לוח הזמנים הגאולוגי

דיאגרמה של לוח הזמנים הגאולוגי

שעון המציג את גיל כדור הארץ בתור 24 שעות. בשעון כזה, תקופת הרביעון, הייתה אורכת רק 17 שניות. זמן ההיסטוריה האנושית היה אורך שבריר מהן.

לוח הזמנים הגאולוגי הוא טבלה המציגה את הזמן הגאולוגי, כלומר את התקופות הגאולוגיות לפי סדרן. הלוח משמש גאולוגים ומדענים בתחומים אחרים כדי לתאר את התזמון והקשרים בין אירועים ותהליכים שהתרחשו במהלך ההיסטוריה הגאולוגית של כדור הארץ.

הלוח מציג את ההתרחשויות הגאולוגיות השונות מן המאוחרות ביותר למוקדמות ביותר ומדמה אותן כפי שהן באות לידי ביטוי בשכבות הסלעים ובסדר הופעת המאובנים בהן.

החלוקה ליחידות זמן

ערך מורחב – יחידת זמן גאולוגית

הזמנים הקדומים בעברו של כדור הארץ אורגנו כיחידות שונות על פי אירועים שונים שהתרחשו בהן. עידנים, תורים, תקופות וגילים נחלקים כדי לציין באמצעותם אירועים משמעותיים מבחינה גאולוגית, פלאונטולוגית או אקלימית, למשל היווצרות והתפתחות צמחייה ובעלי חיים ייחודיים, אירועי הכחדה, שינויים בתנאי האקלים ותהליכים טקטוניים משמעותיים.

חלוקה היררכית ליחידות זמן

עידן על – יחידת הזמן הגאולוגית הגדולה ביותר. שני עידני על עיקריים מחלקים את ההיסטוריה של כדור הארץ:

• פרקמבריון – לפני קמבריון, מתחילת היווצרות כדור הארץ עד להופעת החיים הנראים לעין.
• פנרוזואיקון – מהופעת החיים הנראים לעין ועד ימינו.

בתוך עידני העל מתקיימת חלוקה משנית:

