משרד הרווחה והביטחון החברתי
סמליל המשרד | |
מידע כללי | |
---|---|
מדינה | ישראל |
תחום שיפוט | ישראל |
תאריך הקמה |
1948 (כ"משרד הסעד") 1977 (כ"משרד העבודה והרווחה") |
ממשלה | ממשלת ישראל |
שר | יעקב מרגי |
תאריך כניסה | 29 בדצמבר 2022 |
מנכ"ל | ינון אהרוני |
שמות קודמים |
משרד הסעד משרד העבודה והרווחה משרד הרווחה משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משרד הרווחה והשירותים החברתיים |
https://www.gov.il/he/departments/molsa | |
משרד הרווחה והביטחון החברתי הוא משרד ממשלתי בישראל שתפקידו להבטיח לכלל הציבור מתן שירותי רווחה, שהוגדרו בחוק לאוכלוסיות שונות, ולפקח על מתן שירותים אלה.
התחומים שבהם עוסק משרד הרווחה כוללים בין היתר ילדים ונוער במצבי סיכון, אלימות במשפחה, נכויות ומוגבלות שכלית (לא כולל נכויות נפשיות. אוכלוסייה זו מקבלת שירות ממשרד הבריאות), נפגעי סמים ואלכוהול, זקנים במצבי מצוקה ועוד.
השירותים לאזרח בנושאי רווחה ניתנים בשני אופנים:
- באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים (לשעבר, שמם היה לשכות רווחה) הנמצאות ברשויות המקומיות.
- באמצעות יחידות משנה של משרד הרווחה, כגון האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית, השירות למען הילד (אימוץ), שירות המבחן לנוער ושירות המבחן למבוגרים.
בנוסף מפקח המשרד, באמצעות יחידות משנה, על מעונות לגיל הרך, על מועדונים ופנימיות לילדים ולנוער, על מועדונים ומעונות לאנשים הלוקים בפיגור ובנכויות שונות, על מרכזי יום לקשישים, בתי אבות ועוד.
בתקופות מסוימות כלל המשרד גם את זרוע העבודה, ובהתאם לכך נקרא "משרד העבודה והרווחה". בעקבות החלטת הממשלה מ-31 ביולי 2016, להעביר אל משרד הרווחה והשירותים החברתיים את הסמכויות בנושאי התעסוקה ממשרד הכלכלה והתעשייה, שונה שם המשרד ל"משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים". ב־3 באוגוסט 2021, לאחר אישור הכנסת בהמשך להחלטת ממשלת ישראל ה-36 להעביר את זרוע העבודה למשרד הכלכלה והתעשייה, חזר שם המשרד להיות "משרד הרווחה והשירותים החברתיים",[1] וב-22 באוגוסט שונה שמו פעם נוספת ל"משרד הרווחה והביטחון החברתי".
מטרות המשרד
[עריכת קוד מקור | עריכה]ייעודו של משרד הרווחה הוא להגן, לשקם ולסייע לכל אדם, משפחה וקהילה הנתונים במצבי משבר זמני או מתמשך מפאת מוגבלות, עוני והדרה, סטייה חברתית, קשיי תפקוד, אבטלה, אפליה או ניצול. המשרד מגיש שירותים לציבור באמצעות יחידותיו ובאמצעות הרשויות המקומיות, עמותות וארגונים שונים.
משרד הרווחה והשירותים החברתיים מהווה את אחת הזרועות המרכזיות של ממשלת ישראל בהתמודדות עם החברה הישראלית. המשרד מעודד פיתוח שירותים חברתיים מגוונים ופרויקטים חדשניים הנוגעים לכל פרט בחברה. למשרד מעורבות מקיפה במגזרים שונים במשק ובחברה וכמעט כל משפחה באה במגע עם המשרד בגין הזדקקות לשירותים חברתיים, או לשם קבלת מענקים וקצבאות מהמוסד לביטוח לאומי, או לצורכי הכשרה מקצועית.
