יוליוס קליברג

יוליוס ישראל קליברג (10 ביולי 1894 – 15 באוגוסט 1988) היה רופא פנימי,^[1] מראשוני הפרופסורים לרפואה פנימית בישראל, מנהל מחלקה פנימית בבית חולים הדסה, בירושלים, מחלוצי הרפואה האקדמאית בארץ-ישראל^[2]^[3]

קורות חייו

קליברג (Kleeberg) נולד בבזינגפלד (Bösingfeld) שבגרמניה לווילהלם וסופיה לבית לבנבוים. אביו נמנה עם בעלי מפעל לבנים וניהל מחצבה. בשנת 1908 עבר עם משפחתו לדיסלדורף, שם סיים בית ספר ריאלי. ב-1913 החל בלימודי רפואה באוניברסיטת היידלברג, בון, דיסלדורף, ופרנקפורט. במהלך לימודיו היה חבר באגודת סטודנטים יהודית מתבוללת. מאביב 1916 שירת בבית חולים צבאי באנטוורפן. לקראת תום המלחמה נפל בשבי ושוחרר ב-1919. סיים את לימודי הרפואה בשנת 1920. ב-1929 התמנה למרצה בכיר לרפואה פנימית באוניברסיטת פרנקפורט.

בינואר 1930 עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים.

בשנים 1930–1932 ניהל את המחלקה הפנימית בבית החולים ביקור חולים

ב-1932 ייסד את כתב העת "פוליה מדיקה אינטרנה אורינטליה". בעיתון רפואי זה התפרסמו מאמרים רפואיים בלועזית.

בשנים 1939–1957 ניהל את המחלקה הפנימית בבית החולים הדסה בירושלים.

קליברג היה פעיל בתכנון ובהקמה של בית הספר לרפואה, בירושלים עוד מאמצע שנות הארבעים של המאה העשרים.^[4]

בשנת 1949 עם פתיחת הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים^[5] קיבל קליברג מנוי של פרופסור לרפואה פנימית.

בשנת 1954 בהגיעו לגיל 60, פורסם בהרפואה מאמר לכבודו של קליברג, תחת הכותרת: "קליברג בן 60". (הרפואה, 47 (3) 68, 1954 (מחבר: פרופ' פריץ דרייפוס)^[6]

בשנת 1956 ייסד ביחד עם פרופ' דוד בירנבאום, פרופ' פריץ דרייפוס, פרופ' הרמן שטייניץ וד"ר ברנדשטטר את החברה הישראלית לגסטרואנטרולוגיה.

בשנת 1957 נתמנה למנהל המחקר בבית החולים רוטשילד בחיפה.

ב-1963 התמנה קליברג כעד מומחה בגסטרואנטרולוגיה מטעם בית המשפט.^[7]

ביום רצח ארלוזורוב, ידיד משפחת ארלוזורוב, קליברג, היה במקרה בתל אביב והתאכסן באותו מלון בו שהתה משפחת ארלוזורוב. קליברג הגיע כאשר ד"ר אמיל שטיין התרחץ לניתוח של ארלוזורוב. ד"ר קליברג ידע שפרופסור מכס מרכוס נמצא בתל אביב והציע לד"ר שטיין להביאו כתגבור. ראש העיר מאיר דיזנגוף שלח את מכוניתו להביא את מרכוס. כך החלה הקריירה המפוארת של פרופ' מרכוס בבית החולים הדסה (תל אביב).^[8]^[9]

מתלמידיו: פרופ' פריץ דרייפוס.

קליברג נישא בשנת 1939, לאנני לבית שינדלר. לזוג לא היו ילדים אך הם גידלו את שולמית, בתה של אנני מנישואיה הראשונית לד"ר הנרי שוובכר, רופא ילדים מציריך.

מספריו

"חמרי מזון מלאכותיים וחלבונים חמוצים" (הוצ' אנקה שטוטגרט, 1930) (בגרמנית)
"טעויות ברפואה פנימית ומניעתן" - הוצאת אדם בריאות - מחלות ורפואה, הוצאה נוספת: הוצאת מודן, 1986

הכנוס המדעי של ההסתדרות הרפואית העברית בארץ ישראל, שנת 1939

בתאריכים 31 במאי – 1 ביוני לשנת ה'תרצ"ט 1939 נערך בבית הבריאות ע"ש שטראוס ברחוב צ'נסלור, בירושלים כנס רפואי-מדעי שארגנה ההסתדרות הרפואית העברית בא"י.^[10] בכנס השתתפו מרבית מבכירי הרופאים בארץ ישראל לתקופה.^[11]ראו: דוצ' ד"ר יוליוס קליברג: דלקת חריפה של כלי העכול ואי ספיקת מחזור הדם (הרצאת משנה, 31 במאי), הצגת מכשיר לריפוי במחלות העורקים (הרצאה, 1 ביוני)

לקריאה נוספת

דוד תדהר (עורך), "יוליוס קליברג", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1977

