לדלג לתוכן

יחסי ישראל–מרוקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף יחסי ישראל-מרוקו)
יחסי ישראל–מרוקו
ישראלישראל מרוקומרוקו
ישראל מרוקו
שטח (בקילומטר רבוע)
22,072 446,550
אוכלוסייה
10,009,800 38,198,626
תמ"ג (במיליוני דולרים)
509,901 141,109
תמ"ג לנפש (בדולרים)
50,940 3,694
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית מונרכיה חוקתית
שגרירים
דוד גוברין (משמש ממונה על הנציגות, טרם הגיש כתב האמנה) א-רחים ביוד (משמש ממונה על הנציגות, טרם הגיש כתב האמנה)

בין ישראל למרוקו מתקיימים יחסים דיפלומטיים. בעקבות הסכם ישראל–מרוקו נפתחה בינואר 2021 הנציגות הדיפלומטית הנוכחית של ישראל במרוקו, וכשבועיים לאחר מכן נפתחה הנציגות הדיפלומטית של מרוקו בישראל.

בעבר, על אף שמרוקו שלחה כוחות צבא שנלחמו כנגד ישראל במלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים, לאורך השנים התבלטה מרוקו כמדינה ערבית מתונה ביחסה לישראל. המלך חסן השני תמך בפיוס ובפשרה בסכסוך הישראלי-ערבי, ותיווך בין הצדדים בהסכם השלום בין ישראל למצרים ובמשא המתן בין ישראל לפלסטינים. לאחר הסכם אוסלו ב' בשנת 1995 כוננו יחסים דיפלומטיים בין המדינות. בשנת 2000, בעקבות אירועי האינתיפאדה השנייה, ניתקה מרוקו את יחסיה עם ישראל. ב-2020 נחתם הסכם ישראל–מרוקו, כחלק מהסכמי אברהם, ובמסגרתו חודשו היחסים. בנובמבר 2022 חתמו מקורות ורשות החשמל והמים במרוקו על הסכם לפיתוח משק המים במדינה.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1948 בעקבות הכרזת העצמאות של ישראל, הסולטאן, ולימים המלך, מוחמד החמישי נשא נאום אנטי-ציוני חריף, ומיצב את מרוקו כחלק מהצד הערבי בסכסוך הישראלי-ערבי. משלחות של מתנדבים מוסלמים ממרוקו הצטרפו לצבאות ערב שנלחמו בישראל במהלך מלחמת העצמאות. עם זאת, עד שנת 1956 מרוקו הייתה עדיין מדינת חסות של צרפת, ולא ניהלה מדיניות חוץ עצמאית.

עליית יהודי מרוקו לישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1948 היו במרוקו 265,000 יהודים. העלייה ממרוקו הייתה הגדולה בעליות שהתרחשו ממדינות ערב, והיא מנתה בסך הכל 210,000 איש. עיקר העלייה נעשתה בשלושה גלים, הראשון מקום מדינת ישראל ועד מתן העצמאות למרוקו ב-1956, תקופה בה העלייה הייתה חוקית, השני מעצמאות מרוקו ועד מות המלך מוחמד החמישי, במהלכה הייתה העלייה בלתי חוקית, והשלישי החל מירושת הכתר בידי חסן השני, מלך מרוקו, ועד 1964, תקופה שעמדה בסימן חשאיות דרך הסכם מוסדר של ישראל עם מרוקו שנעשה מתחת לפני השטח.

קום המדינה עורר התרגשות רבה בקרב היהודים במרוקו, ולצד זאת בשנים אלה החמיר מצבם של היהודים בשל התגברות הטרור במדינה כחלק מהמאבק הלאומי המרוקאי. העיתונות הלאומית המרוקאית הייתה שופר מרכזי להסתה כנגד יהודים. המאורעות הקשים ביותר בתקופה זאת היו פרעות אוג'דה וג'ראדה שהתרחשו ביומיים 7–8 ביוני 1948. כדי להגן על יהודי צפון אפריקה בכלל, ומרוקו בפרט, מהפרעות, הוכשרה יחידה של עשרים מפקדים שליחי צה"ל והמוסד בראשות שלמה חביליו. היחידה נקראה "המסגרת", הכפופה לאגף "ביצור" במוסד, והוקמה לאחר סיור של חביליו במרוקו, תוניסיה ואלג'יריה במהלכה ביצע הערכת מצב. הפרעות הגבירו את קצב העלייה ואת חששם של היהודים לגבי עתידם במרוקו, ובין השנים 1948 ל-1956, כשמרוקו עדיין הייתה בשלטון צרפתי, עלו לישראל בין 85,000 ל-92,000 יהודים.[1] הנציב העליון הצרפתי התנגד להגירה של היהודים ממרוקו והטיל הגבלות על אף תחינות מצד גורמים ישראלים שימנע מכך.

