דניאל פרידמן
 | |||||||||
| לידה |
17 באפריל 1936 (בן 88) פלשתינה (א"י), האימפריה הבריטית  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
ישראל | ||||||||
| השכלה | |||||||||
| מפלגה |
מפלגת שינוי, התנועה הדמוקרטית לשינוי | ||||||||
|
danielfriedmann | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
  | |||||||||
דניאל יונה פרידמן (נולד ב-17 באפריל 1936) הוא פרופסור אמריטוס למשפטים באוניברסיטת תל אביב ובמכללה למינהל, חתן פרס ישראל לחקר המשפט (1991) וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. כיהן כשר המשפטים בממשלת ישראל השלושים ואחת.
ראשית חייו ומשפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]דניאל יונה[1] פרידמן נולד בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בן לוויקטור וליהודית לבית כרמי, והוא דור שביעי בארץ מצד אמו[2]. הוא נשוי ואב לשלושה, ומתגורר ברמת אביב. למד בגימנסיה גאולה, שסבו ישראל ויינברג ייסד, במגמת גאוגרפיה וידיעת ארץ ישראל, והיה פעיל בצופים.
ב-1953, בגיל 17, החל כעתודאי את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחריהם שירת כקצין משפטים[3].
קריירה אקדמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתום לימודיו התמחה אצל שופט בית המשפט העליון יואל זוסמן, ואחר כך אצל עו"ד ברוך זייגר. בטרם הסמכתו, השלים את כתיבת ספרו הראשון, "ביטוח רכב מנועי". שירת בצה"ל במסגרת הפרקליטות הצבאית.
למד לתואר דוקטור למשפטים באוניברסיטה העברית. עבודת הדוקטור שלו, בהנחיית פרופ' אורי ידין, נושאת את השם "שיטות לביטוח נפגעי תאונות דרכים", והוגשה בשנת ה'תשכ"ו, 1965. המשיך לשנת השתלמות באוניברסיטת הרווארד, שבעקבותיה הוענק לו תואר מוסמך במשפטים מטעם אוניברסיטה זו.
בשנות השישים כיהן כעוזר אקדמי לפרופ' זאב צלטנר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1968 הועלה לדרגת מרצה בכיר[4]. לאחר מכן מונה לפרופסור שם. בשנים 1974–1978 כיהן כדיקן הפקולטה. ממייסדי מרכז צגלה למחקר בינתחומי של המשפט באוניברסיטת תל אביב ומנהלו הראשון. מחזיק הקתדרה למשפט אזרחי והשוואתי ע"ש דניאל רובינשטיין באוניברסיטת תל אביב. כיהן כפרופסור אורח בבתי הספר למשפטים באוניברסיטאות הרווארד, לונדון, פנסילבניה ופורדהאם. עם הדוקטורנטים של פרידמן נמנים מי שלימים הפכו לפרופסורים למשפטים באוניברסיטת תל אביב: נילי כהן, אריאל פורת, נינה זלצמן ועופר גרוסקופף.
ב-1990 הקים את בית הספר למשפטים של המכללה למינהל ועמד בראשו עד שנת 1997. לאחר מכן שב ללמד באוניברסיטת תל אביב. בשנות השמונים והתשעים דחה פרידמן את הצעותיהם של מאיר שמגר ואהרן ברק להתמנות לשופט בית המשפט העליון ולימים הוגדר בידי מישאל חשין כמי "שאין ספק שהיה ראוי לכהן בעליון"[5]. עסק לעיתים גם בפרקטיקה פרטית, החל משנות השישים ועבור בשנות התשעים, עת כתב חו"ד בתשלום בעבור הבנקים הישראלים נגד דו"ח פרוקצ'יה בעניין הסדר החובות של התנועה הקיבוצית אליהם[5].
פרידמן נחשב מומחה למשפט מנהלי, למשפט השוואתי ולמשפט אזרחי - דיני חוזים, דיני ביטוח ודיני נזיקין, ופרסם מאמרים רבים בתחומים אלה, בכתב העת "עיוני משפט" של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ובכתבי עת נוספים. כתב יחד עם נילי כהן את סדרת הספרים "חוזים" שנחשבת לאחד משני הספרים החשובים בתחום. על הכרך הראשון בסדרה הם זכו בפרס זוסמן למשפט.