• עידן
• תור – יחידת משנה שלעיתים מחולקת לתת-תור.
• תקופה
• גיל

לוח הזמנים הגאולוגי

לוח הזמנים הגאולוגי

עידן על	עידן	תור	תת-תור	תקופה	גיל גאולוגי	מאורעות עיקריים	התחלה למ"ש
פנרוזואיקון	קנוזואיקון	רביעון		הולוקן		תקופת הקרחונים האחרונה מסתיימת ומתחילה התפתחות ציוויליזציה אנושית. עידן הקרח של הרביעון נסוג ומתחיל להתפתח אקלים חם יותר. מדבר סהרה מתפתח שוב. המין האנושי עובר בהדרגה לחיים ביישובי קבע שכלכלתם מבוססת על חקלאות בתקופה הנאוליתית. מתפתחת חרושת המתכת וכן ערים ומדינות בתקופה הכלקוליתית, תקופת הברונזה ותקופת הברזל. התרחשות אירוע ההכחדה בהולוקן. הר הגעש טמבורה באינדונזיה מתפרץ ב-1815 וגורם ל"שנה ללא קיץ" בשנת 1816 באמריקה הצפונית ובאירופה. המהפכה התעשייתית: רמת פחמן דו-חמצני באטמוספירה מתחילה לטפס וגורמת להתחממות עולמית ושינוי אקלימי כתוצאה משריפת דלק מאובנים.	0.0117
				פליסטוקן	פליסטוקן עליון	שגשוג ולאחריו הכחדה של יונקים גדולים רבים. האבולוציה של האדם (תקופה זאת מקבילה לתקופת האבן הקדומה בארכאולוגיה). לקראת סוף הפליסטוקן: התפשטות האדם המודרני מאפריקה לשאר העולם והיכחדות מיני אדם אחרים כמו האדם הניאנדרטלי. כתוצאה מחוסר יציבות ברמת פחמן דו-חמצני באטמוספירה שגרם לתנודות אקלימיות לפני כ-1.6 מיליון שנה, נמשך עידן הקרח האחרון שהסתיים לפני 18,000–15,000 שנה ששיאו לפני כ-20,000 שנה. יצירת אגם הלשון והיווצרות המכתשים בנגב. התפרצות-על של אגם טובה באינדונזיה לפני 75,000 שנה גרמה לחורף געשי וייתכן שדחפה את המין האנושי לסף הכחדה.	0.126
					פליסטוקן תיכון		0.500?
					פליסטוקן תחתון		1.806±0.005
					גלס		2.588±0.005
		שלישון (בוטל בידי הוועדה הבין-לאומית לסטרטיגרפיה )	נאוגן	פליוקן		העצמת אפקט בית הקירור (Icehouse effect) ותחילתו של עידן קרח. מופיעים סוגי הומינינים חדשים כאוסטרלופיתקוס וארדיפיתקוס.	5.332
				מיוקן		אפקט מתון של בית הקירור שנקטע מדי פעם בתקופות קרח. בחצי הכדור הצפוני מתרחשת אורוגנזה. מתפתחים מינים מודרניים של יונקים ועופות ומופיעים ראשוני קופי האדם. דשאים מכסים שטחים נרחבים. אורוגנזה יוצרת רכסי הרים ברחבי העולם: ה"אלפים הדרומיים" של ניו זילנד והרי הקרפטים במרכז ובמזרח אירופה, וקצב בנייה איטי יותר של הרי יוון והים האיגאי הנמשך עד היום. לפני 14.8–14.5 מתרחש אירוע ההכחדה של המיוקן התיכון שפגע במינים יבשתיים וימיים כאחד. יערות נרחבים סופגים לאט פחמן דו-חמצני מן האטמוספירה. נבקע הבקע הסורי-אפריקני. האירוע המסיני – התייבשות הים התיכון לפני כ-5.8 מיליון שנה.	23.03
			פלאוגן	אוליגוקן		אוויר חם מתקרר בהשפעת בית הקירור. עולם החי (בעיקר יונקים) עובר תהליכים של אבולוציה וגיוון וצמחים פורחים מתפתחים ומתפשטים.	33.9±0.1
				אאוקן		אקלים קר ומתון. יונקים קדומים משגשגים וממשיכים להתפתח בתקופה זו. משפחות אחדות של יונקים מפותחים מופיעות וראשוני הלווייתנאים, וגם מיני עשבים. קפיאה מחודשת של אנטארקטיקה ויצירת כיפת הקרח שלה. בראשית האיאוקן, לפני כ-49 מיליון שנה, מתרחש אירוע "אזולה" (Azolla): שרך המים המתוקים "אזולה" מתפשט באוקיינוס הארקטי וכתוצאה מכך ירדה רמת פחמן דו-חמצני באטמוספירה – אירוע שהפך על פיו את אפקט החממה שהתקיים עד אז ואפשר שגשוגם של צבים ודקלים בקטבים, וגרם לצבירת קרח-עד באזורים אלה עד ימינו. ירידה נוספת ברמת פחמן דו-חמצני מתרחשת בעזרת מושבות של אצות על קרקעית הים. בהרי הרוקי של אמריקה הצפונית מסתיימים תהליכי אורוגנזה, ומתחילים להתרחש בהרי האלפים, ביוון ובים האיגאי.	55.8±0.2