במקביל החלה פעילות של הקונגרס היהודי העולמי בנושא עלייתם של יהודי מרוקו. ב-1954 התמנה ג'ו גולן (גולדין) לאחראי מטעם הסוכנות על המגעים עם מרוקו להעלאת היהודים, כאשר הוא עצמו היה מכר, מתקופת לימודיו בפריז, של מנהיגים מרוקאים בכירים, בהם ראש הממשלה הראשון, מבארכ אל-בכאי, ושרים בכירים. בנוסף על אלו הוא גם יצר קשר עם יורש העצר, מולאי חסן, לימים המלך חסן השני. לקראת מתן העצמאות, בתוך המוסד רווחה ההערכה כי ניתן יהיה להמשיך בתשתית העלייה החשאית גם אם מרוקו תקבל עצמאות. הערכות אלו התבדו כאשר בשנת ב-1956 קיבלה מרוקו את עצמאותה מצרפת, ואחת מפעולותיה הראשונות של הממשלה החדשה היה להגביל את העלייה של יהדות מרוקו לישראל. בפקודת הממשלה נסגרה יחידה של הסוכנות היהודית שפעלה בקזבלנקה, ו-13 שליחי הסוכנות גורשו ממרוקו.[2] בשנת 1957 לאחר מכן מרוקו אסרה גם על כל פעילות ציונית בשטחה. עקב ההגבלות על העלייה פעלה המחתרת היהודית במרוקו בהנחיית המוסד הישראלי וניהלה מבצעי עלייה חשאית ממרוקו.

במקביל לעמדה הרשמית האנטי-ישראלית שנקטו המנהיגים הלאומיים המרוקאים בתקופת המנדט הצרפתי ובהמשך לאחר שלקחו את השלטון ברבאט, מגעיו של גולן הניבו שלוש פגישות מוצלחות עם הסולטאן מוחמד החמישי, בתקופה שקדמה להכרזת העצמאות המרוקאית, ובמסגרתן קבע הסולטאן כי: "מעולם לא התנגדנו להקמת מדינה יהודים וגם לא לקיומה. אנחנו סבורים שצריך לעשות הכל כדי שלא לבודד את ישראל. במצב הנוכחי דעתנו היא שהמדינה הזאת יכולה להיות חלק ממכלול המדינות באזור." בהקשר לבעיה הפלסטינית אמר "אין לי שום נוסחה להציע [בנושא]", ובהקשר ליהודי מרוקו אמר: "יהודי מרוקו, בני הארץ הזאת ז אלפי שנים, ייהנו מאותן זכויות שיוענקו לאחיהם בני מרוקו, ומרוקו העצמאית תכבד את הצהרת זכויות האדם האוניברסלית.[3]" לחץ הליגה הערבית והאוכלוסייה המקומית הקשו על המלך מוחמד החמישי לממש את הבטחותיו, אך בלחץ ארצות הברית וצרפת קבע ב-1957 כי כל יהודי החפץ לעזוב את מרוקו רשאי לפנות ולקבל דרכון. ההצהרה שינתה מעט מאוד בשטח, ועיקר העלייה המשיכה להיעשות באופן חשאי. ב-1958 לחץ עממי על הממשלה והמלך ברבאט הובילו להצטרפותה של מרוקו לשורות הליגה הערבית. לשם תיאום פעילות חשאית, ביקר ראש המוסד איסר הראל במרוקו פעמים אחדות בסוף שנות החמישים.

מבצע יכין

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מבצע יכין

בשנת 1961 בעקבות אסון טביעת ספינת אגוז וחילופי השלטון בין המלך מוחמד החמישי לבנו חסן השני, נערך משא ומתן חשאי בין ישראל למרוקו והושגה הסכמה שאפשרה את יציאת היהודים מהמדינה. כחלק מההסכם ישראל התחייבה לשלם לממשלת מרוקו סכום של 50 דולר עבור כל יהודי שממשלת מרוקו תאשר את יציאתו מהמדינה, ובנוסף ישראל התחייבה לסייע למרוקו לשדרג את מנגנוני הביטחון הפנימיים שלה.[4] היהודים הורשו להגר ממרוקו בתנאי שישראל לא הייתה היעד המוצהר שלהם, ובתנאי שהעלאתם נעשתה דרך גוף אחראי שאינו ציוני. הגוף שהיה אחראי לשם כך היה היא"ס (HIAS), ארגון יהודי-אמריקאי הומניטרי שנוסד במקור כדי לסייע לפליטים יהודים ב-1881. הארגון סייע ליהודים נתיני ארצות הברית להשיג רישיונות כניסה עבור קרוביהם שבאירופה, לעזור להם בצעדיהם הראשונים בארץ החדשה ולהילחם בחוקים המגבילים את אפשרות ההגירה של יהודים מארץ לארץ. כיום, מטרת ארגון היאס היא לסייע לכלל הפליטים (לאו דווקא יהודים) שנמצאים במצוקה קשה, לעזור להם לאיחוד משפחות, ולפעול למען ביטחונם.

בעקבות הסרת המגבלות על עזיבת מרוקו, רוב רובם של בני הקהילה היהודית במדינה עלו לישראל או היגרו לאירופה לאורך השנים הבאות. ערב מלחמת ששת הימים בשנת 1967 עוד נותרה במרוקו קהילה יהודית גדולה יחסית, בת 60,000 איש. בעקבות מלחמת ששת הימים והאיומים שהתגברו על הקהילה היהודית במרוקו, החל הגל האחרון של עלייה ממרוקו, כאשר חלק מהם עלו לישראל ישירות וחלק אחר לאחר שהיית פרק זמן מסוים בארצות אירופה. מספר העולים ממרוקו מתחילת שנות ה-70 עד תחילת שנות האלפיים עומד על כ-15 אלף. גל עלייה אחרון זה של יהודים ילידי מרוקו התאפיין ברמת השכלה ורקע סוציו-אקונומי גבוה של העולים, וכך למשל החל משנת 1972 שיעור האקדמאים בקרב עולים ילידי מרוקו עלה על שיעור האקדמאים בקרב יהודים ילידי ישראל.[5] בין השנים 1961 ל-1971 עלו עוד 130,507 מיהודי מרוקו ארצה.