קישורים חיצוניים

יוליוס ישראל קליברג (1894-1988), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ילקוט הפרסומים, י' בשבט תשכ"ג, 4 בפברואר 1963, רשימת הרופאים בעלי תואר מומחה, יוליוס קליברג, עמוד 749
^ רופאים ייקים בירושלים 11 בפברואר 2016
^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1848-1799", איתי בחור - הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, ערך: קליברג, יוליוס פרופ', עמודים 367–368
^ דורון נידרלנד וזהר קפלן, ‏בית-הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית ו'הדסה' בירושלים – הכנות ושנים ראשונות, קתדרה 48, יוני 1988, עמ' 145–163
^ פתיחת הפקולטה לרפואה בירושלים, 1949, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:33)
^ הרפואה, "קליברג בן 60" מחבר: פריץ דרייפוס, אתר PubMed
^ ילקוט הפרסומים 1963 יוליוס קליברג גסטרואנטולוג, עמוד 643
^ "הרפואה" - ריאיון עם ד"ר אריה אלוטין מתאריך 1.4.1973, כרך פ"ד חוברת ז' עמ' 413
^ ראשיץ הרפואה בת"א - אילן שחורי
^ תוכנית הכינוס המדעי של ההסתדרות הרפואית העברית בא"י לשנת ה'תרצ"ט 1939, 30 במאי – 1 ביוני בבית הבריאות ע"ש שטראוס
^ תוכנית הכנוס המדעי של ההסתדרות הרפואית העברית בא"י לשנת ה'תרצ"ט 1939, 30 במאי – 1 ביוני בבית הבריאות ע"ש שטראוס רחוב צ'נסלור, ירושלים. בין המשתתפים (לפי א'-ב'): הנרי אונגר, יצחק איצקוביטש, מקס בוכמן, יחיאל קרל גוגנהיים, אדוארד גורדון יוסף (ג'וזף), בנו גרינפלדר, אברהם דרוקמן, פריץ דרייפוס, פנחס וייל, חיים ארנסט ורטהיימר, פליכס זולמן, יעקב זס, רפאל משה חפץ, לודוויג פרדיננד מאייר, פליקס מנדל, דוד מרגלית, מכס מרכוס, אריה סדובסקי, רוברט פישר, יוסף פרגר, ברנרד צונדק, גאורג צונדק, הרמן צונדק, יוליוס קליברג, שמעון רוזנבאום, יהודה לייב רוקח, משה רחמילביץ'

[1] ילקוט הפרסומים, י' בשבט תשכ"ג, 4 בפברואר 1963, רשימת הרופאים בעלי תואר מומחה, יוליוס קליברג, עמוד 749

[2] רופאים ייקים בירושלים 11 בפברואר 2016

[3] נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1848-1799", איתי בחור - הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, ערך: קליברג, יוליוס פרופ', עמודים 367–368

[4] דורון נידרלנד וזהר קפלן, ‏בית-הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית ו'הדסה' בירושלים – הכנות ושנים ראשונות, קתדרה 48, יוני 1988, עמ' 145–163

[5] פתיחת הפקולטה לרפואה בירושלים, 1949, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:33)

[6] הרפואה, "קליברג בן 60" מחבר: פריץ דרייפוס, אתר PubMed

[7] ילקוט הפרסומים 1963 יוליוס קליברג גסטרואנטולוג, עמוד 643

[8] "הרפואה" - ריאיון עם ד"ר אריה אלוטין מתאריך 1.4.1973, כרך פ"ד חוברת ז' עמ' 413

[9] ראשיץ הרפואה בת"א - אילן שחורי

[10] תוכנית הכינוס המדעי של ההסתדרות הרפואית העברית בא"י לשנת ה'תרצ"ט 1939, 30 במאי – 1 ביוני בבית הבריאות ע"ש שטראוס

[11] תוכנית הכנוס המדעי של ההסתדרות הרפואית העברית בא"י לשנת ה'תרצ"ט 1939, 30 במאי – 1 ביוני בבית הבריאות ע"ש שטראוס רחוב צ'נסלור, ירושלים. בין המשתתפים (לפי א'-ב'): הנרי אונגר, יצחק איצקוביטש, מקס בוכמן, יחיאל קרל גוגנהיים, אדוארד גורדון יוסף (ג'וזף), בנו גרינפלדר, אברהם דרוקמן, פריץ דרייפוס, פנחס וייל, חיים ארנסט ורטהיימר, פליכס זולמן, יעקב זס, רפאל משה חפץ, לודוויג פרדיננד מאייר, פליקס מנדל, דוד מרגלית, מכס מרכוס, אריה סדובסקי, רוברט פישר, יוסף פרגר, ברנרד צונדק, גאורג צונדק, הרמן צונדק, יוליוס קליברג, שמעון רוזנבאום, יהודה לייב רוקח, משה רחמילביץ'

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]