיני חיובים • דיני חוזים • דיני נזיקין • דיני עשיית עושר ולא במשפט • דיני קניין • דיון אזרחי • דיון פלילי • משפט בינלאומי פומבי • דיני היושר | |
| תחומים נוספים | משפט ימי • דיני חדלות פירעון • דיני תאגידים • דיני הגבלים עסקיים • משפט בינלאומי פרטי • דיני הגנת הצרכן • דיני משפחה • דיני ירושה • קניין רוחני • דיני עבודה • משפט צבאי • דיני מיסים • דיני נאמנות | |
| מקורות המשפט | חוקה • חוק • תקנות • צו • תקדים • קודקס • מנהג • פקודה • אסדרה | |
| שיטות משפט | משפט קאנוני • המשפט המקובל • המשפט הקונטיננטלי • המשפט הרומי • משפט עברי • שריעה • יאסה • השיטה האינקוויזיטורית • השיטה האדברסרית | |
| תורת המשפט | פוזיטיביזם משפטי • פורמליזם משפטי • ריאליזם משפטי • הגישה הביקורתית למשפט • משפט הטבע • משפט השוואתי • הגישה הפמיניסטית למשפט • ניתוח כלכלי של המשפט • מחשבה מדינית | |
| מוסדות ובעלי תפקידים | רשות מחוקקת • הרשות השופטת • רשות מבצעת • שופט • עורך דין • בוררות | |
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.