מיסוד קשרים חשאיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד בסוף שנות החמישים, בעוד נושא העלייה מופקד באחריותה של הסוכנות היהודית, שלח ראש ממשלת ישראל, דוד בן-גוריון, את הסופר ואיש החינוך נתן אנדרה שוראקי למרוקו, במסגרת שליחות מטעם משרד החוץ. במרוקו הוא נפגש עם מנהיגי ממשל ואופוזיציה, כולל אישים במפלגת אל-איסתקלאל האופוזיציונרית, במטרה להסדיר ביקור, אפילו חשאי, של בכיר מרוקאי בישראל. מאמציו לא הצליחו להביא למטרה שלשמם נשלח, ושוראקי נשלח לשליחויות נוספות במרוקו שמטרה להמשיך ולקדם מגעים, ויצר קשר בין היתר עם אישים כגון אל-מהדי בן ברכה ממפלגת אל-איסתקלאל וסגן ראש הממשלה עבד רחים בועביד. בכל המקרים הביעו המנהיגים שעימם נפגש שוראקי הערכה רבה כלפי ישראל, אך במקביל סלדו מביקור בה לנוכח אילוצים פנימיים בתוך ארצם.[6] המוסד, במקביל לפעילותה של "המסגרת", הפעיל רשת איסוף תוכן מודיעיני, שנועדה לבלום את השפעתו של גמאל עבד אל נאצר במצרים ובין היתר גילתה תוכנית להתנקשות ביורש העצר חסן בעת מסע דיפלומטי של אביו המלך מוחמד החמישי. המוסד ביצע העברת פרטים לשלישו ואיש אמונו של המלך, מוחמד אופקיר, ניסה להשיג את אמונו, ודרכו להשפיע על עמדת המלך הרשמית ביחס לישראל וליהודים.

ב-1958, ביוזמת אלינור רוזוולט, ג'ו גולן וראש עיריית פירנצה, נערכה בעיר, באיטליה, ועידה בין ישראלים לערבים, שכללה אינטלקטואלים, פוליטיקאים ועיתונאים משני הצדדים, ונועדה להביא לקירוב לבבות ולהרגעת הסכסוך הישראלי-ערבי. בין נציגי המשלחת הישראלית היו ראובן שילוח, מוריס פישר, רוסתם בסתוני ומרטין בובר. במסגרת המשלחת המרוקאית נכללו בין היתר יורש העצר חסן השני, מנהיגי מפלגת אל-איסתקלאל בן-ברכה ועלאל אל-פאסי ודוקטור מוחמד דדון. באפריל 1960 ביקר בישראל סלאם גסוס, שהיה שותף לוועידה, וקרא לממשלת ישראל לשתף פעולה עם המלך ולחזק את משטרו, מפאת האפשרות שאם יתמוטט עלולה לעלות ממשלה סוציאליסטית שתרכין ראש למצרים של נאצר. לאחר הפגישה עם גסוס, התרחבו המגעים בין האחראים על נושא העלייה בסוכנות היהודית ליורש העצר חסן השני. שהעריך מחד כי פתיחת שערי העלייה עלולה לפגועה בתשתית הכלכלית של מרוקו, ובמקביל היה מודע כי מהלך כזה יפתח עבור ארצו אפשרויות כלכליות בארצות הברית ובאירופה. חסן גם היה מודע לכך ששיתוף פעולה עם ישראל יביא להדרה של מרוקו מהליגה הערבית. הוא עצמו אמר "אם הדבר היה נוגע רק למרוקו הייתי מציע לצרף את ישראל לליגה הערבית. אך אחיותינו חשות עצמן מאוימות והן חיות בתחושות עוינות שאין אנו יכולים להתעלם מהן.[7]" בפברואר 1961, בלחץ אמריקאי וצרפתי, הסכים המלך מוחמד החמישי להיפגש עם משלחת ישראלית, והחל מפנה במדיניותו, אך לפני שזה תפס תאוצה הוא נפטר וירש אותו בנו, חסן השני.

ב-1963 נרקמו יחסים בין אנשי שירותי הביטחון של שתי המדינות, אותם הובילו דוד שומרון ויעקב כרוז מהצד הישראלי ומוחמד אופקיר ראש שירות הביטחון המרוקאי. הקשרים הובילו לפגישה בין כרוז יחד עם ראש המוסד וראש אמ"ן מאיר עמית למלך חסן השני ולאחר מכן לפגישה נוספת של כרוז עם המלך, בה גובשה עסקת מכירת נשק למרוקו וכן לסיוע חקלאי שניתן על ידי היועצים לובה אליאב ואפרים שילה.

ישראל ומרוקו המשיכו לנהל יחסים חשאיים מאותה תקופה, ואלה באו לידי ביטוי גם בפרשת בן ברכה. ב-29 באוקטובר 1965 נחטף ונרצח אל-מהדי בן ברכה, פעיל פוליטי אופוזיציוני מרוקאי ומתנגד לבית המלוכה. על פי גילויים שהתפרסמו לאחר מכן, פגעו ביחסי ישראל–צרפת ועוררו סערה פוליטית בישראל, המוסד הישראלי היה זה שסיפק לשירותי הביטחון המרוקאיים את המידע על מקום הימצאו של בן-ברכה.

