יחסי הרפובליקה המרכז-אפריקאית – צרפת
| יחסי הרפובליקה המרכז-אפריקאית – צרפת | |
|---|---|
|
|
| |
| הרפובליקה המרכז-אפריקאית | צרפת |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 622,984 | 643,801 |
| אוכלוסייה | |
| 5,391,535 | 66,582,977 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 2,555 | 3,030,904 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 474 | 45,521 |
| משטר | |
| דמוקרטיה נשיאותית | רפובליקה נשיאותית למחצה |
יחסי הרפובליקה המרכז-אפריקאית–צרפת הם יחסי החוץ בין הרפובליקה המרכז-אפריקאית וצרפת. שתי המדינות חברות בלה פרנקופוני ובאו"ם.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קולוניאליזם צרפתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך חלוקת אפריקה בשנות ה-80 של המאה ה-19 התמודדו זה עם זה בלגיה, הקיסרות הגרמנית וצרפת על מנת לשלוט בשטח מצפון לנהר אובנגי. בשנת 1903 כינתה צרפת את המושבה החדשה שלה 'אובנגי-שארי' ובשנת 1910 שילבה צרפת את השטח יחד עם ארבע מושבות אחרות (קונגו הצרפתית, גבון, צ'אד וקמרון הצרפתית) לפדרציה קולוניאלית אחת המכונה אפריקה המשוונית הצרפתית.[1] בתחילה, השכירה ממשלת צרפת חלקים נרחבים עבור חברות אירופאיות ואילצה את האוכלוסייה המקומית לאסוף גומי טבעי, לצוד עורות שנהב ובעלי חיים ולעבוד במטעים. עקב ניצול כפוי של האימפריה הקולוניאלית הצרפתית, החלו תושבי מרכז אפריקה למרוד בתחילת המאה ה-20. זה הוביל למרד קונגו-וורה (1928–1931). עד מהרה דוכא המרד על ידי ממשלת צרפת.
במהלך מלחמת העולם השנייה היוו חיילים מרכז אפריקאים חלק מהצבא הקולוניאלי הצרפתי הגדול (Troupes coloniales) ונלחמו למען צרפת החופשית והשתתפו בשחרור פריז. באוקטובר 1940 הגיע הגנרל שארל דה גול לבנגי לבקר את המושל פייר מארי דה סן מארט ולסקור את הכוחות.[2]
עצמאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]זמן קצר לאחר מלחמת העולם השנייה, צרפת אימצה חוקה חדשה בשנת 1946 והעניקה אזרחות צרפתית מלאה לתושבי אובאנגי-שארי והתירה להקים אספות מקומיות במסגרת האיחוד הצרפתי החדש.[1] בדצמבר 1958 הפך הכומר הקתולי לשעבר ברתלמי בוגנדה לראש ממשלת טריטוריית אובנגי-שרי. במרץ 1959 נהרג בוגנדה כשמטוסו התפוצץ והוחלף על ידי בן דודו דויד דאקו. ב-13 באוגוסט 1960, אובנגי-שארי קיבלה את עצמאותה מצרפת ושינתה את שמה לרפובליקה המרכז-אפריקאית ודייוויד דקו הפך לנשיא הראשון במדינה.
לאחר העצמאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדצמבר 1965 הושקה הפיכה נגד הנשיא דקו המכונה הפיכת סן סילבסטר (בסיוע צרפת) ומפקד הצבא ז'אן-בדל בוקאסה הכריז על עצמו כנשיא הרפובליקה. בשנת 1975 השתתף נשיא צרפת ואלרי ז'יסקר ד'אסטן בפסגת צרפת–אפריקה שהתקיימה בבנגי.[3] הנשיא ד'אסטן היה ידוע כמי שביקר במדינה מספר פעמים והשתתף במסעות ציד עם בוקאסה.[4] בדצמבר 1976 הכריז הנשיא בוקאסה על עצמו כקיסר הרפובליקה המרכז אפריקאית והכתרתו הסתכמה בכ-20 מיליון דולר, שהיה שווה לתוצר של המדינה במשך שנה שלמה. ממשלת צרפת שילמה עבור הכתרת הקיסר.[5] עקב דיכוי נרחב, התעללות בזכויות אדם וטענות לקניבליזם ברפובליקה על ידי הקיסר בוקאסה, צרפת סילקה את בוקאסה מהשלטון במהלך מבצע ברקודה כאשר הקיסר היה בביקור רשמי בלוב. דייוויד דאקו הוחזר לתפקיד נשיא הרפובליקה ולבוקאסה הוצע מאוחר יותר מקלט בצרפת. באוקטובר 1979, העיתון הצרפתי, לה קנאר אנשנה, ניהל מאמר לפיו הנשיא ד'אסטן קיבל שני יהלומים בזמן כהונתו כשר האוצר ב-1973 על ידי בוקאסה. השערורייה נודעה כפרשת היהלומים (Affaire des diamants).[6]
