ירדנה ארזי

ירדנה ארזי

לידה	25 בספטמבר 1951 (בת 73) כברי, ישראל
שם לידה	ירדנה פַיְנְבַּאוּם
מוקד פעילות
תקופת הפעילות	מ-1965
עיסוק	זמרת
סוגה	פופ, רוק, אתני, זמר עברי
שפה מועדפת	עברית
חברת תקליטים	NTE
מספר צאצאים	1
פרסים והוקרה	פרס כינור דוד
www.yardena-arazi.com
פרופיל ב-IMDb

ירדנה שולמית ארזי (נולדה ב-25 בספטמבר 1951) היא זמרת ומנחת טלוויזיה ישראלית. החלה את דרכה כחברה בלהקת הנח"ל ואף שימשה בה כמפקדת הלהקה, ולאחר מכן הייתה חברה בשלישיית שוקולד מנטה מסטיק, המשיכה בקריירת סולו אשר זכתה להצלחה רבה, במהלכה הוכתרה כזמרת השנה במצעדי הפזמונים השונים חמש פעמים, ארבע מהן בשנות השמונים של המאה העשרים והחמישית שבהן ב-2013, ואף הוכתרה כ"זמרת העשור" של שנות השמונים. ארזי הייתה מנחת אירוויזיון 1979, האירוויזיון הראשון שנערך בישראל. כלת פרס כינור דוד, פרס אמ״י למפעל חיים, אבירת עד של מרכז פרס לשלום וזוכת פרס מפעל חיים מטעם אוניברסיטת בר-אילן, והונצחה עוד בחייה ברחוב על שמה בעיר ילדותה חיפה.

ביוגרפיה

ארזי נולדה בשם ירדנה שולמית פַיְנְבַּאוּם בקיבוץ כברי שבגליל המערבי. אביה, דוד פינבאום (1918–1994), שעלה ארצה בנעוריו עם משפחתו מהעיר פוּלדָה שבגרמניה, היה איש אצ"ל ונמנה עם מקימי קיבוץ בית הערבה. עם הכרזת מדינת ישראל ופרוץ מלחמת העצמאות, פונו המתיישבים מהקיבוץ והתחלקו לקבוצות, ופינבאום נמנה עם הקבוצה שעברה לכברי. אמה של ארזי, איבֶט לבית לוּאַנזֶ'ה (Loinger;‏ 1928–1994), הייתה ילידת העיר שטרסבורג בצרפת (סבתה מצד אמה היגרה לצרפת מבוקובינה, רומניה וסבה מצד אמה יליד פולין), אחותו של ז'ורז' לואנז'ה, שלחם במחתרת הצבא היהודי במהלך מלחמת העולם השנייה והתפרסם בכך שהציל ילדים יהודים מידי הנאצים ודודניתו של הפנטומימאי מרסל מרסו. כילדה, בימי מלחמת העולם השנייה, סייעה גם לואנז'ה לבני משפחתה בפעילות בתנועת ההתנגדות הצרפתית ועסקה בהברחת ילדים יהודים והצלתם במסגרת ארגון אוז"ה. בשנת 1949 עלתה לישראל בגפה והתיישבה בכברי, שם הכירה את מי שעתיד, כעבור חודשים ספורים, להיות בעלה. בשנת 1951 עִברתו את שם משפחתם ל"ארזי" ("פינבאום" פירושו בגרמנית/יידיש "עץ נאה"). ב-1953, כשהייתה ארזי כבת שנתיים, עברה המשפחה להתגורר בשכונת הדר הכרמל שבחיפה, שם גדלה והתחנכה. בין לבין, התגוררה המשפחה לתקופה קצרה בצרפת.

בחיפה פתח אביה של ירדנה חנות קטנה למוצרי חשמל. לקוח קבוע של אותה חנות היה המלחין אפי נצר, שבאותה עת ניהל את "חבורת בית רוטשילד". אביה של ירדנה הציע לנצר לזמן את בתו לאודישן לחבורה כיוון שידע שהיא שרה ומופיעה במסגרת תנועת הצופים, בה הייתה חניכה בשבט "משוטטי בכרמל". ארזי התקבלה, ובגיל 17 אף הפכה לסולנית החבורה. כסולנית ביצעה את השיר "בואי אמא", אשר יצא לרדיו בשנת 1965. אל אחת מהופעות הלהקה בהיכל התרבות בתל אביב הגיע סא"ל ישי עמרמי, קצין החינוך של הנח"ל. הוא התרשם מארזי הצעירה ושריין במיוחד עבורה מקום בלהקה הצבאית שתחת פיקודו, להקת הנח"ל.

להקת הנח"ל

ירדנה ארזי וגידי גוב מבצעים את השיר "הפרוטה והירח" בלהקת הנח"ל, 1972

ארזי הקדימה את גיוסה לצה"ל והחלה את שירותה הצבאי בשנת 1969 כשהיא בת 17 שנים וחצי. לאחר הטירונות הצטרפה ללהקת הנח"ל, אשר הצטלמה באותם ימים לקליפים הראשונים של הטלוויזיה הישראלית. לאחר שחרורם של ותיקי הלהקה החלה העבודה על תוכניתה ה-22 "שא לשלום (בהיאחזות הנח"ל בסיני)" בבימויו של דני ליטאי ממנה יצאו קלאסיקות כמו "בהיאחזות הנח"ל בסיני" ו"שיר לשלום" כמו גם חידוש ל"הבן יקיר לי". המנהל המוזיקלי יאיר רוזנבלום היטיב לנצל את קול הסופרן של ארזי בכל שירי התקליט. בין חברי הלהקה נמנו גידי גוב, מירי אלוני, דני סנדרסון, לאה לופטין, אפרים שמיר, רותי הולצמן, אלון אולארצ'יק, תמי עזריה, מאיר פניגשטיין ועמוס טל שיר שהיה מפקד הלהקה ועד מהרה הפך לבן-זוגה. השניים נישאו בשנת 1972 כשהיא בת 20 בלבד והתגרשו כעבור שש שנים.

לאחר סיום התוכנית הצטרפה ארזי לצוות הווי נח"ל בו היו חברים גם גוב, שמיר, לופטין, איציק בן מלך ויזהר כהן. הסולו המרכזי שלה באותה תקופה היה "חופים" בשנת 1972 העלתה הלהקה את תוכנתיה ה-23 "הפלנ"חניק", בבימויו של דני ליטאי ובניהולו המוזיקלי של בני נגרי אשר ציינה חצי יובל להקמת הפלמ"ח. בתוכנית הזאת בלטה ארזי במיוחד בדואט שלה ושל אפרים שמיר, "מי היה החולם" (עליסה) שכתבו עלי מוהר ויאיר רוזנבלום. בין השירים הנוספים בתוכנית בהם בלטה ארזי ניתן למנות את הביצוע המחודש לשירם של "הצ'יזבטרון", "שיר הרעות" ואת "הפרוטה והירח" לו קדם מערכון בביצועם של ארזי וגידי גוב. בין משתתפי תוכנית זו היו גידי גוב, אפרים שמיר, ענת גוב, צבי בומס, יהודה עדר, ראובן גבירץ, דורית פן ואיציק בן מלך.

בזמן החזרות לתוכנית התרחש מרד בלהקה ובעקבותיו פרש המנהל המוזיקלי יאיר רוזנבלום והודח מפקד הלהקה. ארזי מונתה למפקדת הלהקה והועלתה לדרגת סמ"ר. הייתה זו הפעם הראשונה בה התמנתה אישה לתפקיד מפקדת להקה צבאית, מה שהקנה לארזי כתבת שער בעיתון במחנה. במהלך אותה שנה השתחררה מהלהקה אך שבה אליה בנובמבר 1972 למופע הפרידה של התוכנית. ארזי שבה ללהקת הנח"ל בשנית באוקטובר 1973 יחד עם חברותיה לשלישיית שוקולד מנטה מסטיק ועם חברי להקת כוורת על מנת להופיע בפני החיילים במלחמת יום כיפור.

שנות השבעים והקמת להקת "שוקולד מנטה מסטיק"

ירדנה ארזי (מימין) יחד עם לאה לופטין (באמצע) ורותי הולצמן (משמאל). להקת שוקולד מנטה מסטיק באירוויזיון 1976

כבר במהלך שירותה הצבאי החתים אותה המפיק אברהם דשא (פשנל) על חוזה ניהול אישי לחמש שנים, ולאחר שחרורה בשנת 1972 השתתפה במופע שנקרא "שוקולד מנטה מסטיק - קונגרס הצחוק הציוני" והתבסס על שירים מתקופת תל אביב הקטנה, ההצגה הייתה להצלחה גדולה. לצידה של ארזי השתתפו גם חברותיה ללהקת הנח"ל, רותי הולצמן ותמי עזריה, עמוס טל שיר (בעלה של ארזי), והשחקנים עזרא דגן וציפי שביט. הזמרת רבקה זהר הייתה אף היא חלק מצוות המופע אך פרשה במהלך החזרות. בין השירים אותם ביצעה במופע ניתן למנות את "בין פרחי הגן", "והיה בחשכת הערב" ו"שבת אחרונה".