סוכנות ביון החוץ של מרוקו, המינהל הכללי למחקר ותיעוד, הוקמה בסיוע המוסד. איש המוסד אהרון שרף בנה וניהל (ב-1970) את הקורס הראשון להכשרת עובדי הסוכנות, שהייתה אז בתכנון.[8]

היחסים הביטחוניים ההדוקים בין שתי המדינות נמשכו גם בתקופתו של המלך מוחמד השישי.[9]

מלחמות ששת הימים ויום הכיפורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרוקו לקחה חלק במאמצי התיווך בין ישראל למצרים לאורך השנים, וכן בתיווך בין ישראל לפלסטינים. כחלק ממאמצי תיווך אלה מרוקו הייתה מהמדינות הערביות הראשונות שאפשרו למנהיגים ישראלים לבקר בהן. במהלך כהונתו כשר הפגיש חסן מלך מרוקו את דיין, עם ד"ר חסן תוהאמי, שליחו ויועצו האישי של נשיא מצרים אנואר סאדאת ב-1977. פגישה זו הייתה בבחינת פריצת דרך מדינית, שהובילה למגעים ישירים בין ישראל ומצרים, ששיאם בביקורו ההיסטורי של סאדאת במדינת ישראל. בספטמבר 1977, מעט לפני ביקור סאדאת בכנסת ישראל, נפגש שליחו, סגן ראש הממשלה חסן תוהאמי, עם שר החוץ הישראלי משה דיין במרוקו. בדצמבר נפגשו השניים שוב, בארמון המלך במרקש, בהשתתפות המלך חסן השני.

כינון יחסים דיפלומטיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 ביולי 1986 ראש ממשלת ישראל שמעון פרס ערך ביקור במרוקו ונפגש עם המלך חסן השני בעיירת הנופש איפראן.

בשנת 1995 לאחר הסכם אוסלו ב' כוננו יחסים דיפלומטיים בין המדינות. באותה השנה, אירחה את ועידת הפסגה הכלכלית בקזבלנקה אשר דיוניה עסקו במיוחד בכינון פרויקטים ושיתופי פעולה כלכליים בין ישראל לשכנותיה,[10] אך יוזמות אלו לא הבשילו לכלל מעשה.

בשנות ה-90 עם כינון יחסים דיפלומטים בין המדינות התקיים מסחר גלוי בין ישראל למרוקו. בשנת 1994 המכון הישראלי ליצוא העריך שסך היצוא הישראלי למרוקו בתחומים כגון חקלאות, הייטק ושירותים עסקיים מגיע ל-220 מיליון דולר בשנה.[11]

ניתוק היחסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000, בעקבות אירועי האינתיפאדה השנייה, ניתקה מרוקו את יחסיה הרשמיים עם ישראל. כניסת תיירים ישראליים למרוקו התאפשרה רק דרך מדינה שלישית, והויזה הונפקה בפועל רק במשרדי ביקורת הגבולות במרוקו.[12] במקביל, המסחר הגלוי בין המדינות היצוא הישראלי למרוקו פחת משמעותית, ונכון לשנת 2012 הוא עמד על כ-20 מיליון דולר בלבד. על פי ההערכות חברות ישראליות ייצאו מוצרים למרוקו גם דרך מדינות צד-שלישי וללא שתווית "יוצר בישראל" מופיעה עליהם.[13] מספר התיירים הישראלים שנסעו למרוקו מדי שנה נע בין 30–45 אלף איש.[14] לפי משרד הכלכלה והתעשייה, בשנת 2020 התקיים סחר מזערי עם מרוקו שהסתכם במאות אלפי שקלים בשנה.[15]

חידוש היחסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההצהרה המשותפת הקובעת את חידוש היחסים הדיפלומטיים בין ישראל למרוקו, חתומה על ידי נציגי ארצות הברית, ישראל ומרוקו, 22 בדצמבר 2020
ערך מורחב – הסכם ישראל–מרוקו

ב-10 בדצמבר 2020, נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, דיווח על ההסכם המתגבש.[16] ב-22 בדצמבר 2020 נחתם הסכם מסגרת לחידוש היחסים הדיפלומטים לצד מספר הסכמים נוספים: הסכם לשיתוף פעולה בתחום המים, הסכם בריאות, והסכם כלכלי. ישראל פתחה בשנית את משרד הקישור ברבאט, בראשות דוד גוברין,[17] ומרוקו פתחה משרד קישור בתל אביב בראשות עבד אלרחים ביוד.[18] ב-25 ביולי 2021 החלו טיסות ישירות בין המדינות.[19]

טקס חתימת הסכם ישראל–מרוקו בארמון מלך מרוקו ברבאט. בתמונה (מימין לשמאל): ראש ממשלת מרוקו, סעד א-דין אל-עות'מאני, ג'ארד קושנר והיועץ לביטחון לאומי וראש המטה לביטחון לאומי, מאיר בן שבת, 22 בדצמבר 2020
המשלחת הישראלית-אמריקאית למרוקו בארמון המלך ברבאט. בתמונה (מימין לשמאל): מוחמד השישי, מלך מרוקו, ג'ארד קושנר והיועץ לביטחון לאומי וראש המטה לביטחון לאומי, מאיר בן שבת, 22 בדצמבר 2020

ב-11 באוגוסט 2021 הגיע שר החוץ הישראלי, יאיר לפיד, לביקור מדיני ראשון שבו חנך ברבאט את הנציגות הישראלית והודיע על שדרוג היחסים לדרג שגרירויות.[20][21]

ב-14 ביוני נחתם הסכם שיתוף פעולה בין התאחדות הכדורסל של ישראל להתאחדות הכדורסל של מרוקו, בדגש על קידום מאמנים ומחנות אימון משותפים, בנוכחות של פיב"א ושגריר ישראל במרוקו, דוד גוברין.[22]

