איחוד משפחות
איחוד משפחות הוא הגירה הנעשית על ידי בני משפחה על מנת להתאחד עם בני משפחה אחרים שכבר נמצאים בארץ היעד. מדינות רבות בעולם מתירות הגירה באמצעות איחוד משפחות בתנאים שונים, תוך ניסיון לשמור מצד אחד על הזכות הבסיסית של האדם הגר אצלן לגור עם משפחתו או בן זוגו, ומצד שני, על זכות המדינה להגביל הגירה אליה.
פיצולן של המשפחות המבקשות איחוד יכול לנבוע מהגירה של חלק מבני המשפחה, או משינויי גבול. במצבים היסטוריים, שבהם מוקמות מדינות חדשות או משתנה הגבול בין מדינות קיימות, קורה שהגבולות החדשים חוצים משפחות רבות מאוד ומפרידים בין אחים, בין הורים לילדיהם ובין בני זוג. הבעיה ההומניטרית מחמירה כאשר הגבולות החדשים אינם גבולות של שלום. כך קרה כאשר נחלקה גרמניה לגרמניה המזרחית והמערבית, וכאשר נחלקה קוריאה לקוריאה הדרומית והצפונית.
איחוד משפחות בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]איחוד משפחות יהודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כל יהודי שרוצה לעלות לישראל ולהתאחד עם משפחתו זכאי לעשות זאת ללא צורך בבקשה מיוחדת או נוהל בירוקרטי מיוחד, זאת בהתאם לחוק השבות, המאפשר לכל יהודי לעלות לישראל.
איחוד משפחות של בני דתות אחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]איחוד משפחות של אלו שאינם יהודים על פי הגדרתם בחוק השבות אינו מוסדר בחוקים, אלא בנהלים של משרד הפנים[1]. אין למשל איחוד משפחות אוטומטי לילדיהם מנישואים קודמים של בני זוג לא יהודים שנישאו ליהודים, גם אם בני זוג אלו קיבלו אזרחות ישראלית. ואילו להורים של בני זוג לא יהודים אין אפשרות לקבל מעמד, למעט בקשה מטעמים הומניטאריים[2] על פי נוהלי משרד הפנים, בני זוג לא יהודים שנישאים לישראלים מקבלים לאחר חצי שנה מעמד של תושב ארעי, ולאחר עוד ארבע שנים מקבלים אזרחות. הנהלים משתנים מדי מספר שנים, כך לדוגמה ב-2009 החמיר משרד הפנים את תנאי ההתאזרחות של בני זוג לא יהודים של ישראלים החיים כידועים בציבור ושל בני זוג בני אותו מין, כך שבן הזוג הלא יהודי צריך לחיות בישראל במשך שלוש שנים ללא מעמד תושב וללא ביטוח בריאות וביטוח לאומי קודם לאישור הבקשה[3].
איחוד משפחות פלאשמורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פלאשמורה
פלאשמוּרה הם אלו מביתא ישראל אשר המירו את דתם לנצרות בלחץ המיסיון במרוצות המאה ה-19 וה-20 תחת הגדרה זו נמנים יהודים שלא הקפידו על קיום ההלכה היהודית, כמו גם יהודים שהמירו דתם לנצרות, מרצון או מאונס.
אחרי שנים רבות בהן איחוד משפחות של בני הפלאשמורה הותר במשורה ובצמצום, (יש בהם הממתינים לאישור כבר מאז מבצע שלמה), החליטה ממשלת ישראל בנובמבר 2010 על העלאתם בקצב של עד מאתיים עולים בחודש למשך 3–4 שנים. כדי להיכנס ארצה נדרש כל מועמד לעמוד בכל התנאים הבאים:[4]
- על המועמד לענות על הגדרת "זרע ישראל מצד אמו" ולבקש לעבור גיור.
- על המועמד להיכלל ב"פנקס קהילת הממתינים בגונדר" השמור במזכירות הממשלה, כפי שעודכן בשנת 2010.
- על קרובי המועמד בישראל להגיש בקשה עבורו בתוך שלושה חודשים מ-14 בנובמבר 2010.