יעוד המשרד להביא לידי ביטוי את מחויבות הממשלה לשמירה על ערכי מדינת הרווחה ברוח מגילת העצמאות והדמוקרטיה. עם ערכים אלו נמנים ערכי זכויות אדם, שוויון זכויות והזדמנויות, כבוד האדם וחירותו, צדק וסולידריות חברתית והזכות להגדרה והתארגנות עצמית. עבודת המשרד מבוססת גם על ערכי מקצוע העבודה הסוציאלית ועל הקוד האתי שלו. קוד זה מחייב את העובדים הסוציאליים לספק מענים ההולמים את צורכי אוכלוסיית היעד הקיימות, לאתר אוכלוסיות יעד חדשות ולפעול למען קידום איכות חייהם.
היסטוריה ותחומי אחריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראשית ימי המדינה נקרא המשרד "משרד הסעד" ובנפרד התקיים "משרד העבודה". כדי לשפר את תפקוד המשרד ואת דימויו, הוא אוחד עם משרד העבודה בשנת 1977, למשרד בשם "משרד העבודה והרווחה". צעד זה שיקף את תפיסת העולם לפיה העבודה היא הבסיס לרווחה.
עם הקמת ממשלתו השנייה של אריאל שרון, בתחילת 2003, הועבר הטיפול בענייני עבודה למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה שבראשות אהוד אולמרט, ושמו של משרד העבודה והרווחה שונה בהתאם ל"משרד הרווחה".
בשנת 2007, עם מינויו של יצחק הרצוג לתפקיד, שונה שמו של המשרד לשם "משרד הרווחה והשירותים החברתיים". בינואר 2010, פרסם לראשונה המשרד את הנתונים המלאים בדבר התמיכות הממשלתיות בעמותות וארגוני המגזר השלישי, על מנת להגביר את השקיפות בנושא. על פי הדו"ח סך התמיכות בשנת 2015 עמד על 195 מיליון ש"ח (כ-2.2% מתקציב המשרד).
ב-2013 עברו מטה המשרד ורוב יחידותיו למגדלי הבירה בירושלים.
הדרך להקמתו של משרד הרווחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כל ההצעות אשר הוקדשו לייעול תפקודה של הממשלה ולשינוי המבנה שלה כללו המלצות להקמת משרד לרווחה חברתית. העניין שגילו בנושא נבע מן המתחים החברתיים ששררו בחברה הישראלית בעקבות הגברת המודעות לפערים החברתיים, והחששות שהתגברו בממסד באשר להשלכות תופעות אלה על יציבות המשטר הפוליטי. למרות זאת, ברוב ההצעות לא הייתה התייחסות רצינית לבעיות הרווחה. מרבית ההצעות היו ללא דיון מפורט על תפקידי המשרד לרווחה המוצע ועל מבנהו, אלא המלצה לצירוף משרד זה למשרד אחר. הצעות מפורטות יותר למבנה ולתוכן המשרד לרווחה נמצאו רק בהמלצות ועדת ראש הממשלה לילדים ולבני נוער במצוקה (ועדת כץ), ואחר כך בהמלצות הוועדה להכנת הצעות בדבר ארגון מחדש של משרדי הממשלה ייעול וחיסכון (ועדת האוזנר).
הוויכוח על הקמת משרד לרווחה חברתית נמשך כעשור שלם – החל מן המחצית השנייה של שנות השישים ועד להקמת משרד העבודה והרווחה בשנת 1977. הוויכוח הממושך היה כרוך בוויכוח הרחב יותר של מבנה הממשלה וייעול תפקודה. המהפך הפוליטי שאירע בבחירות של אותה שנה, ועליית הליכוד בראשותו של מנחם בגין לשלטון, הביאו למעשה לקבלת ההחלטה על הקמת המשרד החדש והכללה בתוכו של משרדי העבודה והסעד הקודמים. ההחלטה לאחד את שני המשרדים, למשרד אחד של העבודה והרווחה, דרשה ארגון ובנייה מחדש של שני משרדים שפעלו באופן עצמאי מאז הקמת המדינה.
