נילי כהן

נילי כהן
לידה	1947 (בת 77 בערך); כפר סבא, פלשתינה (א"י)
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת תל אביב
השתייכות	אוניברסיטת תל אביב
תפקידים בולטים	נשיאה לשעבר של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
פרסים והוקרה	פרס ישראל (2017); פרס צלטנר (1989) ;

נילי כהן (נולדה ב-1947) היא פרופסור אמריטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, רקטור האוניברסיטה לשעבר, חברת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 2004 ונשיאת האקדמיה בשנים 2015–2021. כלת פרס ישראל לחקר המשפט לשנת תשע"ז.

ביוגרפיה

נולדה בכפר סבא כנילי גרבלסקי. למדה בתיכון עירוני ד' בתל אביב. השתחררה מצה"ל בדרגת סגן. למדה במחזור הראשון למשפטים באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1971 סיימה לימודי תואר ראשון באוניברסיטה בהצטיינות^[1].

קריירה

בתקופת לימודיה הייתה העורכת הראשונה של כתב העת "עיוני משפט", כתב עת בעריכת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב. את התמחותה ביצעה אצל עו"ד יוסף אלקס ואצל השופט פרופ' זאב צלטנר. בשנת 1975 קיבלה תואר שני באוניברסיטת תל אביב, בהצטיינות יתרה^[1], על עבודת גמר בנושא "פעולת חוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973 על פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה", שנכתבה בהנחייתו של פרופ' זאב צלטנר. ב-1978 קיבלה תואר דוקטור, אף הוא מאוניברסיטת תל אביב. הדוקטורט שלה נשא את השם "ההגנה על החיוב מפני התערבות צד שלישי" ונעשה בהנחייתו של פרופ' דניאל פרידמן. בשנים שלאחר מכן ערכו השניים שורה של מחקרים משותפים, ובין היתר חיברו ביחד את סדרת הספרים "חוזים" (יצאו כרכים א-ד), שהפכה במהלך השנים ציון דרך בספרות דיני החוזים המקומית.

בתחילה הייתה עוזרת הוראה ומחקר בתחומי דיני ראיות ודיני קניין. ב-1977 הייתה חוקרת אורחת באוניברסיטת פנסילבניה, ולאחר שחזרה לארץ ב-1978, מונתה למרצה בפקולטה למשפטים בתל אביב, שם לימדה דיני חוזים. ב-1982 מונתה למרצה בכירה, וב-1985 מונתה לפרופסורית חברה.

בשנת 1989 מונתה לפרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב.

בשנים 1994–1997 כיהנה כסגן הרקטור ובשנים 1997–2001 הייתה רקטור אוניברסיטת תל אביב.

בשנת 2003 הייתה מועמדת לכהן בבית המשפט העליון אך לא מונתה, חרף תמיכת הנשיא אהרן ברק, עקב התנגדות שופטים אחרים בהנהגת דורית ביניש^[2].

בשנת 2004 נבחרה כחברה באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

מספטמבר 2015 עד 2021 כיהנה כנשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים^[3]^[4].

בפברואר 2022 נבחרה לשמש כחברה מן המניין בארגון "החברה הפילוסופית האמריקאית" (The American Philosophical Society)^[4].

ביולי 2023 נבחרה לשמש חברה זרה באקדמיה הלאומית האיטלקית למדעים (Accademia dei Lincei).

תחומי עיסוקה

עוסקת בדיני חוזים, בדיני נזיקין, בדיני עשיית עושר ולא במשפט וכן במשפט וספרות.

פרסים והוקרה

כלת פרס ישראל בחקר המשפט לשנת תשע"ז. מנימוקי ועדת הפרס: "העוצמה הטמונה במחקריה של פרופ' כהן נובעת במידה רבה מהיותם בוחני גבולות ופורצי גבולות. כתיבתה העשירה בוחנת את השילוב של הספרות במשפט והמשפט בספרות וכן בוחנת את הגבולות שבין הפרטי לציבורי ובין המשפט למוסר"^[5].

זכתה פעמיים בפרס זוסמן למשפט
פרס מינקוף על מצוינות במשפט
פרס צלטנר למשפט
ב-2017 קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת חיפה וב-2018 קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב על מחקריה בתחום המשפט^[6].
מ-2018 היא חברה ב-Academia Europaea^[7] ומ-2022 היא חברה גם ב-American Philosophical Society.

בשנת 2017 יצא לאור ספר יובל לכבודה, משפט, תרבות וספר: ספר נילי כהן, עורכים: עופר גרוסקופף, שי לביא, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב - ההוצאה לאור.