ב-15 ביוני 2022 נערך, בפעם הראשונה, משחק כדורסל בין נבחרת הנשים של ישראל לזו של מרוקו, כמשחק ראווה, בו ניצחה הנבחרת המרוקאית 62-58.[23]

במרץ 2023, ארמון מרוקו ביקש ממפלגת הצדק והפיתוח להפסיק לבקר את היחסים עם ישראל.[24]

ביולי 2023 הודיעה ישראל כי הכירה בריבונות של מרוקו על סהרה המערבית.[25]

מלחמת חרבות ברזל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2024 נתניהו הציג את מפת מרוקו כאשר סהרה המערבית אינה תחת ריבונותה. משרד החוץ התנצל על התקרית.[26]

שיתוף פעולה ביטחוני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2020 פורסם כי מרוקו רכשה מישראל מל"טים מסוג "הרון" בעסקה בשווי של כ-50 מיליון דולר.[27]

ב-16 ביולי 2021 נחתם הסכם שת"פ בתחום הגנת הסייבר בין ישראל למרוקו, שיכלול שת"פ בנוגע למחקר ופיתוח, שיתוף מידע הגנתי, שת"פ בתחומי פעילות משותפים וכו'.[28]

בנובמבר 2021 חתם שר הביטחון הישראלי, בני גנץ, על הסכם שיתוף פעולה ביטחוני עם מרוקו בביקור רשמי במדינה.[29] היה זה הביקור הפומבי הראשון של קציני צה"ל על אדמת מרוקו.

ב-25 במרץ 2022 התקיים ביקור ראשון של אנשי צבא ישראלים במרוקו עם מקביליהם בצבא המרוקאי כחלק משיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות.[30]

ביוני 2022 פורסם שישראל תיקח חלק כמשקיפה בתמרון צבאי ימי ואווירי שיקרא "האריה האפריקני", שיתקיים במרוקו בו ישתתפו כ-7,500 חיילים.[31][32]

ב-18 ביולי 2022 החל ביקורו של הרמטכ"ל הישראלי, אביב כוכבי, בפעם הראשונה במרוקו, לשם הידוק היחסים הביטחוניים בין ישראל למרוקו. במסגרת זו, נפגש כוכבי עם הרמטכ"ל ושר ההגנה המרוקאים, וביקר בבסיסי הצבא המרוקאי.[33]

בשנת 2023 הוכרזה עסקת מכירת 200 טנקי מרכבה סימן 3 למרוקו. שווי העסקה מוערך ב-1.2 מיליארד דולר[34].

ביוני 2023, משלחת של 12 לוחמים ומפקדים מיחידת סיירת גולני השתתפה בתרגיל "African Lion 2023" תרגיל בינלאומי ענק בו משתתפות כ-18 מדינות וכ-8,000 חיילים מצבא ארצות הברית, מרוקו המארחת וצבאות נוספים מרחבי העולם. מצה"ל נמסר כי "לוחמי סיירת גולני יתמקדו בתרגול אתגרי לחימה שונים המשלבים לוחמת חי"ר אורבנית (שטח בנוי) ולוחמה תת-קרקעית (מול איום המנהרות בה הם מתמחים ויסכמו את האימון בתרגיל משותף לכל הצבאות".[35]

שיתוף פעולה כלכלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2020 משרד החוץ הישראלי פרסם סרטון שבו קרא לאנשי עסקים מרוקאים להשקיע בישראל. לאחר פרסום הסרטון התקבלו במשרד החוץ פניות ממרוקאים אשר הביעו שמחה על פרסום הסרטון והביעו רצון לשיתוף פעולה בין המדינות.[36]

ב-1 ביוני 2021 הודיעה חברת אשרא, החברה הישראלית לביטוח סיכוני חוץ, שהיא מתחילה לבטח יצואנים ישראלים שמייצאים למרוקו.[37]

ב-13 בפברואר 2022 נחתמה עסקה ביטחונית בין מרוקו לתעשייה האווירית על סך 500 מיליון דולר, שבמסגרתה תספק התעשייה האווירית למרוקו מערכת הגנה אווירית ברק MX.[38]

ב-20 בפברואר 2022 יצאה אורנה ברביבאי, שרת הכלכלה והתעשייה, לביקור עבודה במרוקו, שבמהלכו, ב-21 בפברואר 2022, חתמה על הסכם שיתוף פעולה כלכלי-מסחרי בין ישראל למרוקו ביחד עם שר הכלכלה והמסחר המרוקאי, ריאד מזוואר, שבמסגרתו, הוסדר תוואי הסחר בין המדינות, הוסכם על הורדת כל חסם לפעילות כלכלית במסגרת של שתי המדינות, הקלה בהשתתפות וקיום תערוכות טכנולוגיות, הקמת ועדת שתטמיע את סעיפי ההסכם ועוד.[39]

ב-28 בפברואר 2022 הוכרז על תוכנית משולבת להכשרת כוח אדם בהייטק שלה שותפות ישראל, איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו, ירדן ומצרים, כך שלאחר ההכשרה, אותם אנשים שישתתפו בתוכנית יעברו סטאז' בחברות הייטק ישראליות, בעבודה מרחוק, וחלק יעבדו במשרדים של אותן חברות בישראל.[40]

ב-13 במרץ 2022, לאחר מספר דחיות בשל מגפת הקורונה, החלה חברת רויאל אייר מרוק להפעיל קו טיסות בין קזבלנקה לתל אביב בתדירות של 4 טיסות שבועיות.[41]