פרידמן השתתף במספר ועדות ציבוריות: בשנת 1985 התמנה לחבר בוועדת בייסקי לחקירת ויסות מניות הבנקים. היה חבר במספר ועדות ייעוץ משפטיות, ובהן הוועדה בראשות אהרן ברק שעסקה בחיבור תזכיר חוק דיני ממונות.
בשנת 1983 הוענק לו פרס צלטנר למשפט. כן זכה בפרס מינקוף על מצוינות במשפט. בשנת 1991 קיבל את פרס ישראל לחקר המשפט. הוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
פרידמן הוא חבר הוועדה המייעצת של הפורום הישראלי למשפט וחירות.
לפרידמן גם פעילות בינלאומית: הוא חבר המכון האמריקאי למשפטים וחבר אמריטוס באקדמיה הבינלאומית למשפט השוואתי[6], חבר המערכת המייעצת של European Review of Contract Law, יועץ ל-American Law Institute בתחום עשיית עושר ולא במשפט ודיני השבה.
בתחילת 2008 יצא לאור לכבודו ספר יובל בשם "ספר דניאל - עיונים בהגותו של פרופ' דניאל פרידמן", בעריכתם של פרופ' נילי כהן ופרופ' עופר גרוסקופף. הספר כולל 18 ממאמריו הבולטים של פרידמן, ובצד כל אחד מהם מאמר מחווה מאת חוקר משפטי בולט, שנכתב במיוחד לספר זה. בתחילת הספר עמדו עורכיו על השפעתו של פרידמן:
רישומו של פרידמן בא לידי ביטוי בכך, שאין כמעט פסק דין מנחה של בית המשפט העליון העוסק בתחום המשפט האזרחי בכלל, ובדיני חוזים ובדיני עשיית עושר ולא במשפט בפרט, שממנו נפקד שמו כאסמכתא ליישום הדין ולעיצובו.
בהמשך מציגים העורכים את תפיסת המשפט של פרידמן:
פרידמן דוגל בהתפתחות מתונה והדרגתית של המשפט. מקוריותו באה לביטוי ביכולתו לבנות את קידומו של המשפט על אדני הקיים. מבחינה זו ניתן למקם את גישתו בין זו של פרופסור גד טדסקי לבין זו של פרופסור אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון בדימוס. טדסקי נטה, ברוח המשפט הקונטיננטלי, לייחס משקל מקסימלי ללשון החוק. ... לעומת טדסקי, משקף ברק את הקצה השני של הקשת. עמדתו היא מהפכנית. הוא מבקש להשתחרר ממוסרות העבר, והדבר בא לביטוי בוויכוח על פרשנות החקיקה הישראלית החדשה. הוא מבקש להתחיל קו חדש, המותיר בידי השופט חופש כמעט מוחלט. עמדת הביניים של פרידמן משתקפת, למשל, בכך, שהוא סבור שיש לייחס משקל ראוי, אך לא אבסולוטי, ללשון הכתובה. פסק דין "אפרופים"[7], שבו פרש ברק את משנתו, חורג בהרבה לא רק ממה שטדסקי היה, מן הסתם, מוכן לאמץ, אלא גם מעמדתו של פרידמן[8].
עמדותיו בנוגע למערכת המשפט בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאיש מפלגת שינוי, נהג במשך שנים רבות להגן על בית המשפט העליון מהתקפות של החוגים החרדים. הוא כתב ש"ההתקפות שלוחות הרסן של אגודת ישראל על בית המשפט העליון ונשיאו מלמדות על הסכנה" ו"מדובר בחלק מהתכחשות כוללת למנגנונים הדמוקרטיים שהקימה המדינה. השאלה אינה נוגעת רק להליך מינוי שופטי העליון, שנחשב לאחד הטובים והמאוזנים מסוגו"[5].