לקראת פסטיבל שירי הילדים של 1972 התבקש פשנל לשלוח הרכב חדש והקים את שלישיית שוקולד מנטה מסטיק בה היו חברות ארזי, הולצמן ועזריה. שירן "אברא קדברא" שכתבו לאה לופנפלד ומשה וילנסקי, הגיע למקום השני ובעקבות הצלחתו הוחלט להמשיך בפעילות ההרכב. התחנה הבאה הייתה בפסטיבל הזמר 1973 בו ביצעו יחד עם שלישיית אף אוזן גרון את השיר "נצח ישראל לא ישקר", אותו הייתה אמורה לבצע עמם כסולנית רותי נבון, אך זו נפצעה בתאונת דרכים לפני הפסטיבל (בתקליט הפסטיבל נבון היא המבצעת הראשית). באותו פסטיבל ביצעה ארזי יחד עם חנן יובל ואפרים שמיר את "ליל חניה", מהשירים המזוהים ביותר עם הפסטיבל. זמן לא רב לאחר מכן פרשה עזריה והוחלפה על ידי לאה לופטין, אף היא בוגרת אותו המחזור של הנח"ל. ארזי, לופטין והולצמן חלקו יחד אוהל בטירונות ולהן מספרים אישיים עוקבים.

בשנת 1974, השתתפה ארזי בסרט "שרית" של ג'ורג' עובדיה לצידם של יגאל בשן ודליה פרידלנד. באותה תקופה זכתה שלישיית שוקולד מנטה מסטיק להצלחה גדולה. הן השתתפו בפסטיבלים והרבו להופיע ברחבי המדינה. בין השירים אותם ביצעו בפסטיבלי זמר נמנים: "נח" עם מתי כספי (פסטיבל הזמר והפזמון 1974), "שירים הם חברים" (פסטיבל הזמר והפזמון 1975), "חגיגת אביב" שכתבו דודו ברק ושייקה פייקוב (מקום שלישי בפסטיבל שירי הילדים 1974), "ישנוני" (פסטיבל שירי הילדים 1974), "מי המנטה מי המסטיק מי השוקולד" ו"בית השוקולד" (שכתבו להן יורם טהרלב ויאיר רוזנבלום לפסטיבל שירי הילדים 1977), "משיח" ו"שיר היין" בפסטיבל הזמר המזרחי, "פרקים בתולדות הציונות" בפסטיבל שירי בירה שנערך ב-1975 והשיר "ובאו האובדים" שכתב להן שלמה קרליבך בפסטיבל הזמר החסידי. בנוסף הופיע ההרכב בתוכניות טלוויזיה רבות ובהן "חג לי" (עם שלמה ארצי, עמוס טל שיר ואושיק לוי, "שירים מארץ אחרת" שהוקדשה לשירי דרום אמריקה ו"הספינה המזמרת" (עם עודד תאומי). הבמאי ראלף ענבר הקדיש להן תוכנית מיוחדת של "אולפן קיץ" ב-1977. אלבומן הראשון ראה אור בשנת 1975 בהפקתו המוזיקלית של מתי כספי ובו בלטו השירים "מניאנה", "בת אצילים" ו"בשדות בית לחם".

בשנת 1976 נבחרה הלהקה לייצג את ישראל באירוויזיון 1976. מופע מיוחד ב"צוותא" בהנחיית אהוד מנור הוקדש לבחירת השיר אשר ייסע להאג ובו הוצגו שלושה שירים חדשים: "זה טוב זה טוב" (אליעוז רבין-רוני וייס), "קשת בענן" (דרורה חבקין) ו"אמור שלום" (אהוד מנור-מתי כספי) שנבחר והגיע בתחרות למקום השישי. הופעתן המוצלחת הובילה לביקוש רב של הלהקה והן יצאו לסיבוב הופעות ברחבי העולם, הוחתמו על חוזי הקלטות בניהולו המוזיקלי של לס המפריז שהיה מהמוזיקאים החשובים באותה תקופה, הקליטו שירים באנגלית ובגרמנית וזכו לביקורות מפרגנות. הצלחתן הגדולה של בנות השלישייה הובילה לבחור בהן כמובילות הקמפיינים של חברת האופנה "ניבה", חברת האיפור "מרי קוואנט" וממתקי עלית. לאחת מהופעות הלהקה בשוודיה התעקש להגיע המוזיקאי פרנק זאפה עם אמרגנו.

עם שובן לישראל שנה מאוחר יותר העלתה השלישייה מופע קברט בשם "הלילה הראשון", המבוסס על שירים אמריקאיים מסוף המאה ה-19 בתרגום אהוד מנור, בבימויו של צדי צרפתי ובניהולו המוזיקלי של אלדד שרים. לאחר מכן הקליטה השלישייה לתוכנית מיוחדת של "קול ישראל" את הביצוע המקורי ללחנה של נעמי שמר לשיר "הוי ארצי מולדתי" שכתב שאול טשרניחובסקי וכן את השיר "שלג על עירי". במרץ 1978 הודיעה ארזי במסיבת עיתונאים על כוונתה לפרוש מן ההרכב ולצאת לקריירה עצמאית. הפרויקט המשותף האחרון של הלהקה בהרכבה הנוכחי היה האלבום "הפרוטה והירח" אותו הקליטו לצד אריק לביא ובניהולם המוזיקלי של גיל אלדמע ורוני וייס. האלבום כלל גרסאות חדשות לשירי הפלמ"ח במלאת 30 שנה לפירוקו. אחת ההופעות האחרונות של ההרכב היה בפסטיבל הזמר והפזמון 1978, בה ביצעו מחרוזת של שירי האירוויזיון.

תחילת קריירת הסולו

לאחר פרישתה מ"שוקולד מנטה מסטיק" הרבתה ארזי להופיע בתוכניות מוזיקליות בטלוויזיה ("שרתי לך ארצי", "ימי שבט", "מצעד המרגניות") אך לא הוציאה חומרים מקוריים לרדיו. בשנת 1979 הציע לה המפיק שלמה צח להיות הסולנית בהרכב חדש שהקים חלב ודבש אשר ביצע בפסטיבל הזמר את השיר "הללויה". ארזי נענתה בתחילה להצעתו, אך במקביל הציע אמרגנה דאז שי נשר לבחור בה כמנחת תחרות האירוויזיון שהתקיים באותה שנה בירושלים. המפיק אלכס גלעדי שכנע אותה לקבל על עצמה את המשימה הואיל והיא גם דוברת צרפתית. לימים הודתה כי היא מתחרטת שלא לקחה את השיר: ”הייתי צריכה לבחור בין הנחיית האירוויזיון לבין השתתפות בקדם עם השיר הזה, והלכתי על בטוח”. ארזי הנחתה את התחרות בצרפתית לצד דניאל פאר שהנחה באנגלית (ושניהם נשאו דברים בעברית לסירוגין), וזכתה לשבחים רבים על הופעתה. אחד המתרשמים מההנחיה היה מרשל הנס, מנהל חברת התקליטים העולמית "אריולה אריסטה", שהציע לארזי חוזה הקלטות ארוך טווח. החברה הפיקה תקליט ארוך נגן של שירי ירדנה ארזי. מאחר שלא הסכימה לעבור להתגורר מחוץ לישראל, דחתה את ההצעה של חברת התקליטים. עם זאת, באותה תקופה הקליטה שירים בגרמנית, בצרפתית ובאנגלית ויצאה לסיבוב הופעות באירופה. עם שובה לישראל החליפה ארזי את חוה אלברשטיין בצוות תוכנית הילדים "קרוסלה".

עוד בעקבות האירוויזיון, נבחרה ארזי בסקר דעת קהל כמודל לחיקוי הנשי הגדול בישראל ובעקבות כך הובילה את קמפיין חברת הרהיטים "רים". על הבחירה השתתף בין השאר מנהל השיווק של החברה דאז בנימין נתניהו.

שנות השמונים

באוקטובר 1980 הוציאה ארזי את תקליט השדרים "מחול מערבולות" (מילים: איציק ויינגרטן, לחן ועיבוד: אריק רודיך) שזכה להצלחה ברדיו ונכלל מאוחר יותר באלבומה הראשון. "מחול מערבולות" נכלל בתוכניתו של רלף ענבר "טרמפ לשמש" וצולם על שפת הים, בהמשך צולם לתוכנית ערוץ 1 "להיט בראש".

בדצמבר 1980 הנחתה את פסטיבל שירי הילדים מספר 11 (לצד שלמה ניצן ומנחם עיני) וביצעה בו את השיר "הדובון הלך לישון" (מילים ולחן: דן זכאי, עיבוד: משה זורמן). בדצמבר 1981 השתתפה בפסטיבל שירי הילדים מס' 12 עם השיר "אבל חבל" (מילים: שוקי וגנר, לחן ועיבוד: אורי קריב). בשנת 1981 השתתפה ארזי בהפקה חדשה שעלתה על בימות הבידור בארץ, המחזמר "ברנשים וחלומות", שהעלה שירים מצליחים ממחזות זמר בינלאומיים בתרגום לעברית של אבי קורן ובבימויו של צדי צרפתי. לצדה השתתפו בהצגה אילי גורליצקי, ששי קשת, חנה לסלאו ושולה חן. המופע זכה להצלחה גדולה והוצג במשך 52 שבועות רצופים בהיכל התרבות בתל אביב. בתום אותה שנה זכה בפרס "כינור דוד".

בשנת 1982 הוציאה ארזי את אלבום הסולו הראשון שלה, שנקרא בפשטות "ירדנה ארזי" והתאפיין במקצבי אלקטרו רוק ובעיבודים של אריק רודיך. התקליט יצא בחברת תקליטים "הד ארצי", כאשר האלבומים הבאים אחריו יצאו כבר בהפקה עצמית של ארזי ובעלה לעתיד נתן תומר. האלבום נחל כישלון מסחרי אך בלטו מתוכו השירים: "בלי דמעות" (מילים: יעקב גלעד), "מחול מערבולות", "אני לא גרטה גרבו" (בשניהם - מילים: אהוד מנור) בו שרה ארזי בסגנונה של קייט בוש, ו"מוזיקה נשארת" (שמרית אור-הנרי ברטר) עימו השתתפה ארזי לראשונה בתחרות הקדם-אירוויזיון והגיעה למקום השני. בדצמבר 1982 אותה שנה זכתה במקום הראשון בפסטיגל מספר 2 עם השיר "מילה קטנה" (מילים: שמרית אור, לחן: הנרי ברטר, עיבוד: רוני וייס).