ב-2015 החליטה ממשלת ישראל על אשיור לשארית בני הפלאשמורה להגר לישראל למי שקרובי משפחתו בישראל הגישו בקשה בשמו והוא מבקש להתגייר[5]. למרות לחץ של בני הקהילה, לא הותר איחוד משפחות לקרובי משפחה מדרגה ראשונה של בני הפלשמורה, שאינם יהודים ואינם זכאים לעלות לפי חוק השבות[6].
איחוד משפחות ערביות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תהליך איחוד משפחות מתנהל בישראל באמצעות משרד הפנים. בקשות מוגשות למשרד הפנים על ידי ערביי ישראל עבור בני משפחתם הפלסטינים המתגוררים בשטחי איו"ש, חבל עזה או בחו"ל. הבקשות הן לרוב עבור קרובי משפחה מאזור יהודה ושומרון או מרצועת עזה בבקשה להיתרי כניסה לישראל או בבקשה לתושבות ארעית הקרויה על ידי משרד הפנים א'5. תהליך זה אורך לרוב שנים רבות ולאחר סירוב מתמשך בוחרים המבקשים לפנות לבית המשפט המחוזי בירושלים בעתירה מנהלית[7]. משפחות הופרדו לרוב על ידי המלחמות השונות, ורוב הבקשות המוגשות לאיחוד משפחות בישראל בין פלסטינים וערבים אזרחי ישראל הם תוצאה של נישואין.
עד שנת 2002 אפשרה מדינת ישראל הליך של איחוד משפחות, שבמסגרתו היו מקבלים הפלסטינים מעמד חוקי בארץ, כמו במקרה של נישואים עם כל לאום אחר. אולם ב-2002, בעקבות האינתיפאדה השנייה, החליטה ממשלת ישראל העשרים ותשע, בראשות אריאל שרון, להפסיק את כל הליכי איחוד המשפחות עם תושבי השטחים, בטענה שהם מהווים סיכון ביטחוני[8]. בעת הדיונים על החוק מסר משרד הפנים בין 1993 ו-2002, הוא אישר יותר מ-23,000 בקשות לאיחוד משפחות של פלסטינים שנישאו לערבים אזרחי ישראל ושלכל אחת מהבקשות כוללת בממוצע כשש נפשות, שהן בני משפחתו של המבקש, בעיקר ילדים, ובסך הכל כ-140 אלף נפש[9]. בדברי ההסבר להצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל נאמר:
- "מאז פרוץ העימות המזוין בין ישראל לפלסטינים אשר הוביל בין השאר לביצועם של עשרות פיגועי התאבדות בשטח ישראל, מסתמנת מעורבות גוברת והולכת בעימות זה של פלסטינים שהם במקור תושבי האזור, אשר נושאים תעודות זהות ישראליות בעקבות הליכי איחוד משפחות עם בעלי אזרחות או תושבות ישראלית, תוך ניצול מעמדם בישראל המאפשר להם תנועה חופשית בין שטחי הרשות לישראל.
- לפיכך, ובהתאם להחלטת הממשלה מס' 1813 מיום 12.5.2002 (להלן - החלטת הממשלה), מוצע להגביל את האפשרות להעניק לתושבי האזור אזרחות לפי חוק האזרחות, לרבות בדרך של איחוד משפחות, ואת האפשרות לתת לתושבים כאמור רישיונות לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל או היתרי שהייה בישראל לפי תחיקת הביטחון באזור".
ב-30 ביולי 2003 אישרה הכנסת את התיקון לחוק האזרחות הנוגע לאיחוד משפחות בהוראת שעה זמנית לשנה. תכלית התיקון הייתה למנוע מתן אזרחות ישראלית אוטומטית לתושבי השטחים שבן זוגם הוא אזרח ישראלי. התיקון לחוק אושר ברוב של 53 נגד 25 ח"כים ונמנע אחד[10].