מאוחר יותר הפך ביקורתי כלפי מערכת המשפט בישראל. לדבריו[9] החלה בשנות ה-80 של המאה ה-20 תפנית, בה עבר בית המשפט העליון "מאקטיביזם שיפוטי מתון וזהיר לאקטיביזם שיפוטי חריף, שהרחיב באופן דרסטי את שיקול דעתם ואת כוחם של בתי המשפט". במאמרו, מציין פרידמן כי התהליך הזה גבה מחיר כבד, כאשר "המכנה המשותף של הקהילה המשפטית התערער", ו"נפגע קשות הביטחון המשפטי" בתחום האזרחי. כמו כן, נפגעו לפי פרידמן לא אחת "הביטחון המשפטי, האוטונומיה של הצדדים, הציפיות הסבירות שלהם והאמון בבתי המשפט". פרידמן החל לכתוב באופן סדיר ב"ידיעות אחרונות" ופרסם שם סדרת מאמרים שבה ביקר את בית המשפט העליון, ובפרט את דורית ביניש, ואת הכוונה למנותה לנשיאת בית המשפט העליון.
פרידמן תומך בצמצום הביקורת השיפוטית על חוקים שחוקקה הכנסת ובעיגונה בחוק, וכן מתנגד לביטול החלטות ממשלה שאינן מנוגדות לחוק מטעמים של חריגה ממתחם הסבירות. מאידך הוא סובר שיש לקיים את החלטות בתי המשפט גם כשהתקבלו בחוסר סמכות[10].
בעקבות הרשעתו של חיים רמון פרסם פרידמן מאמר ב"ידיעות אחרונות"[11], שבו תקף בחריפות את היועץ המשפטי לממשלה, את פרקליט המדינה, את שופטיו של רמון ואת מערכת בתי המשפט בישראל. בין השאר כתב:
היועץ המשפטי ופרקליט המדינה נכשלו בהעמדה לדין ללא יסוד מספיק. אולם הכישלון החמור ביותר הוא של בית המשפט, שבמקום להגן על מי שלא היה מקום להעמידו לדין, החליט להרשיעו ולהרוס את חייו ללא יסוד מספיק בחומר הראיות.
קריירה פוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות השבעים, לקראת הבחירות לכנסת התשיעית נמנה פרידמן עם מייסדי מפלגת שינוי שבראשות עמיתו, פרופ' אמנון רובינשטיין, שהפכה לאחד ממרכיבי התנועה הדמוקרטית לשינוי (ד"ש). לאחר התפרקות התנועה המשיך להיות מזוהה עם מפלגת "שינוי" לאורך השנים וכשזו חברה למרצ בבחירות לכנסת השלוש עשרה (1992) הוצב, כאות של כבוד, באחד מהמקומות האחרונים ברשימה. תומך ותיק בחוקה לישראל. מתנגד להגירת עבודה לישראל, במיוחד של פלסטינים[12] ולזכות השיבה[5].
בפברואר 2007 מינה ראש הממשלה, אהוד אולמרט, את פרידמן לשר המשפטים, לאחר שהמשרד היה ללא שר קבוע מאז התפטרותו של חיים רמון. הוא החל לכהן בתפקיד ב-7 בפברואר 2007. עם כניסתו לתפקיד הציג אחדות מתוכניותיו[13]:
- קידום חקיקת חוק יסוד: החקיקה
- מינוי עורכי דין מהמגזר הפרטי לתפקידי שופטים
- הקמת בית דין למשמעת לנבחרי ציבור
- מלחמה בפשע המאורגן
- חיזוק הערכאות של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי
ביולי 2008 הציע לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לשניים, כך שיחולק לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה ולתובע הכללי, כפי שנהוג בעולם. הוא טען שללא הפיצול התפקיד נגוע בניגוד עניינים[14].
כשר משפטים, חולל פרידמן מספר שינויים, ובין השאר חדל לקבל כבשגרה את המלצות "ועדת נאור", בראשות שופטת בית המשפט העליון מרים נאור, שבעבר הייתה מכינה הצעות חוק פליליות בעבור משרד המשפטים[5].