גורמים שהקשו על איחוד המשרד החדש
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקשיים לגיבוש קונספציה לבניית משרד העבודה והרווחה, מיזוג פעולת יחידות המטה ומניעת חפיפה וכפילויות, נבעו מתוך ניגודי אינטרסים מוסדיים ואישיים בין המרכיבים העיקריים של המשרד החדש. בנוסף, גורם עיקרי שהקשה על גיבוש כזה היה נעוץ במסורות הפוליטיות והתרבותיות השונות של משרדי העבודה והסעד, ובתפיסה השונה של נושא הרווחה והאוכלוסיות הנזקקות כפי שעוצבו בשני המשרדים הללו. מה שהתבקש היה גם שינוי באוריינטציה הנורמטיבית ויצירת מחויבות לנורמות חדשות שהמשרד החדש אמור היה לפעול לפיהן.
קשה היה לשני המשרדים להפנים את הרעיון של משרד עבודה ורווחה מאוחד. האיחוד היה טכני בעיקרו, ולכן המשיכו, ברוב המקרים לפעול כאילו האיחוד לא קיים. מבנה המשרד ופעילותו, עוד לפני הפרדתו הצביע על חלוקה ברורה למדי לשני תחומים: תחום הרווחה - מתן שירותים אישיים וחברתיים, במיוחד לאוכלוסיות חלשות הנזקקות לטיפול במוסדות, או לפתרון קהילתי, כמו מפגרים, קשישים, נכים וילדים בסיכון ותחום העבודה - הכשרה מקצועית והכוונת כוח אדם.
יחידות המשרד
[עריכת קוד מקור | עריכה]אגפים ייעודיים:
- אגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית (פיגור שכלי): מתמחה באיתור, אבחון וטיפול בבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית (פיגור שכלי) ומשפחותיהם בהתאם להכרה במצבם על ידי ועדת האבחון על פי חוק הסעד.
- אגף לשירותי רווחה ושיקום: מסייע בשיתוף עם שירותים ממלכתיים, ציבוריים והתנדבותיים בהפעלת מסגרות שיקום לסובלים מנכויות חושיות וגופניות בגיל הרך, ילדים (איתור וטיפול), נוער ובוגרים (תעסוקה) בכל מגוון תחומי חיים. מרבית השירותים מוצעות על ידי עמותות וגופים פרטיים.
- מינהל סיוע לבתי משפט ותקון: מופקד על מתן שירותי טיפול ופיקוח חברתי, שיקום ומניעה לעוברי חוק ולאוכלוסייה במצוקה קשה, הנמצאת בקצה הרצף הטיפולי-חינוכי במדינת ישראל. אוכלוסייה המתקשה בתפקוד אישי וחברתי, נמצאת בתהליכי ניתוק חברתי ובסכנת התדרדרות לעבריינות וסטייה חברתית. בנוסף, מופקד המינהל על טיפול בקורבנות פעילות עבריינית. המינהל כולל את רשות חסות הנוער, שירות המבחן, שירות המבחן לנוער, השירות לשיקום נוער, השירות לטיפול בהתמכרויות, השירות לנוער, צעירות וצעירים, השירות לחקירות ילדים וחקירות מיוחדות ויחידות הסיוע שעל יד בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים.[2]
- אגף לשירותים אישיים וחברתיים: מספק, ישירות או דרך הרשויות המקומיות, שירותי רווחה אישיים וחברתיים לפרט (מילדים עד זקנים), למשפחה, לאוכלוסיות מיוחדות ולקהילות עולים ושכונות.