				פלאוקן		הופעתם של צמחים מודרניים וגיוון רב של יונקים מתאפשרים בשל אקלים טרופי והכחדתם של הדינוזאורים. היונקים המתפתחים בשלב זה הם גדולים למדי, כדובים או היפופוטמים קטנים. מתחיל תהליך האורוגנזה האלפינית באירופה ובאסיה. חדירת לשון ים מן הים התיכון לכיוון מה שעתיד להיות הבקע הסורי-אפריקני. לפני 55 מיליון שנה מתנגש הלוח ההודי ביבשת אסיה ולפני 48–52 מיליון שנה מתחילה יצירה אורוגנית של הרי ההימלאיה.	65.5±0.3
	מזוזואיקון	קרטיקון	קרטיקון עליון		מסטריכט	צמחים פורחים משגשגים לצד מינים חדשים של חרקים. דגים מקריני סנפיר מתחילים להופיע, ובשלב זה נפוצים כבר בעלי חיים ימיים כאמוניטים, בלמניטים, צדפות, קיפודי ים וספוגיים. מינים רבים של בעלי חיים מתפתחים: דינוזאורים על היבשה ותנינאים וכרישאים בים. מינים פרימיטיביים של ציפורים מחליפים את הפטרוזאורוס. יונקי הביב, חיות כיס ובעלי שליה מופיעים לראשונה. יבשת העל גונדוונה מתפצלת ומתחילה האורוגנזה של הרי הרוקי. היווצרות קמטי הקשת הסורית. האטמוספירה דומה לזו הקיימת כיום.	70.6±0.6
					קמפן		83.5±0.7
					סנטון		85.8±0.7
					קוניאק		89.3±1.0
				טורון			93.5±0.8
				קנומן			99.6±0.9
			קרטיקון תחתון				145.5±4.0
		יורה		יורה עליון		צמחים חשופי זרע ושרכים נפוצים וכך גם מינים רבים של דינוזאורים. קיימים מינים רבים של יונקים, אך אלה קטנים. מופיעות לראשונה ציפורים ולטאות, זוחלים קדומים כאיכתיוזאוריה ופלזיוזאוריה. שפע של צדפות, אמוניטים ובלמניטים. גם קיפודי ים נפוצים מאוד, לצד חבצלות ים, כוכבי ים, ספוגים וברכיופודים. יבשת העל פנגיאה מתפרקת לגונדוונה ולאוראסיה. האורוגנזה בצפון אמריקה באזור נבדה, בניו זילנד ובמרכז אסיה מתעצמת. רמת פחמן דו-חמצני באטמוספירה – פי 4 מזו של היום.	161.2±4.0
				יורה תיכון			175.6±0.2
				יורה תחתון			199.6±0.6
		טריאס		טריאס עליון		סוגי ארכוזאוריה שולטים: דינוזאורים ביבשה, מיני איכתיוזאוריה בים ופטרוזאוריה באוויר. התראפסידה (אבות היונקים) הופכים קטנים ודומים יותר ויותר ליונקים הראשונים, צאצאיהם, המופיעים בתקופה זו לצד תנינאים ראשונים. מתקיים שפע של דו-חיים ואמוניטים כאשר אלמוגים מודרניים וחרקים מתחילים להתפתח. לפני 250–255 מיליון שנה מתפתחת אורוגנזה של הרי האנדים באמריקה הדרומית ובניו זילנד, בעוד מסתיימת אורוגנזה בצפון אוסטרליה.	228.0±2.0
				טריאס תיכון			245.0±1.5
				טריאס תחתון			251.0±0.4
	פלאוזואיקון	פרם (תור גאולוגי)				מסה יבשתית מתאחדת ליבשת העל פנגיאה ויוצרת את הרי האפלצ'ים. סוף תקופת ההתקרחות של הפרם-קרבון. שפיעה של זוחלים מקבוצת הסינאפסידה לצד דו-חיים כפליקוזאוריה ותראפסידה. באמצע תור זה מתחלפת צמחיית עידן הפחם באצטרובלים חשופי זרע (צמחי הזרע הראשונים) ובאזובים. על היבשה מתפתחים זבובים וחיפושיות, ובשוניות רדודות וחמות משגשגים ברכיופודים, צדפות, חוריריות ואמונידים (דיונונים קדומים). לפני 251 מיליון שנה מתקיימת הכחדת פרם-טריאס, בה נכחדים 95% מבעלי החיים, ובהם: טרילוביטים, גרפטוליטים ובלסטואידים (קווצי עור קדומים). לפני 225–260 מיליון שנה מתקיימים תהליכי אורוגנזה באמריקה הצפונית ובאסיה, מתמעטים בהרי אורל על גבול אסיה ואירופה, ובאוסטרליה מתחיל להיווצר רכס מקדונל.	299.0±0.8