בשנת 2007 הביא להקמת בית משפט מחוזי נוסף - בית המשפט המחוזי מרכז, בפתח תקווה, ולתיקון חוק בתי המשפט כך שלא ימונה נשיא בית משפט (שלום, מחוזי או עליון) מי שנותרו לו פחות משלוש שנות כהונה, והכהונה לא תימשך יותר מ-7 שנים. תיקון זה מנע מהשופט אשר גרוניס (שתואר כנוטה לצד השמרני במערכת המשפט בדומה לפרידמן, מסתייג מאקטיביזם השיפוטי) להתמנות לנשיא בית המשפט העליון - על אף שלמעט הנשיאה דורית ביניש הוא היה ותיק השופטים (מאוחר יותר בוטל התיקון כך שהתאפשר מינויו של גרוניס לנשיאות בית המשפט[15][16]). בנוסף, פרידמן הביא למינויים של שני שופטים (חנן מלצר ויורם דנציגר) מהמגזר הפרטי לבית המשפט העליון, לאחר עשרות שנים שבמהלכן לא מונו עורכי דין מהתחום לתפקיד זה[17].
פרידמן פעל לצמצום כוחו של בית המשפט העליון, ובפרט להגבלת סמכותו לביקורת שיפוטית. במסגרת זו החל הדיון בתזכיר חוק יסוד: השפיטה (תיקון - ביקורת שיפוטית על תוקפם של חוקים)[18] המצמצם ביותר את סמכותם של בתי המשפט לפסול חוק העומד בסתירה לחוק יסוד. לפי התזכיר, רק לבית המשפט העליון תינתן סמכות לפסול חוק, וגם זאת רק בהרכב של תשעה שופטים לפחות וברוב של שני שלישים מההרכב. עוד הוצע שלכנסת תהיה סמכות לגבור על החלטתו של בית המשפט העליון, ולהקנות תוקף לחוק שנפסל. כמו כן יזם תחילתו של הליך חקיקה שמטרתה צמצום מתחם השפיטות, תוך הוצאתה של מדיניות הממשלה בתחום המדיני, הביטחוני והתקציבי ממתחם זה[19].
פרידמן נימק את מדיניותו לצמצום סמכויותיו של בית המשפט העליון:
אנו עדים בשנים האחרונות להרחבה מתמדת בסמכות העליון, כאשר מה שמאפיין את ההתרחבות הוא שבית המשפט קובע את גבולות ההרחבה. אין מקום שקובע את הגבול, את הקו שאין לעבור עליו[20].
מדיניותו עוררה כלפיו מבקרים בקרב השופטים בדימוס, ובהם מישאל חשין[21], דליה דורנר[22] ויצחק זמיר[23]. הפרופסורים למשפטים הצטרפו למחלוקת זו, ונחלקו לשתי קבוצות: מהם שפרסמו עצומה נגד פרידמן, ומהם שפרסמו עצומת תמיכה בו[24]. אחדים מהמרצים למשפטים אף פרסמו מאמרים בעד פרידמן[25] או נגדו[26]. אל מבקריו של פרידמן הצטרף גם נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, שאמר "לא יהיו שופטים בירושלים אם בית המשפט לא יוכל לתת סעד למי שפונה אליו בטענה לפגיעה חמורה בשלטון החוק. לא יהיו שופטים בירושלים אם חלקים שונים של פעולות הממשלה יחוסנו מפני ביקורת בתי המשפט"[27], והוסיף בהרצאה אחרת "אם מישהו ייצור חור שחור של אי שפיטות בישראל - זה לא יהיה חור שחור בהאג. שם אין 'אי שפיטות', זו רק המצאה שלנו כאן"[28]. בריאיון ל"הארץ", תמך ראש הממשלה אהוד אולמרט בפרידמן[29].
במסגרת תפקידו הורה פרידמן למחלקת החקיקה במשרדו לנסח טיוטת הצעת חוק לחידוש חסמי זכות העמידה בבתי המשפט, ברוח אסכולת רות גביזון ומאיר שמגר[30] ובניגוד לפסיקות שהתקבלו בבית המשפט העליון בשנות ה-90 בראשותו של אהרן ברק. בתגובה ספג ביקורת מצד התנועה לאיכות השלטון והאגודה לזכויות האזרח, שהביעו חשש מפני צמצום יכולתן להוות "עותרים ציבוריים", שלדבריהן נחוצה כדי להילחם בשחיתות שלטונית[31]. גם נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, תקפה רעיון זה[32].
