ז'ורז'ה קרלוש פונסקה
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
 | |||||
| נשיא כף ורדה החל משנת 2011 | |||||
| לידה |
20 באוקטובר 1950 (בן 74) מינדלו, כף ורדה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 כף ורדה | ||||
| השכלה |
אוניברסיטת ליסבון  | ||||
| מפלגה | התנועה הדמוקרטית של כף ורדה | ||||
| בת זוג | ליז'יה ארקנז'לה לוברינו דיאש פונסקה | ||||
|
presidencia | |||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
| |||||
| חתימה |
 | ||||
  | |||||
ז'ורז'ה קרלוש דה אלמיידה פונסקה (בפורטוגזית: Jorge Carlos de Almeida Fonseca; נולד ב-20 באוקטובר 1950 במינדלו) הוא פוליטיקאי, משפטן ומשורר מכף ורדה, נשיא רפובליקת כף ורדה מ-2011 עד 2021.
הוא כיהן כשר החוץ של כף ורדה בשנים 1991–1993. לימד כפרופסור אורח למשפט פלילי במכון לרפואה משפטית בליסבון, פורטוגל, וכיהן כפרופסור ויושב ראש הנהלת המכון למשפט ולמדעי החברה בכף ורדה. בשנת 2011 כמועמד של התנועה לדמוקרטיה של כף ורדה, נבחר לנשיא בסיבוב הבחירות השני. באוקטובר 2016 הנשיא פונסקה נבחר לקדנציה נוספת עם 74% קולות מכלל המצביעים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ז'ורז'ה קרלוש אלמיידה דה פונסקה נולד במינדלו באי סאו ויסנטה (אנ') למשפחה ממוצא פורטוגזי, המשתייכת לדת הנוצרית הרומית-קתולית. הוא למד בבית ספר יסודי במינדלו ובשנים 1957–1967 בבית ספר יסודי ובתיכון "ז'יל אאנש" בפראיה. כתלמיד תיכון הצטיין פונסקה באהבתו לספרות ולספורט. בשנים 1969 - 1973 למד משפטים באוניברסיטת קוימברה. באותה תקופה החל להימשך לשירתו של וולט ויטמן, לשירה הצרפתית (ברטון, לוטראמון (אנ'), רמבו, ז'אק ריגו (אנ'),ז'אק פרוור), לשירי אלן גינסברג, והתעמק בכתביהם של טרוצקי, רוזה לוקסמבורג וגי דבור. בשנת 1973 רותק על ידי דמותו של אמילקר קברל והתגייס במאבק האנטיקולוניאליסטי של העם בכף ורדה. משום כך סולק מן האוניברסיטה ואולץ להתגייס לצבא הפורטוגזי. פעל בהמשך במחתרת כחבר ב"מפגלה האפריקאית למען עצמאות גינאה וכף ורדה" (PAIGCV)(אנ') של קברל(אנ'). ב-25 באפריל 1974 השתתף במהפכת הציפורנים שהדיחה את הרודנות בפורטוגל. מאוחר יותר, למד לתואר ראשון במשפטים באוניברסיטה הקלאסית של ליסבון וב-1986 סיים בהצטיינות את התואר השני במשפטים באוניברסיטת ליסבון.
קריירה פוליטית, משפטית ואקדמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי השגת העצמאות של כף ורדה בשנת 1975, בשנים 1975–1979 השתלב פונסקה ברשויות החדשות של המדינה הצעירה. בשנים 1975–1977 מילא את התפקיד של מנכ"ל הרשות להגירה והשירותים הקונסולריים של משרד החוץ ובשנים 1977–1979 כיהן מזכיר כללי של משרד החוץ של ארצו. במסגרת תפקידו ביקר בשנת 1977 בסין. עקב הטיהורים שהתחוללו בשנת 1979 בקרב חברי מפלגת השלטון PAIGCV, וההתרחקות מהדמוקרטיה, בחר לצאת לגלות. בשנים 1982–1990 לימד כמדריך בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת ליסבון. בשנת 1986 עבד כחוקר במכון מקס פלאנק למשפט פלילי בפרייבורג, בגרמניה המערבית. בתחילת שנות ה-80 נמנה עם מייסדיהם של החוגים למען דמוקרטיה בכף ורדה ושל הליגה למען זכויות האדם בכף ורדה. ב-1987 היה פרופסור אורח למשפט פלילי במכון לרפואה משפטית בליסבון. ב-1989–1990 לימד כמרצה למשפטים ולמנהל ציבורי באוניברסיטת אסיה המזרחית במקאו.
בשנת 1990, היה פונסקה אחד מאבות הרפובליקה השנייה בכף ורדה. ב-1992 נמנה עם מחברי החוקה החדשה של כף ורדה. בשנים 1991–1993 התמנה לשר החוץ של קאבו ורדה בממשלה הראשונה של הרפובליקה השנייה, והחליף את סילבינו מנואל דה לוס. אחרי שנת 1993 עבד כעורך דין ויועץ משפטי. ב-1994 עזב פונסקה את התנועה לדמוקרטיה והקים מפלגה חדשה "המפלגה לליכוד דמוקרטי" (Partido da Convergencia Democratica), ב-2001 רץ מטעמה לנשיאות המדינה מטעם הברית הדמוקרטית למען שינוי, השיג 3.8% מהקולות והתמקם במקום השלישי מבין 4 מועמדים. בשנים 2001–2002 השתתף פונסקה לפי הזמנת האו"ם בכתיבת החוקה של טימור המזרחית. ב-2007 מפלגתו חדלה לפעול והוא חזר לתנועה לדמוקרטיה.