ב-1983 נישאה לנתן תומר, שהיה למפיק שלה. באותה עת, החלה ללמוד פיתוח קול אצל רחל הוכמן וחברה לגברי מזור, איש יחסי הציבור של פסטיבל שירי הילדים, שהפך ליועצה האמנותי ומי שעתיד לסלול לה את הדרך אל שירי ארץ ישראל ואל פופולריות עצומה. בעצתו של מזור יצאה להופיע בפני החיילים במלחמת לבנון הראשונה, והייתה הזמרת הראשונה שעלתה להרי השוף עוד בזמן הקרבות. בעקבות הנסיעה כתב לה אהוד מנור את השיר "הביתה", שקרא לחיילינו "לשוב משדות זרים" ועורר סערה פוליטית. השיר הופיע באלבומה השני "מה נשמע", שהגיע לחנויות בשנת 1984, והוא גם אלבומה הראשון שיצא בהפקה עצמית. באלבום בלטו מספר שירים כגון: "חפץ חיים ברוח הגוברת" ("גשם עומד לרדת"), "שיר הערב מצלצל" ("שוטי מנגינה שלנו") ו"תאורת חצר". האלבום היה לאלבום הזהב הראשון של ארזי. שיר נוסף שהקליטה באותה תקופה היה "הזמר", שהגיע למקום השלישי בפסטיבל שירי הילדים. במקביל, הובילה את קמפיין המודעות נגד עישון עבור האגודה למלחמה בסרטן עליו הוענק לה מגן יו"ר הכנסת.

באותה שנה השתתפה ארזי בפעם השנייה בתחרות קדם-אירוויזיון 1983 עם השיר "שירו שיר אמן", שהלחין הנרי ברטר. בסיום התחרות הראתה ספירת הקולות כי ארזי הפסידה על חודה של נקודה לעפרה חזה, שביצעה את השיר "חי". שנים לאחר מכן סיפרה ארזי בריאיון לסדרה התיעודית "הרצל פינת רפאלי", שרפי גינת שישב בחבר השופטים סיפר לה לאחר אותו הערב שהייתה טעות בספירת הקולות בהצבעה, והיא זו שהייתה אמורה לזכות במקום הראשון ולא עפרה חזה. ארזי בחרה לשמור מידע זה בסוד. טענתה זו של ארזי נבדקה בראיון של רפי גינת בנושא באתר הארץ בו הוא שולל את הטענה של ירדנה ארזי לכך שהייתה טעות בספירת הקולות.

היריבות מול חזה הוסיפה ללוות את ארזי לאורך כל שנות השמונים ונצרבה בתודעה הציבורית עד היום.

זמרת השנה

בשנת 1984 הוציאה ארזי את אלבומה השלישי "אתה לי ארץ", המסמל את הפיכתה לזמרת הבולטת בישראל באותה תקופה ואשר היה עד מהרה לאלבום זהב. שיר הנושא "אתה לי ארץ" הוזמן במיוחד על ידי רשת ג' ליום העצמאות ה-36 למדינת ישראל. מלבדו בלטו באלבום "יש ונדמה", "פקודת יום" ו"ההצגה הגדולה", שנכתב במיוחד למצעד הפזמונים העברי השנתי של קול ישראל בו נבחרה ארזי לראשונה כזמרת השנה. באותה שנה אף זכתה בפרס "כינור דוד", זכתה במקום הראשון בפסטיבל שירי הילדים עם השיר "לא נעצור" (יורם טהרלב – נורית הירש) והשתתפה בתפקיד אורח בסרט מאחורי הסורגים. רשות השידור בחרה בה לייצג את ישראל באירוויזיון אך התחרות נערכה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל והשתתפותה בתחרות בוטלה.

בשנת 1985 המשיכה לשמור על מעמדה כזמרת המובילה בישראל והוציאה את האלבום "דרישת שלום". שיר הנושא הוא שיר השירותרום אותו הקליטה עם המחזור הנוכחי של להקת הנח"ל. שירים בולטים נוספים מתוכו היו: "קו האהבה", "שהשמש תעבור עלי", "אגדת לה-דילה", "באתי אליך", "במערבולת" ו"שוב בתמונה" שכתבו לה יאיר לפיד ורמי קליינשטיין והגיע למקום השלישי במצעד הפזמונים השנתי בו נבחרה בפעם השנייה לזמרת השנה. באותה שנה זכתה במקום הראשון בפסטיבל שירי הילדים עם השיר "שובי הרמוניקה" והגיעה למקום השלישי בתחרות הקדם אירוויזיון עם השיר "עוד נגיע". באותה תקופה הלכה והחריפה היריבות התקשורתית בין ארזי לבין עפרה חזה אשר לוותה בקרבות מעריצים ובסיקור תקשורתי נרחב. לשיאה הגיעה התופעה כשבמהלך הופעה של ארזי באמפי וואהל בקיץ 1985 ירתה עליה מעריצה של חזה דיו מתוך אקדח מים. הפרשה זכתה לכינוי "תקרית הדיו".

ב-22 באוקטובר 1986 נולדה בתה היחידה אלונה. באותה שנה הוציאה תקליט אוסף בשם "שוב בתמונה" ובו שיר מקורי אחד ("אחד ולתמיד"). האלבום נמכר במהרה בלמעלה מ-40 אלף עותקים. באותה השנה השתתפה גם לראשונה בתוכנית "הופה היי" וביצעה בה את השירים "אגדת לדילה" ו"שהשמש תעבור עליי".

ב-1987 הוציאה ארזי תקליט קונספט בשם "נשמה צוענית", אשר היה מבוסס על שירים צועניים מתורגמים לעברית, על ידי אהוד מנור, בהפקה מוזיקלית של מתי כספי. התקליט הפך לרב מכר והגיע תוך זמן קצר למעמד של פלטינה משולשת. הוא גם הועלה על גבי פורמט של CD והיה בכך לדיסק הראשון שיוצר בישראל. בין השירים באלבום: "הכינור הנאמן", "רוח ואש", "מה יש לי", "יריד האהבה", ו"כשהצועני אוהב" - שיר מקורי שהלחינה במיוחד יהודית רביץ. באותה השנה השתתפה בערב מחווה לתרבות היידיש אשר נערך בתיאטרון הבימה. במסגרתו ביצעה ביידיש את השיר "מיין שטייטלע בעלז" ("העיירה שלי 'בלז'"). כמו כן היא הנחתה את תחרות הקדם אירוויזיון לצד יורם ארבל.

בהמשך אותה שנה ובעקבות הצלחתה הגדולה הוחתמה ארזי על קמפיין ענק לבנק לאומי, אשר נמשך שנתיים ולווה בפרסומות ברדיו ובטלוויזיה ובפרסומים בעיתונות הכתובה. בשיתוף הבנק הוציאה ארזי שתי קלטות אוסף בשם "מבחר להיטים" ו"בין פרחי הגן" (ב-1987 ו-1989 בהתאמה), שלא הופצו באופן מסחרי אלא הוענקו על ידי הבנק כשי ללקוחות חדשים ושני אלבומי ילדים שהופצו באופן מסחרי: הראשון היה "ריח דבש וריח מנטה", בו הקליטה מחדש שירי ילדים מכל הזמנים, בהם "שעון בן חיל", "דני גיבור", "אני והתוכי" ו"קום בחור עצל". על עטיפת האלבום הופיעה ארזי עם בתה אלונה. השני הוא קלטת בשם "סיפורי לילה טוב" ובה סיפורי ילדים מוקראים בקולה. בסיום השנה זכתה בפעם השלישית בתואר זמרת השנה והקליטה במיוחד למצעד הפזמונים השנתי את השיר "מחוזות האהבה" (דודו ברק-בועז שרעבי). על-פי הערכות שולם לארזי סכום עתק של מאות אלפי דולרים עבור השתתפותה בקמפיין.

1988 - ירדנה ארזי בסיבוב הופעות משותף עם יהורם גאון, שנערך בחסות האגודה למען החייל, לרגל שנת ה-40 למדינת ישראל

1988 הייתה אחת השנים המשמעותיות בקריירה של ארזי, בה ביצרה את מעמדה הממלכתי כשנבחרה בסקר מקיף של קול ישראל לשנת ה-40 למדינה כזמרת הפופולרית ביותר בישראל. בעקבות הסקר יצאה לסיבוב הופעות משותף עם יהורם גאון (שנבחר כזמר האהוב) שנערך בחסות האגודה למען החייל. לקראת המופע הקליטו השניים את הדואט "אדם אחר" (רחל שפירא-נורית הירש). בטקס חלוקת פרסי ישראל לשנת 1988 שרה ארזי את "עגילי דמאר", שיר שנכתב עבור כלת פרס ישראל באותה שנה, שושנה דמארי. ביום השואה השתתפה בקונצרט מיוחד של התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של זובין מהטה שנערך בכיכר מלכי ישראל ושודר במקביל בטלוויזיה הפולנית. שמעון פרס שעמד אז בראש מפלגת העבודה הציע לה מקום ריאלי ברשימת המפלגה לכנסת ה-12 אך היא דחתה את הצעתו.