בשנת 2008 קידם פרידמן הצעת חוק לפיה תוגבל סמכותו של בית המשפט העליון לביטול תקפותם של חוקים המנוגדים לחוקי יסוד[33]. לפי הצעת החוק יוכל בית המשפט העליון לפסול חוקים המנוגדים לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ולחוק יסוד: חופש העיסוק רק במותב של שבעה שופטים. הצעת החוק מסדירה לראשונה בחוק את סמכותו של בית המשפט לפסול חוקים, בניגוד למצב שקדם לה, שבו בית המשפט פעל מכוח הלכה משפטית.
פרידמן היה שר שאינו חבר הכנסת. בכנס השנתי של העמותה למשפט ציבורי בקיסריה אמר פרידמן: "יש קבוצת חברי כנסת, שאינני יודע מה גודלה, שמתייחסים לבית המשפט העליון כמו שחברי ש"ס מתייחסים לרב עובדיה יוסף"[34]. בריאיון לעיתון "ידיעות אחרונות", שפורסם ב-22 בפברואר 2008, אמר פרידמן: "העליון פועל כמו מפלגה דתית; הוא מנהל תעמולה ועושה לובי אצל עיתונאים וח"כים"[35].
ב-11 במרץ 2008 אמר פרידמן בשיחה עם כתבים כי הקפיא את יוזמתו לצמצום מתחם השפיטות, בתקווה שבית המשפט העליון עצמו יגבילה, ללא צורך בחקיקה[36].
במרץ 2009 סיים את כהונתו כשר המשפטים עם כינונה של ממשלת ישראל השלושים ושתיים וכניסתו של יעקב נאמן לתפקיד.
במרץ 2023, במסגרת הדיון בישראל על הרפורמה המשפטית, הציע יחד עם פרופ' יובל אלבשן, גיורא ירון ואלוף במילואים גיורא איילנד, הצעת פשרה שדגלה ברפורמה מתונה יותר. ההצעה נדחתה על ידי מתנגדי הרפורמה. המכון הישראלי לדמוקרטיה טען כי הצעה זו אינה פשרה של ממש והיא מאמצת את רוב הרפורמה. פורום מרצים ומרצות למען הדמוקרטיה טען שמדובר ב“אותה הגברת בשינוי אדרת".[37]
באוקטובר 2023, כשהחל להתברר גודל האסון במתקפת הפתע על ישראל, יצא בקריאה להתפטרותו של בנימין נתניהו.[38] בהמשך מלחמת חרבות ברזל מתח ביקורת חריפה על נתניהו וממשלתו.[39]
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרים שכתב:
- ביטוח רכב מנועי (1972).
- דניאל פרידמן ונילי כהן, חוזים א (1991), חוזים ב (1992), חוזים ג (2003), חוזים ד (2011), אבירם הוצאה לאור.
- הרצחת וגם ירשת – משפט, מוסר וחברה בסיפורי המקרא[40], הוצאת דביר, 2000, מהדורה שנייה מורחבת 2022 בהוצאת ידיעות ספרים. הספר תורגם לאנגלית ויצא לאור בארצות הברית[41].
- דניאל פרידמן ואלרן שפירא בר-אור, דיני עשיית עושר ולא במשפט, הוצאת נבו 2015
- הארנק והחרב: המהפכה המשפטית ושִברה[42], הוצאת ידיעות ספרים, 2013.
- לפני המהפכה: משפט ופוליטיקה בעידן התמימות, הוצאת ידיעות ספרים, 2015.
- קץ התמימות: משפט ושלטון בישראל, הוצאת ידיעות ספרים, 2019 - מהדורה מעודכנת ומשולבת של הספרים "הארנק והחרב" ו"לפני המהפכה".
- המשפט: מבט כללי (קצת ספקני), הוצאת נבו, 2024
ספרים שערך:
- דיני חיובים - חלק כללי, אבירם הוצאה לאור, 1994.
- דניאל פרידמן ויצחק שילה (עורכים), ספר לובנברג - קובץ מחקרים לזכרו של השופט ה.ש. לובנברג, הוצאת בורסי, התשמ"ח.