- אגף מחקר תכנון והכשרה: האגף מוביל את תהליכי המחקר, התכנון וההכשרה של משרד הרווחה ועוסק באיסוף, יצירה והפצת מידע וידע בתחומי מדיניות, מחקר והפעלה של שירותיו.
- אגף משאבי קהילה
- נציבות פניות ילדים ונוער בהשמה חוץ ביתית: מנגנון בירור תלונות עבור ילדים שאינם גדלים בבית המשפחה, אלא מתגוררים במסגרות חוץ ביתיות כגון פנימיות או משפחות אומנה וזקוקים לכתובת לבדיקת מצוקתם.
אגפים כלליים:
- אגף ביקורת פנימית: מוודא שעבודת המשרד מול גורמי פנים, נותני שירות חיצוניים ולקוחות נעשית באופן יעיל ואפקטיבי, תוך שימוש חוקי במשאבים שלרשותו.
- אגף הכספים: מנהל את שכר העובדים ומפקח על תקציב משרד הרווחה לפי כללים וחוקים להם כפוף.
- אגף מערכות מידע: מתמקד במתן שרותי מידע ותקשוב להנהלת המשרד, למחוזות, לאגפים, לציבור הרחב, ולגורמי חוץ משיקים (לשכות רווחה ברשויות המקומיות, מסגרות רווחה משרדי ממשלה ועוד). במרוצת השנים הצטבר ידע רב, אמין וזמין אודות כלל אוכלוסיית הרווחה בישראל. הוקמו מאגרי מידע רבים ומגוונים העומדים לרשות לקוחות האגף אשר מסייעים לתהליכי הטיפול התכנון והניהול הכולל של השירותים הניתנים לאוכלוסייה המטופלת במסגרת המשרד.
- אגף משאבי אנוש: פועל למיצוי זכויות העובדים וחובותיהם ביחידות משרד הרווחה, במטה, במחוזות ובמעונות הממשלתיים על פי הוראות התקשי"ר והקריטריונים שאושרו בנציבות שירות המדינה. האגף מופקד על מכלול הפעילויות בתחום הטיפול במשאב האנושי החל מקליטתו של העובד ועד לפרישתו. נכון לשנת 2015, משרד הרווחה העסיק 3,214 עובדים.
- אגף תקצוב וכלכלה: מתקצב את פעילויות המשרד כולל הפעילויות ברשויות המקומיות, מפקח ומבקר על ההוצאה התקציבית. תקציב המשרד לשנת 2017 הוא בגובה של 9 מיליארד ש"ח כאשר מתוכו 6.9 מיליארד תקציב ממשלתי ו-2.1 של הרשויות המקומיות. האגף אחראי על חלוקת התקציב המאושר בין הרשויות המקומיות המבצעות אותו. בנוסף, אחראי על קביעה ותמחור תעריפים בכל תחומי פעילויות המשרד.
- אגף מהנדס ראשי: אחראי לבינוי, שיפוץ, תחזוקה וציוד של מתקנים המיועדים לאוכלוסיות המטופלים של המשרד. לצורך ביצוע משימות אלה האגף פועל לגיוס משאבים ממקורות חוץ.
תעסוקה ופיתוח הון אנושי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות החלטת הממשלה מ-31 ביולי 2016, הועברו אל משרד הרווחה והשירותים החברתיים סמכויות בנושאי התעסוקה ממשרד הכלכלה והתעשייה, ובהתאם לכך שונה שם המשרד ל"משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים".
ב-19 ביולי 2021 החליטה ממשלת ישראל ה-36 להעביר את זרוע העבודה למשרד הכלכלה והתעשייה, ולאחר אישור הכנסת שם המשרד חזר להיות "משרד הרווחה והשירותים החברתיים". נקבע שההעברה תמומש עד 31 באוקטובר 2021.[3] התיאור להלן מתייחס לתקופה שבה זרוע העבודה הייתה חלק ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.