הטלוויזיה הישראלית בחרה בה כנציגת ישראל באירוויזיון 1988 שנערכה באותה שנה בדבלין. לקראת נסיעתה נערך במיוחד עבורה קדם אירוויזיון פרטי בו הוצגו ארבעה שירים חדשים: "קרוב לים", "כמו בהתחלה", "היא רוקדת" ו"בן אדם" שכתב אהוד מנור ללחן של מוזיקאי אלמוני עולה חדש מרוסיה בשם בוריס דימיטשטיין ונבחר לייצג את ישראל בתחרות. על אף שההימורים נטו לטובתה, היא הגיעה למקום השביעי. בעקבות האירוויזיון הוזמנה ארזי לסיבוב הופעות באוסטרליה.

יהורם גאון נורית הירש וירדנה ארזי בעת הקלטת הדואט "אדם אחר"

השירים אותם הקליטה באותה שנה נכללו באלבומה הבא "עוד יום אחד" אשר נמכר בלמעלה מ-100 אלף עותקים (פלטינה כפולה). ארבעה משירי האלבום הגיעו לעשירייה הפותחת במצעד הפזמונים "עגילי דמאר" (3), "בן אדם" (4), "היא רוקדת" (9) ו"אדם אחר" (10). שיר נוסף ("כמו בהתחלה") הגיע למקום ה-38. ארזי נבחרה בפעם הרביעית כזמרת השנה. באותה השנה השתתפה בשנית בתוכנית "הופה היי", ובסיום אותה שנה השתתפה כזמרת אורחת בפסטיגל.

ארזי הוסיפה לפעול באינטנסיביות. אלבומה הבא היה "דמיון מזרחי" אשר התבסס על שירים ערביים בגרסאות עבריות שכתב אהוד מנור. על ההפקה המוזיקלית הופקד ירון בכר. בין שירי האלבום בלטו "מה נתת לי", "אל תאמר", "דמיון מזרחי", "חליל הנצח" ו"יא חביבי". הקהל הגיב לאלבום ברגשות מעורבים, בין היתר כיוון שבאותה תקופה הייתה האינתיפאדה בשיאה וחלקים בציבור התקשו לקבל מזמרת השנה טקסטים כמו "מנגן חליל הנצח שיר אחד לשני עמים" או "לך ולי מקום בארץ המובטחת". עם זאת הוא נמכר בלמעלה מ-40 אלף עותקים והיה לתקליט פלטינה. להצלחה נוספת זכה האלבום במדינות ערב ובשטחים וארזי הרבתה לקבל מכתבי מעריצים ממצרים, ירדן ואפילו עיראק. גם חיילי כוחות הברית שהגיעו למפרץ הפרסי אימצו את האלבום בחום. ארזי נבחרה כזמרת הפופולרית ביותר במגזר הערבי בסקר שערך קול ישראל בערבית והוזמנה לביקור רשמי במצרים.

אלבום הסולו האחרון של ארזי בשנות השמונים היה "תחנה בדרך" אשר כלל גרסאות כיסוי לשירי שנות החמישים, בהם "בין פרחי הגן", "בת הדייג", "שָׂאֶנִי עִמְךָ בַּמָחוֹל", "מול הר סיני", "רק אלומה" ועוד ולצדם מבחר מלהיטיה. לצורך הקלטת הדיסק התאחדה שלישיית שוקולד מנטה מסטיק וביצעה את השירים "ונצואלה" ו"נערה ממש אוצר". בנוסף הקליטה ארזי לדיסק זה שני שירים חדשים, "האיש מן החלום" (שהוזמן במיוחד למצעד הפזמונים השנתי ב-1988) ו"כאבים רחוקים". האלבום היה לאלבום זהב.

לאחר צאת אלבום זה הוציאה ארזי קלטת אוסף נוספת לילדים - "בלהיטיה הגדולים לילדים" שהופצה על ידי קלסיקלטת כחלק מסדרת "אנחנו שרים גם לילדים". בקלטת זו, שעל עטיפתה הופיע ציור של ארזי ובתה אלונה, התארחו ריקי גל, שביצעה את השיר "ג'ינג'ית" (איתו הופיעה בפסטיבל שירי הילדים ה-14 ב-1983) וגלי עטרי, שביצעה את "קלרה אפרסק" (איתו הופיעה בפסטיבל שירי הילדים החמישי ב-1974).

באותה תקופה נפרדה מיועצה האמנותי גברי מזור לאחר שש שנות עבודה.

שנות התשעים

בשלהי 1989 הבינה ארזי כי עליה לקחת פסק זמן קצר על מנת שלא ליצור עומס על הקהל ו"ישבה על הגדר" כהגדרתה למשך שלוש שנים. באותה תקופה שברה את שתיקתה התקשורתית כשנבחרה כזמרת העשור של "קול ישראל" וכשהושקה בובת שעווה בדמותה במוזיאון השעווה הישראלי. כל אותה העת לא הפסיקה ארזי להופיע ברחבי הארץ.

ב-1990 הופיעה ארזי בתוכנית "מסיבת גן" עם בתה אלונה, וכן הופיעה בפעם השלישית בתוכנית "הופה היי" וביצעה את השירים "דבקה מדורה" ו"כאבים רחוקים".

באוקטובר 1991 יצא לרדיו סינגל ראשון מתוך אלבום חדש - "ילדה יחפה" אשר בישר את שובה לפעילות. רבים ראו בשיר ילדה יחפה רמז לירדנה ארזי עצמה כילדה יחפה ששרה שירי מולדת. האלבום "אנשים זרים" בהפקתו המוזיקלית של יעקב גלעד ובהשתתפות יהודה פוליקר עורר ציפיות גדולות. הוא התבסס בין היתר על שירי משוררות כגון יונה וולך, תרצה אתר ולאה גולדברג וכלל שירים שזכו להצלחה ברדיו ובהם "ילדה יחפה", "שיר אישה בחורף" (יהונתן גפן-יהודה פוליקר), "ארמון הקרח", "מתוך הנשכחות" ו"הבובה של גוגול". האלבום היה לאלבום זהב, שניים משיריו הגיעו לצמרת מצעד הפזמונים השנתי וארזי הגיעה למקום השני בקרב על תואר זמרת השנה.

ב-1994 הוזמנה ארזי על ידי ראש הממשלה יצחק רבין לביקור הרשמי הראשון של ראש ממשלה ישראלי ברוסיה. היא הופיעה בפני קהל אלפים וכיכבה בערוצי הטלוויזיה במדינה. בהמשך הוזמנה על ידי רבין לטקס חתימת הסכם השלום עם ירדן ויומיים לפני הירצחו הופיעה ארזי בטקס חנוכת תחנת הכוח של חברת החשמל בחדרה במעמד רבין. זו הייתה הופעתו הפומבית האחרונה לפני עצרת השלום. בטקס הרשמי במלאת שבוע לרצח ביצעה ארזי את שירה "אתה לי ארץ" ובעצרת הזיכרון שנערכה שנה לאחר מכן ביצעה את השיר "ושמה לא תבוא" (אהוד מנור-אביהו מדינה) שהוקדש לרבין ולשמעון פרס בעקבות הפסדו בבחירות. באותה שנה הצטרפה לאיחוד חד פעמי של להקת הנח"ל לביצוע שיר הרעות בתוכנית הטלוויזיה "לילה גוב".

ארזי חוותה טרגדיה אישית בשנת 1994 כששני הוריה נפטרו ממחלת הסרטן בהפרש של חמישה ימים זה מזה. לזכרם ביצעה את שירם של רחל שפירא ונחום היימן "כמו מים שקטים" אשר ראה אור באלבומה הבא "מתוך שאהבתי". בין שירי האלבום "חדש באוויר" שנכתב בעקבות הסכמי השלום, "שלושה דורות" שהוקדש לזכרו של בן-דודה ישראל ארזי שנהרג במבצע כראמה, "מכתב" שכתבה רחל שפירא בעקבות מכתבי מעריצים שקיבלה ארזי ממצרים, והדואט "חברות הכי טובות" עם שולה חן. האלבום לווה במסע יחסי ציבור רחב ובסיבוב הופעות שנפתח בפסטיבל ערד אך האלבום זכה להצלחה פחותה בהשוואה לאלבומים שהוציאה ארזי בשנות השמונים ונמכר בכ-15,000 עותקים.

בהמשך שנות התשעים הקליטה ארזי עם הזמר אבי פרץ גרסת כיסוי ל"שיר של יום חולין" מתוך אלבום שהוקדש לשירי המלחין יאיר רוזנבלום ואת השיר "אור שבעת הימים". לצד סולן להקת "סהרה" חנניה אברג'יל הקליטה גרסת כיסוי לשיר "בחלומי עודני" (סמי שלום שטרית-שמעון בוסקילה) לפרויקט "עבודה עברית" ועם גידי גוב ביצעה בתוכניתו לילה גוב גרסת כיסוי לשיר "דון קישוט". בשנת 1998 הוציאה אלבום אוסף כפול משיריה - "יש ונדמה" - ובו ארבעים מלהיטיה הגדולים. באותה תקופה חידשה את הקשר המקצועי עם גברי מזור אשר מוסיף ללוות אותה כיועץ אמנותי עד היום.

בשנים 1996–2005 הנחתה את מגזין הבוקר "קפה טלעד" בערוץ 2.

בשנת 1999 נבחרה להוביל את קמפיין חברת האלקטרוניקה "אמקור" לסדרת מקררים חדשה.

