כתיבה

כתיבה על ידי שימוש בעט.

כתיבה של מכתב על ידי שימוש במכחול.

כתיבה היא הפעולה של רישום סימנים גרפיים בעלי משמעות כגון אותיות, מספרים, מילים ומשפטים, סמלים, ותווים אחרים על מצע כלשהו: דף נייר, לוח חרס, בד וכדומה. הכתיבה נעשית על ידי שימוש בכלי כתיבה ובעידן הטכנולוגי היא יכולה להיעשות גם באמצעות מחשב או מכונת כתיבה, על ידי הקלדה על גבי מקלדת ומוקרנת על גבי מסך.

מטרת הכתיבה היא להעביר מידע בשפה כלשהי, כאשר לכל שפה יש מערכת כתב משל עצמה. בהתאם לכך המונח "כתיבה" מתייחס לא רק לפעולה הפיזית של חקיקת האותיות על המצע, אלא גם לחיבור האותיות לכדי מילים ומשפטים עד ליצירת קטע טקסט בשפה כלשהי.

ההיסטוריה של הכתיבה

תחריט של נזיר כותב, המאה ה-15

תלמידים כותבים על גבי לוח.

הכתיבה הופיעה לראשונה במזרח התיכון בסוף האלף הרביעי לפני הספירה, בתחילת תקופת הברונזה הקדומה. הכתיבה התפתחה ממערכת סמלים וציורים שנועדה להעביר מידע ולסייע בהנהלת חשבונות (ספירת יבול, ספירת פרים, מעקב אחרי עונות השנה וכדומה). התפתחות מערכת הכתיבה האמיתית הראשונה מיוחסת לשומר העתיקה והיא כתב היתדות. אחריה התפתחו שיטת ההירוגליפים של מצרים העתיקה וכן כתב בתת-היבשת ההודית. האלפבית הראשון התפתח במצרים העתיקה בסביבות 2000 לפני הספירה. הכתב הסיני התפתח בסביבות 1600 לפני הספירה והכתב העברי בסביבות אמצע האלף השני לפני הספירה.

כיום, כתיבה מקצועית היא גם מקצוע המתייחס לעבודתו של עיתונאי (כתיבת כתבות) ולעבודתו של אמן (כתיבה יוצרת של שירים או סיפורים).

התהליך הקוגניטיבי הכרוך בכתיבה

ערך מורחב – כתיבה (תהליך קוגניטיבי)

התהליך הקוגניטיבי האחראי לכתיבה הוא תהליך רב-שלבי המאפשר לכתוב מילים מוכרות וחדשות, לאיית מילים בעל-פה או להקלידן. הנוירופסיכולוגיה הקוגניטיבית משתמשת במודל כתיבת המילה כדי לתאר תהליך זה באמצעות מערכת רכיבים קוגניטיביים כגון המערכת הסמנטית, הלקסיקון הפונולוגי, לקסיקון הפלט האורתוגרפי, או הבאפר הפונולוגי והגרפמי. מודל זה מסייע גם להבנת הסיבות להפרעות כתיבה שונות, אבחונן והטיפול בהן (ראו: דיסגרפיה).

הבעה בכתב

ערך מורחב – הבעה בכתב

הבעה בכתב היא היכולת להעביר מידע ומסרים רצויים לטקסט כתוב, כך שיהיו ניתנים לפענוח על ידי אדם אחר בעל יכולת הבנת הנקרא באותה שפה. יכולת ההבעה בכתב מתבססת על יכולת הכתיבה. על כן קשיים בכתיבה יכולים להוביל להנמכה ביכולת של האדם להביע את עצמו באמצעות הכתב.

יצירה עיונית כתובה קצרה יחסית מכונה מאמר ויצירה ארוכה כזו קרויה ספר.

כתיבה מדעית

ערך מורחב – מאמר מדעי

מאמר מדעי נכתב על ידי חוקר או קבוצת חוקרים, ומשקף את תוצאותיו של מחקר שבו עסקו. פרסום מאמר מדעי הוא הדרך העיקרית לפרסומו של מחקר בתפוצה רחבה ולכן למאמר יש מקום מרכזי בפעילות המדעית. מאמר מדעי מתפרסם בדרך כלל בכתב עת מדעי, בקובץ המאמרים של כנס מדעי, או בקובצי מאמרים אחרים, כגון ספר שיצא לאור לכבודו של חוקר שהגיע לגיל פרישה. על פי רוב בעת פרסומו מלווה המאמר בתקציר המציג את תמציתו של המאמר ובביבליוגרפיה המכילה את רשימת המקורות שעליהם הוא התבסס.

ראו גם

• קליגרפיה
• דיסגרפיה - לקות כתיבה
• תווים
• גרפומניה

 לקריאה נוספת

• גל, ע. רוזנבלום, ש. שנקר, ק. (4 מרץ 1995) כתיבה מרכיבים, הערכה וטיפול דרכי הערכה של מרכיבי הכתיבה ותוצר כתב היד מתוך כתב עת ישראלי לריפוי בעיסוק.
• בראון, ר. (2001) ללמוד לקרוא ולכתוב- למידה תוא. הד הגן, 66 (2) 30-43.

קישורים חיצוניים

• הכתיבה, באתר יסודות ההבעה הכתובה- הכתבה וכתיב
• כתיבה מהי, מתוך המסע האורייני, באתר מט"ח
• דנה פאר, שבע עצות כתיבה פרקטיות לכל אדם כותב, בבלוג "משפט פשוט", 20 בנובמבר 2019
• עמרי בן יהודה, משלח יד: כתיבה, הזמן הזה, מכון ון ליר בירושלים, מאי 2022
• כתיבה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• כתיבה, דף שער בספרייה הלאומית
• כתיבה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)