- אהרן ברק ודניאל פרידמן (עורכים), ספר מנשה שאוה - מחקרים במשפט לזכרו, הוצאת רמות, 2006.
- חיים כהן, דת ודין, הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר 2009, ערך והוסיף מבוא: דניאל פרידמן
- J Beatson, D Friedmann (editors), Good faith and fault in contract law, Clarendon Press, 1995.
- D Friedmann, D Barak-Erez, Human rights in private law, Hart, 2001.
- D Friedmann, E.J. Mestmaecker (editors), Rules for Free International Trade in Services, Nomos, 1990.
- D Friedmann, E.J. Mestmaecker (editors), Conflict Resolution in International Trade, Nomos, 1993.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
דניאל פרידמן, באתר הכנסת - דניאל פרידמן, באתר כנסת פתוחה
אתר האינטרנט הרשמי של דניאל פרידמן- Prof. Daniel Friedmann, באתר אוניברסיטת תל אביב
- דניאל פרידמן באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- כתבי ynet, הממשלה תאשר הערב: פרידמן - שר משפטים, באתר ynet, 6 בפברואר 2007
- יובל יועז, פרידמן - המבקר הכי חריף של מערכת המשפט, באתר הארץ, 7 בפברואר 2007
- רן פרחי, בלב הסערה המשפטית והתקשורתית - על התגובות למינוי פרופ' דניאל פרידמן לשר המשפטים, באתר "אומדיה"
- יוסי יעלי, דעה, סכום כהונתו של פרופ' פרידמן כשר משפטים בעיניים לא משפטיות - תשובה למאמרו של עו"ד שי שהמי: פרידמן נמוג – האם הפרידמניזם ימוג עמו?, אתר התנועה לאיכות השלטון
- חן שליטא, דניאל פרידמן: "הורגלנו שאם איש ציבור פוגש מישהו לכוס קפה, זה קשר פסול", באתר גלובס, 4 בדצמבר 2009
- אלה לוי-וינריב, פרופ' דניאל פרידמן: "העליון צבר יותר מדי כוח, וזה לא בריא", באתר גלובס, 31 ביולי 2010
- בעז לוי, ממלכת המשפטנים; ריאיון עם פרופ' דניאל פרידמן, באתר מידה, 23 במאי 2014
- ריאיון עם דניאל פרידמן(הקישור אינו פעיל, 2.9.2023) באתר רוטר.נט, 6 בינואר 2015
- שלמה פיוטרקובסקי, שופט את שופטיו, באתר ערוץ 7, 29 באפריל 2015
- יאיר שלג, מקור ראשון, דניאל פרידמן: בג"ץ לא יקבע מה זה חוק סביר, באתר nrg, 12 ביוני 2015
- יובל קרניאל, יובל יועז, "בית המשפט רוצה להיות שחקן בזירה הפוליטית. הוא לא מגן בכך על זכויות אדם", באתר לשכת עורכי הדין, אפריל 2016
אתי אברמוב, "מנדלבליט לא היה צריך לטפל בתיקי נתניהו, פרשת הצוללות לא נבדקה בצורה ראויה", באתר "ידיעות אחרונות", 2 באפריל 2019- פרופ' דניאל פרידמן - אדריכלי המשפט הישראלי, באתר מגזין בית המשפט!.