העשור הראשון של המאה ה-21

בתחילת שנות האלפיים התמקדה ארזי בקריירה טלוויזיונית אך מפעם לפעם הוסיפה להקליט שירים חדשים. בין שיריה באותה תקופה: גרסת כיסוי לשיר "הפרח בגני" יחד עם אנריקו מסיאס שהוקלטה במיוחד לפסטיבל הזמר והפזמון 2001, השיר "כשהארץ תרגע" (איתן נחמיאס גלס-יוני רועה) שנכתב בעקבות האינתיפאדה השנייה, גרסת כיסוי לשיר "לא דיברנו עוד על אהבה" שהוקלטה לאלבום הדואטים של מתי כספי, השיר "שיר ישראלי זה השיר שלי" שליווה את אירועי שבוע הזמר העברי ובו השתתפו לצדה יוני רועה, אלי לוזון ומיקה קרני, גרסת כיסוי לשיר "לאחד החיילים" יחד עם להקת חיל האוויר מתוך תוכנית הטלוויזיה "יורים ושרים" בהנחייתה, השיר "יש לי שכן" שתרגם עבורה אהוד מנור ללחן מצרי ובתים חדשים בשניים משיריה הקלאסיים: "דרישת שלום" ו"הביתה". לשיר "דרישת שלום" הוסיפה המשוררת רחל שפירא בית נוסף במיוחד למופע יום העצמאות של ערוץ 2 (רשת) ולשיר "הביתה" הוסיף אהוד מנור בית נוסף לבקשתה של ארזי המתאר את ישראל בפרספקטיבה של עשרים שנה מהתקופה בה נכתב השיר. השיר הביתה ליווה את סיבוב ההופעות החדש של ארזי בליווי משפחת אלייב שהחל בשנת 2003 ונמשך שש שנים. במהלך מלחמת לבנון השנייה הפך השיר רלוונטי מתמיד וזוהה במיוחד עם המאבק להשבת החיילים החטופים ובהמשך - המאבק למען שחרורו של גלעד שליט. ארזי הופיעה בעצרות רבות וביצעה את השיר.

במהלך אותו סיבוב הופעות התאחדה פעם נוספת שלישיית שוקולד מנטה מסטיק להופעות במה ולהקלטת גרסת רמיקס לשיר "זה טוב זה טוב". השיר הופיע באוסף כפול משירי השלישייה.

בשנת 2006 חברה ארזי אל אילנית, שלומית אהרון, מרגלית צנעני ורותי נבון במסע הופעות לקהילות היהודיות בקנדה ובארצות הברית בשם "חמש הדיוות". מופע זה נחל הצלחה גדולה. עוד באותה שנה יצאה לרדיו גרסת רמיקס לשיר "עוד נגיע", אותו ביצעה בתחרות קדם אירוויזיון 1985. הגרסה החדשה, אותה ערך המוזיקאי דור דקל מהצמד חובבי ציון, זכתה להצלחה והוגדרה לאחר מספר ימים כשיר המושמע ביותר בתחנות הרדיו.

בראש השנה 2007 החלה ארזי לפרסם סדרת כתבות באתר ynet בהן סקרה את השירים הגדולים של 60 שנות המדינה. סדרת הכתבות התבססה על תוכנית רדיו שהגישה ברדיו חיפה במקביל. במסגרת חגיגות השישים נבחרה בסקר מקיף של מינה צמח לידיעות אחרונות למקום השני ברשימת הנשים האהובות בישראל. שירה "אתה לי ארץ" נבחר כאחד מחמשת ההמנונים הישראלים הגדולים של כל הזמנים. בנוסף זכתה בתואר זמרת ה-60 של אתר וואלה. עוד בשנת 2008 הקליטה גרסת כיסוי לשירה של שושנה דמארי "כלניות" עבור הפרויקט "עבודה עברית 2".

בשנת 2009 ראה אור אלבום אולפן חדש של ארזי בהפקתו המוזיקלית של יהודה פוליקר. האלבום, "בושם על עורי" התקבל בחום על ידי הקהל והרדיו ובלטו מתוכו שיר הנושא שכתבה רחל שפירא, "מה קורה אחי" שהתבסס על מאמר של הסוציולוג, פרופ' עוז אלמוג, "הודעה נמסרה למשפחות" שכתב יואב גינאי לזכרו של אורי גרוסמן, בנו של הסופר דויד גרוסמן שנפל במלחמת לבנון השנייה ו"הייתה לי ארץ" - משיריו האחרונים של אהוד מנור. בעקבות האלבום יצאה ארזי לסיבוב הופעות חדש בהפקתו המוזיקלית של אורי זך. במופע ההשקה החגיגי אירחה את פוליקר. הצלחת האלבום הובילה לכך שבסיכום אותה שנה הייתה ארזי הזמרת המושמעת ביותר ברדיו בישראל.

העשור השני של המאה ה-21

בינואר 2011 הוציאה ארזי אלבום אוסף משולש בשם "שהשמש תעבור עלי", המאגד שירים מהתחנות השונות בקריירה. לכבוד אוסף זה הוקלטו שני רמיקסים לשיריה של ארזי, "שוב בתמונה" על ידי דור דקל, ו"באתי אליך" על ידי תמיר צור. כמו כן חידשה את ההקלטה הישנה של השיר "הביתה" בגרסתו המלאה, כך שלצד הבתים שהושרו בעבר נוספו בתים נוספים. בעקבות האלבום יצאה לסיבוב הופעות חדש. ביולי אותה שנה יצא DVD מסדרת "שרים קריוקי" בשם "שרים ירדנה ארזי" ובו מספר גרסאות קריוקי ללהיטים שנכללו באוסף המשולש. באותו חודש יצא אלבום כפול בשם "שני צדדים למטבע". זה היה פרויקט מוזקלי רחב היקף בו אמנים שונים ביצעו גרסאות כיסוי לשירים ישראלים במגוון סגנונות. במסגרת הפרויקט ביצעה ארזי את שירה של עליזה עזיקרי "לא לוקחת ללב". בתום אותה שנה הגיעה ארזי למקום השישי ברשימת הזמרות המושמעות בישראל של מדיה פורסט. בספטמבר 2011, לציון יום הולדתה ה-60 של ארזי, נערך לה מופע הצדעה של תזמורת צה"ל במסגרת פסטיבל ראשון לציון. עוד באותה שנה זכתה ארזי בפרס מפקד גל"צ על תוכנית שהגישה לצד דב גילהר והוקדשה לשירי הלהקות הצבאיות.

בדצמבר 2011 שודר בערוץ 2 (בשידורי רשת) סרטם התיעודי של יואב ודורון פז "ירדנה ארזי - הסיפור שלא סופר", המגולל את סיפורה המשפחתי ומלווה אותה במסע אל נקודות משמעותיות בחייה. את הסרט ליווה שיר חדש שנכתב במיוחד על ידי רחל שפירא וקובי אפללו, "חלום וגעגוע".

בראשית 2012 הוענק לארזי "שער הזהב" של השבועון "לאשה" על היותה הדמות שהופיעה על הכמות הגדולה ביותר של עמודי השער של העיתון לאורך השנים. באותה שנה שוחרר לרדיו הדואט "כשהגברים רוקדים", אותו ביצעה ארזי עם דנה אינטרנשיונל. השיר זכה להצלחה גדולה, הגיע למקום הראשון במצעד הפזמונים של רשת ג', שהה תקופה ארוכה בפלייליסט של גלגלצ והיה ברשימת 50 השירים המושמעים ברדיו באותה שנה. ארזי הגיעה למקום השמיני ברשימת הזמרות המושמעות בישראל. בדצמבר 2012 הוציאה לאור את השיר "זמן של אולי" שכתב יוסי גיספן והלחין בנו, ניסים גיספן.

בינואר 2013 פתחה בסיבוב הופעות עם המוזיקאי גיל שוחט ושיריה קיבלו עיבודים קלאסיים. במרץ אותה שנה הוציאה לאור את השיר "הורה של בת גולה" שנכתב בשנות ה-40 בידי חנה סנש והולחן על ידי נורית הירש. במאי 2013 הוציאה לאור לרדיו שיר גנוז של להקת "שוקולד, מנטה מסטיק" בשם "שלום עירי נוחמה" שתרגם לעברית אברהם שלונסקי ללחן רוסי. באותו חודש הוציאה לאור אלבום אוסף בשם "געגועים לנחל". אלבום זה כולל 21 שירים שהקליטה במשך השנים, חלקם הוקלטו בהופעות חיות וחלקם הופיעו באלבומים קודמים. השירים "הורה של בת גולה" ו"שלום עירי נוחמה" מופיעים גם הם באלבום. בין השירים שראו אור לראשונה הם "שיר שמח" שהקליטה בתחילת שנות ה-80 בהופעה, "הבה נגילה" אותו הקליטה בהופעה חיה בשנות ה-90 בארצות הברית וביצוע של ארזי ל"לשיר זה כמו להיות ירדן".

בספטמבר 2013 זכתה בתואר "זמרת השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג', 25 שנה לאחר זכייתה בתואר בפעם האחרונה. שירה "זמן של אולי" הגיע למקום ה-11 במצעד. במסגרת המצעד חשפה ארזי לראשונה באולפן רשת ג' את שירה החדש "יונת העצב". ב-25 בנובמבר שחררה קליפ לשיר "אישה חדשה" הלקוח מאלבומה "בושם על עורי" לרגל קמפיין לעידוד המאבק באלימות כלפי נשים, ביוזמת נעמת.