עתירות רבות שהוגשו במשך השנים נגד ההחלטה נדחו כולן בבג"ץ, ומדי שנה אושרה הוראת השעה מחדש במליאת הכנסת[11]. הטענה העיקרית בעתירות הייתה שהחוק סלקטיווי ופוגע בזכות החוקתית לשוויון, והוא החוק הראשון בישראל השולל זכויות חוקתיות של אזרחים על בסיס מפורש וישיר של השתייכות אתנית[12]. ארגון זכויות האדם אמנסטי אינטרנשיונל אף כינה אותו חוק גזעני ומפלה[13]. שתי עתירות לבג"ץ שהוגשו על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון והאגודה לזכויות האזרח ועדאלה נדחו סופית, ברוב של 6 שופטים נגד 5, ב-2012[14][15].
ב-2005 אושר תיקון לחוק האזרחות שהקל על איחוד משפחות, לפיו הותר לגברים שמלאו להם 35 שנה ונשים שמלאו להן 25 שנה להגיש בקשה לאזרחות, עם זאת הורחב החוק לכלול תושבים של "מדינות עוינות" נוספות, כולל: איראן, עיראק, לבנון וסוריה[16].
ביולי 2021 פג תוקפה של הוראת השעה החוק לאחר שבהצבעה בכנסת, סיעות האופוזיציה מימין (הליכוד, מפלגת הציונות הדתית, ש"ס ויהדות התורה) שיתפו פעולה עם הרשימה המשותפת והח"כ הפורש מימינה עמיחי שיקלי, והצליחו למנוע את אישור הארכת הוראת השעה לשנה נוספת[17]. למרות פקיעת החוק שרת הפנים, איילת שקד, הורתה לרשות האוכלוסין לטפל בבקשות של פלסטינים לאיחוד משפחות בהתאם למצב המשפטי שהתקיים כשחוק האזרחות היה בתוקף[18]. בינואר 2022, בעקבות עתירה מינהלית שהוגשה, בית המשפט העליון אסר על משרד הפנים להמשיך לפעול בהתאם למדיניות חוק האזרחות לאחר שפקע[19].
במרץ 2022 הכנסת העבירה הוראת השעה ל-12 חודשים לאחר שסיעות מהקואליציה והאופוזיציה הגיעו להסכמות לגבי הנוסח, שהוא מעט שונה מהנוסח שפג תוקפו[20]. בנוסח החדש הסעיף העוסק במטרת החוק, מתייחס לראשונה לשיקולים הדמוגרפיים של החוק[21]. החוק האורך שוב מאז מדי שנה[20][22].
איחוד משפחות של תושבי השטחים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מלחמת ששת הימים יישמה ישראל מיד הגבלות תנועה על תושבי יהודה ושומרון וחבל עזה. ב-10 ביולי 1967 הודיעה ישראל כי תושבים שעזבו בעקבות המלחמה ובמהלכה לשטח ירדן, יכלו לבקש רשות לחזור. כל מי שלא שיצא מהשטחים לפני כן ומבקש לשוב, יטופל במסגרת הליך של איחוד משפחות, מוגבל בזמן[23]. חודש אחר כך הודיעה ישראל כי תאריך את תוקף ההיתר לאיחוד משפחות[24]. אחר כך יישמה ישראל קריטריונים נוקשים לאיחוד משפחות, כך שעשרות אלפי פלסטינים ששהו מחוץ לשטחים לצורכי לימודים או עבודה לא הותרו לשוב למשפחותיהם[25]. בהמשך הרחיבה ישראל את ההגבלות, כך שאיחוד משפחות בעקבות נישואין עם אדם שאינו תושב השטחים הוגבלה[26]. בנוסף אנשים שיצאו מהשטחים לתקופה ממושכת וגרו במקום אחר התקשו לחזור[26]. בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 מדינת ישראל החלה לגרש בני זוג וילדיהם של מי שאינו תושב השטחים[27] בנוסף הודיעה רשמית על שאין מאשרים יותר איחוד משפחות לתושבי השטחים[28].
