יחסי הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו – צרפת
| יחסי הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו – צרפת | |
|---|---|
|
|
| |
| הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו | צרפת |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 2,344,858 | 643,801 |
| אוכלוסייה | |
| 110,753,097 | 66,591,382 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 66,383 | 3,030,904 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 599 | 45,515 |
| משטר | |
| ממשלת מעבר | רפובליקה נשיאותית למחצה |
יחסי הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו–צרפת הם יחסי החוץ בין הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו וצרפת.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]צרפת שלחה את קולונל רוג'ר טרינקייר בשנת 1961 לתמוך במובוטו ססה סקו בהפיכה בקונגו הבלגית כנגד פטריס לומומבה, לטובת ג'וזף קסא וובו. בשנת 1994, במהלך רצח העם ברואנדה, אישר מובוטו ססה סקו לצרפת להשתמש באזור קיוו כבסיס עורפי למבצע טורקיז, מבצע צבאי צרפתי שנועד לשים קץ לטבח ברואנדה.
השפה הרשמית בקונגו היא צרפתית, והיא אף חברה בארגון לה פרנקופוני[1].
יחסים כלכליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאזן הסחר הדו-צדדי נוטה באופן מסורתי לטובת צרפת. היצוא הצרפתי מתרכז בתחומי הציוד המכני (30%), התרופות (28%), החקלאות והמוצרי מזון (24%). היבוא של צרפת (המייצג כ-1% מהיצוא מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו) מורכב בעיקרו מתוצרת חקלאית וחקלאית (77%)[1].
נציגויות דיפלומטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צרפת מחזיקה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו שגרירות בקינשאסה[2].
- הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו מחזיקה בצרפת שגרירות בפריז[3].
