ורד
 ורד
| |
|---|---|
ורד אדום
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | ורדנאים |
| משפחה: | ורדיים |
| תת־משפחה: | Rosoideae |
| סוג: | ורד |
| שם מדעי | |
 Rosaלינאוס, 1753 | |
וֶרֶד (שם מדעי: Rosa) הוא סוג של צמח ממשפחת הוורדיים המחולק ל-4 תת-סוגים:
- Eurosa העיקרי
- Hulthemia
- Hesperrhodos
- Platyrhodon
התת-סוגים מונים בין 140 ל-180 מינים[1].
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרחי הוורד גדלים בבודדים או בתפרחת, בכל פרח יש עלי כותרת, 5 עלי גביע ואבקנים רבים שחלק מהם הפכו, במהלך דורות של השבחה, לעלי כותרת נוספים. אורך העלים ברוב מיני הוורדים נע בין 5 ל-15 ס"מ. הפרי דמוי-ענב, והוא בשרני ואכיל. מוצאם של רוב הוורדים הוא מאסיה, אך כיום הם נפוצים בכל רחבי העולם.
הוורד גדל היטב בתנאי האזור הממוזג. בתקופת החורף רוב הזנים נמצאים בתרדמה. באביב מתעוררים הפקעים ופורצים. הפריחה נמשכת ברציפות עד הסתיו הבא. כל ענף נושא בקצהו פרח או תפרחת. הוורד אינו צמח יום-ארוך. הוא מסוגל לפרוח גם בחורף בתנאי טמפרטורה מתאימים. מסיבה זו ניתן לגדל ורדים לפריחה חורפית בחממות. במקומות מסוימים מקובל להוסיף לו תאורה מלאכותית. הכוונת הפריחה לחורף דורשת גיזומים מדויקים בקיץ, התוצאה היא צמיחת הפרחים בחורף במועדים המבוקשים, בדרך כלל לקראת חג המולד ולקראת יום ולנטיין, אז יש ביקוש גדול לפרחים אלו.
גידול ורדים בארץ ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בארץ ישראל גדלים שני מינים עיקריים של ורדים: "ורד צידוני" (Rosa phoenicia), הגדל בעיקר ליד נחלים בצפון הארץ, ו"ורד הכלב" (Rosa canina), הגדל בעיקר באזורי חורש ים תיכוני (ברכסי הגליל, בכרמל, בשומרון וביהודה). פריחתו העיקרית בין החודשים מאי ואוגוסט. עיקר השימוש של הוורד בארץ ישראל הוא לגינון ולקטיף לצריכה פרטית לקישוט הבית. בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20, הוחל בגידול מסחרי של ורדים ליצוא למדינות אירופה בתקופת החורף. כדי לשמור על הוורדים בחורף יש לחממם, ודבר זה נעשה בחממות העשויות מזכוכית או מפוליאתילן.
שימושים בוורד
[עריכת קוד מקור | עריכה]שימושים דקורטיביים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ורדים טריים וזרי ורדים משמשים לנוי. ורדים מיובשים משמשים לנוי ולריח. כמו כן, מכינים ריבות מעלי הכותרת.
ברפואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שימושים רפואיים על פי מקורות קדומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חז"ל הכירו את הצמח בהקשר לתעשיית הבושם, לסיכה ולייצור תרופות (משנה, מעשרות, ב', ה'; משנה, שבת, י"ד, ד'). דיוסקורידס, רופא, פרמקולוג ובוטניקאי יווני מהמאה הראשונה, תיאר שימוש רפואי במין של ורד לטיפול בבעיות בקיבה, בכאבי ראש, בבעיות גינקולוגיות, במחלות עור, בפצעים, בעיניים ובחניכיים. בימי הביניים שימש הוורד בסיס להפקת מי ורדים ושמן ריחני, אשר שימשו מרכיב חשוב בתרופות רבות[2].