במסגרת המשא ומתן על הסכמי אוסלו הוכר הצורך להסכים על מנגנון להשבת מעמד התושבות ברצועה ובגדה למי שזה נשלל מהם מ-1967 ואילך, וכמו כן הוכר קשר הנישואין כבסיס לאישור בקשות לאיחוד משפחות. תחילה אכן, כמה אלפים קיבלו מעמד תושב אם במסגרת איחוד משפחות והשבת מעמד התושבות או במסגרת המכסה שניתנה לחברי אש"ף. אך בהמשך המשא ומתן לא התקדם עקב חילוקי דעות על מנגנוני היישום ופרשנויות לסעיפי ההסכמים. בסוף שנת 2000 הקפיאה ישראל את הליך איחוד המשפחות עקב האינתיפאדה השנייה והרעת היחסים בין הרשות הפלסטינית לישראל. מאז למעט חריגים ישראל לא מאשפרת איחוד משפחות לתושבי השטחים[29]. ב-2017 ישראל אף החמירה את האפשרות של אזרחי מדינות זרות, הנשואים לפלסטינים תושבי הגדה המערבית, את האפשרות לקבל אשרות שהייה זמניות[30].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- איחוד משפחות בישראל, מצגת מאתר "רופאים לזכויות אדם"
- איחוד משפחות במזרח ירושלים, מאתר בצלם
- יצחק פרנקנטל, איחוד משפחות, באתר "מכון אריק"
- אמנון מרנדה, הוארך החוק המונע איחוד משפחות פלסטיניות, באתר ynet, 1 ביולי 2008
- ליאב אורגד, הגירה, טרור וזכויות אדם: מדיניות הכניסה לישראל בעתות חירום, מחקרי משפט כה, תש"ע 2009
איחוד משפחות ערביות, ספטמבר 1950, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים- ניר חסון, 15 שנה לחוק שאוסר על איחוד משפחות, אלפים חיים בלי מעמד, באתר הארץ, 27 בפברואר 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נעמי דרום, איך מתעלל משרד הפנים בבני זוג לא יהודים של ישראלים, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2013
- ^ ליזה רוזובסקי, מבצע סבתא: עולים מבריה"מ נאבקים ברשויות כדי להביא את הוריהם לישראל, באתר הארץ, 22 בינואר 2016
- ^ שחר אילן, משרד הפנים החמיר את תנאי ההתאזרחות של לא יהודים, באתר הארץ, 19 בפברואר 2009
- ^ הבאתם לישראל של אחרוני הפלשמורה, 14.11.2010, החלטה מספר 2434 של ממשלת ישראל השלושים ושתיים, משנת 2010, באתר של משרד ראש הממשלה
- ^ אילן ליאור, הממשלה צפויה לאשר את העלתם של שארית בני הפלשמורה לישראל, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2015
- ^ יהונתן ליס, היועמ"ש לשרים: העלאת בני הפלשמורה תקשה לאסור על איחוד משפחות של פלסטינים, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2018
- ^ שחר אילן, בית משפט ללא-יהודים, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2007
- ^ מזל מועלם, אושרה תוכנית ישי להקפאת איחוד משפחות, באתר הארץ, 13 במאי 2002
משה ריינפלד, עתי"ם, שירות "הארץ", עתירה נגד החלטת הממשלה לאסור איחוד משפחות, באתר הארץ, 30 במאי 2002 - ^ מזל מועלם, מ-93' החלו להתאזרח בישראל 140 אלף פלשתינאים, באתר הארץ, 5 בפברואר 2002
- ^ יאיר אטינגר, הכנסת הצביעה נגד איחוד משפחות פלשתינאים, באתר הארץ, 31 ביולי 2003
- ^ יאיר אטינגר ויובל יועז, הממשלה מתכוונת להאריך חוק האזרחות שמבטל איחוד משפחות של פלשתינאים וערבים ישראלים, באתר הארץ, 14 ביולי 2004