ב-15 במרץ 2022 הגיע לישראל משלחת עסקית ראשונה ממרוקו, שכללה 80 נציגים ממגוון תחומי המשק המרוקאי, מטעם ה-CGEM, ארגון המעסיקים (תעשיינים וחברות) של מרוקו, לסדרת פגישות עם חברות ישראליות ולבחינת העמקת שיתופי הפעולה הכלכליים בין המדינות. במסגרת הביקור, באותו היום נחתם הסכם שיתוף פעולה כלכלי בין התאחדות התעשיינים הישראלית ל-CGEM לשיתוף פעולה בין חברות ישראליות למרוקאיות.[42]

ב-29 במרץ יצאה משלחת עסקית ראשונה של נשיאות המעסיקים והעסקים, התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר, מכון היצוא והתאחדות חקלאי ישראל, לקידום היחסים הכלכליים בין המדינות ולהרחבת שיתוף הפעולה הכלכלי.[43]

ב-30 במרץ 2022, בפעם הראשונה, פתח משרד עו"ד ישראלי בשת"פ עם משרד עו"ד צרפתי שלוחה במרוקו במטרה לתת מענה משפטי בינלאומי לעסקים הפועלים בישראל, צרפת, מרוקו ובמערב אפריקה.[44]

ב-23 במאי 2022 נחתם מזכר הבנות לשיתוף פעולה בתחום החדשנות בין ישראל למרוקו. שיתוף פעולה זה כולל טכנולוגיות חקלאות, מים ומזון, טכנולוגיות אקלים ולוגיסטיקה, וגם, פתרונות לגבי מחסור בהון אנושי.[45] באותו היום, נחתמה אמנה לשיתוף פעולה בין לשכת עורכי הדין הישראלית ללשכת עורכי הדין של מרוקו.[46]

ב-27 במאי נחתם הסכם שיתוף פעולה בתחום החדשנות והטכנולוגיה בין המדינות, הכולל שיתוף פעולה בתחומי בינה מלאכותית, טכנולוגיות חקלאיות, ניהול מים והתפלת מים, מדבור, טכנולוגיות לעיבוד מזון, ביוטכנולוגיה, אנרגיות מתחדשות, טכנולוגיות רפואיות ותעשיית התרופות, ערים חכמות ותעשיית הרכב, טכנולוגיית מידע, חלל, מדעי הרוח והחברה וסביבה.[47]

ב-6 בספטמבר 2022 הוכרז כי מדינת ישראל תפתח נספחות כלכלית במרוקו במהלך 2023.[48]

בדצמבר 2022 חברת ניו-מד אנרג'י הכריזה כי היא החלה בתהליך חיפושי גז במסגרת השטח הימי של מרוקו.[49]

שיתוף פעולה תרבותי ואקדמי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-28 בינואר 2021 תורגם לראשונה ספר ישראלי להפצה במרוקו, בהוצאת des chemin Casablanca בקזבלנקה. הספר, נערה בחולצה כחולה, עוסק בנער שעלה ממרוקו לישראל.[50]

ב-11 באוגוסט 2021 שר החוץ הישראלי ומקבילו המרוקאי חתמו על שלושה הסכמים לשיתוף פעולה בתחומי התיירות, התרבות והספורט.[51]

ב-4 באפריל 2022 דווח על הפקה משותפת של סרט קולנוע בין ישראל מרוקו וארצות הברית, אשר ייקרא בשם "Autisto", ויעסוק באישה המתגוררת בתל אביב ביחד עם בנה, הלוקה באוטיזם ובאפילפסיה. לפי הדיווח, ההסכם על ההפקה המשותפת פורסמה לקראת סוף 2020, ובנוסף, הסרט קיבל תמיכה ממרכז הקולנוע המרוקאי (צר') ומחברת הפקות מרוקנית בשם "Valkyries Productions".[52]

ב-26 באפריל, נחתם הסכם שיתוף פעולה אקדמי נוסף בין הטכניון לאוניברסיטת מוחמד השישי המרוקאית.[53]

ביולי 2023 נחתם הסכם הבנות לשיתוף פעולה בין ארכיון המדינה למקבילו המרוקאי.[54]

יחס החברה המרוקאית לישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרוקו היא בעלת קהילה יהודית בת כ-4,000 נפשות,[55] ונחשבת לקהילה היהודית הגדולה ביותר במדינה ערבית, נכון לשנת 2021. בחברה המרוקאית יש זרמים מנוגדים ביחסם לישראל ולישראלים. מצד אחד, גורמים המקבלים את ישראל ושואפים לקיים עמה קשרים ובמיוחד עם ישראלים יוצאי מרוקו. דוגמה לכך הוא ביקורה בישראל בינואר 2017 של משלחת שהורכבה מאנשי עסקים ואינטלקטואלים מוסלמים ממרוקו.[56] מצד שני, זרמים פאן ערביים, פאן אסלאמיים ופרו-פלסטיניים העוינים לישראל, תומכים בחרם עליה, ומתנגדים לקשרים מכל סוג עם ישראל. במרוקו פעילים מספר ארגונים הפועלים ברוח זו, שמקיימים לעיתים הפגנות נגד סממנים פומביים לקשרים בין ישראל למרוקו, כגון הופעות של אמנים מישראל.[57]

לאורך השנים מרוקו התאפיינה בכך שהיא אחת ממדינות ערב היחידות שנחשבת לידידותית לתייר הישראלי ומהווה יעד תיירות עבור ישראלים. תיירים ישראלים ביקרו במרוקו עוד משנות ה-70 ושנות ה-80.