		קרבון	קרבון פנסילבני			שפע פתאומי של חרקים מכונפים, כמה מהם גדולים למדי. דו-חיים נפוצים ומגוונים. מתפתחים זוחלים ראשונים ויערות יוצרי פחם עשירים בשרכים, ליקופודיים וחשופי זרע ראשונים. רמות החמצן באטמוספירה – הגבוהות ביותר אי פעם. בימים ובאוקיינוסים שפע של אלמוגים, צדפות, חוריריות וברכיופודים. על הגבול בין אסיה ואירופה מתרחשת אורוגנזה של הרי אורל.	318.1±1.3
			קרבון מיסיסיפי			עצים פרימיטיביים גדולים, בעלי חוליות יבשתיים ראשונים, דו-חיים ופרוקי-רגליים חיים בביצות יוצרות פחם המתהוות לאורך חופים. דגי ריאות מתקיימים לצד טורפי מים מתוקים גדולים. באוקיינוסים מתפתח שפע של מיני כרישים וקווצי עור (בעיקר חבצלות ים ובלסטואידים). נפוצים גם אלמוגים וברכיופודים. גונדוונה מתחילה להתכסות בקרח ובניו זילנד מתמעטת אורוגנזה.	359.2±2.5
		דבון				נוצרת האדמה הראשונה ואיתה צמחים בעלי מערכות שורשים כגון ליקופודיים, שרכים מופיעים, חשופי זרע ועצים, כמו גם חרקים חסרי כנפיים. ברכיופודים, אלמוגים וחבצלות ים נפוצים באוקיינוסים ומתגוונים סוגי הדיונונים. מתמעטים טרילוביטים ואגנטים משוריינים, ובמקומם מתפתחים דגי לסת וכרישים קדומים. דו-חיים ראשונים עדיין חיים בים. מהתנגשות בין שני גושי יבשה גדולים נוצרת יבשת לאוראסיה ונוצרים הרי האטלס בצפון אפריקה והרי האפלצ'ים של אמריקה הצפונית.	416.0±2.8
		סילור				ראשית הצמחים הנימיים ורבי רגליים ראשונים ביבשה. בים – דגי לסת ראשונים וחסרי לסתות, שפע של אלמוגים, ברכיופודים וחבצלות ים. טרילוביטים ורכיכות מתגוונים, ולעומתם סוגים מעטים של גרפטוליטים. תחילת האורוגנזה הקלדונית של גבעות באנגליה, אירלנד, ויילס, סקוטלנד והרי סקנדינביה. נמשכת האורוגנזה האכדית ומתמעטת פעילות טקטונית ואורגנית באוסטרליה.	443.7±1.5
		אורדוביק				חסרי חוליות מתגוונים ומתפתחים אלמוגים, ברכיופודים, צדפות, נאוטילואידים (אבות הנאוטילוס (בעל חיים)), טרילוביטים ומינים דומים נוספים. כמו כן מופיעים מינים שונים של פלנקטון בים. ביבשה – צמחים ירוקים ראשונים ופטריות. קץ תקופת הקרח.	488.3±1.7
		קמבריון				המפץ הקמבריוני – היווצרות והתגוונות של מינים רבים ושונים אשר השאירו את שרידיהם כמאובנים. רוב מיני בעלי החיים המוכרים לנו היום התחילו את דרכם בתור זה. מיתרניים ראשונים מופיעים. יצורים בוני שוניות מתפתחים בתאוצה ונעלמים. שפע של טרילוביטים, תולעי-ים, ספוגים, ברכיופודים, חסילוני ענק וטורפים גדולים. נעלמים המינים הראשונים של יצורים רב תאיים. אורוגנזה פוחתת באוסטרליה ומתקיימת באנטארקטיקה. פעילות אורוגנית ערה לפני 500–514 מיליון שנה. אפקט חממה נוצר על ידי רמות גבוהות במיוחד של פחמן דו-חמצני, פי 20–35 מאשר היום.	542.0±1.0