על ספריו:
- חיים כהן, רציחות, ירושות וכל אשר בתנ"ך, המשפט, פברואר 2001
- אביגדור פלדמן, פחד ותיעוב במערכת המשפט, באתר הארץ, 16 ביוני 2013
- עופרה עופר אורן, "לפני המהפכה - משפט ופוליטיקה בעידן התמימות": מה חשיבותו?, בבלוג "סופרת ספרים", 7 במאי 2015
- מנחם מאוטנר, מה קרה כאן למן שנות השבעים? - ביקורת ספרים: דניאל פרידמן הארנק והחרב — המהפכה המשפטית ושִברה, עיוני משפט לח(1), תשע"ו
- שלומי זכריה, "קץ התמימות" מאת דניאל פרידמן: כתב ההגנה של המשילות הוא מניפסט חד ממדי, באתר הארץ, 1 באפריל 2020
ממאמריו:
- מי תומך בעצמאות השופטים, באתר הארץ, 18 באפריל 2008
- לפרשנות המונח "פרשנות" והערות לפסק דין אפרופים, המשפט, יולי 2002
- פורמליזם וערכים - ביטחון משפטי ואקטיביזם שיפוטי, המשפט, פברואר 2006
- דניאל פרידמן, ומה אם שריד היה "ראוי לטיפול"?, באתר כלכליסט, 7 ביולי 2009
- היש לישראל חוקה ומי כותב אותה?, משפט ועסקים יד (2012), 117-153
- בג"ץ שכח את תושבי דרום ת"א, באתר ynet, 16 באוגוסט 2015
- דניאל פרידמן, מורשת נתניהו: מדינה דו-לאומית, באתר ynet, 11 ביולי 2021
- "The Efficient Breach Fallacy", 18 Journal of Legal Studies (1989)
- "The Performance Interest in Contract Damages", III Law Quarterly Review 628 (1995)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ היו ימים עם דניאל בן סימון, 12 ביוני 12:30, ערוץ הכנסת
- ^ אלה לוי-וינריב, "אני לא איש של מלחמות ומאבקים", באתר גלובס, 29 ביולי 2010
- ^
תמונות מורשת, באתר צה"ל, 11 ביולי 2018. בכתבה מופיעה תמונתו של פרידמן כקצין משפטים צעיר.
- ^ העלאות ומינויים בסגל האוניברסיטה של ת"א, מעריב, 13 באוגוסט 1969
- ^ 1 2 3 4 5 יובל יועז, שלטון השופטים, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2007
- ^ IACL members by status, International Academy of Comparative Law
- ^ ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון וייזום (1991), פ"ד מט(2) 265 (1995)
- ^ ראו דניאל פרידמן, "לפרשנות המונח "פרשנות" והערות לפסק דין אפרופים", המשפט ח 483 (2002).
- ^ דניאל פרידמן, פורמליזם וערכים - ביטחון משפטי ואקטיביזם שיפוטי, המשפט, פברואר 2006
- ^ הפרופ' פרידמן: חיות לא הייתה צריכה להגיב על אוחנה - ריאיון לגלי צה"ל, 17 ביוני 2019
- ^ "ידיעות אחרונות", 2.2.07
- ^ דניאל פרידמן, העובדים הזרים של שר הביטחון, באתר ynet, 20 בדצמבר 2001
- ^ יובל יועז, תוכנית פרידמן: יותר עורכי דין פרטיים לשפיטה ובית דין משמעתי לנבחרי ציבור, באתר הארץ, 11 בפברואר 2007
- ^ אמנון מרנדה, פרידמן מציע: לפצל את מוסד היועץ המשפטי, באתר ynet, 20 ביולי 2008
- ^ מורן אזולאי, ynet, אושר בקריאה ראשונה: השופט גרוניס יוכל לשמש נשיא ביהמ"ש העליון, באתר כלכליסט, 14 בנובמבר 2011
- ^ אביעד גליקמן, ynet, אשר גרוניס נבחר לנשיא בית המשפט העליון, באתר כלכליסט, 10 בפברואר 2012
- ^ נועם שרביט, היסטוריה: עו"ד חנן מלצר הוא הראשון שמתמנה מהפרקטיקה היישר לשופט בביהמ"ש העליון, באתר גלובס, 24 ביוני 2007
- ^ תזכיר חוק יסוד: השפיטה (תיקון – ביקורת שיפוטית על תוקפם של חוקים), הופץ ב-15 במרץ 2007 על ידי משרד המשפטים באתר החקיקה הממשלתי
- ^ יובל יועז, פרידמן יוזם: בג"ץ לא יוכל לדון בנושאי ביטחון ותקציב, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2007
- ^ נטע סלע, פרידמן: העליון הוא המוסד היחיד ללא בקרה, באתר ynet, 14 בנובמבר 2007
