יחסי ישראל–מלאווי
| יחסי ישראל–מלאווי | |
|---|---|
|
|
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |
| ישראל | מלאווי |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 22,072 | 118,484 |
| אוכלוסייה | |
| 10,009,800 | 21,842,680 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 509,901 | 14,084 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 50,940 | 645 |
| משטר | |
| דמוקרטיה פרלמנטרית | רפובליקה רב מפלגתית |
בין מדינת ישראל ורפובליקת מלאווי מתקיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
כבר בתחילת שנות ה-60, עוד לפני שמלאווי זכתה לעצמאות, נוצרו קשרים בין ישראל ומלאווי[1] ושרים של ניאלסלאנד ביקרו בישראל[2][3]. לקראת קבלת העצמאות, ישראל העניקה למלאווי סיוע בהקמת בית ספר לאחיות[4] ובאימון יחידות גדנ"ע[5].
עם הכרזת עצמאות מלאווי, ביולי 1964, כוננו קשרים דיפלומטיים עם ישראל שבניסיון להתמודד עם השפעותיו של החרם הערבי, פעלה לייסד יחסים דיפלומטיים עם מדינות אפריקה שמדרום לסהרה. היזמה לכינון היחסים הדיפלומטיים נענתה בחיוב מצד מלאווי, שניהלה מדיניות חוץ פרו-מערבית.
כאשר קיבלה מלאווי את עצמאותה עזבו אותה כמעט כל חברי הסגל הרפואי האירופאים והייתה סכנה ששירותי הבריאות במדינה יתמוטטו. ישראל שלחה רופאים ואחיות למלאווי[6] וקנתה בכך את ידידותו של נשיא מלאווי, הייסטינגס באנדה, שהיה רופא במקצועו[7].
בהמשך, חתמו שתי המדינות על הסכם סחר ושיתוף פעולה כלכלי בתאריך 31 במאי 1968[8], במהלך ביקור של נשיא מלאווי, באנדה, בישראל. באנדה היה ראש המדינה הראשון שביקר בישראל לאחר מלחמת ששת הימים[9][10].
לאחר מלחמת ששת הימים, ובניגוד למדינות אפריקניות אחרות שנענו ללחצי מדינות ערב, הביעה מלאווי תמיכה בעמדתה של ישראל[11][12]. מלאווי התמידה בעמדה זאת ויחד עם לסוטו וסווזילנד הייתה אחת משלוש המדינות היחידות באזור שהמשיכו לקיים יחסים דיפלומטיים עם ישראל, גם לאחר מלחמת יום הכיפורים.
במהלך חודש ספטמבר 2014 הגיע סגן נשיא מלאווי לישראל, לפגישה עם נשיא המדינה ראובן ריבלין. במהלך הפגישה, ציין הנשיא כי "אנו זוכרים לטובה כי מלאווי הייתה בין המדינות הבודדות באפריקה שלא ניתקו את היחסים עם ישראל ב-1973. המדינות, מלאווי וישראל ביחסים טובים עוד מאז הכרזת העצמאות של מלאווי בשנת 1964, ועוד מנאומו של הנשיא בנדה הראשון בכנסת ישראל"[13].
בשנת 2015 נבחר דוד ביסנובטי כחבר הפרלמנט הישראלי-יהודי הראשון במלאווי.
בשנת 2020 מונה ניר גז לקונסול של כבוד של מלאווי בישראל.
בספטמבר 2020 הודיע נשיא מלאווי לזרוס צ'אקוורה על כוונת המדינה לפתוח שגרירות בירושלים[14]. בהמשך ציינו במדינה כי בכוונתם לפתוח את השגרירות עד קיץ 2021[15].
ב-29 בנובמבר 2023 הודיעה מלוואי כי נשלחו מעל 200 עובדי חקלאות בעקבות המחסור בידיים עובדות לאחר טבח 7 באוקטובר.
ב-27 בדצמבר 2023 נפתחה שגרירות מלאווי בישראל בביתו של הדיפלומט דוד ביסנובטי במושב בן שמן[16]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דוד ליפקין, ד"ר באנדה: "לישראל מקום חשוב בפיתוח ארצי", דבר, 30 במרץ 1962
- ^ ישראל של אפריקה, דבר, 20 בינואר 1963
- ^ שר הפנים בניאסלאנד אורח קריית גת, על המשמר, 25 בינואר 1963
- ^ הוכרזה עצמאות מלאווי, המדינה האפריקנית ה־37, על המשמר, 6 ביולי 1964
ישראל תסייע בהקמת בית־ספר לאחיות במלאווי, דבר, 27 ביולי 1964 - ^ פלמ"חגיק בראש צוות המדריכים של החלוצים הצעירים במאלאווי, מעריב, 12 ביולי 1964
קצין ישראלי יסייע בהקמת גדנ"ע במלאווי, על המשמר, 7 ביולי 1964 - ^ נשיא מאלאווי בשבח הסיוע הישראלי, הצופה, 8 ביולי 1966
- ^ יוסף פריאל, רצון טוב וידידות במלאווי, דבר, 1 במרץ 1978
- ^ הסכם סחר ושיתוף פעולה כלכלי
- ^ מ.ד., בתום ביקור חשוב, דבר, 5 ביוני 1968
- ^ שאול בן-חיים, נשיא מלאווי, הייסטינגס באנדה, מגיע לישראל לביקור ממלכתי, מעריב, 26 במאי 1968
- ^ באנדה מביע תמיכתו בישראל, דבר, 18 ביוני 1967
- ^ הדיון בעצרת, הצופה, 15 באוקטובר 1967
- ^ נשיא המדינה קיים פגישת עבודה עם סגן נשיא מלאווי (Saulos Klaus Chlima), באתר האינטרנט של בית הנשיא
- ^ מלאווי הודיעה על כוונה לפתוח שגרירות בירושלים, באתר מעריב אונליין, 6 בספטמבר 2020
- ^ אריאל כהנא, מלאווי: נעביר את השגרירות לירושלים עד קיץ 2021, באתר ישראל היום, 3 בנובמבר 2020
- ^ איתמר אייכנר, מבוכה דיפלומטית: שגרירות מלאווי תוקם בביתו של ישראלי במושב בן שמן, באתר ynet, 27 בדצמבר 2023