בינואר 2014 החלה להשתתף בתוכנית המציאות "ישנן בנות" בהנחיית ליאון רוזנברג. בתוכנית שימשה ירדנה כשופטת לצד צדי צרפתי, שי כרם, דנה אינטרנשיונל ושופט אורח, ובה חיפשו זמרות ליצור להקת בנות חדשה. בגמר התוכנית ביצעה ארזי את "באתי אליך" בגרסת הרמיקס משנת 2011. בספטמבר 2014 הוציאה ירדנה אלבום שכולל את מיטב שירי הילדים שהקליטה לאורך השנים. באלבום נכללים שירים שמעולם לא הופיעו בדיסק של ארזי. במקביל, הוזמנה להשתתף כזמרת האורחת בפסטיגל 2014 עם מחווה לשיריה ולשירי הלהקות הצבאיות. באותה שנה גם הגישה תוכניות רדיו בגלי צה"ל בשם "סוף סוף סוף היום", יחד עם שחר סגל.

בדצמבר 2015 החלה סיבוב הופעות משותף עם להקת הגבעטרון, בו הם מבצעים יחד ולחוד מהרפרטואר המשותף. המופע תוכנן תחילה ל-10 מופעים, אך הפך במהרה להצלחה ועלה על בימות ישראל למעלה מ-200 פעמים, לעיניי יותר מ-150,000 צופים. בספטמבר 2016 הגיע לחנויות האלבום הכפול, "הוי ארצי מולדתי", המתעד את המופע והוקלט בהמשכן לאמנויות הבמה בתל אביב.

בשנת 2018, שנת ה-70 לישראל, הקליטה את השיר "ישראל שלי" לצד ליאור נרקיס, כחלק ממיזם ריקודי עם שיזם משרד התרבות. בנוסף, הנחתה את "ועידת ה-70 של ידיעות אחרונות" בבנייני האומה, לצד דני קושמרו. באותה שנה נבחר שירה "אתה לי ארץ" במשאל של חברת החדשות כשיר הישראלי האהוב בכל הזמנים וזכה לביצוע מחודש בליווי התזמורת הפילהרמונית הישראלית. בהמשך נבחר גם כשיר המולדת האהוב במצעד שערכה כאן ג' וכשיר הישראלי האהוב ביותר במשאל צופי ערוץ 20. לאור אלה ולקראת סיבוב הופעות חדש הוקלט השיר גם בליווי שלישיית הפסנתרנים הרוסית "בל סונו".

ב-30 במאי 2018 פרסמה את השיר "אם הוא ילך" שמלווה את מצעד הגאווה השנתי. לשיר צולם קליפ בו משתתף המפיק ודוגמן העבר מוטי רייף אשר הופיע כדוגמן בקליפים של "מה נתת לי", "דמיון מזרחי" ו"אל תאמר". שבועות אחרי יציאת השיר, פנתה ארזי באופן חריג לתחנות הרדיו בבקשה שיפסיקו להשמיע אותו. ארזי קיבלה פניות אישיות מצד בני משפחות של אנשים ששמו קץ לחייהם, אשר הביעו אי נוחות ממילות השיר העוסק באהבה עד מוות ובתיאור רצון ליטול את החיים. באותה השנה הקליטה את השיר "געגוע של מנגינה" עבור אלבום המחווה קול הנשמה: שרים עפרה חזה.

בדצמבר 2019 הופקה גרסת רמיקס חדשה של הדי.ג'י שגיא קריב לשיר "היא רוקדת" במיוחד עבור ליין מסיבות הגייז "פוראבר".

העשור השלישי של המאה ה-21

בשנת 2020 נבחרה להופיע בטקס הדלקת המשואות ליום העצמאות שהתקיים לראשונה ללא נוכחות קהל, שם ביצעה את השירים "עוד נגיע", "עם אחד עם שיר אחד" ו"שבט אחים ואחיות". ביום העצמאות הופיעה יחד עם גלי עטרי במסגרת סדרת המופעים של זאפה וקשת 12. סביב אירועי העצמאות ובאווירת הסגר הכללי, הקליטה גרסה חדשה חדשה לשירה "שירו שיר אמן" בהפקתו המוזיקלית של חן מצגר-אדר.

במהלך שנת 2020 ולאור התמודדות תעשיית התרבות עם מגפת קורונה, יזמה ארזי את מכתב אמני ישראל בקריאה לשדר יצירה ישראלית בטלוויזיה וברדיו ולהעלות בכך את סכום התמלוגים המצטבר ליוצרים, מבצעים, נגנים ושחקנים. אל מכתבה הצטרפו שורה ארוכה של אמנים ובראשם שלמה ארצי. כתוצאה ממנו נענו גופי שידור רבים ליוזמה: תחנת הרדיו גלגלצ הכריזה על יום שידורים שבועי שמוקדש כולו למוזיקה ישראלית, חברת הכבלים הוט הקימה ספרייה ייעודית ליצירה ישראלית, כאן ב' החליטה לתת עדיפות ליצירה ישראלית בשידורי הבוקר האקטואליים של התחנה ואפילו רשת קניוני עזריאלי הודיעה על כוונתה לנגן בקניוני הרשת רק מוזיקה ישראלית. על יוזמה זו נבחרה כאחת המשפיעות לטובה של לאשה.

במסגרת פרויקט צו השעה הקליטה גרסת כיסוי לשירו של אביב גפן "עורי עור". לקליפ שליווה את השיר הצטלמו 30 מגישי חדשות ואקטואליה מכל ערוצי הטלוויזיה ובין היתר דני קושמרו, אופירה אסייג, איילה חסון, לוסי אהריש, נדב בורנשטיין, אמנון לוי, דב גילהר, דוריה למפל, גלית גוטמן, יואב לימור, סיון רהב מאיר, גדעון אוקו ואחרים.

במרץ 2021 הנחתה את ועידת הנשים של קבוצת ידיעות אחרונות ו-ynet ובהמשך הנחתה את המשדר המרכזי ליום השואה בקשת 12 - מפגש מיוחד של מיזם זיכרון בסלון בהשתתפות דנה ויס, זיו שילון, חנן בן ארי, דן אריאלי ויהורם גאון.

ביולי 2021 הקליטה שני שירים של רחל שפירא ועילי בוטנר במיוחד לפסקול הסרט התיעודי "כנרת - ים של חיים" בבימויו של משה אלפרט.

בספטמבר 2021 ציינה את יום הולדתה ה-70 לכבודו החליטה עיריית חיפה להנציח אותה עוד בחייה ברחוב על שמה בשכונת "גבעת זמר". טקס חנוכת הרחוב נערך בנובמבר. עוד באותו חודש ערכה מופע חגיגי בהיכל התרבות בתל אביב בו ביצעה את מיטב שיריה בליווי סימפונט רעננה ובהשתתפות יהודה פוליקר ואיחוד של שלישיית שוקולד מנטה מסטיק.

בדצמבר 2021 פרסמה ארזי דואט עם הזמר שיר לוי הנושא את השם "לאט לאט". השיר נכתב במסגרת פרויקט מוזיקלי של בית הספר ברנקו וייס רמלה, אותו ניהל באותן שנים חילי טרופר. את השיר כתבו והלחינו תלמיד בית הספר אבי אמינוב והמחנך שלו, היוצר יוני יעיש.

בדצמבר 2021 הוענק לארזי פרס "מפעל חיים" מטעם תוכנית ברוקדייל באוניברסיטת בר-אילן "על פעילותה המתמשכת ותרומתה למוזיקה, לאמנות ולתרבות כאמנית מובילה בישראל".

באפריל 2022 במסגרת יום השואה צילמה ארזי סרט תיעודי בצרפת המגולל את הסיפור של אמה ומשפחתה אשר השתייכו למחתרת הצרפתית וסייעו רבות בהצלת ילדים יהודים בתקופת השואה. לרגל הסרט, הקליטה ארזי את השיר "הגיבורה שלי", שאת מילותיו כתב יואב גינאי ואת הלחן, לאה שבת.

בפברואר 2023 פורסם "שנינו" - דואט של ירדנה ארזי ומיקיאגי. את המילים כתב שמוליק קלוסקי והלחן של מיקיאגי ובהמשך אותה שנה פורסם הדואט ״ימים״ עם עמיר בניון שניהם מתוך אלבום דואטים חדש שתאריך צאתו נקבע ל-16.10 מיד אחרי החגים ונדחה בעקבות המלחמה.

בספטמבר 2023 נפתחה בחולון ביוזמת העירייה תערוכת מחווה לארזי שאצר רפאל וזאנה, הכוללת תצוגה מקיפה של פריטי אופנה, פריטים נוסטלגיים מהארכיון האישי שלה, סרטים, קטעים מוזיקליים, מכתבים אישיים ופרסים שקיבלה לאורך השנים.

באוקטובר 2023, עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, נרתמה ארזי להופעות בפני מפונים בכל רחבי הארץ. שירה ״הביתה״ הפך לאחד מהמנוני המלחמה וזכה לביצוע משותף של 1,000 מוזיקאים. על פועלה הוענק לה תואר אבירת-עד מטעם מרכז פרס לשלום.

במרץ 2024 העלתה מופע חדש משותף עם השחקנית אודיה קורן.

במאי 2024 הוענק לה פרס אמ״י - אגודת אמני ישראל - למפעל חיים.

תחרויות הקדם-אירוויזיון והאירוויזיון

לאחר שהשתתפה באירוויזיון 1976 כחלק משלישיית שוקולד מנטה מסטיק ובהמשך הנחתה את אירוויזיון 1979 השתתפה ארזי בתחרויות הקדם-אירוויזיון בניסיון לייצג את ישראל בפעם השלישית בתחרות.