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • שמואל שגב, הקשר המרוקני: המגעים החשאיים בין ישראל למרוקו, מטר הוצאה לאור, 2008
  • אלי פודה, מפילגש לידועה בציבור: היחסים החשאיים של ישראל עם מדינות ועם מיעוטים במזרח התיכון, 2020–1948, פרק 10 – יחסי ישראל-מרוקו: שכן רחוק אך קרוב, עמ' 476–526, עם עובד, ספריית אופקים, 2022
  • Michael M. Laskier, Israel and the Maghreb, From Statehood to Oslo, University Press of Florida, 2004.
  • Bruce Maddy-Weitzman, Israel and Morocco: A Special Relationship, The Maghreb Review, Vol. 21, Nos. 1-2 (1996), pp. 36-48.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי ישראל–מרוקו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אלי פודה, מפילגש לידועה בציבור: היחסים החשאיים של ישראל עם מדינות ועם מיעוטים במזרח התיכון, 2020–1948, תל אביב: הוצאת עם עובד, ספריית אופקים, 2022, עמ' 477
  2. ^ ישראל 50 בעמוד על שנת 1956
  3. ^ פודה, מפילגש לידועה בציבור, 2022, עמ' 479
  4. ^ 'Israel paid $250 per Jew from Morocco', France24, 2001-06-25.
  5. ^ יצחק הברפלד וינון כהן, המהגרים היהודים לישראל: שינויים ברמות השכלה, בשכר ובהשתלבות כלכלית בשנים 1948–2008, כתב עת "מגמות", נובמבר 2012, עמ' 534-504
  6. ^ בן ברכה אף תיאר את ישראל "נס של מאה השנים האחרונות, מדינה שקמה מכלום." מתוך: פודה, מפילגש לידועה בציבור, 2022, עמ' 481
  7. ^ פודה, מפילגש לידועה בציבור, 2022, עמ' 484
  8. ^ ארל'ה שרף, גלויות מהמוסד, הוצאת כנרת זמורה דביר, 2022 (עמ' 73 - 78)
  9. ^ שמעון איפרגן, אליסה שודייב, ‏תשע התעלומות של מוחמד השישי, באתר ‏מאקו‏, 13 בינואר 2021
  10. ^ אתר למנויים בלבדמכון מיתווים - מדיניות החוץ האזורית של ישראל, התפנית עם מדינות ערב התרחשה ב-1993, לא ב-2020 - מכון מיתווים, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2020
  11. ^ מסמך של מכון המחקר של משרד המודיעין, 15 בספטמבר 2020
  12. ^ עינת לוי, במרוקו לא פוחדים מהמילה "ישראל", באתר ynet, 28 ביולי 2018
  13. ^ משרד האוצר: עיקר הנזק מניתוק הקשרים – של מרוקו, באתר ynet, 24 באוקטובר 2000
  14. ^ עינת לוי, שיתוף הפעולה בין ישראל למרוקו ב-2019: התחממות מלמטה למעלה, מכון מיתווים, ‏מרץ 2020
    מיכל רז-חיימוביץ', ‏טיסות למרוקו יימשכו חמש שעות. כמה הן יעלו?, באתר גלובס, 10 בדצמבר 2020
  15. ^ גורמים במשרד הכלכלה ל-ynet: "אין ציפייה לעלייה בהיקף המסחר עם מרוקו", באתר ynet, 10 בדצמבר 2020
  16. ^ דונלד טראמפ, Another HISTORIC breakthrough today, טוויטר, ‏10 בדצמבר 2020
  17. ^ ברק רביד‏, 20 שנים לאחר סגירתה: ישראל פתחה מחדש את הנציגות הדיפלומטית במרוקו, באתר וואלה, 26 בינואר 2021
  18. ^ דני זקן, ‏ישראל ומרוקו פתחו את משרדי הקישור הדיפלומטיים ביניהן, באתר גלובס, 9 בפברואר 2021
  19. ^ זיו ריינשטיין‏, מרוקו, הנה אנחנו באים: היום טיסות ישירות ראשונות מנתב"ג, באתר וואלה, 25 ביולי 2021
  20. ^ לפיד: "סיכמנו עם מרוקו על פתיחת שגרירויות, מייצרים ציר מול איראן", באתר ynet, 12 באוגוסט 2021
  21. ^ ברק רביד‏, ביקור רשמי ראשון אחרי 20 שנה: לפיד המריא למרוקו, באתר וואלה, 11 באוגוסט 2021
  22. ^ יעקב מאיר, היסטוריה בכדורסל: נחתם הסכם שיתוף פעולה בין ישראל למרוקו, באתר ישראל היום, 14 ביוני 2022
  23. ^ נבחרת הנשים של ישראל קיימה משחק במרוקו, באתר ONE‏, 15 ביוני 2022
  24. ^ Morocco’s Palace: Islamist party must stop criticizing our Israel ties, ג'רוזלם פוסט, ‏13.03.23
  25. ^ איתמר אייכנר, יותר מ-40 שנה אחרי הכיבוש: ישראל מכירה בריבונות מרוקו בסהרה המערבית, באתר ynet, 17 ביולי 2023
  26. ^ "טעות טכנית, מתנצלים": נתניהו הציג את מפת מרוקו ללא סהרה המערבית וחולל סערה, באתר ישראל היום, ‏31.05.24
  27. ^ דיווח: מרוקו רכשה מישראל מל"טים בשווי עשרות מיליוני דולרים, באתר וואלה, 2 בפברואר 2020