שרי הרווחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מס' | דיוקן | שם
(תקופת חיים) |
סיעה | תקופת כהונה | ממשלה | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|
משרד הסעד | |||||||
1 | יצחק מאיר לוין
(1893-1971) |
אגודת ישראל | 14 במאי 1948 | 18 בספטמבר 1952 | הזמנית | ||
החזית הדתית המאוחדת אגודת ישראל |
הראשונה | ||||||
השנייה | |||||||
אגודת ישראל | השלישית | ||||||
מילוי מקום על-ידי ראש הממשלה דוד בן-גוריון | 18 בספטמבר 1952 | 24 בדצמבר 1952 | |||||
2 | משה שפירא
(1902-1970) |
הפועל המזרחי | 24 בדצמבר 1952 | 1 ביולי 1958 | הרביעית | ||
החמישית | |||||||
השישית | |||||||
מפד"ל | השביעית | ||||||
חיים משה שפירא
(1902-1970) |
השמינית | ||||||
3 | ראש הממשלה
(1886-1973) |
מפא"י | 1 ביולי 1958 | 26 בינואר 1959 | |||
4 | פרץ נפתלי
(1888-1961) |
26 בינואר 1959 | 17 בדצמבר 1959 | ||||
5 | יוסף בורג
(1909-1999) |
מפד"ל | 17 בדצמבר 1959 | 1 בספטמבר 1970 | התשיעית | ||
העשירית | |||||||
האחת עשרה | |||||||
השתים עשרה | |||||||
השלוש עשרה | |||||||
הארבע עשרה | |||||||
מפד"ל
לא ח"כ |
החמש עשרה | ||||||
6 | מיכאל חזני
(1913-1975) |
מפד"ל | 1 בספטמבר 1970 | 3 ביוני 1974 | |||
השש עשרה | |||||||
7 | ויקטור שם-טוב
(1915-2014) |
המערך השני
מפ"ם, לא ח"כ |
3 ביוני 1974 | 30 באוקטובר 1974 | השבע עשרה | ||
(6) | מיכאל חזני
(1913-1975) |
מפד"ל | 30 באוקטובר 1974 | 2 ביולי 1975
נפטר בכהונתו | |||
(5) | יוסף בורג
(1909-1999) |
27 ביולי 1975 | 4 בנובמבר 1975 | ||||
8 | זבולון המר
(1936-1998) |
4 בנובמבר 1975 | 20 בדצמבר 1976 | ||||
9 | משה ברעם
(1911-1986) |
המערך השני העבודה |
18 בינואר 1977 | 20 ביוני 1977 | |||
משרד העבודה והרווחה | |||||||
10 | ראש הממשלה
(1913–1992) |
הליכוד | 20 ביוני 1977 | 24 באוקטובר 1977 | השמונה עשרה | ||
11 | ישראל כץ
(1927-2010) |
התנועה הדמוקרטית לשינוי
לא ח"כ |
24 באוקטובר 1977 | 5 באוגוסט 1981 | |||
התנועה הדמוקרטית
לא ח"כ | |||||||
12 | אהרון אבוחצירא
(1938-2021) |
תמ"י | 5 באוגוסט 1981 | 4 במאי 1982 | התשע עשרה | ||
13 | אהרון אוזן
(1924-2007) |
4 במאי 1982 | 13 בספטמבר 1984 | ||||
העשרים | |||||||
14 | משה קצב
(1945-) |
הליכוד | 13 בספטמבר 1984 | 22 בדצמבר 1988 | העשרים ואחת | ||
העשרים ושתיים | |||||||
15 | ראש הממשלה
(1915-2012) |
הליכוד | 22 בדצמבר 1988 | 7 במרץ 1990 | העשרים ושלוש | ||
16 | רוני מילוא
(1949-) |
7 במרץ 1990 | 11 ביוני 1990 | ||||
(15) | ראש הממשלה
(1915-2012) |
11 ביוני 1990 | 13 ביולי 1992 | העשרים וארבע | |||
17 | ראש הממשלה