באוגוסט 2011 התמודד שוב לבחירות הפעם בתמיכת התנועה הדמוקרטית. בסיבוב הראשון הגיע למקום הראשון עם 38% מהקולות. בסיבוב השני, הצליח לזכות ב-54.2% מהקולות ולהביס את מנואל אינוסנסיו סוזה, מועמד המפלגה האפריקאית למען עצמאות קאבו ורדה (PAICV) שזכה ב-45.84% מהקולות, ומונה לנשיאה הרביעי של הרפובליקה ב-9 בספטמבר 2011. בפעם הראשונה בתולדות המדינה כיהנו ביחד נשיא וראש ממשלה ממפלגות שונות ויריבות. באוקטובר 2016 נבחר פונסקה עם רוב גדול של 74% מקרב המצביעים, מול מועמדים עצמאיים פרופ' אלברטינו גראסה (22.6%) וז'ואקים מונטירו (3.4%). אולם 64% מהאזרחים בעלי זכות הצבעה לא הצביעו. אחרי ניצחונותיה של התנועה לדמוקרטיה בבחירות במרץ 2016, המפלגה היריבה PAICV החליטה שלא להציג מועמד לנשיאות.
בקדנציה הראשונה שלו ראש הממשלה היה ז'וזה מריה נווש הסוציאליסט, מנהיג PAICV. ב-2016 עקב ניצחון התנועה לדמוקרטיה בבחירות לפרלמנט ולעיריות, בראש הממשלה התמנה קוריאה א סילבה, מטעם מפלגה זו, שהייתה גם מפלגתו של הנשיא. בעת נשיאותו של פונסקה המשיכה המגמה של כף ורדה לשלטון יציב ודמוקרטי, במטרה להפוך למדינה עם רמת הכנסה בינונית, אסטרטגיה של שיתוף פעולה עם האיחוד האירופי, שיפור מערכת החינוך.
בבחירות לנשיאות שנערכו ב-18 באוקטובר 2021 על רקע מצב בריאותו שהידרדר (סבל נדלקת כרונית בקיבה), הפסיד פונסקה לראש ממשלת כף ורדה לשעבר ז'וז'ה מריה נבס, בכך הסתיימו 10 שנות כהונה רצופות.[1][2]
פעילויות אחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]פונסקה היה מרצה בכיר ויושב ראש ההנהלה של המכון למשפטים ולמדעי הרוח בכף ורדה. היה מייסדה ויושב ראש מועצת המנהלים של הקרן "משפט וצדק" ("Direito e Justiça") ומייסד ומנהל כתב העת "Direito e Cidadania" ("משפט ואזרחות"). הוא כתב בכתב העת הפורטוגזי למשפט פלילי "Revista Portuguesa de Ciência Criminal" והיה חבר ממערכת כתב העת "Revista de Economia e Direito" (כתב העת לכלכלה ומשפט) של אוניברסיטת ליסבון.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרופ' פונסקה מדבר באופן שוטף קראולית מכף ורדה, פורטוגזית וצרפתית, כמו כן יש לו ידע באנגלית, גרמנית, ספרדית ואיטלקית. הוא נשוי לליז'יה ארקנז'לה לוברינו דיאש ולזוג 3 ילדים.
ספרים ומאמרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ז'ורז'ה קרלוש פונסקה כתב 10 ספרים ומעל 50 מאמרים בתחום המשפט. בנוסף פרסם שני קובצי שירה.
ספרי שירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1995 – O silẽncio acusado de alta traiçâo e de incitamento au mao hálito general
- 1998 – Porcos en delírio
פרסים ואותות כבוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תואר "לוחם למען חירות של המדינה"
- יקיר העיר סידאדה וליה
- חבר אמריטוס של המכון הברזילאי לקרימינולוגיה
- 11 ביוני 2012 – עיטור המסדר דום הנריקה דה פורטוגל[3]
- 12 בנובמבר 2012 – הצלב הגדול של גבירתנו של העיבור מווילה ויסוזה בפרוטוגל. הוענק לו אישית על ידי הדוכס מברגנסה
מקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2008, Francisco Fontes Destino de bai - Antologia de poesia inédita caboverdiana Saúde em Português
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Richard A. Lobban, Jr. et Paul Khalil Saucier, « Jorge Carlos de Almeida Fonseca », in Historical dictionary of the Republic of Cape Verde, Scarecrow Press, Lanham, Maryland ; Toronto ; Plymouth, UK, 2007, p. 108-109 (ISBN 978-0-8108-4906-8)
- Bogdan Szajkowski (ed) Political Parties of the World (6th edition, 2005) page 113 .
- Richard A Lobban Jr & Paul Khalil Saucier (2007) Historical Dictionary of the Republic of Cape Verde, Scarecrow Press, p230
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ז'ורז'ה קרלוש פונסקה
- מערכות בחירות בכף ורדה
- ביוגרפיה
- מחדש של פונסקה - באתר globalvoices (הקישור אינו פעיל)
- ריאיון עם הנשיא פונסקה, בערוץ קול אפריקה, 4 בספטמבר 2014
- מאמר מאת מנואל סרז'יו, 1 באפריל 2015
Manuel Sergio Jorge Carlos Fonseca: o Presidente da República que é poeta in A Bola Ultimas noticias
- באתר רשות השידור הגרמנית (בפורטוגזית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Arnaldo Vieira, Cape Verde: President Jorge Carlos Fonseca Diagnosed With Chronic Gastritis, allAfrica.com, 23 באוגוסט 2021 (באנגלית)
- ^ AfricaNews, Jose Maria Neves sworn in as new Cape Verde president, Africanews, 9 בנובמבר 2021 (באנגלית)
- ^ אתר הנשיאות של פורטוגל
| בקרת זהויות |
|
|---|