חיים אישיים

כהן היא נכדתה של בת שבע גרבלסקי שייסדה בארצות הברית את "עדן" – ירחון מצויר לילדים. היא אלמנתו של עו"ד עמירם כהן, ולהם שלושה ילדים.

ספריה

נילי כהן, התערבות ביחסים חוזיים, רמות מערכות חינוך, 1982
נילי כהן, גרם הפרת חוזה, המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי על שם הרי סאקר, תשמ"ו
דניאל פרידמן ונילי כהן, חוזים א (1991), חוזים ב (1992), חוזים ג (2003), חוזים ד (2011), אבירם הוצאה לאור.
נילי כהן ועופר גרוסקופף (עורכים), ספר דניאל - עיונים בהגותו של פרופ' דניאל פרידמן, הוצאת נבו, 2008.
Nili Cohen and Ewan McKendrick (eds), Comparative Remedies for Breach of Contract, Hart Publishing, 2006.
נילי כהן, משפטים ומילים - החיים בין משפט לספרות, ידיעות ספרים, 2022^[8].

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נילי כהן בוויקישיתוף

נילי כהן, באתר SSRN
פרופ' נילי כהן, באתר פרס ישראל
נילי כהן באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
אהרון ברנע מראיין את פרופ' נילי כהן בתוכנית "מחוץ לזמן" של ערוץ הכנסת, באתר יוטיוב, 28.8.16
מידע על נילי כהן בקטלוג הספרייה הלאומית

מכּתביה:

זיכרון ושכחה במשפט, הרצאתה בהצטרפותה לאקדמיה הלאומית למדעים, יולי 2005.
שחרורן של יוסטיציה וקליו - הרהורים על משפט והיסטוריה אגב "הכלה משחררת", המשפט, פברואר 2002
ירידתה ועלייתה של הבטחת נישואין, המשפט, פברואר 2006 .
ה"שוויון" מול חופש החוזים, המשפט א', ינואר 1993
מאמרי נילי כהן באתר נתן אלתרמן

הערות שוליים

^ ¹ ² דף הבית של נילי כהן באוניברסיטת תל אביב
^ הדס מגן, ‏פרופ' נילי כהן ובית המשפט העליון - לא סוף פסוק?, באתר גלובס, 14 באפריל 2003
פרשת המחלוקת סביב מועמדותה לכהונה זו מתוארת בהרחבת בפתח ספרה של נעמי לויצקי "העליונים", שפורסם בשנת 2006.
^ שירות הידען, ‏נשיאה חדשה לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים: פרופ' נילי כהן, באתר "הידען", 11 ביוני 2015
^ ¹ ² פרופ' נילי כהן נבחרה לארגון היוקרתי שבו היו חברים דרווין ולואי פסטר, באתר ynet, 3 בפברואר 2023
^ פרס ישראל לפרופ' נילי כהן בחקר המשפט, באתר www.tau.ac.il
^ אוניברסיטת בן-גוריון בנגב - אוניברסיטת בן-גוריון בנגב תעניק תוארי דוקטור לפילוסופיה לאות כבוד לשישה אישים, באתר in.bgu.ac.il
^ Members of the Academy of Europe
^ אבנר הולצמן, לסלק את העבר בגזר דין סופי, באתר הארץ, 25 בינואר 2023

[הערה_מספר_20170524041721:0-1] ¹ ² דף הבית של נילי כהן באוניברסיטת תל אביב

[2] הדס מגן, ‏פרופ' נילי כהן ובית המשפט העליון - לא סוף פסוק?, באתר גלובס, 14 באפריל 2003
פרשת המחלוקת סביב מועמדותה לכהונה זו מתוארת בהרחבת בפתח ספרה של נעמי לויצקי "העליונים", שפורסם בשנת 2006.

[3] שירות הידען, ‏נשיאה חדשה לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים: פרופ' נילי כהן, באתר "הידען", 11 ביוני 2015

[:0-4] ¹ ² פרופ' נילי כהן נבחרה לארגון היוקרתי שבו היו חברים דרווין ולואי פסטר, באתר ynet, 3 בפברואר 2023

[5] פרס ישראל לפרופ' נילי כהן בחקר המשפט, באתר www.tau.ac.il

[6] אוניברסיטת בן-גוריון בנגב - אוניברסיטת בן-גוריון בנגב תעניק תוארי דוקטור לפילוסופיה לאות כבוד לשישה אישים, באתר in.bgu.ac.il

[7] Members of the Academy of Europe

[8] אבנר הולצמן, לסלק את העבר בגזר דין סופי, באתר הארץ, 25 בינואר 2023

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]