שימוש בוורדים ברפואה משלימה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברפואה העממית בימינו וברפואה האלטרנטיבית משמשים מי ורדים כבושם ותכשיר לרענון עור הפנים. "מי ורדים", המופקים מעלי הכותרת של הוורד, משמשים כצמח מרפא. פרחי ורדים משמשים לחליטת תה רפואי לריפוי ולהקלה של תחלואים רבים. שמן, המופק מעלי הכותרת של הצמח, משמש להפחת גזים ולשיכוך כאבי בטן. הוורד צוין גם כמועיל לטיפול בדלקות אוזניים ועיניים, בכאבי ראש, בבעיות בדרכי העיכול, בכאבי רחם, בדלקת ריאות ולהורדת חום.
הוורד בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוורד במקורות היהודיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]השם "ורד" אינו מופיע בתנ"ך, אך יש מפרשים ומתרגמים המזהים את הוורד עם השושנה המוזכרת במקרא[3] ”אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה” (הושע, י"ד, ו'), ”אני חבצלת השרון שושנת העמקים” (שיר השירים, ב', א'). השושנה משמשת גם בביטוי המקראי סוגה בשושנים. תאוריה נוספת היא שהשם שושנה מתייחס לצמח שושן צחור.
השם "ורד" מופיע פעמים אחדות במשנה, בתוספתא, בתלמוד ובמדרשים. שיח הוורד היה חשוב בכלכלת העם, ולכן היה חייב בשביעית ובדמאי. בייחוד מציינים את עלי הכותרת, ששימושם היה להכנת מי-ורד ושמן-ורדים: ”הוורד והכופר... יש להם שביעית” (משנה שביעית, ז', ו').
ורד כסמל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוורד האדום משמש רבות כסמל של סוציאליזם או של סוציאל-דמוקרטיה, לעיתים כאשר כף יד או אגרוף אוחזים בו. הוא משמש כסמלן של המפלגות הסוציאליסטיות בממלכה המאוחדת, אירלנד, צרפת, ספרד, פורטוגל, נורווגיה, דנמרק, שוודיה, פינלנד, ברזיל, ארגנטינה, הולנד, בולגריה ושל מפלגות סוציאליסטיות וסוציאל-דמוקרטיות נוספות. מקורו של סמל זה הוא בכך שמפגינים במחאת הסטודנטים במאי 1968 בפריז ענדו ורדים כסמל המאבק[דרוש מקור].
הוורד הלבן שימש בתור סמלה של קבוצה לא אלימה בגרמניה, הוורד הלבן, במהלך מלחמת העולם השנייה.
ורד צהוב הוא הפרח הרשמי של אחוות הסטודנטים אלפא פי אלפא.
בין השנים 1455–1487 באנגליה התנהלו "מלחמות השושנים" בין שתי שושלות: בית יורק שסמלו היה הוורד (שושנה) הלבן, ובית לנקסטר שסמלו היה הוורד (שושנה) האדום. מלחמות אלו נקראו גם "מלחמות בני הדודים" כיוון ששני הבתים הם צאצאיו של בניו של מלך אנגליה אדוארד השלישי.
ורד כשם
[עריכת קוד מקור | עריכה]המילה ורד משמשת גם כשם פרטי לבנות וגם כשם משפחה. ישנן גם הטיות נוספות כמו ורדה, ורדית, ורדי.
בין היישובים בישראל עם השם ורד, נמנים עין ורד, ורד יריחו וכפר ורדים.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ורד, באתר ITIS (באנגלית)
- ורד, באתר NCBI (באנגלית)
- ורד, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- ורד, באתר צמח השדה
- ורד, באתר Tropicos (באנגלית)
- ורד, באתר GBIF (באנגלית)
- ורד, באתר IPNI (באנגלית)
- ורד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ורדים, דף שער בספרייה הלאומית- על הבלבול בין ורד ושושנה בעברית, באתר "השפה העברית"
- טבלת תכונות ורדים – טבלה מפורטת עם תכונותיהן של כל הוורדים
אילון גלעד, האם שושנה היא בכלל ורד, באתר הארץ, 12 במרץ 2024- ניו יורק טיימס, מחקר: גן יחיד אחראי לצמיחתם של קוצים בוורדים ובצמחים אחרים, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Ornamental crops, Cham: Springer, 2018, Handbook of plant breeding, ISBN 978-3-319-90697-3
- ^ אפרים לב וזהר עמר, סממני המרפא המסורתיים בארץ ישראל, ירושלים, תשס"ב, עמ' 102
- ^ ראו בערך שושנה (צמח מקראי).