יהונתן ליס, החוק האוסר על איחוד משפחות הוארך בשנה נוספת בתמיכת המחנה הציוני, באתר הארץ, 13 ביוני 2016 - ^ יובל יועז, 13 שופטי העליון ידונו בביטול תיקון חוק האזרחות, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2003
- ^ הניו יורק טיימס, אמנסטי: התיקון לחוק האזרחות של ישראל גזעני, באתר הארץ, 13 ביולי 2004
- ^ בג"ץ 7052/03 עדאלה-המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל ואחרים נ' שר הפנים ואחרים, ניתן ב־14 במאי 2006
- ^ יובל יועז, בג"ץ דחה העתירות נגד חוק האזרחות: לא יהיה איחוד משפחות פלסטינים, באתר גלובס, 11 בינואר 2012
תומר זרחין, בג"ץ דחה עתירות נגד חוק האזרחות, באתר הארץ, 11 בינואר 2012 - ^ גדעון אלון, אושר התיקון לחוק האזרחות המקל על איחוד משפחות, באתר הארץ, 25 במאי 2005
- ^ דרמה בכנסת עד אור הבוקר: הפסד לקואליציה - חוק האזרחות לא עבר, באתר ynet, 5 ביולי 2021
נעה לנדאו, משבר חוק האזרחות העלה למודעות בעיה של שנים והסתיים בפועל בהצלחה, באתר הארץ, 6 ביולי 2021
מיכאל האוזר טוב, הממשלה לא הצליחה להאריך את התיקון לחוק האזרחות; עבאס תמך, שיקלי התנגד, באתר הארץ, 6 ביולי 2021 - ^ חן מענית, שקד לרשות האוכלוסין: טפלו בבקשות לאיחוד משפחות כאילו חוק האזרחות בתוקף, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2021
- ^ בר פלג, העליון אסר על משרד הפנים למנוע איחוד משפחות לפי חוק האזרחות שפקע ביולי, באתר הארץ, 11 בינואר 2022
- ^ 1 2 נעה שפיגל, הכנסת אישרה להאריך את תוקפו של חוק האזרחות בשנה נוספת, באתר הארץ, 6 במרץ 2023
- ^ נעה שפיגל, מה שונה בחוק האזרחות החדש, ומהו השלב הבא במאבק נגדו?, באתר הארץ, 12 במרץ 2022
- ^ יהונתן ליס, הממשלה אישרה להאריך את תוקף חוק האזרחות בשנה, באתר הארץ, 4 בפברואר 2024
נעה שפיגל, הכנסת האריכה את החוק שמונע מתן מעמד לפלסטינים הנשואים לישראלים, באתר הארץ, 4 במרץ 2024 - ^ אושרו הכללים לשובם של תושבי הגדה המערבית, דבר, 10 ביולי 1967
אושרו כללים לשובם של תושבי הגדה המערבית, היום (עיתון ישראלי), 10 ביולי 1967 - ^ אחרי ה-31 לאוגוסט - ישראל תאפשר איחוד משפחות לתושבי הגדה, הארץ, 25 באוגוסט 1967
|אחרי ה-31 באוגוסט ישראל תאפשר איחוד משפחות, על המשמר, 25 באוגוסט 1967 - ^ דני רובינשטיין, לפתוח שערי הגדה, דבר, 19 ביוני 1972
- ^ 1 2 אריה דיין, סירובניקים - לא צריך להיות שמאלני גדול כדי להזדעזע מאלפי הטרגדיות האישיות של תושבים בשטחים, שאינם רשאים להתאחד עם משפחותיהם., כל העיר, 30 באוקטובר 1987
- ^ בילי מוסקונה-לרמן, משפחות קרועות משני עברי הירדן, מעריב, 12 בינואר 1990
- ^ משרד הבטחון: אין מאשרים איחוד משפחות, מעריב, 12 בינואר 1990
- ^ עמירה הס, הלוחמה הדמוגרפית של ישראל פועלת משני צדי הקו הירוק. אבל עם הבדל אחד, באתר הארץ, 21 ביוני 2021
- ^ עמירה הס, ישראל החמירה את המדיניות המאפשרת לבנות זוג זרות של פלסטינים להגיע לגדה, באתר הארץ, 10 בספטמבר 2017