- ^ יובל יועז, חשין: "מי שירים יד על העליון, אגדע את ידו", באתר הארץ, 7 בפברואר 2007
- ^ רותי אברהם, דורנר: שר המשפטים פועל בחטא, באתר nfc
- ^ יצחק זמיר, "הזמנה לשרירות לב שלטונית", "מעריב", 14.11.07
- ^ יובל יועז, עצומת הפרופסורים נגד פרידמן פורסמה; משפטנים אחרים פירסמו עצומת תמיכה בו, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2007
- ^ שוקי שגב, אין שופטים בירושלים, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2007
- ^ אילנה דיין, לבה הפועם של האומה, באתר הארץ, 23 בנובמבר 2007
מרדכי קרמניצר, ידו הייתה במעל, באתר הארץ, 14 במרץ 2008 - ^ אבירם זינו, אהרון ברק: פרידמן שולל את הביקורת השיפוטית, באתר ynet, 10 בנובמבר 2007
- ^ יובל יועז, ברק מאותת לפרידמן: "בהאג אין אי שפיטות", באתר הארץ, 22 בנובמבר 2007
- ^ דוד לנדאו ויוסי ורטר, בטוח יותר חזק יותר שמח יותר, באתר הארץ, 19 באפריל 2008
- ^ יובל יועז, המטרה של פרידמן: להגביל תחומי ההתערבות של בג"ץ, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2007
- ^ רותי אברהם, איכות השלטון: פרידמן פוגע ביכולת לעתור, באתר nfc
- ^ יובל יועז, ביניש: צמצום סמכויות בג"ץ - פגיעה ישירה בדמוקרטיה, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2007
- ^ הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון - ביטול חוקים על ידי בית המשפט העליון)
- ^ יובל יועז, ביניש: בית המשפט הוא לא הבעיה היחידה, באתר הארץ, 15 בנובמבר 2007
- ^ TheMarker digital, דניאל פרידמן: "העליון פועל כמו מפלגה דתית; הוא מנהל תעמולה ועושה לובי אצל עיתונאים וח"כים", באתר TheMarker, 22 בפברואר 2008
- ^ תומר זרחין, פרידמן מקפיא היוזמה להגבלת השפיטות בעליון, באתר הארץ, 10 במרץ 2008
- ^ שרי מקובר-בליקוב, "הייתה הפיכה משפטית–משטרית, ועכשיו הממשלה מנסה לעשות את אותו הדבר", באתר מעריב אונליין, 18 במרץ 2023
- ^ פרופ' דניאל פרידמן, נתניהו הוכיח שהוא דומה לנוויל צ'מברלין – ולכן עליו לעשות כמותו ולהתפטר | דעה, באתר מעריב אונליין, 13 באוקטובר 2023;
פרופ' דניאל פרידמן, נאום שבייש הן את נתניהו והן את שומעיו, באתר ynet, 14 באוקטובר 2023 - ^ פרופ' דניאל פרידמן, הבריחה מהמציאות של האוחזים בהגה מובילה לתפיסת עולם הרסנית, באתר מעריב אונליין, 9 במרץ 2024
- ^ הרצחת וגם ירשת – משפט, מוסר וחברה בסיפורי המקרא, באתר של דניאל פרידמן
- ^ To Kill and Take Posession, באתר של דניאל פרידמן
- ^ הארנק והחרב: המהפכה המשפטית ושִברה, באתר של דניאל פרידמן
| שרי המשפטים בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
- שרי המשפטים בממשלות ישראל
- שרי ממשלת ישראל
- חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- זוכי פרס ישראל למשפטים
- בוגרי גימנסיה גאולה
- בוגרי העתודה האקדמית
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים: משפטים
- בעלי תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים
- סגל אוניברסיטת תל אביב: משפטים
- סגל המסלול האקדמי המכללה למינהל: משפטים
- שרים שכיהנו בעת שלא היו חברי כנסת
- סגל אוניברסיטת לונדון
- בוגרי תוכנית פולברייט ישראלים
- משפחת סלומון (הראש"ז)
- זוכי פרס צלטנר
- מחברי ספרי עיון ישראלים
- סגל אוניברסיטת קווין מרי בלונדון
- פעילי מפלגת שינוי
- פעילי מפלגת קדימה
- בוגרי תנועת הצופים בישראל
- נציגי הממשלה בוועדה לבחירת שופטים
- ישראלים שנולדו ב-1936