  28. ^ הסכם ראשון בתחום הסייבר בין מרוקו לישראל, באתר GOV.IL
  29. ^ אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, גנץ חתם על הסכם לשיתוף פעולה ביטחוני בין ישראל למרוקו, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2021
  30. ^ טל לב רם, ‏התקיים ביקור צבאי רשמי ראשון במרוקו, באתר מעריב אונליין, 25 במרץ 2022
  31. ^ דן ארקין, ‏ישראל תשלח נציגים לתרגיל צבאי בינלאומי במרוקו, באתר "IsraelDefense‏", 27 ביוני 2022
  32. ^ מתן וסרמן, ‏לראשונה: ישראל תיקח חלק כמשקיפה בתמרון ימי ואווירי במרוקו, באתר מעריב אונליין, 28 ביוני 2022
  33. ^ אמיר בוחבוט‏, הרמטכ"ל כוכבי נחת במרוקו לביקור היסטורי ראשון, וייפגש מחר עם בכירי מערכת הביטחון, באתר וואלה, 18 ביולי 2022
  34. ^ האם עסקת טנקי המרכבה למרוקו תשנה את מאזן הכוחות באזור? אתר נציב נט, 4 באוגוסט 2023
  35. ^ שי לוי, ‏לראשונה: משלחת של 12 לוחמי סיירת גולני בתרגיל הענק במרוקו, באתר ‏מאקו‏, 5 ביוני 2023
  36. ^ איתמר אייכנר, מל"טים וסרטון לעידוד משקיעים: התחממות ביחסי ישראל-מרוקו, באתר ynet, 3 בפברואר 2020
  37. ^ דני זקן, ‏מתכננים לעשות עסקים במרוקו ובבחריין? עכשיו זה יהיה יותר קל, באתר גלובס, 1 ביוני 2021
  38. ^ דני זקן, ‏עסקת ענק של יותר מחצי מיליארד דולר לתעשייה האווירית במרוקו, באתר גלובס, 13 בפברואר 2022
  39. ^ גד ליאור, נחתם הסכם לשיתוף פעולה בכלכלה ובסחר בין ישראל למרוקו, באתר ynet, 21 בפברואר 2022
  40. ^ איתמר אייכנר, אזרחים ערבים ממדינות הסכמי אברהם יעברו הכשרות הייטק בישראל, באתר ynet, 28 בפברואר 2022
  41. ^ אילן ארנון, ‏היסטוריה: חברת התעופה רויאל אייר מרוק נחתה לראשונה בנתב"ג, באתר ‏מאקו‏, 13 במרץ 2022
  42. ^ דני זקן, ‏נחתם הסכם לשיתוף פעולה בין ארגוני העסקים והמעסיקים של ישראל ומרוקו, באתר גלובס, 15 במרץ 2022
  43. ^ צחי שדה, 'הגיע הזמן לעסקים אמיתיים בין מרוקאים לישראלים, אתם יכולים לתת לנו דחיפה', באתר ynet, 29 במרץ 2022
  44. ^ ליטל דוברוביצקי, מזהים פוטנציאל כלכלי? משרד עורכי דין ישראלי גדול פותח שלוחה במרוקו, באתר ynet, 20 במרץ 2022
  45. ^ שחר קליימן, פירות השלום: נחתם מסמך הבנות לקידום חדשנות ישראלית במרוקו, באתר ישראל היום, 23 במאי 2022
  46. ^ טובה צימוקי, עורכי דין מישראל ומרוקו חתמו על הסכם שיתוף פעולה: "אנחנו חברים", באתר ynet, 25 במאי 2022
  47. ^ סוניה גורודיסקי, "יפתח הזדמנויות גדולות יותר": נחתם הסכם טכנולוגי היסטורי עם מרוקו, באתר ישראל היום, 27 במאי 2022
  48. ^ דני זקן, ‏היחסים ממשיכים להתחמם: ישראל תפתח נספחות כלכלית במרוקו, באתר גלובס, 6 בספטמבר 2022
  49. ^ עדיאל איתן מוסטקי, ניו מד אנרג'י של יצחק תשובה תתחיל לחפש גז במרוקו, באתר כלכליסט, 6 בדצמבר 2022
  50. ^ עמר לחמנוביץ, לראשונה: ספר ישראלי תורגם להפצה במרוקו, באתר ישראל היום, 28 בינואר 2021
  51. ^ דני זקן, ‏לפיד חתם על שלושה הסכמי שיתוף פעולה חדשים עם מרוקו, באתר גלובס, 11 באוגוסט 2021
  52. ^ Siham Jadraoui, https://aujourdhui.ma/culture/autisto-premiere-coproduction-cinematographique-maroc-israel-usa-de-jerome-cohen-olivar, Aujourd'hui Le Maroc, Avril 4 2022
  53. ^ אודיה שווץ, הסכם אקדמי ראשון מסוגו נחתם בין הטכניון לאוניברסיטה במרוקו, באתר רדיו חיפה 107.5, ‏26 באפריל 2022
  54. ^ חזקי ברוך, ארכיון המדינה בהסכם עם מקבילו במרוקו, באתר ערוץ 7, 27 ביולי 2023
  55. ^ Inside Jewish Morocco, נבדק ב-2021-04-02
  56. ^ רויטל עמירן, ‏משלחת מרוקאית מוסלמית: "לא מפחדים להראות אהבה לישראל", באתר מעריב אונליין, 16 בינואר 2017
  57. ^ Manifestation à Casablanca contre le chanteur Enrico Macias, accusé de sionisme, France24, Fevrier 15 2019
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יחסי_ישראל–מרוקו&oldid=40029214"