אסטרואיד
אסטרואיד (מיוונית : αστεροιεδης)[1] הוא גוף קטן במערכת השמש, הנמצא במסלול סביב השמש. אסטרואידים קטנים קרויים "מטאורואידים".
באוגוסט 2006 הגדיר האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי את המונח "גופים קטנים במערכת השמש" שהם גופים שאינם כוכבי לכת ואינם כוכבי לכת ננסיים. מלבד קרס (האסטרואיד הראשון שהתגלה ומאז סיווגו שונה), כל האסטרואידים מוגדרים כגופים קטנים במערכת השמש.
ישנם ארבעה סוגים עיקריים של אסטרואידים (מחולקים לפי סוג מסלולם): אסטרואידי אטן, אסטרואידי אפולו, אסטרואידי אמור, אסטרואידי אפוהיילי. כמו כן ישנן מספר משפחות אסטרואידים, קבוצות אסטרואידים בעלי מקור משותף. אלו ככל הנראה שברים שהתפרקו מגוף גדול יותר עקב התנגשות בעבר. עשרות משפחות כאלו ידועות כיום.
בלועזית נקרא האסטרואיד גם minor planet,[2] ובתרגום לעברית: כוכב לכת מינורי, אך הן באנגלית והן בעברית המונח "כוכב לכת מינורי" כולל במשמעות מורחבת גופים שמימיים נוספים.
נכון ל-28 במרץ 2023 התגלו למעלה מ-1,276,959 אסטרואידים.[3]
חלוקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקובל לחלק את הגופים הקטנים לשתי קבוצות, גופים קטנים במערכת השמש הפנימית והתיכונה (עד כוכב הלכת נפטון) וגופים קטנים במערכת השמש החיצונית (מעבר לנפטון). המונח "אסטרואיד" מתייחס לכל אותם הגופים הקטנים בתוך מערכת השמש, ואילו כל הגופים שמעבר לנפטון מכונים "גופים טרנס-נפטוניים".
הרכב
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרכב האסטרואידים מגוון וכולל סלעים העשויים בעיקר פחמן (C-type) סיליקט (S-type) ומתכת (M-type). מספר אסטרואידים נחשבים לכוכבי שביט כבויים לאחר שמרבית החומרים הנדיפים שהכילו התפזרו בחלל. דוגמה בולטת הִיא 3200 פאת'ון הנחשב למקור מטר הג'מינידים.
מינוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כל זמן שהגוף נמצא בחלל הוא מוגדר כאסטרואיד או מטאורואיד.
- כאשר אסטרואיד נכנס לאטמוספירה של כדור הארץ הוא נשרף, מלהיט את האטמוספירה ויוצר פס אור המכונה מטאור ובלשון עממית כוכב נופל.
- מטאור בהיר במיוחד מכונה "כדור אש" או בוליד.
- מטאוריט הוא אותו חלק של האסטרואיד אשר הגיע עד לפני הקרקע.
- טקטיטים הם גושי חול ופיסות מסלע מאתרי פגיעה של מטאורידים גדולים אשר ניתכו.
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]"אסטרואיד" (Asteroid) ביוונית משמעו "דמוי כוכב" (Star-Like), והוא השם המועדף על האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי. שם זה הוצע על ידי האסטרונום הנודע ויליאם הרשל בתחילת המאה ה-19, משום שבתצפיות הראשונות באסטרואידים, נראו הללו כמקור אור נקודתי כמו כוכבים ולא כבעלי דיסקה ככוכבי לכת או הילה כשביטים. בשפות אחרות מקובל לתאר אסטרואיד כגוף "דמוי כוכב לכת" (Planet-Like); אולם המונח הנכון הוא Planetoid.
אירוע פגיעת אסטרואיד והיערכות למניעתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבין כלל התאוריות שהוצעו לגבי הגורם שהוביל להכחדת קרטיקון-פלאוגן, לפי הערכות שונות, התאוריה של אירוע פגיעת גוף שמיימי בכדור הארץ היא הסבירה ביותר. התנגשויות בין-כוכביות בדרגות שונות התרחשו עוד מראשית ימי מערכת השמש, כפי שמסתמן מהתאוריה לפיה לכדור הארץ והירח מוצא משותף. אירוע משמעותי כזה תועד ב-1994 עם פגיעת שביט שומייקר-לוי 9 בכוכב צדק, בעוצמה מוערכת של 6 מיליון מגה-טון (פצצת הצאר הייתה בעוצמה של 50 מגה-טון). אחד מאירועי החדירה המשמעותיים האחרונים שתועדו לאורך ההיסטוריה האנושית התרחש בשנת 2013, כאשר מטאור התפוצץ מעל לשמי רוסיה בעוצמה מוערכת של 500 קילוטון (פי 33 מעוצמת הפצצה שהוטלה על הירושימה) וגרם לפציעה של כ-1,200 איש.