בשלהי 1982 השתתפה ארזי לראשונה בתחרות הקדם אירוויזיון, היא שרה את השיר "מוזיקה נשארת" (שמרית אור - הנרי ברטר), איתו הגיעה למקום השני.

היא ניסתה את כוחה בקדם-אירוויזיון פעמיים נוספות: בשנת 1983 כתבו לה אהוד מנור ואבי טולדנו את השיר "חי", אך היא העדיפה להתחרות עם השיר "שירו שיר אמן" (שמרית אור - הנרי ברטר) שהביא אותה למקום השני, בהפרש של נקודה אחת מהשיר הזוכה "חי" שביצעה עפרה חזה. ברבות הימים טענה ארזי כי זמן רב לאחר התחרות חשפו בפניה שנגרמה טעות בספירת התוצאות וכי למעשה היא זו שאמורה הייתה לזכות באותו ערב. בשנת 1985 השתתפה עם שירם של מנור וטולדנו "עוד נגיע" שהגיע למקום השלישי. שנה קודם לכן הוצע לארזי לייצג את ישראל באירוויזיון ללא תחרות ואף נכתב עבורה השיר בללייקה, אך התחרות נערכה ביום הזיכרון לחללי צה"ל וישראל ביטלה את השתתפותה; השיר בוצע בסוף על ידי אילנית.

ב-1987 הנחתה ארזי את תחרות הקדם האירוויזיון יחד עם יורם ארבל והשתתפה בחלק האמנותי.

בשנת 1988 נבחרה לייצג את ישראל בתחרות והוצע לקיים עבורה מעין "קדם אירוויזיון פרטי" בו יתחרו ארבעה שירים בביצועה על ייצוג המדינה. ארזי, שניסתה את כוחה בשלושה "קדמים" בשנות השמונים והייתה קרובה בכולם לזכייה, הסכימה. טובי הכותבים הציעו לארזי שירים לתחרות, בהם השיר "כאן" שכתב עוזי חיטמן (ושלבסוף ייצג את ישראל באירוויזיון 1991 בביצוע אורנה ומשה דץ) והשיר "השנה אינשאללה" שכתבה עבורה עפרה חזה. ארבעת השירים המתחרים היו "כמו בהתחלה", "קרוב לים", "היא רוקדת", והשיר "בן אדם" שנבחר ונשלח לייצג את ישראל באירוויזיון, שם הגיעה ארזי למקום השביעי. מאז, מסרבת ארזי לקחת חלק בתחרות האירוויזיון. בשנת 1999 הוצע לה להנחות בשנית את תחרות האירוויזיון שנערכה בישראל לאחר שזכתה בסקר דעת קהל מקיף כמועמדת המועדפת להנחיית התחרות. ארזי סירבה.

בשנת 2007 השתתפה בוועדה מטעם רשות השידור שבחרה בלהקת טיפקס כנציגת ישראל לאירוויזיון.

בשנת 2018 השתתפה בפאנל השופטים בתחרות לבחירת הנציג הישראלי לאירוויזיון הילדים לצד ליאור נרקיס וחנן בן ארי.

בשנת 2019 במלאת 40 שנה להנחיית אירוויזיון 1979, נבחרה לפתוח את משדר אירוויזיון 2019 בתל אביב ולהוביל שידור מיוחד במשך 20 דקות להצגת המנחים החדשים ארז טל ובר רפאלי.

קריירה טלוויזיונית

בשנת 1996 הנחתה ארזי את טקס פרסי אקו"ם ששודר בערוץ 2. בהמשך אותה שנה הייתה מנחה אורחת בתוכנית "קיץ על החוף". בעקבות הנחייתה ובעקבות סקרי דעת קהל אוהדים פנתה אליה הזכיינית טלעד והציעה לה להנחות תוכנית שתשודר בימי שישי בערב. ארזי דחתה את ההצעה אך נענתה להצעה אחרת של הזכיינית - להנחות את תוכנית הבוקר החדשה "קפה טלעד" לצדו של העיתונאי מיכה פרידמן. בפברואר 1997 עלתה התוכנית לאוויר וזכתה לביקורות אוהדות לאחוזי צפייה גבוהים. זמן קצר לאחר מכן פרש פרידמן מהגשת התוכנית והוחלף על ידי דב גיל-הר. ארזי נהנתה משבחי הביקורת לאורך תשע שנות הנחיית התוכנית. היא הוכיחה את עצמה כמראיינת מוצלחת הבקיאה מאוד בנושאים אקטואליים וכמי שמובילה בבטחה שידורים חיים גם במצבים לא שגרתיים. זכורים במיוחד השידור בו התקבלה ההודעה על מותו של חברה הקרוב אהוד מנור ומשדרים מיוחדים בהם גם מחוץ לשעות השידור הקבועות דוגמת המשדר המיוחד בערב המילניום. "קפה טלעד" שודרה 888 פעמים וירדה מהאוויר בעקבות הפסדה של "טלעד" במכרז החדש להפעלת ערוץ 2.

במקביל להגשת "קפה טלעד", הנחתה ארזי ב-1998, עם זאב רווח, את תוכנית הפריים-טיים לקיץ "מעורב תל אביבי", שצולמה בשידור חי מפארק בגין בתל אביב. באותה שנה הנחתה גם את התוכנית "יורים ושרים" שהוקדשה ללהקות הצבאיות ואת מופע יום העצמאות של ערוץ 10 בשנת 2005 שהוקדש לשיריו של המלחין יאיר רוזנבלום. כמנחה אורחת הופיעה ארזי בתוכניות "מפגשי סתיו" בערוץ הראשון ו"שניים" בערוץ הבידור. בשנת 2006 הנחתה את טקס הענקת פרס ישראל שהועבר בשידור ישיר בערוץ הראשון.

בשנת 2008 החלה להנחות את סדרת התוכניות "שיר השישים" בערוץ הראשון שהוקדשה לשירים היפים בכל הזמנים. במהלך התוכנית ביצעה את השירים "כלניות", "אתה לי ארץ" ו"ספירת מלאי" בדואט עם גיא זוארץ שהנחה לצדה את התוכנית האחרונה בסדרה. התוכנית הייתה הנצפית ביותר מבין תוכניות הערוץ באותה התקופה והגיעה למקום הרביעי בטבלת הרייטינג.

בשנת 2012 הנחתה את תוכנית האירוח "מלכות השבת" ששודרה בשידורי "רשת" בערוץ 2 בערבי ימי שישי. לצדה הנחתה את התוכנית שחר סגל.

משנת 2014 שימשה כשופטת בתוכנית המציאות "ישנן בנות" בערוץ 24.

פעילות ציבורית

ארזי פעילה בתחומי התרבות וההגנה על בעלי חיים ונמנית עם חברי חוג הידידים של תנו לחיות לחיות.

היא ממייסדי אמ"י והייתה חברת הוועד המנהל בארגון. כמו כן, כיהנה כחברת דירקטוריון "צוותא" ומשמשת כחברת הוועדה הציבורית להענקת מגן שר הרווחה, הוועדה הציבורית להענקת פרס מפעל חיים בספרות ילדים של המרכז הישראלי לחדשנות בחינוך והוועדה הציבורית להענקת אות הרווחה של עיריית תל אביב-יפו. בנוסף שימשה לאורך שנים כשופטת בקרן המלגות של בית הספר למשחק בית צבי.

משפחה וחיים אישיים

ארזי נישאה לראשונה בשנת 1972 למפקדה בלהקת הנח"ל עמוס טלשיר, ממנו התגרשה כעבור שש שנים. אפרים שמיר כתב על ארזי בימיהם המשותפים בלהקת הנח"ל, כשהיא הייתה בת-זוגו של טלשיר, את השיר "נכון את יפה".

בשנת 1983 נישאה ארזי בשנית, למהנדס התחבורה נתן תומר, שמפיק מאז 1982 את כל אלבומיה. לזוג בת בשם אלונה, שנולדה בשנת 1986. לנתן תומר שני בנים מנישואיו הקודמים למעצבת האופנה עדה תומר (כיום, אשתו של המלחין קובי אשרת).

בסרט המגולל את סיפור חייה של ארזי, אשר שודר בערוץ 2 בשנת 2011, נחשף כי לארזי, שני אחים למחצה: אמיר, אח למחצה מצד אימה ורחל, אחות למחצה מנישואיו הקודמים של אביה. את רחל הכירו ירדנה ואמיר רק כשהיו בני 10 ו-12 בהתאמה. העובדה שאמיר הוא אחיה למחצה, נודעה לירדנה רק בהיותה כבת 24.

באפריל 2022 יצא סרט תיעודי של HOT8, על מסעה בצרפת בעקבות אמה ומשפחתה, שהצילו מאות ילדים יהודים בתקופת השואה.

בספטמבר 2023 נפתחה התערוכה "הביתה" המתארת את תחנות חייה, שאצרה עיריית חולון בשיתוף השבועון "לאשה".

תדמית

בראשית דרכה, כחיילת בלהקת הנח"ל, נודעה ירדנה ארזי בצמותיה הארוכות. סממן נוסף של ארזי היה הופעתה בכלי התקשורת כשהיא יחפה. בניגוד למקובל אז, בתוכניות טלוויזיה בערוץ הראשון בהן הופיעה במסגרת שלישיית שוקולד מנטה מסטיק הצטלמה ארזי מדי פעם יחפה. באלבום שלה של שירי ארץ ישראל שהופק ב-1979, הצטלמה יחפה, כביטוי לפשטות הארצישראלית. במהלך השנים הופיעה ירדנה ארזי בתקשורת פעמים רבות, בסרטונים, בכתבות שער לעיתונות ובעטיפות תקליטים - יחפה. השיר ילדה יחפה שכתבה אסתר שמיר ויצא באוקטובר 1991 נחשב למשקף את דמותה של ארזי כילדה יחפה ששרה שירי מולדת.