(1922-1995) |
העבודה | 13 ביולי 1992 | 31 בדצמבר 1992 | העשרים וחמש | ||
18 | אורה נמיר
(1930-2019) |
31 בדצמבר 1992 | 21 במאי 1996 | ||||
העשרים ושש | |||||||
מילוי מקום על-ידי ראש הממשלה שמעון פרס | 21 במאי 1996 | 18 ביוני 1996 | |||||
19 | אליהו ישי
(1962-) |
ש"ס | 18 ביוני 1996 | 11 ביולי 2000 | העשרים ושבע | ||
העשרים ושמונה | |||||||
20 | רענן כהן
(1941-) |
ישראל אחת העבודה |
15 באוגוסט 2000 | 7 במרץ 2001 | |||
21 | שלמה בניזרי
(1961-) |
ש"ס | 7 במרץ 2001 | 23 במאי 2002 | העשרים ותשע | ||
3 ביוני 2002 | 28 בפברואר 2003 | ||||||
משרד הרווחה והשירותים החברתיים | |||||||
22 | ראש הממשלה
(1928-2014) |
הליכוד | 28 בפברואר 2003 | 3 במרץ 2003 | השלושים | ||
23 | זבולון אורלב
(1945-) |
מפד"ל | 3 במרץ 2003 | 11 בנובמבר 2004 | |||
(22) | ראש הממשלה
(1928-2014) |
הליכוד | 11 בפברואר 2005 | 4 בינואר 2006 | |||
קדימה | |||||||
מילוי מקום על-ידי מ"מ ראש הממשלה אהוד אולמרט | 4 בינואר 2006 | 4 באפריל 2006 | |||||
24 | ראש הממשלה
אהוד אולמרט |
קדימה | 4 במאי 2006 | 21 במרץ 2007 | השלושים ואחת | ||
25 | יצחק הרצוג
(1960-) |
עבודה-מימד העבודה |
21 במרץ 2007 | 19 בינואר 2011 | |||
העבודה | השלושים ושתיים | ||||||
26 | משה כחלון
(1960-) |
הליכוד | 19 בינואר 2011 | 18 במרץ 2013 | |||
27 | מאיר כהן
(1955-) |
יש עתיד | 18 במרץ 2013 | 4 בדצמבר 2014 | השלושים ושלוש | ||
מילוי מקום על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו | 4 בדצמבר 2014 | 4 במרץ 2015 | |||||
28 | ראש הממשלה
בנימין נתניהו |
הליכוד | 25 במרץ 2015 | 14 במאי 2015 | |||
29 | חיים כץ
(1947-) |
14 במאי 2015 | 1 באוגוסט 2016 | השלושים וארבע | |||
משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים | |||||||
(29) | חיים כץ
(1947-) |
הליכוד | 1 באוגוסט 2016 | 18 באוגוסט 2019 | השלושים וארבע | ||
(28) | ראש הממשלה
בנימין נתניהו |
18 באוגוסט 2019 | 26 בינואר 2020 | ||||
30 | אופיר אקוניס
(1973-) |
26 בינואר 2020 | 17 במאי 2020 | ||||
31 | איציק שמולי
(1980-) |
העבודה | 17 במאי 2020 | 13 ביוני 2021 | השלושים וחמש | ||
משרד הרווחה והביטחון החברתי | |||||||
(27) | מאיר כהן
(1955-) |
יש עתיד | 13 ביוני 2021 | 29 בדצמבר 2022 | השלושים ושש | ||
32 | יעקב מרגי
(1960-) |
ש"ס | 29 בדצמבר 2022 | מכהן | השלושים ושבע |
שר נוסף במשרד הרווחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תמונה | שם (תקופת חיים) |
סיעה | יחד עם השר | תחילת כהונה | סיום כהונה | ממשלה | |
---|---|---|---|---|---|---|---|
יואב בן צור
(1958-) |