בעקבות החשש מאירוע הכחדה המונית נוסף כתוצאה של פגיעת אסטרואיד (ראו למשל אפופיס), ישנן תוכניות רבות למיגור הסכנה. כך לדוגמה התאגד איגוד ללא מטרות רווח בקליפורניה, ארצות הברית בשם קרן B612. המטרה של התאגדות זו היא לפתח משימת חלל שבה תונחת חללית על אסטרואיד קטן, תחקור את פניו, ותתקין עליו מנוע רקטי שבפעולתו יגרום לשינוי משמעותי במסלול האסטרואיד.
במקביל מתקיימות תוכניות לגילוי אסטרואידים שיעזרו בפיקוח על כל אחד מהם, וכך יוכלו להתריע מראש על התקרבות אסטרואיד לכיוון כדור הארץ. אם התוכניות המוצעות להרחיב את גילוי האסטרואידים לגופים קטנים יותר יתממשו, ניתן יהיה לקבל התרעה מספר שנים מראש על פגיעה אפשרית. במקרה זה, הטסת חללית רובוטית או גשושית אל האסטרואיד, היצמדותה אל פניו, והפעלת המנוע לתקופה ארוכה, תוכל לשנות את כיוון האסטרואיד במספר סנטימטרים לשנייה. שינוי זה מספיק כדי שהאירוע יהפוך מפגיעה בכדור הארץ למעבר לידו, ובכך לבטל את הסכנה.
במצפה הכוכבים על שם וייז במצפה רמון מופעל פרויקט מגיני ארץ אשר סורק ועוקב אחר אסטרואידים.
בנובמבר 2021, שוגרה חללית במסגרת הניסוי דארט (Double Asteroid Redirection Test[4]) שתנסה לפגוע באסטרואיד, שאורכו כ-160 מטרים, ולהסיט אותו ממסלולו. בכך תשופר היערכות למקרה שבו יהיה צורך להסיט אסטרואיד מסוכן ממסלול התנגשות עם כדור הארץ.[5] ב-27 בספטמבר 2022, בשעה 2:14 בלילה (שעון ישראל), התנגשה הגשושית באסטרואיד דימורפוס, שקוטרו כ-160 מטרים. לאחר שבועיים פרסמה נאס"א שהפגיעה הקטינה את מחזור הסיבוב של דימורפוס סביב דידימוס ב-32 דקות ובכך הוכתר הניסוי בהצלחה מלאה.[6]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כריית אסטרואידים
- גופים קרובי ארץ
- חגורת האסטרואידים
- רשימת אסטרואידים
- אסטרואידי אטן
- אסטרואידי אפולו
- חור מנעול כבידתי
- גבול רוש
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הערך "אסטרואידים", באתר אסטרופדיה
- הערך "אסטרואידים כפולים", באתר אסטרופדיה
- הערך "תופעת YORP", באתר אסטרופדיה
- אשכול חגורת האסטרואידים, באתר "הידען"
- המושג אסטרואיד, באתר סוכנות החלל הישראלית
- אסטרואיד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אסטרואידים, דף שער בספרייה הלאומית
- אסטרואידים באתר נאס"א (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו להלן לגבי השם "כוכב מינורי", שבלועזית ("minor planet") מתייחס לעיתים לאסטרואיד.
- ^ אסטרואידים באתר נאס"א (באנגלית)
- ^ Discovery Circumstances: Numbered Minor Planets, Minor Planet Center
- ^ כשקולנוע ומציאות מתחברים במשימת הדיפת אסטרואיד: לקראת שיגור DART, באתר הידען, 2021-11-22
- ^ "כיפת ברזל" בחלל: נאס"א שיגרה חללית שתתנגש באסטרואיד, באתר ynet, 24 בנובמבר 2021
- ^ Roxana Bardan, NASA Confirms DART Mission Impact Changed Asteroid’s Motion in Space, NASA, 2022-10-11
| מערכת השמש | |
|---|---|
| |
| ראו גם: פורטל מדעי החלל |