פרקמבריון	פרוטרוזואיקון	נאופרוטרוזואיקון	אדיקר			נמצאו מאובנים של היצורים הראשונים מרובי התאים ושערניות דמויות תולעים. ביוטה נרחבת בים. ספוגים ראשונים ואבות הטרילוביטים. רכיכות בצורת דסקית (דוגמת Dickinsonia). אורוגנזה באמריקה הצפונית ובתת היבשת ההודית. תחילתה של אורוגנזת פטרמן באוסטרליה. אורוגנזת ברדמור באנטארקטיקה לפני 620–633 מיליון שנה. תקופת כדור השלג ארץ (Snowball Earth) המשוערת. מאובנים נדירים. רודיניה מתחלקת. אורוגנזה באנטארקטיקה נחלשת. יבשת רודיניה שלמה. מאובנים של איקריוטיים. מאובנים של אקריטרק (Acritarch, סוג של פלנקטון) ראשון. נחלשת אורוגנזת גרנוויל באמריקה הצפונית ומתרחשת האורוגנזה הפאן-אפריקאית. אורוגנזה באנטארקטיקה לפני כ-1,000 מיליון שנה. 920–850 מיליון שנה – אורוגנזה דלמרית באוסטרליה המערבית.	1,000
			קריוגן
			טון
		מזופרוטרוזואיקון				נוצרות רצועות צרות מותמרות כתוצאה מאורוגנזה, דוגמת רודיניה. לפני 1,080 מיליון שנה מתחילה אורוגנזה באנטארקטיקה ובמרכז אוסטרליה. אצה ירוקה כובשת את הימים. נמשך כיסוי געשי ומשקעי של הקראטון. אורוגנזה בצפון אוסטרליה.	1,600
		פלאופרוטרוזואיקון				ראשית החיים המורכבים בתא יחיד: פרוטיסטים עם גלעין תא. יבשת העל הקדומה קולומביה. מסתיימת אורוגנזת קימבן באוסטרליה. אורוגנזה במערב אוסטרליה לפני 1,620–1,680 מיליון שנה. לפני 1,650 מיליון שנה אורוגנזה בקראטון גוולר, דרום אוסטרליה. הופעת חמצן באטמוספירה. פגיעת אסטרואיד בפרדפורט בדרום אפריקה ובאגן סדברי בקנדה. פעילות אורוגנית רבה. לפני 2,100–2,400 מיליון שנה: התקרחות עזה, תקופת הקרח החריפה ביותר בהיסטוריה, דומה לתופעת כדור השלג ארץ. לפני 2,400 מיליון שנה התרחש אסון החמצן ונוצרה תצורת ברזל הפסים (Banded iron formation).	2,500
	ארכאיקון	נאוארכאיקון				התייצבות רוב הקראטונים. סטרומטוליטים ראשונים. בקטריות יוצרות חמצן ראשונות. יצירת הקראטונים הקדומים דוגמת השילד הקנדי וקראטון פילברה (Pilbara craton). אורוגנזת ריינר באנטארקטיקה. חד תאיים ראשונים.	2,800
		מזוארכאיקון					3,200
		פלאוארכאיקון					3,600
		אאוארכאיקון					3,800
	האדן					סוף עידן זה חופף לתקופה בה הסתיימה הפגזת פנים מערכת השמש. קדמה לתקופה זו יצירת מכתשי פגיעה רבים. שרידים למכתשים כאלה התגלו בירח. בכדור הארץ לא ניתן למצוא להם שריד מאחר שהוא עבר שינויים רבים שמחקו כל זכר לאירועים אלה. לפני כ-4,030 מיליון שנה נוצר הסלע העתיק ביותר שניתן למצוא על פני כדור הארץ. הופיעו צורות החיים הראשונות שהחלו להתחלק. לפני כ-4,000 מיליון שנה נוצר RNA. לפני כ-4,406 מיליון שנה נוצר המינרל הקדום ביותר – זירקון. לפני כ-4,540 מיליון שנה החלה היווצרות כדור הארץ.	4,540

ראו גם

• ציר הזמן של ההיסטוריה האבולוציונית של החיים
• אנתרופוקן – מונח שהוצע לתיאור תקופה גאולוגית חדשה בסוף הרביעון, המתאפיינת בהשפעה חסרת תקדים של האדם על כדור הארץ.
• יחידת זמן גאולוגית
• לוח השנה ההולוקני – לוח שנה שהציע הגאולוג צ'זארה אמיליאני לספירת הזמן לפי התקופה הגאולוגית הנוכחית הולוקן.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לוח הזמנים הגאולוגי בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של לוח הזמנים הגאולוגי (באנגלית)
• אתר האינטרנט הרשמי של לוח הזמנים הגאולוגי (באנגלית)
• הטבלה הסטרטיגרפית - מהאתר הרשמי של ICS.
• לוח הזמנים הגאולוגי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• זמן גאולוגי, דף שער בספרייה הלאומית