ש"ס | יעקב מרגי | 29 בדצמבר 2022 | 30 בינואר 2023 | ממשלת ישראל השלושים ושבע |
סגני שר הרווחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תמונה | שם (תקופת חיים) |
סיעה | סגן לשר | תחילת כהונה | סוף כהונה | ממשלה | |
---|---|---|---|---|---|---|---|
ישראל שלמה בן-מאיר
(1910-1971) |
המזרחי | חיים משה שפירא | 5 בינואר 1953 | 26 בינואר 1954 | ה-4 | ||
מפד"ל | 13 בינואר 1958 | 1 ביולי 1958 | ה-8 | ||||
בן-ציון רובין
(1939-) |
תמ"י | אהרן אבוחצירא | 11 באוגוסט 1981 | 13 בספטמבר 1984 | ה-19 | ||
אהרן אוזן | |||||||
ה-20 | |||||||
מנחם פרוש
(1916-2010) |
אגודת ישראל | משה קצב | 24 בספטמבר 1984 | 2 בדצמבר 1985 | ה-21 | ||
רפאל פנחסי
(1940-) |
ש"ס | 2 בדצמבר 1985 | 22 בדצמבר 1988 | ||||
ה-22 | |||||||
משה זאב פלדמן
(1930-1997) |
אגודת ישראל | יצחק שמיר | 22 בדצמבר 1988 | 31 באוקטובר 1989 | ה-23 | ||
מנחם פרוש
(1916-2010) |
19 בנובמבר 1990 | 13 ביולי 1992 | ה-24 | ||||
שמואל הלפרט
(1939-) |
8 ביוני 1991 | 13 ביולי 1992 | |||||
יצחק וקנין
(1958-) |
ש"ס | שלמה בניזרי | 2 במאי 2001 | 20 במאי 2002 | ה-29 | ||
3 ביוני 2002 | 28 בפברואר 2003 | ||||||
אברהם רביץ
(1934-2009) |
דגל התורה | אריאל שרון | 30 במרץ 2005 | 4 במאי 2006 | ה-30 | ||
משולם נהרי
(1951-) |
ש"ס | חיים כץ | 19 במאי 2015 | 11 בינואר 2016 | ה-34 | ||
אופיר אקוניס | 20 בינואר 2020 | 17 במאי 2020 | |||||
איציק שמולי | 25 במאי 2020 | 6 באפריל 2021 | ה-35 |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האגף למחקר תכנון והכשרה, סקירת שרת העבודה והרווחה אורה נמיר על פעולות משרדה לקראת שנת הכספים 1993, האגף למחקר ותכנון, מרץ 1993
- אברהם דורון, משרד העבודה והרווחה: האיחוד שלא היה, מכון ירושלים לחקר ישראל, 1995
- תקציב המשרד במפתח התקציב של הסדנא לידע ציבורי
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של משרד הרווחה והביטחון החברתי (בעברית, באנגלית ובערבית)
- משרד הרווחה והביטחון החברתי, ברשת החברתית פייסבוק
- משרד הרווחה והביטחון החברתי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- משרד הרווחה והביטחון החברתי, ברשת החברתית אינסטגרם
- עוסנט – תשתית נסיונית ללמידה מבוזרת ופיתוח ידע של משרד הרווחה, מבוססת ויקי
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הודעה על שינוי שם משרד, ילקוט הפרסומים 9831, תשפ"א, 22 באוגוסט 2021, עמ' 10444
- ^ עמוד המינהל באתר Gov.il
- ^ חלוקת משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ואיחוד זרוע העבודה עם משרד הכלכלה והתעשייה ושינוי שם המשרד, החלטה 133 של ממשלת ישראל ה-36 מ-19 ביולי 2021