במשך 19 השנים הבאות, צרפת התערבה בפוליטיקה במרכז אפריקה על ידי תמיכה והדחת נשיאי מרכז אפריקה. בשנת 1997, נשיא מרכז אפריקה, אנז'-פליקס פאטאס, ניהל משא ומתן על הסכמי בנגי כדי להביא לסיום הסכסוך שהתנהל בשנות התשעים בין הממשלה לכוחות המורדים. כתוצאה מההסכמים, צרפת סגרה את בסיסה הצבאי בבואר בשנת 1998.[7]
במרץ 2009 הוצבו כוחות צרפתיים בבנגי לאחר דיווחים כי מורדים משתלטים על הבירה כדי להדיח את הנשיא פרנסואה בוזיזה מהשלטון.[8] בשנת 2012 פרצה מלחמת אזרחים ברפובליקה המרכז אפריקאית כאשר בעיקר המורדים המוסלמים המכונים סלקה סילקו את הנשיא בוזיזה מהשלטון בשנת 2013, והכתירו את מישל ג'וטודיה כנשיא. לאחר הדחתו של בוזיזה, קבוצת מורדים נוצרים המכונה אנטי-בלקה מרדה בשלטון ובנתינים מוסלמים במדינה. סלקה וכוחות הממשלה נלחמו נגד אנטי-בלקה וכוונו לאזרחים נוצרים במדינה. כתוצאה מהסכסוך הדתי והאתני ברפובליקה, חזרה צרפת לרפובליקה כדי לעצור את שפיכת הדם על ידי פריסת 1,000 חיילים וכלי רכב משוריינים למדינה כדי לשמור על השלום במבצע סנגאריס .[9] נשיא צרפת פרנסואה הולנד ביקר את החיילים הצרפתים ברפובליקה בדצמבר 2013.[10] הכוחות נשארו שם עד 2016.[11] הנשיא הולנד חזר לרפובליקה במאי 2016 כדי לפקח על הרחקת הכוחות הצרפתיים מהמדינה שהסתיימה באוקטובר 2016 ונפגש עם הנשיא החדש, פוסטאן-ארקאנז' טואדרה.[12]
סיוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2014 תרמה צרפת 170 מיליון אירו בסיוע לרפובליקה. כספי סיוע אלה ששולמו עבור סיוע אזרחי בנוסף להוצאות צבאיות, סיוע הומניטרי, תמיכה בתהליך הבחירות, תמיכה בסוף המשבר וממשל דמוקרטי במדינה. בוועידת התורמים בבריסל ב-17 בנובמבר 2016 הודיעה צרפת על סיוע של 85 מיליון אירו במשך שלוש שנים, כולל 15 מיליון אירו עבור קרן "Bêkou".[13][14]
יחסי סחר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2016 הסתכם המסחר בין הרפובליקה המרכז אפריקאית לצרפת ב-50 מיליון דולר.[15] חברות רב לאומיות צרפתיות כמו אייר פראנס ואורנג' פועלות ברפובליקה המרכז אפריקאית.
נציגויות דיפלומטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרפובליקה המרכז-אפריקאית מחזיקה בצרפת שגרירות בפריז [16]
- צרפת מחזיקה ברפובליקה המרכז-אפריקאית שגרירות בבנגי.[17]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Encyclopedia Britannica: Central African Republic - The Colonial Era
- ^ Historical Dictionary of the Central African Republic: Saint-Mart, Pierre Marie de
- ^ Les 24 sommets France-Afrique (1973-1981) (in French)
- ^ Jean-Bedel Bokassa, Self-Crowned Emperor Of the Central African Republic, Dies at 75
- ^ Children of Monsters: An Inquiry into the Sons and Daughters of Dictators
- ^ France's President Says He Sold Bokassa Jewels
- ^ "La France Ferme Ses Bases Militaires de Centrafrique (in French)". אורכב מ-המקור ב-2017-09-09. נבדק ב-2017-03-30.
- ^ BBC: Central African Republic profile - Timeline
- ^ French troops sent into Central African Republic in effort to stop bloodshed
- ^ France's Hollande Visits CAR After 2 French Soldiers Killed
- ^ France, withdrawing forces, says will not abandon Central African Republic
- ^ Hollande à Bangui pour le désengagement des troupes françaises (in French)
- ^ Aide publique au développement
- ^ Brussels Conference for the Central African Republic
- ^ Relations économiques (in French)
- ^ Embassy of the Central African Republic in Paris (in French)
- ^ Embassy of France in Bangui (in French)