פרסים ותארים בהם זכתה

1979 – פרס רשות השידור על הנחיית אירוויזיון 1979 1981 – פרס כינור דוד על השתתפותה במחזמר "ברנשים וחלומות" 1984 – פרס כינור דוד 1984 – זמרת השנה של קול ישראל 1984 – זמרת השנה של גל״צ 1985 – זמרת השנה של קול ישראל 1985 – זמרת השנה של גל״צ 1987 – זמרת השנה של קול ישראל 1988 – זמרת השנה של קול ישראל

1990 – זמרת העשור של קול ישראל 2011 – פרס מפקד גל"צ על תוכנית מחווה ללהקות הצבאיות 2013 – זמרת השנה של קול ישראל 2021 – פרס מפעל חיים של תוכנית ברוקדייל מטעם אוניברסיטת בר-אילן 2024 – אות אבירת עד מטעם מרכז פרס לשלום ולחדשנות 2024 – פרס מפעל חיים מטעם אמ"י

הוקרה

• ב-25 באוקטובר 2021 נחנך רחוב על שמה של ירדנה ארזי בשכונה חדשה בחיפה ששמה "גבעת זמר".

דיסקוגרפיה

אלבומי סולו ירדנה ארזי (1982) מה נשמע (1984) אתה לי ארץ (1984) דרישת שלום (1985) נשמה צוענית (1987) עוד יום אחד (1988) ריח דבש וריח מנטה - שירי ילדים (1988) דמיון מזרחי (1989) תחנה בדרך - ישן וגם חדש (1989) אנשים זרים (1992) מתוך שאהבתי (1995) בושם על עורי (2009)

אוספים שוב בתמונה (1986) מבחר להיטים (1987) שוב בתמונה + נשמה צוענית (1988) בין פרחי הגן (1989) בלהיטיה הגדולים לילדים (1989) יש ונדמה - אוסף כפול (1998) שהשמש תעבור עלי - אוסף משולש (2011) געגועים לנחל - משירי ארץ ישראל (2013) אברא קדברא - אוסף שירי ילדים (2014)

שונות סיפורי לילה טוב - קלטת סיפורי ילדים (1988) שרים ירדנה ארזי - שרים קריוקי (2011) "הוי ארצי מולדתי" - אלבום הופעה חיה מתוך המופע המשותף עם הגבעטרון (2016)

עם "שוקולד מנטה מסטיק", כולל אוספים

• תקליט בכורה של שוקולד מנטה מסטיק (1975)
• שוקולד מנטה מסטיק (1976)
• הלילה הראשון - ההצגה הכי תמימה בעיר (1977)
• הפרוטה והירח (עם אריק לביא) (1978)
• האוסף הכפול (2003)

סינגלים

• ליל חניה
• מחול מערבולות
• הדובון הלך לישון
• בלילה
• אבל חבל
• מוזיקה נשארת
• זמנך עבר
• מחכה לאף אחד
• בלי דמעות
• אני לא גרטה גארבו
• השתנית בן לילה
• מילה קטנה
• שירו שיר אמן
• הביתה
• שיר הערב מצלצל
• מה נשמע
• חפץ חיים ברוח הגוברת
• שוק הכרמל
• הזמר
• אתה לי ארץ
• פקודת יום
• ההצגה הגדולה
• אוריאנה
• לא נעצור
• יש ונדמה
• עוד נגיע
• דרישת שלום
• קו האהבה
• באתי אליך
• שהשמש תעבור עלי
• שובי הרמוניקה
• שוב בתמונה
• אגדת לה דילה
• פת חלקה טובה
• אחד ולתמיד
• יריד האהבה
• הכינור הנאמן
• עיניים שחורות
• אל תעיר אותי בבוקר
• במערבולת
• כשהצועני אוהב
• רוח ואש
• מה יש לי
• מחוזות האהבה
• אדם אחר
• בן אדם
• עגילי דמאר
• היא רוקדת
• קרוב לים
• כמו בהתחלה
• האישה על האבן
• האיש מן החלום
• בין פרחי הגן
• מה נתת לי
• דבקה מדורה
• אל תאמר
• אלף לילה ולילה
• יא חביבי
• דמיון מזרחי
• חליל הנצח
• בת הדייג
• שם בכביש דימונה
• כאבים רחוקים
• ילדה יחפה
• אולי אני אבודה
• ארמון הקרח
• אינני
• שיר אישה בחורף
• מתוך הנשכחות
• דמעת אמא שלי
• הבובה של גוגול
• פתאום אני אדם פחדן
• כל זה ואני
• בחוץ לבדי
• מכתב
• חדש באוויר
• שלושה דורות
• מתוך שאהבתי
• הוא אהב נשים רבות
• קיץ של נחמות
• בסרטים
• ושמה לא תבוא
• שיר של יום חולין
• אור שבעת הימים
• כשהארץ תרגע
• לאחד החיילים
• הביתה 2006
• עוד נגיע- רמיקס 2007
• בושם על עורי
• הייתה לי ארץ
• מה קורה אחי
• כשאתה זה אני
• הודעה נמסרה למשפחות
• שוב בתמונה- רמיקס 2010
• באתי אליך- רמיקס 2011
• לא לוקחת ללב
• חלום וגעגוע
• כשהגברים רוקדים
• זמן של אולי
• הורה של בת גולה
• יונת העצב
• אישה חדשה
• האר עלי
• השיר הבא
• ישראל שלי
• אם הוא ילך
• געגוע של מנגינה

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של ירדנה ארזי

• ירדנה ארזי, ברשת החברתית פייסבוק
• ירדנה ארזי, ברשת החברתית אינסטגרם
• ירדנה ארזי, סרטונים בערוץ היוטיוב
• ירדנה ארזי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• ירדנה ארזי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ירדנה ארזי, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• ירדנה ארזי, באתר ספר הקולנוע הישראלי
• ירדנה ארזי, באתר שירונט
• ירדנה ארזי, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
• ירדנה ארזי, באתר ספוטיפיי
• ירדנה ארזי, באתר AllMusic (באנגלית)
• ירדנה ארזי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• ירדנה ארזי, באתר דיזר
• ירדנה ארזי, באתר Discogs (באנגלית)
• ירדנה ארזי, באתר Tab4u
• ירדנה ארזי, באתר Genius
• ירדנה ארזי, באתר סטריאו ומונו
• ירדנה ארזי, דף שער בספרייה הלאומית
• ירדנה ארזי, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
• ירדנה ארזי, באתר "פזמונט"
• יואב גינאי משוחח עם ירדנה ארזי בתוכנית "לגעת ברוח", בערוץ ה-YouTube של רשות השידור‏, 2007 (הועלה ל-YouTube ב-24 בספטמבר 2015)
• דוד דרעי, "לא רוצה להעיר שדים", באתר ynet, 25 באפריל 2008
• מתבשמים מירדנה, באתר ynet, 7 באוקטובר 2009
• תימורה לסינגר, לא רוצה לחיות את העבר, באתר ynet, 20 באוקטובר 2009
• על ירדנה ארזי - תוכנית הרדיו "ציפורי לילה מתגעגעות", במקור, מתוך שידורי גלי צה"ל, 2 במאי 2010; באתר iCast
• מוזיקה נשארת: ירדנה ארזי חוגגת 60, באתר ynet, 25 בספטמבר 2011
• אבי שושן, ירדנה ארזי: "כל מה שקרה לי הוא נס", באתר ynet, 15 בנובמבר 2011
• יורם יובל, שיחת נפש עם ירדנה ארזי, הטלוויזיה החינוכית, 23 בספטמבר 2012
• יעקב לויתם, "אני פחות יפה מבעבר, זה בטוח. אין יופי בפרח שנובל. אבל אני שמחה עם מה שיש", באתר ישראל היום, 25 בדצמבר 2015
• ירדנה ארזי מתארחת בתוכנית "שעה של אנשים" ברדיו גלי ישראל, 7 בינואר 2016
• אפרת אדמון, ‏ירדנה ארזי: "אמנים חייבים לשרוד כלכלית, לא להגיע לגיל שזה כבר מאוחר", באתר onlife,‏ 21 במרץ 2016
• שיר זיו, "מציעים לי כל הזמן להיכנס לפוליטיקה - ואני פוסלת על הסף", באתר ישראל היום, 4 בינואר 2018
• אלכסנדרה לוקש, ירדנה ארזי: "ההישג הכי גדול הוא לנהל חיים רגילים במציאות הישראלית המטורפת", באתר ynet, 28 בפברואר 2018
• רוני קובן, פגישה עם ירדנה ארזי, כאן_11, 9 במאי 2018
• קיץ ברבנר, ‏ירדנה ארזי על חוק הנאמנות, ההתעלמות בגלגלצ, הטראומה מלבנון: "הזדעזעתי", באתר מעריב אונליין, 17 בנובמבר 2018
• גאולה אבן-סער ב"שיחה אישית" (פרק 17) עם ירדנה ארזי, כאן 11, 4 באוגוסט 2019
• שגיא בן נון‏, חיילת טובה, באתר וואלה, 6 באוגוסט 2019
• רז שכניק, מוזיקה נשארת, באתר ynet, 25 בספטמבר 2020
• אמיר שוורץ, המלכה היחפה: ירדנה ארזי חוגגת 70, באתר ynet, 24 בספטמבר 2021